Bar-Kahan, Zigenlaub & Co.

Bar-Kahan, Zigenlaub & Co. BKZ provides across-the-board legal advice and service in the various fields of commercial law, including related fields.

The firm also specializes in complex litigation before various judicial instances as well as in arbitrations.

25/07/2024

אחת השאלות הבסיסיות והחשובות בתחום דיני חוזים היא השאלה מתי משא ומתן מסחרי עובר את נקודת "האל חזור" והופך לחוזה מחייב. השאלה הזאת מתחדדת כאשר משא ומתן בין שני צדדים עולה על שרטון ומתפוצץ לפני החתימה על חוזה מפורט, אבל אז אחד הצדדים טוען שבמשא ומתן שנוהל הצדדים כבר הגיעו להסכמות בכל הנושאים המשמעותיים ולמעשה המשא ומתן הושלם ונוצר ביניהם חוזה מחייב. בהמשך לכך, אותו הצד מבקש לכפות על הצד השני את קיומו של החוזה או תובע ממנו פיצויים כספיים בשל הנזקים שנגרמו לו בשל הפרת החוזה.

בשאלה זו עסק פסק הדין אשר ניתן לאחרונה על ידי בית המשפט המחוזי מרכז (השופט יעקב שפסר), בתביעה שהגישה קבוצת איציק תשובה נגד מושב נווה ימין וחברת מגה אור החזקות בע"מ, בו ייצג משרדנו את מגה אור. ומקרה שהיה כך היה.

מושב נווה ימין הוא מושב באזור השרון, אשר הינו בעל זכויות בכמה חלקות מקרקעין באזור המושב. בשנת 2021 ניהל ועד המושב משא ומתן עם קבוצת איציק תשובה בנוגע לייזום ופיתוח חלקות אלה. במשא ומתן זה הגיעו הצדדים להסכמות מסחריות עקרוניות במספר נושאים שאף הועלו על הכתב. יחד עם זאת, הסכם מפורט לא נערך ולא נחתם והמושב אף התנה את המשך המשא ומתן בקיום בדיקת נאותות לקבוצת איציק תשובה. לאחר מספר חודשים התחלף ועד המושב והוועד החדש החליט לפתוח מחדש את תהליך איתור היזם וכך עשה. בסיומו של תהליך זה, בחר המושב להתקשר עם מגה אור ובין הצדדים נחתמו הסכמים מפורטים.

על רקע זה, טענה קבוצת איציק תשובה כי המשא ומתן שנוהל בינה לבין המושב הבשיל, הלכה למעשה, לחוזה מחייב. תחילה הגישה קבוצת תשובה תביעה לאכיפת החוזה, אך לאחר שבקשתה לצו מניעה זמני נדחתה היא תיקנה את התביעה והמירה אותה לתביעה כספית על סך של כ-46 מיליון ₪. בשלב זה צירפה קבוצת תשובה את מגה אור כנתבעת נוספת בטענה שהיא גרמה להפרת החוזה המחייב.

לאחר הליך ארוך שכלל גם דיוני הוכחות נרחבים, בחן בית המשפט את כלל נסיבות המקרה והגיע למסקנה כי המשא ומתן בין המושב לקבוצת איציק תשובה לא הבשיל לחוזה מחייב. בין היתר, קבע בית המשפט כי שני התנאים הבסיסיים הנדרשים לכינונו של חוזה – גמירת דעת (היינו: רצון משותף של שני הצדדים להיקשר בחוזה מחייב), ומסוימות (היינו: סיכום של הנושאים המהותיים להתקשרות), לא התקיימו, ובנוסף לכך, קבוצת איציק תשובה גם לא עמדה בתנאי המקדמי הבסיסי שהציב המושב – ביצוע בדיקת נאותות.

לאור מסקנה זו, קבע בית המשפט שיש לדחות את התביעה.

באופן כללי וברמה העקרונית יש להוסיף, כי הניסיונות של צדדים למשאים ומתנים שנכשלו ולא הושלמו, לטעון כי בעצם המשא ומתן כבר עבר את נקודת "האל חזור" והבשיל לחוזה מחייב, והפניות של צדדים כאלה לבתי המשפט בתביעות לאכיפת החוזה או לתשלום פיצויים, הן בעייתיות מאוד. הן יוצרות אי וודאות משמעותית בכל תהליך של משא ומתן, הן מחייבות התנהלות זהירה ומוקפדת מאוד לאורך כל המשא ומתן, ובאופן כללי הן פוגעות בתהליך המשא ומתן. במיוחד בעסקאות גדולות ומשמעותיות אשר המשא ומתן בהן מורכב ודורש טיפול בנושאים, פרטים והיבטים רבים ומגוונים. בית המשפט העליון כבר העיר לאחרונה שיש מקום לבחון שינוי מסוים בכללים בנושא זה, להקשיח אותם, ולקבוע שלפחות ביחס לחוזים מסוימים, רק הסכם מפורט וחתום יוכל ליצור ולכונן חוזה מחייב בין הצדדים. אנו סבורים שפיתוח ההלכה בכיוון זה הוא נכון ונחוץ.

עוה"ד ישראל ציגנלאוב וצבי שוורץ ממשרדנו ייצגו את מגה אור בהליך זה.

לקריאת פסק הדין:

כתבה מעיתון The Marker שפורסמה בתאריך 12/02/2024 בה מרואיין עו"ד ד"ר רוי בר-קהן בנושא פיצוי חברות האשראי ללקוחות אשר נפל...
14/02/2024

כתבה מעיתון The Marker שפורסמה בתאריך 12/02/2024 בה מרואיין עו"ד ד"ר רוי בר-קהן בנושא פיצוי חברות האשראי ללקוחות אשר נפלו קורבן לעוקץ לאור חוות דעת משרד המשפטים ועמדת בנק ישראל.

משרדנו השתתף בפורום בכירי ובכירות ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית 2024 של Duns 100.
13/02/2024

משרדנו השתתף בפורום בכירי ובכירות ענף המשפט בתחום הליטיגציה המסחרית 2024 של Duns 100.

13/09/2023
10/09/2023

עורכי דין העוסקים בתחום הנדל"ן מכירים היטב את המתח המובנה בין דיני הקניין לדיני התכנון והבנייה, שמתבטא במקרים רבים כאשר בעל זכויות אחד במקרקעין מעוניין לבצע בנייה ובעל זכויות אחר מעוניין למנוע אותה.

על רקע המתח הזה, פסיקת בית המשפט העליון לאורך השנים קבעה שמצד אחד, בדרך כלל מוסדות תכנון לא ידונו בטענות קנייניות; אולם מן הצד השני כאשר מועלות טענות להיעדר "תימוכין קנייניים" (כלומר – טענה שהאדם שמבקש לבנות אינו בעל זכויות הקניין בנכס עליו הוא רוצה לבנות או אינו הבעלים היחיד של הנכס הזה), מוסד התכנון רשאי להשהות את ההליך או לדחות אותו לחלוטין עד להכרעה של בית משפט בנושא הקנייני. הלכה זו ידועה גם כהלכת "הלן אייזן" (בג"ץ 1578/90 אייזן נ' הוועדה המקומית לתכנון ובנייה תל אביב).

ומה קורה מהצד השני, כאשר מי שאינו בעל הזכויות היחיד בנכס מסוים כבר קיבל היתר בנייה ממוסד תכנון וכעת הוא מבקש לבצע בנייה למרות שבעלי הזכויות האחרים מתנגדים לכך?
במקרה כזה עוסק פסק הדין שניתן לאחרונה בתיק שבו ייצג משרדנו.

ומקרה שהיה כך היה – אדם שמחזיק בזכויות בעלות בגג בניין בתל אביב ביקש לבנות על הגג שתי דירות. הוא גם קיבל היתר בנייה מהוועדה המקומית בתל אביב לבצע את הבנייה, על אף התנגדות נחרצת של לקוח משרדנו שהינו בעלים של כמה דירות בבניין. כאמור, בעל הגג קיבל היתר בנייה לבנות על הגג, אולם, מאחר שהבניין הינו בניין לשימור, קבעה הועדה המקומית שלצורך קבלת טופס 4, על הבנייה לעמוד בתנאי מסוימים, אשר כללו עבודות נרחבות מחוץ לגג, כלומר – ברכוש המשותף (- חזית הבניין), וגם בדירות אחרות בהן לבעל הגג אין כל זכויות (למשל: סגירה של מרפסות מסוימות ופתיחה של אחרות).

על רקע זה הגשנו תביעה למתן צווי מניעה כנגד הבנייה. בין היתר, טענו שהיות שבעל הגג לא יוכל לבצע את עבודות הבנייה שמחוץ לגג הבניין ללא הסכמת יתר בעלי הדירות, אם יתאפשר לו לבצע את הבנייה על הגג בלבד, הבנייה הזאת לא תקבל טופס 4 וייווצר "פיל לבן", כלומר – בנייה על הגג אשר לא תוכל לקבל אישור אכלוס ולכן תישאר ריקה ובלתי מאוכלסת ואף תביא לפגיעה בדירות האחרות ובערכן, שכן הבניין יהא חשוף לקנסות וסנקציות מצד מוסדות הרישוי.

לאחר הליך ארוך ומורכב, התביעה, אשר החלה אי שם בשנת 2019, הגיעה לכדי סיום לאחרונה בפסק דין של בית משפט השלום בתל אביב אשר קיבל את התביעה. בית המשפט עמד על המתח שבין הקנייני לתכנוני וקבע שעצם העובדה שאדם קיבל היתר בנייה, גם אם הוא בעל זכויות בנכס ובאופן עקרוני זכאי לבנות עליו, אינה מאפשרת לו לפגוע בקניינם של בעלי הזכויות האחרים בנכס. בהמשך לכך, קבע בית המשפט כי הבנייה שתבוצע על הגג, ללא השלמת דרישות מחלקת השימור שמחייבות לבצע עבודות שונות בחלקים אחרים של הבניין, אכן תביא ליצירה של אותו "פיל לבן" שיגרום לפגיעה בקניינם של בעלי הזכויות האחרים, ולכן אין לאפשר אותה.

אנו סבורים כי מדובר באמירה חשובה של בית המשפט אשר מציג גבול ברור ואינו מאפשר למי שהוא בעל זכויות בחלק מבית משותף לבצע בנייה, גם אם היא מתבצעת בחלק שלו בלבד, כאשר אותה בנייה עלולה לפגוע בבעלי הדירות האחרים ולגרום להם לחיות בבניין שהפך ל"פיל לבן".

מטעם משרדנו ייצגו בהליך עוה"ד ישראל ציגנלאוב וצבי שוורץ.

02/04/2023

לכבוד חג האביב אנחנו שמחים לעדכן שהתחדשנו באתר אינטרנט חדש ומזמינים אתכם לבקר בו ולהתרשם:
https://bkzlaw.co.il/

ישראל, רוי וכל צוות המשרד מאחלים לכם חג פסח שמח!

לאחר תקופת הקמה מאתגרת נכנסנו למשרדנו החדשים בקומה ה-43 של מגדל מידטאון. אנחנו עדיין מתרגלים למשרד ונהנים מאווירת ההתחדש...
16/03/2022

לאחר תקופת הקמה מאתגרת נכנסנו למשרדנו החדשים בקומה ה-43 של מגדל מידטאון.

אנחנו עדיין מתרגלים למשרד ונהנים מאווירת ההתחדשות.

אתמול ציינו את הכניסה למשרדים החדשים במסיבת פורים מושקעת, תוססת ושמחה!

Address

144A Menachem Begin Road , Midtown Tower, 43rd Floor
Tel Aviv
6492124

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Bar-Kahan, Zigenlaub & Co. posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Bar-Kahan, Zigenlaub & Co.:

Share