גלעד סער, עו"ד - כלכלן, משרד עורכי דין

גלעד סער, עו"ד - כלכלן, משרד עורכי דין המשרד מתמקד במתן פתרון בתחום המסחרי לחברות ותאגידים.

סוג של המשך לפוסט שפרסמתי כאן ביום 11.11.2025. סיפרתי שם על תביעה ייצוגית שהגשתי נגד המוסד לביטוח לאומי על גביה לא חוקית...
04/06/2026

סוג של המשך לפוסט שפרסמתי כאן ביום 11.11.2025. סיפרתי שם על תביעה ייצוגית שהגשתי נגד המוסד לביטוח לאומי על גביה לא חוקית מהציבור שהצטברה עם השנים לכ- 100,000,000 ₪. ההליך נפתח וביטוח לאומי הודיע "חדילה" שזו למעשה הודאה שהתביעה מוצדקת והתחייבות להפסיק את הגביה הלא חוקית. מה שנשאר זה לדון בגובה שכר הטרחה והגמול לתובע הייצוגי (הלקוח שלי). אחרי שניתן פסק דין, בביטוח לאומי הציבו תנאים לתשלום. אני לא זרמתי עם התנאים ופתחתי להם תיק בהוצאה לפועל (אירוע שהם נתקלו בו כנראה בפעם הראשונה). בביטוח לאומי עשו הכל כדי להתנגד לתשלום במסגרת ההליך בהוצאה לפועל, אבל בסוף הרשמת קבעה: "התנהלותו של החייב (ביטוח לאומי) המהווה גוף ציבורי, היא זו שהביאה לנקיטה בהליך זה. החייב פעל באופן לקוי, לא ענייני, לא סביר, וניתן אף לומר לא הוגן עת הציב דרישות כתנאי להעברת החוב הפסוק". עד כאן מאירועי הפוסט הקודם. אחר כך הם עוד הגישו ערעור על החלטת הרשמת לבית משפט שגלגל אותם מהמדרגות וחייב אותם בהוצאות נוספות.

בפוסט הזה אני אחזור קצת אחורה להליך שהתנהל בתביעה הייצוגית עצמה, כדי לתת טעימה איך נראה הליך משפטי או יותר נכון איך הוא יכול להיראות לפעמים.

קצת רקע משפטי לפני זה. בתביעה ייצוגית בית המשפט הוא זה שקובע את שכר הטרחה, כשאחד השיקולים הוא כמה הגשת התביעה תרמה לתיקון המצב שהיה לפניה. נניח שעוד לפני הגשת התביעה יצא במקרה שביטוח לאומי כבר התחיל לתקן במערכות שלו את אותה גבייה לא חוקית שבגינה הוגשה התביעה. במקרה הזה התרומה של התביעה לתיקון ההפרה היא שולית אם בכלל ובית המשפט צריך להפחית את שכר הטרחה בהתאם. – יש בזה אולי היגיון מסוים.

מי שקרא את הפוסט הקודם יודע שביטוח לאומי לא מקפיד על העסקת צדיקים בלבד. מישהו שם קיבל החלטה שאם מתקבל אצלם מכתב ונראה להם שאחריו צפויה לבוא תביעה ייצוגית, הם תמיד כותבים בשוליים של מכתב התשובה: "ביטוח לאומי שוקד בימים אלה על תיקון מערכותיו". זה נועד לאפשר להם לטעון בהליך שיתנהל אחרי זה, שלא הייתה תרומה בהגשת התביעה הייצוגית וצריך להפחית את שכר הטרחה.

אני לא כל כך רציתי לאפשר את הטענה הזאת, אז כששלחתי מכתב מקדים ווידאתי שאי אפשר יהיה להבין ממנו את עילת התביעה. חשבתי שאם הם לא ידעו מה צריך לתקן אז הם לא יכתבו שהם כבר מתקנים. טעיתי. כתבו בכל זאת. הרגלים קשה לשנות והדיו ממילא על חשבון המדינה.

אבל אחרי שהתביעה הוגשה, העניין לא הוזכר בשום שלב בהליך. היו מחלוקות אחרות אבל על התרומה הבלעדית של התביעה לתיקון ההתנהלות, לא הייתה מחלוקת. היה להם ברור (וגם לי) שלטעון בהליך שהם כתבו שהתביעה לא רלוונטית בזמן שעוד אין להם מושג במה היא עוסקת, לא תועיל להם וגם תיראה רע מבחינתם. – שוב טעות.

כי בפסק הדין הסתבר שהשופטת כתבה בו שאמנם לא ניתן היה להבין מהמכתב את עילת התביעה ואמנם העניין לא עלה לאורך ההליך המשפטי, אבל מאחר שתיקון המערכות בכל זאת הוזכר במכתב התשובה, לא ניתן לשלול את האפשרות שמדובר בתיקון שנוגע לתביעה הייצוגית שהגשתי. המסקנה הייתה שלתביעה הייצוגית הייתה תרומה אבל לא תרומה בלעדית וצריך להפחית משכר הטרחה.

זאת החלטה שגויה מכל כיוון אפשרי. קודם כל בגלל שהיא מייחסת לביטוח לאומי יכולות נבואיות (אין להם). אבל חוץ מזה, כמו שהשופטת בעצמה קבעה – הטענה לא עלתה בהליך(!) שופט לא יכול להכריע בטענה שלא נטענה ובמחלוקת שלא הייתה. תפקיד השופט להכריע במחלוקות שבאות בפניו ולא בכאלה שהוא מייצר. הכרעה כזאת גם שוללת מהצדדים את זכות הטיעון, שהיא זכות יסוד בהליך משפטי. ובנוסף לזה גם אם נניח שהייתה טענה, שופט לא יכול לקבל טענה עובדתית מנימוק שלא ניתן לשלול את האפשרות שהטענה נכונה. במשפט האזרחי טענה מתקבלת רק אם ההסתברות לקיום שלה עולה על 50%. אחרת היה ניתן לקבל טענה שקשורה במעורבות של חייזרים, כי הרי לא ניתן לשלול אפשרות לחייזרים. אגב, מבדיקה שלי הסיכוי למעורבות של חייזרים הרבה יותר גבוה מהסיכוי שיש לביטוח לאומי יכולות נבואיות. – אבל ככה כתבה השופטת בפסק הדין.

הגשתי ערעור. לא רק על העניין הזה, פסק הדין היה מלא בטעויות. בביטוח לאומי ראו שהגשתי ערעור אז גם הם הגישו, רק שהם ביקשו לבטל את שכר הטרחה לחלוטין.

התקיים דיון בערעור שבו עורך הדין של ביטוח לאומי העלה כל מיני טענות אבל שימו לב לזאת. הוא טען שפעלתי בחוסר תום לב כי את המכתב המקדים שלחתי באוגוסט 2023 בלי להתחשב שזה היה לפני ה- 7 לאוקטובר. – זאת לא טעות. זה מה שהוא טען לפני שלושה שופטים וזה מופיע בפרוטוקול הדיון. כנראה פסק הדין עם היכולות הנבואיות עלה לו לראש. מה שלא מופיע בפרוטוקול זה המבט של השופט כשהוא שמע את הטענה (חבל).

בסוף הערעור שלי שם התקבל ושלהם נדחה. בפסק הדין של הערעור דחו את הקביעה של השופטת בעניין התרומה, אבל מאוד, מאוד בעדינות. בדרך חצי אגבית אפילו. שום דבר שנותן תחושה שהשופטים של הערעור חשבו שהם נתקלים במשהו חריג. זהו. מקווה שהיה טעים.

Address

הארבעה 28, מגדלי הארבעה, מגדל דרומי, קומה 19
Tel Aviv
6423806

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:30
Tuesday 09:00 - 18:30
Wednesday 09:00 - 18:30
Thursday 09:00 - 18:30
Sunday 09:00 - 18:30

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when גלעד סער, עו"ד - כלכלן, משרד עורכי דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to גלעד סער, עו"ד - כלכלן, משרד עורכי דין:

Shortcuts

Share