ערן לביא, משרד עורכי דין- Lawyer At Self Employed

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • ערן לביא, משרד עורכי דין- Lawyer At Self Employed

ערן לביא, משרד עורכי דין- Lawyer At Self Employed כל שימוש במידע המוצג בדף זה הינו באחריות המשתמש בלבד ולא תתקבל שום טענה בדבר פעולה עפ"י האמור בדף זה.

הבטחת כספי רוכשי דירות מקבלנים חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה- 1974 (שיקרא להלן-"חוק המכר"), נחקק...
26/08/2019

הבטחת כספי רוכשי דירות מקבלנים



חוק המכר (דירות) (הבטחת השקעות של רוכשי דירות), תשל"ה- 1974 (שיקרא להלן-"חוק המכר"), נחקק בשנת 1974 במטרה להגן על כספי רוכשי הדירות.

מאז חוקק החוק, לא היה מי שאכף אותו בצורה רצינית, מה שהוביל לחשיפתם של רוכשי הדירות לסיכונים רבים.

אולי המקרה הבולט והזכור ביותר היה קריסתה של חברת הבנייה חפציבה בשנת 2007.

חברת חפציבה קרסה עקב חובות של 1.5 מיליארד ₪, והותירה מאות, אם לא אלפי משפחות שרכשו דירות מגורים במיטב כספם, ללא הדירות (שנרכשו "על הנייר" וטרם נבנו) וללא כספם.

מה שקרה במקרה חפציבה היה פשוט- חברת הבנייה מכרה דירות "על הנייר", גבתה מהרוכשים את הכספים, אך לא סיפקה להם ערבויות בנקאיות כנדרש עפ"י החוק. לאחר קריסת החברה, מצאו עצמם רוכשי הדירות מול שוקת שבורה.

לאחר קריסתה של חברת חפציבה, תוקן חוק המכר על מנת לוודא שרוכשי הדירות לא ימצאו עצמם ללא הגנה.

התיקון לחוק, שנכנס לתוקף בשנת 2008, נועד למנוע הישנות של מקרים כאלה, כך שגם אם הקבלן פשט את הרגל, הקונה לא יוותר ללא הכסף וללא הדירה.

אז איך זה עובד?

סעיף 2 לחוק המכר קובע כי, קבלן, המוכר דירה לקונה, לא יגבה ממנו סכום העולה על 7% ממחיר התמורה הכולל של הדירה, מבלי שסיפק לקונה אחת מהבטוחות האלה:

1. ערבות בנקאית- על מנת להבטיח שהקונה יוכל לקבל את כספו בחזרה במקרה שהוטלו על הקבלה עיקולים או שניתן בעניינו צו הקפאת הליכים/קבלת נכסים, צו פירוק, צו כינוס וכדומה.
2. פוליסת ביטוח- בה מופיע הקונה כמוטב.
3. שיעבוד הדירה במשכנתא לטובת הקונה.
4. רישום הערת אזהרה לטובת הקונה.
5. העברת זכות הבעלות בדירה על שם הקונה, כשהיא נקייה מכל שיעבוד/עיקול/זכות כלשהי לצד שלישי.

זאת אומרת, לקבלן אסור לדרוש ולקבל מרוכש הדירה סכום העולם על 7% ממחיר התמורה הכולל של הדירה הנרכשת מבלי לספק אחת מהבטוחות.

הבטוחות האלה הן אלו אשר יבטיחו לקונה את הכספים ששילם לקבלן וזאת, עד למועד בו נמסרת לו החזקה בדירה.

יתרת כספי התמורה ישולמו ע"י הקונה, בהתאם לקצב התקדמות הבנייה.

בנוסף לבטוחות המפורטות לעיל, הרי שלכל פרויקט בנייה הנבנה כיום, יש ליווי פיננסי.

המוסד הפיננסי המלווה את הפרויקט, מפיק שוברי תשלומים עבור כל אחת מהדירות שבפרויקט ובאמצעות פנקס שוברים זה, משלם הקונה כל תשלום ותשלום ממחיר התמורה.

כך למעשה, רוכש הדירה לא משלם את הכספים ישירות לקבלן, כפי שהיה נהוג בעבר, אלא מפקידם ישירות לחשבון הליווי של הפרויקט.

כל תשלום שמשלם הקונה, באמצעות שובר התשלומים כמובן, מחייב את אותו מוסד פיננסי המלווה את הפרויקט להמציא לו ערבות בנקאית עבור אותו סכום תוך פרק זמן שלא יעלה על 14 ימים מיום ביצוע התשלום.

כאמור, רק לאחר שהקונה מקבל לידיו את החזקה בדירה או שנרשמה לטובתו הערת אזהרה, יושבו הערבויות למוסד הפיננסי.

ככל שהוראות החוק הנ"ל לא ימולאו, הרי שהקבלן מסתכן בהטלת סנקציות עונשיות כגון עיצומים כספיים, מה גם שהפרת ההוראות מהווה עבירה פלילית.

אין ספק שהתיקון לחוק המכר מיטיב את מצבם של רוכשי הדירות ומקטין באופן משמעותי את חשיפתם לסיכונים האמורים.



אין באמור לעיל משום ייעוץ משפטי ו/או חוות דעת ו/או המלצה כלשהי ומומלץ להיוועץ עם עו"ד המתמחה בתחום לגבי כל מקרה ומקרה.

צוואות וירושות איך מממשים צוואה? לאחר פטירתו של אדם ועל מנת לחלק את עזבונו בין יורשיו, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, או ...
30/07/2019

צוואות וירושות

איך מממשים צוואה?

לאחר פטירתו של אדם ועל מנת לחלק את עזבונו בין יורשיו, יש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, או בקשה לצו ירושה, בהתאם לנסיבות.

בקשה לצו ירושה מוגשת רק במקרים בהם הנפטר לא השאיר אחריו צוואה או שהצוואה שהשאיר אינה מתייחסת לכלל נכסיו.

את הבקשה רשאים להגיש הזכאים על פי הצוואה (היורשים הרשומים בצוואת הנפטר).

בטרם תוגש בקשה לצו קיום צוואה ובהתאם לדרישות החוק, על המבקש ליידע את שאר היורשים כי יש בכוונתו להגיש את הבקשה, אם באמצעות מכתב שנשלח בדואר רשום או אישור חתום ע"י שאר היורשים כי ידוע להם שבקשה כזו מוגשת.

הגשת בקשה לצו קיום צוואה כרוכה בתשלום 2 אגרות- אגרת פתיחת תיק אצל הרשם לענייני ירושה, ואגרת דמי פרסום ברשומות ובעיתון.
הפרסום בדבר הגשת הבקשה בא על מנת לאפשר הגשת התנגדויות לצו קיום הצוואה, ככל שקיימות (פירוט על כך בהמשך).

אז איך זה עובד?

בקשה לצו קיום צוואה מוגשת לרשם לענייני ירושה במחוז שבתחום שיפוטו היה מושבו של המוריש ועליה לכלול מספר מסמכים הנדרשים ע"י הרשם:

- צוואה מקורית
- תעודת פטירה של המוריש
- תעודת פטירה של הזכאים על פי הצוואה שנפטרו לפני או אחרי המוריש
- אישור על משלוח הודעה בדואר רשום לשאר היורשים הזכאים ו/או אישור חתום שלהם
- במידה והבקשה מוגשת ע"י עורך דין המייצג את המבקש/יורש, עליו לצרף בנוסף גם ייפוי כוח מתאים
- אישור על תשלום אגרת פתיחת תיק ודמי פרסום.

כיום, יורש המיוצג ע"י עורך דין והמבקש להגיש בקשה לצו קיום צוואה, יכול להגישה, באמצעות עורך דינו, באופן מקוון ובכך, לקבל הנחה של כ- 15% מגובה האגרה המשולמת.

ישנם מקרים בהם יורש אחד או יותר מוותר על חלקו בעיזבון המנוח לטובת יורש אחר. במקרה כזה, יש לצרף לבקשה שמוגשת גם "תצהיר הסתלקות" חתום ע"י היורש שבחר לוותר על חלקו, ומאומת ע"י עורך הדין.

לאחר הגשת הבקשה לרשם לענייני ירושה, מועברת הבקשה לפרסום ברשומות ובעיתון, ובמקביל, גם לטיפולו של בא-כוח היועץ המשפטי לממשלה במשרדי האפוטרופוס הכללי, אשר יבחן את הבקשה ובמקרה הצורך, יבקש הבהרות ו/או מסמכים נוספים.

התנגדות

לאחר שהוגשה הבקשה, הרשם לענייני ירושה יקבע זמן מתאים להגשת התנגדויות. פרק הזמן לא יפחת משבועיים, אך לרשם יש סמכות להאריך את התקופה לפי שיקול דעתו.
כאשר מוגשת התנגדות למתן צו קיום הצוואה, מזכירות הרשם לענייני ירושה תעביר את התיק לבית המשפט לענייני משפחה ושם יתנהל התיק כתיק בית משפט לכל דבר ועניין.

קבלת הצו

לאחר השלמת הטיפול בבקשה וככל ולא הוגשו התנגדויות, ינפיק הרשם צו קיום צוואה.
כיום, צו קיום הצוואה נשלח במקביל גם למשרדי ממשלה, בנקים וחברות ביטוח כך שבבואם לקבל שירות מגופים אלו, היורשים לא יצטרכו להציג את הצו באופן אישי.

אמנם יורשים יכולים לפעול באופן ישיר ולהגיש בקשה למתן צו קיום צוואה גם ללא ייצוג של בעל מקצוע אך חשוב להבין כי את הבקשה חייבים להגיש כשהיא ערוכה עפ"י דרישות החוק וכשהיא אינה מוגשת בדרך זו, היא תוחזר למגיש הבקשה מבלי שהיא טופלה ויהיה עליו לתקן את הדרוש תיקון ולהגישה מחדש.
לכן, על מנת לפעול ביעילות ואף לחסוך בזמן, מומלץ להיעזר בעורך דין הבקיא בתחום.

עריכת צוואות מהי צוואה • צוואה היא אמנם לא דבר שנעים לעסוק בו, אך היא אחת ההחלטות החשובות ביותר לאדם בחייו. • צוואה היא ...
09/07/2019

עריכת צוואות

מהי צוואה

• צוואה היא אמנם לא דבר שנעים לעסוק בו, אך היא אחת ההחלטות החשובות ביותר לאדם בחייו.

• צוואה היא מסמך משפטי שבו מורה אדם מה ייעשה ברכושו לאחר מותו.

• רכוש האדם לאחר פטירתו נקרא עיזבון.

• ניתן לערוך צוואה במספר אופנים (4 צורות של צוואה):

צוואה בעדים (הנפוצה ביותר),
צוואה בכתב יד,
צוואה בפני רשות (שופט או רשם)
וצוואת שכיב מירע (צוואה בע"פ).

לאחרונה רשם הירושות דחה בקשה להכיר הודעת דוא"ל באינטרנט כצוואה בכתב יד, משום שהדפסה במחשב אינה בגדר "כתב יד" והמסמך לא הודפס בפני 2 עדים.
אמנם חוק הירושה מאפשר לביהמ"ש להכיר בצוואה בה התקיימו מרכיבי היסוד ושאין ספק שהיא משקפת את רצון המצווה, גם אם נפל בה פגם, אך דרישת הכתב הינה מרכיב יסודי והכרחי ובלעדיו אין צוואה בכתב-יד.

• כל עוד האדם בחיים, הוא יכול לעשות בצוואה כרצונו. הוא יכול לשנותה, להוסיף עליה, לגרוע ממנה ואפילו לבטלה לחלוטין.

החשיבות בעריכת צוואה

• עריכת צוואה הופכת את חלוקת רכושו של אדם למסודרת ויעילה מאחר והיא לא משאירה ספק לגבי כוונתו של המת. בדרך זו, הצוואה עשויה למנוע סכסוכים במשפחה בכל הנוגע לחלוקת הרכוש.

• בירושה עפ"י צוואה תהליך החלוקה בדרך כלל מהיר יותר ורצונו של המוריש בא לידי ביטוי באופן הטוב ביותר.

• כל עוד לא נערכה צוואה, הירושה שישאיר אחריו אדם היא על פי דין, ז"א חוק הירושה.

• עפ"י החוק, במותו של אדם יעבור כל רכושו לבן זוגו ולילדיו.

• מי פסול לרשת?
- מי שהורשע על שגרם במתכוון למותו של המוריש או שניסה לגרום למותו.
- מי שהורשע על שהעלים או השמיד את צוואתו האחרונה של המוריש, או שזייף אותה או שתבע עפ"י צוואה מזוייפת.

סייג- מי שהורשע על שניסה לגרום למותו של המוריש, והמוריש מחל לו, בכתב או ע"י עשיית צוואתו לטובתו, חוזר ונעשה כשר לרשת את המוריש.

• עפ״י חוק הירושה, ובמקרים בהם לא נערכה צוואה, בן הזוג יורש 1/2 מרכוש הנפטר וצאצאיו-ילדיו ונכדיו- יורשים 1/2 בחלקים שווים (בן הזוג זכאי גם לרשת את המיטלטלין ואת מכונית הנוסעים של המנוח, אם היתה כזו).

במידה ואין כאלה יעבור הרכוש למעגל הקרובים הבא- הוריו של המת וצאצאיהם, אחריהם סבים וסבתות וצאצאיהם.
• גם קרובי משפחה שטרם נולדו נכללים ביורשים האפשריים של הנפטר, אם מועד לידתם חל בתוך 300 יום מיום הפטירה.

• כאשר מדובר באדם ערירי שלא השאיר אחריו צוואה- עובר רכושו לניהול האפוטרופוס הכללי ונשמרת מספר שנים על מנת לאפשר ליורשים שיתגלו לקבל את חלקם בעיזבון. לאחר שעובר פרק הזמן הקבוע בחוק, עובר העיזבון לרשות המדינה.

• ברגע שאדם ציווה את עזבונו או חלק ממנו בצוואה, גוברות הוראות הצוואה על חלק מההוראות שבחוק הירושה (אדם לא יכול לצוות בצוואתו על נישול אשתו מהרכוש השייך לה, ז"א את כל מטלטלי דירת מגוריו, מיטלטלין השייכים למשק הבית המשותף).

• ככלל, הנוסח האחרון של הצוואה (מבחינה כרונולוגית) הוא הנוסח המחייב.

• לדוגמה, גבר העומד בפני גירושין או פירוד - צוואה תבטיח כי הרכוש (עיזבון) לא ייפול לידיו של בן הזוג שהפסיק להיות אהוב.

• אדם יכול לצוות את כל רכושו לאדם או מוסד כלשהו מבלי לכלול את ילדיו ואת אשתו בצוואה.

• אדם יכול להתנות בצוואתו תנאים מסוימים ורק מי שקיים את התנאים הללו ייהנה מהצוואה.

• מה צריך על מנת לערוך צוואה בעדים- רשימת הנכסים אותם המוריש רוצה לכלול בעיזבונו, פרטים מדויקים (שם מלא ומספר ת.ז.) של הנהנים עפ"י הצוואה, 2 עדים שאינם יורשים או מעוניינים על פי הצוואה, בחירת מנהל עיזבון.

החשיבות במינוי מנהל עיזבון

• על מנת למנוע סכסוכים בין היורשים בכל הנוגע לקיום הוראות הצוואה.

• ישנם הרבה היבטים משפטיים לקיום צוואה- מכירת מיטלטלין, זכויות ונכסי נדל"ן שונים, תביעות של בעלי חוב כלפי העיזבון וסכסוכי ירושה שונים.

• לעורך דין יתרון בולט בתפקיד מנהל עיזבון שצריך מצד אחד לזהות נכסים וזכויות כספיות שעומדות לעיזבון ומצד שני לטפל ולהתמודד עם דרישות חוב של נושים, להם חב המוריש כספים.

התנגדות

• התנגדות לצוואה מוגשת כאשר יש חשש שהצוואה ניתנה שלא כדין, תחת השפעה בלתי הוגנת, שלא מרצון חופשי, תוך כדי תחבולה, תרמית וניצול מצוקה של המוריש (בדר"כ קשישים).

• במקרה כזה מוגשת ההתנגדות לרשם לענייני ירושה אשר בוחן האם נכתבה הצוואה על פי הכללים.

מס עיזבון

• מס עיזבון בוטל לפני שנים רבות.

• בשנים האחרונות מוזכרת שוב ושוב האפשרות להטלת מס זה מחדש.

• במידה ושוררים יחסי אמון טובים בין ההורה לילדיו, ניתן לשקול רישום הילדים כשותפים בחשבון הבנק.

חידושים אחרונים בחוק

• בתזכיר חוק חדש שפורסם לאחרונה ע"י משרד המשפטים נקבעו מספר חידושים:

אם המוריש הותיר בן זוג והורים, בן הזוג לא יירש מחצית כפי שקבוע היום אלא שני שלישים מהירושה וההורים את השליש הנותר.

כפי הנראה, ישראל תהפוך למדינה הראשונה בעולם שתכיר בצוואה שנערכה בווידיאו.

קטינים מעל גיל 15 יוכלו לערוך צוואה (באישור בית המשפט).

זוגות חד-מיניים יוכלו לרשת את בני זוגם גם בהיעדר צוואה.

מומלץ

• מומלץ לאדם שערך צוואה לעדכנה מדי כמה שנים, משום שעם השנים סיטואציות משפחתיות משתנות, רכוש נגרע ונוסף, ילדים נוספים נולדים.

עולם החוזיםבשורות הבאות אנסה להסביר בקליפת אגוז את עיקרי הדברים והנקודות החשובות בעולם החוזים המורכב, מעין מדריך קצר ופש...
26/06/2019

עולם החוזים

בשורות הבאות אנסה להסביר בקליפת אגוז את עיקרי הדברים והנקודות החשובות בעולם החוזים המורכב, מעין מדריך קצר ופשוט אם תרצו.

מהו חוזה ואיך הכל מתחיל

ככלל, דיני החוזים בישראל מאפשרים לצדדים חופש בהתקשרות ביניהם. הם יכולים להסכים על כל דבר בו יחפצו והחוק לא יתערב בכך, למעט במקרים מסוימים כגון חוזה שנכרת למטרה לא חוקית, או שהוא פוגע באמות מידה שנקבעו בחקיקה ובפסיקה.

חוזה הוא למעשה התוצר הסופי של משא ומתן שהתנהל בין הצדדים עד כריתתו של הסכם המקבל תוקף מכוח החוק.

חוזה מתאפשר כשמתקיימים 2 יסודות עיקריים- הצעה וקיבול.
הצעה- פנייה של פלוני לאלמוני בהצעה להתקשר בחוזה עפ"י תנאים מסוימים.
קיבול- הודעה של הצד השני כי הוא מסכים להתקשר בחוזה לפי ההצעה שניתנה לו.
הקיבול יכול להיעשות בדרך של הודעה של הצד שקיבל את ההצעה (הניצע) כי הוא מקבל ומסכים להצעה.
דרך נוספת לקיבול הצעה היא בדרך של התנהגות/מעשה. כך לדוגמה, ברגע שנכנסתי עם רכבי לחניון, קיבלתי על עצמי את הצעת מפעיל החניון על ידי התנהגות ונכרת בינינו חוזה מחייב.
חשוב לציין כי המציע יכול לחזור בו מההצעה כל עוד הצד השני לא קיבל אותה, או קיבל את ההצעה אך בשינויים מסוימים.

כל חוזה מתחיל בשלב הטרום חוזי, שהוא השלב בו מנהלים הצדדים את המשא ומתן. גם בשלב הטרום חוזי, כמו גם בשלבים הבאים אחריו, מחויבים הצדדים לפעול על פי עקרון תום הלב.
כך למעשה, במהלך המשא ומתן, כל אחד מהצדדים מנוע מלהעלות הצעות בלתי סבירות, דרישות לפעולות בלתי חוקיות, להסתיר אינפורמציה חשובה, לנהל משא ומתן מבלי שיש כוונה להתקשר בחוזה ואפילו לדחות הצעות סבירות שהעלו הצדדים האחרים למשא ומתן.

יסוד נוסף, אך חשוב לא פחות, הוא יסוד "גמירות הדעת", או יסוד ה"רצינות", אם תרצו. האם הייתה כוונה רצינית להתקשר בחוזה מחייב? ניתן לקבוע האם הייתה גמירות דעת על פי התנהגות הצדדים ומדבריהם בשלב הטרום חוזי, במעמד החתימה על החוזה וגם לאחריו.

האם זה סופי?
גם לאחר שנכרת חוזה בין הצדדים, החוק הישראלי מאפשר לבטל אותו מסיבות שונות:

טעות והטעיה- ככל וההתקשרות בחוזה הייתה עקב טעות או הטעייה, ניתן לבטל את החוזה.
כפיה- היה וצד לחוזה התקשר בחוזה עקב כפיה של הצד השני או מי מטעמו, רשאי לבטל את החוזה.
עושק/ניצול- היה והתברר כי צד לחוזה התקשר בו עקב כפייה או ניצול של הצד השני, אם בגלל מצוקה מסוימת, חולשה שכלית/גופנית, ותנאי החוזה שנכרת הם גרועים בצורה חריגה ובלתי סבירה, ניתן לבטל את החוזה.

האם חוזה חייב להיות בכתב?
באופן עקרוני אין חובה שחוזה יערך בכתב וגם חוזה בעל פה יכול לקבל תוקף משפטי מחייב.
כמובן שלצד לחוזה בעל פה שנפגע עקב הפרה שביצע הצד השני, יהיה קשה יותר להוכיח את טענותיו בבית המשפט.
מעבר לכך, ישנם חוזים שהחוק בישראל מחייב שיהיו בכתב ואם לא נערכו בכתב, כאילו לא נערכו בכלל. כך לדוגמא, חוזה למכירת/רכישת דירת מגורים חייב להיערך בכתב.

האם חייבת להינתן "תמורה" על מנת שחוזה יקבל תוקף?
בחוק האנגלי, יסוד התמורה הוא חשוב ומחייב ובדרך כלל הוא זה אשר נותן את התוקף המשפטי לחוזה.
בישראל המצב קצת שונה ובמרבית המקרים אין צורך בתמורה על מנת שהחוזה יקבל תוקף משפטי.
דוגמה לחריג לכלל זה ניתן למצוא בדיני השטרות, שם החוק קובע במפורש כי יש צורך בתמורה.

מה קורה אם צד לחוזה הפר את הוראות החוזה?
הצדדים ניהלו משא ומתן, הגיעו להסכמות, ערכו חוזה מחייב וחתמו עליו. לא פעם, בעת מימוש החוזה, מפר אחד הצדדים את הוראות החוזה והצד השני נפגע מההפרה. מה ניתן לעשות במקרה כזה?
לצד שנפגע מהפרת החוזה, עומדות מספר אפשרויות בהן הוא יכול לפעול:
לדרוש את אכיפת החוזה. לדוגמא- פלוני התחייב למכור לאלמוני דירת מגורים ולא עמד בהתחייבות. אותו אלמוני יכול לפנות לבית המשפט המוסמך על מנת שזה יתן צו המורה על אכיפת חוזה המכר ורישום הזכויות על שמו.
אפשרות נוספת היא דרישה לבטל את החוזה, במקרה וההפרה הוגדרה בחוזה כהפרה יסודית. במקרה והחוזה בוטל, ישנה חובה על מפר החוזה להשיב לנפגע את מה שקיבל ממנו על פי הוראות החוזה.
דרך נוספת העומדת לרשות הצד הנפגע מהפרת החוזה היא לתבוע פיצויים עבור הנזקים שנגרמו לו, או פיצויים מוסכמים כפי שנקבעו בחוזה גם במקרה ולא נגרמו נזקים.

לסיכומם של דברים, כולנו מתקשרים בחוזים מדי יום, אם בדרך של רכישת מוצרים בסופרמרקט, רכישת כרטיסים לתיאטרון וכיוב'. חוזים אלו הם פשוטים וכמובן שמייתרים את הצורך בליווי משפטי, אך בכל הנוגע לחוזים מורכבים יותר, כגון רכישת/מכירת נכס מקרקעין, הכרוכים בניהול משא ומתן ויישום אל מול צדדים שלישיים, ואשר יש להם השלכות רבות, חשוב להתייעץ עם עורך דין הבקיא בתחום ואף לקבל ליווי משפטי לאורך כל הדרך, החל מניהול המשא ומתן, חתימת החוזה ואכיפתו.

כמובן שהאמור לעיל אינו מהווה תחליף להתייעצות ופנייה לעורך דין הבקיא בתחום.

מתי מתווך מקרקעין זכאי לקבל תשלום דמי תיווך רבים המקרים בהם מתווך מקרקעין עומל קשות ובמשך זמן רב על עסקת מקרקעין, ובסופו...
04/06/2019

מתי מתווך מקרקעין זכאי לקבל תשלום דמי תיווך



רבים המקרים בהם מתווך מקרקעין עומל קשות ובמשך זמן רב על עסקת מקרקעין, ובסופו של דבר, כשהסכם המכר נחתם והעסקה יוצאת לפועל, הוא נתקל בסירוב מצד הלקוח לשלם את דמי התיווך להם התחייב.

מתי מתווך מקרקעין יהיה זכאי לקבל תשלום (דמי תיווך) עבור עמלו?

ננסה לעשות קצת סדר בנושא, ונפרט את עיקרי הדברים.



חוק המתווכים במקרקעין התשנ"ו-1996, מסדיר את נושא תיווך המקרקעין, לרבות מהם התנאים להוצאת רישיון תיווך ומהם התנאים שצריכים להתקיים על מנת שהמתווך יהיה זכאי לקבל שכר (דמי תיווך) עבור עבודתו.



נתמקד בתנאים הנדרשים על מנת שהמתווך יוכל לדרוש את שכרו.

על מנת שמתווך מקרקעין יהיה זכאי לקבל דמי תיווך, חייבים להתקיים התנאים הבאים:

1. מתווך המקרקעין הטוען לדמי התיווך חייב להיות בעל רישיון תיווך בעת שעסק בתיווך העסקה.



2. הלקוח חתם על הזמנה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין.



3. המתווך היה הגורם היעיל בעסקה שהביא להתקשרות הצדדים בהסכם מחייב.



התנאי הראשון בו מתווך המקרקעין צריך לעמוד הוא גם התנאי הבסיסי ביותר- הוא חייב להיות בעל רישיון תיווך.

חוק המתווכים אוסר בצורה מפורשת על עיסוק בתיווך מקרקעין, ללא רישיון תיווך ומי שתיווך בעסקת מקרקעין מבלי שהחזיק רישיון תיווך, לא יהיה זכאי לקבל דמי תיווך בגין העסקה.



התנאי השני- הזמנה חתומה בכתב לביצוע פעולות תיווך במקרקעין- הינו חשוב ביותר אך למרבה הפליאה, ובאופן די תמוה, מסתבר שישנם לא מעט מתווכים, בעלי רישיון תיווך, אשר אינם ממלאים אחרי תנאי זה ונתקלים בקושי רב בגביית דמי התיווך בגין העסקה בה הם תיווכו.

חשוב להבין שעצם קיומו של המסמך - הזמנה לביצוע פעולות תיווך במקרקעין- אינו מספק ועל המתווך להקפיד שהלקוח יחתום על המסמך.

ללא מסמך חתום ע"י הלקוח, מתווך המקרקעין יתקל בקשיים רבים כשינסה לגבות את דמי התיווך המגיעים לו.



בעוד התנאי הראשון והתנאי השני הינם טכניים בלבד, הרי שהתנאי השלישי- היותו של מתווך המקרקעין הגורם היעיל בעסקה- הינו תנאי שאינו פשוט להוכחה ונתון לפרשנות העובדות שאירעו ובהרבה מקרים מתברר בסופו של דבר בבית המשפט.

אז מה צריך מתווך המקרקעין לעשות על מנת שהוא ייחשב הגורם היעיל בעסקה?

נציין כי דרישות החוק הישראלי מחמירות עם מתווכי המקרקעין בהשוואה לדרישות הנהוגות בחלק ממדינות ארצות הברית.

כך לדוגמא, בחלק ממדינות ארה"ב, מספיק שהמתווך ימצא ללקוח שלו רוכש (או מוכר) בעל יכולת ורצון על מנת להיות זכאי לשכרו, גם בהיעדר הזמנה חתומה בכתב.
במדינות אחרות בארה"ב, ישנן דרישות שאף יותר מחמירות מאלו הנהוגות בישראל כך שניתן להגיד שהחוק הישראלי מציג סוג של עמדת ביניים.

אז מה באמת קורה בישראל?

בפסק דין שניתן ע"י כב' הנשיא שמגר (כתוארו אז) בבית משפט העליון במסגרת ע"א 2144/91 הנרי מוסקוביץ נ' כץ אסתר ביר כמנהלת עיזבון המנוח טוביה ביר ז"ל והידוע כ"הלכת מוסקוביץ" ניתנה פרשנות למונח "הגורם היעיל בעסקה".

להלן תפורט רשימת הנסיבות והגורמים המצביעים על מידת היעילות הנדרשת, כפי שהנחה כב' הנשיא שמגר בהלכת מוסקוביץ:

"(א) מידת הדמיון בין ההצעה המקורית בה היה מעורב המתווך ובין החוזה הסופי. כגון- נושא הנכס.
(ב) הקרבה בתנאי התשלום ושיעורי ההצעה המקורית ובין הגיבוש הסופי של החוזה.
(ג) חלוף הזמן בין ההצעה המקורית עד סיום העסקה (השופט עציוני בע"א 294/76 הנ"ל)
(ד) מידת האינטנסיביות של פעולות המתווך- היקף מגעים, פגישותיו ושיחותיו עם הצדדים.
(ה) קיומו של גורם נוסף, אשר סייע לצדדים בהשגת החוזה, ומידת התערבותו של אותו גורם נוסף.
(ו) תשלום ושיעורי דמי תיווך על ידי הצד השני (המוכר או הקונה).
(ז) זהות הצדדים המנהלים את המשא ומתן מצביעה על שמירת הזיקה הסיבתית.
(ח) הסתמכות הצדדים על ידיעה קודמת של מהלכי המשא ומתן ופעולה שאינה אלא הרמת החבל מקום בו הושאר, כדי ליצור המשכיות באותו מהלך.
מובן כי רשימת הנסיבות איננה סגורה."

חשוב להבין שמצב בו מתווך מציג דירה בפעם הראשונה לקונה, אינה מזכה אותו באופן אוטומטי בתשלום דמי תיווך.

במידה והמתווך לא פעל על מנת לקדם בפועל את העסקה- לא יידע את המוכר על התעניינות כזו או אחרת, לא מסר את כל הפרטים הנדרשים על הנכס, לא ניסה להפחית במחיר העסקה, לא היה מעורב במהלך המשא ומתן, לא ליווה את העסקה ברוב שלביה ולא פעל באופן נמרץ על מנת לקדם את ביצוע העסקה עד לחתימת הצדדים על הסכם- כפי הנראה לא יהיה זכאי לתשלום דמי תיווך.



בפסק דין נוסף שניתן ע"י בית משפט העליון במסגרת ע"א 2708/14 ישראלי נ' אהרוני, נקבע כי על מנת שמתווך יהיה זכאי לתשלום דמי התיווך ויוכר כגורם היעיל בעסקה, עליו להראות כי הפעולות שביצע הם אלו אשר היוו את הגורם היעיל לחתימת ההסכם בין הצדדים וכי בלעדיו, ההסכם לא היה נחתם והעסקה לא היתה מתרחשת.
לא די בכך שהמתווך הפגיש בין הצדדים אלא עליו להיות פעיל ומשמעותי לצורך השלמת העסקה.

כפי שניתן לראות, ההחלטה האם המתווך אכן היה הגורם היעיל בעסקה הינה מורכבת ואינה פשוטה ובבואו להחליט האם מתווך המקרקעין אכן היה הגורם היעיל שהביא ליצירת העסקה, בית המשפט יבחן את מכלול העובדות והנסיבות של העסקה.

אין חולק שסיוע של מתווך מקצועי אשר פועל נמרצות לקידום העסקה יכול להוות את המפתח להצלחתה של עסקה ובמקרה שכזה, דמי התיווך המשולמים לו לאור מאמציו, ראויים.

סוף סוף סופ״ש. נעים.
14/02/2019

סוף סוף סופ״ש. נעים.

מה בודקים לפני קניית דירה?אין ספק שקניית דירה היא אחת מהעסקאות הגדולות והחשובות שנעשה במהלך חיינו, אם לא החשובה ביותר.על...
04/02/2019

מה בודקים לפני קניית דירה?

אין ספק שקניית דירה היא אחת מהעסקאות הגדולות והחשובות שנעשה במהלך חיינו, אם לא החשובה ביותר.
על מנת להימנע מטעויות במהלך ביצוע העסקה, חשוב להיכנס לעסקה לאחר שביצענו את כל הבדיקות הנדרשות ובכך להקטין ולצמצם, עד כמה שניתן, את הסיכונים הכרוכים בכך.

להלן יפורטו מספר נקודות עיקריות וחשובות לעניין זה, אשר כמובן, אינן מהוות תחליף ליעוץ וליווי מקצועי של עו"ד המתמחה בתחום המקרקעין:

טיב הזכויות ורישומן – חשוב מאוד לבדוק האם הזכויות של מוכר הדירה הן זכויות קנייניות או זכויות אובליגטוריות (חוזיות). כמובן שזכות קניינית גוברת על זכות אובליגטורית והינה תקפה כלפי "כולי עלמא", בניגוד לזכות אובליגטורית התקפה רק בין הצדדים לחוזה.

בנוסף, האם רשומות הערות אזהרה, שעבודים, זיקות הנאה, עיקולים, הגבלות ברישום, זכויות סותרות על הנכס אותו אנו מעוניינים לרכוש.

במקרה שהנכס אותו אנו מעוניינים לרכוש מהווה זכות חכירה ולא זכות בעלות, יש לבחון מהם תנאי החכירה, מועד סיום תקופת החכירה, תנאי חידוש החכירה והאם קיימות הגבלות כלשהן על החכירה.

הצדדים לעסקה – האם מוכר הדירה הוא באמת הבעלים של הדירה? ישנם לא מעט מקרים בהם התחזו לבעל הדירה, תוך זיוף מסמכים ומכרו את הדירה ללא ידיעת הבעלים האמיתיים.

מהו המצב התכנוני של הדירה – יש חשיבות רבה לבדיקת התב"ע, היתר בניה, חריגות בניה, בנייה לא חוקית, צווי הריסה, צווים שיפוטיים וכיוב'.

החזקה בנכס – מי כרגע מחזיק בנכס? האם המוכר או שמא הדירה מושכרת? במקרה והדירה מושכרת, חייבים לבצע בדיקה של חוזה השכירות, מתי תקופת השכירות מסתיימת והדירה מתפנית.

מיסוי מקרקעין – מס שבח (חיוב מלא, פטור, חישוב מיטיב), מס רכישה (הנחות והגבלות), היטל השבחה, היטל פיתוח, מס רכוש.

הבדיקה הראשונה והבסיסית מתבצעת בנסח הטאבו של הנכס אותו אנו מעוניינים לרכוש.
בנסח הטאבו ניתן לראות את זהות הבעלים, תיאור הנכס שטח הנכס (לוודא אם קיימת סטייה משמעותית בין שטח רשום לשטח בפועל) הצמדות ספציפיות לנכס, וכן, לוודא העדר הגבלות, עיקולים, הערות סותרות.
בנוסף, ניתן להבחין בין החלק הייעודי לדירה לבין החלק הייעודי לרכוש המשותף.

תיק בית משותף – עיון בתשריט ובתקנון בכדי לוודא האם קיימות הגבלות ו/או הצמדות לנכס, כמו גם התאמת המצב הפיסי למצב הרישומי.

בדיקה נוספת היא בעניין העדר חוב בהיטל השבחה, אותה ניתן לבצע בוועדה המקומית.

בדיקה בדבר אי הכללת המבנה ברשימת מבנים מסוכנים (רישום בית מסוכן פוגע ביכולת הלקוח לקחת משכנתא).

בדיקת תיק היתר בנייה בעירייה-לוודא קיום היתר בנייה, לוודא התאמה בין המצב הפיסי של הדירה לבין התשריט הנלווה להיתר.

חשוב מאוד- ביום החתימה על הסכם הרכישה, יש להוציא נסח טאבו עדכני ורלוונטי!!

דמי היוון, על מה ולמה?קרה לא פעם, שלקוח הגיע אליי וביקש למכור את זכויותיו בנכס המקרקעין, אותו הוא חוכר ממינהל מקרקעי ישר...
14/01/2019

דמי היוון, על מה ולמה?

קרה לא פעם, שלקוח הגיע אליי וביקש למכור את זכויותיו בנכס המקרקעין, אותו הוא חוכר ממינהל מקרקעי ישראל.
כשלקוח כזה נשאל על ידי האם הוא שילם את דמי ההיוון, הרי שבהרבה מקרים הוא פשוט לא יודע על מה אני מדבר.

אנסה לעשות קצת סדר ולהבהיר את הנושא, ממש ממש בקצרה.

מה זה בכלל היוון?

המילה "היוון" מגיעה מלשון "הון" וגם "הווה" והיא באה לתאר חישוב ערך עתידי של סכום כלשהו, לתשלום מיידי.
תשלום דמי היוון הינו למעשה תשלום מיידי וחד פעמי של סכום דמי החכירה השנתיים המגיעים למינהל מקרקעי ישראל עבור כל תקופת החכירה.
זאת אומרת, שבהיוון, משלם חוכר הקרקע תשלום חד פעמי של דמי החכירה העתידיים עבור כל תקופת החכירה של הקרקע (בניכוי ריבית מסוימת) במקום לשלם בכל שנה ושנה את תשלום דמי החכירה.

לתשלום דמי היוון ישנם מספר יתרונות לא מבוטלים.

כך לדוגמה, חוכר קרקע ששילם דמי היוון, פטור מהתשלום השנתי של דמי החכירה.

בנוסף, במקרה וחוכר הקרקע יחפוץ להעביר את זכויותיו בקרקע לאחר, הוא יהיה פטור מתשלום דמי ההסכמה, אותם גובה מינהל מקרקעי ישראל במקרים שכאלה.

גם במקרים בהם חוכר הקרקע מעוניין להוסיף שטחי בנייה על פי ת.ב.ע. שנכנסה לתוקף (ת.ב.ע. = תכנית בניין ערים), הוא יהיה פטור מתשלום דמי היתר.

כסף, הרבה כסף, אבל מאיפה?הוראת מס חדשה שתיכנס לתוקף בחודש ינואר 2019, מחייבת רוכשי דירה לדווח איך הם שילמו על הדירה.ההור...
24/12/2018

כסף, הרבה כסף, אבל מאיפה?

הוראת מס חדשה שתיכנס לתוקף בחודש ינואר 2019, מחייבת רוכשי דירה לדווח איך הם שילמו על הדירה.

ההוראה החדשה שתיכנס לתוקף הינה במסגרת החוק להגבלת השימוש במזומן שאושר בכנסת בחודש מרץ 2018 ונועד להגביל את השימוש במזומנים ובשיקים סחירים, על מנת לנסות ולצמצם את ההון השחור וכן, להיאבק בפעילות פלילית כגון העלמת מס, הלבנת הון וכיוב׳.

אז מה בעצם הולך להשתנות?

עד היום, חויבו רוכשי דירות להגיש הצהרה לרשות המיסים ובה דיווחו על פרטי עסקת הרכישה, לרבות הסכום אותו הם שילמו.
החל מ- 1 בינואר 2019, אותו רוכש יהיה חייב לכלול בהצהרה שלו לרשות המיסים גם מהו אמצעי התשלום איתו רכש את הדירה. כיצד למעשה הוא שילם עבור הדירה, האם באמצעות שיק, העברה בנקאית וכו׳.

הדיווח הנדרש הינו רק עבור האופן בו שילמנו על הנכס ולא מהו מקור הכסף, למרות שרשות המיסים שומרת לעצמה את האפשרות, ככל שהיא תמצא לנכון ובהתאם לנתונים שיעלו כתוצאה מההצהרה, לבקש מסמכים נוספים ולדרוש אסמכתאות נוספות גם בדבר מקור הכסף.

הסנקציה בגין אי הצהרה שכזו היא שרשות המיסים לא תנפיק עבור אותו רוכש את האישור הנדרש לצורך רישום זכויותיו בטאבו.

את הדיווח ניתן לעשות עד 6 חודשים מהמועד בו הרוכש קיבל לידיו את הדירה, כך שגם במצב בו במעמד הרכישה הרוכש עדיין לא יודע באיזה אמצעי תשלום הוא יעשה שימוש, הרי שיש לו פרק זמן מספיק ארוך כדי להשלים את ההצהרה הנדרשת.

בשעה טובה, עוד הסכם מכירת בית יצא לפועל. תודה על שיתוף הפעולה המקצועי Orit Kaplan Zilberberg
17/12/2018

בשעה טובה, עוד הסכם מכירת בית יצא לפועל.
תודה על שיתוף הפעולה המקצועי Orit Kaplan Zilberberg

מס שבח בקליפת אגוז..אז מה זה בעצם מס שבח?כל עסקה לרכישת/מכירת מקרקעין בישראל חייבת בהגשת דיווח מפורט לרשות המיסים ובתשלו...
03/12/2018

מס שבח בקליפת אגוז..

אז מה זה בעצם מס שבח?
כל עסקה לרכישת/מכירת מקרקעין בישראל חייבת בהגשת דיווח מפורט לרשות המיסים ובתשלום מס הנובע מהעסקה (למעט מקרים בהם המוכר או הרוכש זכאים לפטור מתשלום מס).
מוכר הנכס משלם את מס השבח ואילו רוכש הנכס משלם את מס הרכישה.

מס שבח הוא המס המוטל על הרווח הנובע ממכירת זכויות במקרקעין.

שבח = רווח.

כעיקרון ומבלי להיכנס לאופן החישוב (הצמדות למדד המחירים לצרכן, שבח ריאלי וכיוב'), הרי שהשבח הוא למעשה ההפרש בין התמורה שקיבלתי ממכירת נכס מקרקעין (שווי המכירה) לבין התמורה ששילמתי עבור רכישת אותו נכס (שווי הרכישה).

בדיווח/הצהרה המוגשים לרשות המיסים, עלינו לציין את כל פרטי העסקה, לרבות מועד וסכום הרכישה, מועד וסכום המכירה, וחישוב של המס אותו אנו צריכים לשלם (שומה עצמית).

בחישוב המס ניתן לנכות הוצאות מסוימות, ובכך להפחית את גובה תשלום המס החל עלינו.
בין ההוצאות המותרות לניכוי ניתן למצוא את תשלום היטל ההשבחה, היטלי פיתוח, שכר טרחת עורך דין, דמי תיווך, ולמעשה כל הוצאה שהוצאנו לטובת השבחת הנכס.
חשוב לזכור כי, רשות המיסים לא תקבל ניכוי של הוצאה כלשהי, ללא שצירפנו אסמכתא/קבלה המעידה על ביצוע התשלום האמור.

נושא חבות המס בעסקת מקרקעין הינו נושא בעל חשיבות עצומה אשר יכולה להשפיע רבות על העסקה עצמה. בשנים האחרונות חלו בתחום זה מספר שינויים ורפורמות ועל כן, מומלץ לבחון כל מקרה לגופו ולהתייעץ עם בעלי המקצוע המתאימים (עורכי דין, יועץ מס וכיוב'..) לצורך בדיקה האם אנו חבים בתשלום המס או שמא אנו זכאים לפטור מתשלום זה, וכן, על מנת לבצע את חישוב הסכום אותו אנו אמורים לשלם ולקבל החלטה מבוססת בדבר הכדאיות הכלכלית של העסקה.

עוד שבוע עבודה פורה מגיע לסיומו.סופ״ש נעים לכולם.
29/11/2018

עוד שבוע עבודה פורה מגיע לסיומו.
סופ״ש נעים לכולם.

Address

שד' רוטשילד 70 תל אביב
Tel Aviv
6578515

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Telephone

+97236851676

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when ערן לביא, משרד עורכי דין- Lawyer At Self Employed posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to ערן לביא, משרד עורכי דין- Lawyer At Self Employed:

Share