10/04/2025
בחודש אוגוסט 2024 פרסמנו באתר זה את פסק דינו של בית המשפט לענייני משפחה, כבוד השופטת שלי איזנברג, בתיק 9662-12-19 ג' נגד א' (פורסם בנבו).
בתיק זה ניתן פסק דין עקרוני וצודק לטובת לקוחה של משרדנו, אשר התגרשה לאחר כחמש שנות נישואין, עקב אלימות הבעל.
בית המשפט לענייני משפחה קיבל ביום 31.07.2024 (פורסם בנבו) במסגרת פסק דין מנומק ומפורט, את כל טענותיו של עו"ד ערן קרם ממשרדנו, וקבע כי דירת פנטהאוז יוקרתית בשווי של כ- 7 מיליון ש"ח, אשר נרכשה לאחר הנישואין, במימון מלא של הורי הבעל ונרשמה רק על שם הבעל, תימכר והתמורה, בניכוי ייתרת המשכנתא של כ- 2 מיליון ש"ח, תתחלק בין הצדדים, כך שהלקוחה תקבל ממכירת הנכס מעל 2 מיליון ש"ח.
בעקבות פרסום פסק הדין באתר זה, נשמעו קולות רבים בעד ונגד פסק הדין הצודק, אשר קבע כי מדובר בנכס משותף ולא בנכס חיצוני, מהטעם שהדירה נרכשה על ידי הבעל בתקופת הנישואין ולא נערך הסכם ממון.
ביום 30.10.2024 הוגש על ידי הבעל ערעור על פסק הדין, לבית המשפט המחוזי בחיפה.
ביום 24.03.2025 נערך דיון בערעור וניתן פסק דין (חלוט), אחרי שנשמעו טענות עו"ד ערן קרם ממשרדנו שייצג את המשיבה, וטענות עו"ד שמואל מורן שייצג את המערער (הבעל) ואת אביו - מממן רכישת הדירה.
בית המשפט המחוזי, כבוד ראש ההרכב השופט חננאל שרעבי (אב בית הדין) וכבוד השופטים אספרנצה אלון ואריה נאמן, קיבלו את כל טענות האישה ופסקו סופית:
א. הערעור על פסק הדין יידחה ופסק הדין ייותר על כנו.
ב. הדירה תוצא למכירה בשוק החופשי בהליך של כינוס נכסים על ידי באי כוח הצדדים.
ב. המכירה תתבצע לאחר קבלת חוות דעת שמאי, שהכרעתו סופית, ולאביו של המערער עומדת אופציה לרכוש את הדירה ולשלם לאשה מחצית משוויה המלא, לאחר שמשווי זה תנוכה ייתרת המשכנתא.
ג. מחצית מדמי השכירות של הדירה מיום הקרע, בינואר 2020 ועד למכירת הדירה בשנת 2025 ישולמו על ידי המערער למשיבה.
בכך באה לידי סיום מוצלח וסופי פרשה זו, כך שנעשה צדק עם האישה, אשר לאחר הנישואין לבעלה, הסכימה לוותר על הקריירה האישית שלה, ולטובת בעלה עזבה עבודה מכניסה בתחום ההייטק טק בישרטל, ועברה עם בעלה, לבקשתו, לאנגליה, שם היא טיפחה את הבית וטיפלה בילדה המשותפת, כשהבעל מפתח את הקריירה שלו.
דירת הגג שבמחלוקת נקבעה כ"נכס משותף בר איזון", מהטעם שהיא נרכשה לאחר הנישואין והיא איננה "נכס חיצוני" כגון דירה שהתקבלה על ידי הבעל בירושה או במתנה.
כמו כן - לא נערך הסכם ממון מסודר בין הצדדים, כנראה מהטעם שבעת רכישת הדירה היוקרתית, הובטח בעל פה לאשה על ידי בעלה ומשפחתו, כי המדובר ב"דירה משותפת" שתשמש את הזוג לאחר חזרתם לישראל.
הסברי הבעל ואחיו היוו למעשה "הודאת בעל דין" כי הם ניסו להערים על שלטונות המס, ונפסק כי בית המשפט בישראל לא ייתן יד לניסיונות הבעל ואביו להערים על שלטונות המס.
למקרי עוול וחוסר הגינות בתחום דיני המשפחה, ניתן לפנות לעו"ד אהוד פורת ולעו"ד ערן קרם ממשרדנו דרך אתר המשרד או דרך אתר זה.