עורך דין לנזקי גוף עמיר גשרי

01/07/2022

הסיכון שבהגשת ערר על החלטת ועדה רפואית מדרג ראשון ( נפגעי עבודה ).
בהגשת ערר על החלטת ועדה רפואית במסגרת נפגעי עבודה בביטוח לאומי אין , לכאורה , סיכונים . נכון , אמנם , שוועדה רפואית לעררים עלולה להפחית את הנכות שנקבעה בדרג ראשון , - אך יחד עם זאת , היא חייבת להזהיר את הנפגע אם היא מתכוונת לעשות כן . בשלב זה יוכל הנפגע לבקש את מחיקת הערר וכך לא תופחת הנכות שנקבעה לו בדרג ראשון . הסיכון בהליך כזה הינו בהשלכות העלולות לפגוע בנפגע , לדוגמא , אם קיימת לנפגע גם זכות תביעה לפי הפלת"ד ( תביעת פיצויים בגין נזקי גוף כתוצאה מתאונת דרכים ) . הנכות המחייבת במקרה זה הינה הנכות שנקבעה על ידי הוועדה הרפואית בביטוח לאומי ( " נפגעי עבודה" ) אך הנתבע עלול במקרה כזה לבקש להביא "ראיות לסתור " את קביעת המוסד לביטוח לאומי בטענה שהוועדה רהפואית לעררים סברה שיש להפחית מהנכות שנקבעה בדרג ראשון ושללא מחיקת הערר על ידי הנפגע , - הייתה נקבעת , קרוב לודאי , נכות נמוכה יותר , אם בכלל .

12/06/2020

קצבת נכות זמנית בשיעור של 100%
אם עברת תאונת עבודה ולא חזרת לעבוד אתה עשוי לקבל קצבת נכות זמנית בשיעור של 100% וזאת אף אם הנכות הזמנית שנקבעה לך על ידי הוועדה הרפואית נמוכה בהרבה . גובה הקצבה תלוי בגובה ממוצע 3 המשכורות שלך ( ברוטו ) בחודשים שלפני התאונה ( לא כולל את חודש התאונה ) . לגבי עצמאיים בסיס החישוב תלוי בגובה המקדמות לביטוח לאומי ויוער כבר עתה כי רצוי להגדיל את המקדמות גם אם לא נראה לך שגובה ההכנסות הצפויות מצדיק את זה . אם עבדת ביותר ממקום עבודה אחד החישוב ייעשה לפי כל מקומות העבודה שעבדת . התשלום הוא אומנם רק לפי 75% משכרך הממוצע אך משולם לך ללא ניכוי מס הכנסה וביטוח לאומי . על מנת לקבל את הקצבה המוגדלת עליך להוכיח כי אין לך סיכוי סביר לעבוד בעבודה כלשהי עקב מגבלותיך מהתאונה שעברת . מדובר בנטל הוכחה כבד בייחוד כאשר הנכות הזמנית אשר נקבעה לך אינה גבוהה . ביטוח לאומי אשר ידון בבקשתך ( בקשה להכרה כ"נכה נזקק" ) לא יבחון אם הנך יכול לחזור לעבודתך הקודמת . המבחן הוא כושרך לבצע "עבודה כלשהי" ....
מבחן זה הינו מקפח ביותר , שכן , אף אם נפגע כשיר לעסוק בעבודה כלשהי , הסיכוי שלו להתקבל לעבודה כזאת הינו אפסי שעה שמדובר למעשה בתקופה זמנית שבסופה הוא ירצה לשוב למקום עבודתו הקודם . נראה שהיה מקום לשנות את המצב המשפטי כך שהמבחן יהיה סיכוי סביר לחזור לעבודתו הקודמת . זהו המבחן אשר ביטוח לאומי בוחן כאשר עולה השאלה האם לעשות שימוש בתקנה 15 העוסקת בהגדלת הנכות שנקבעה לצמיתות עקב הפגיעה בתאונה .
ההכרה כנכה נזקק נעשית על ידי עובדי המוסד לביטוח לאומי , וועדה המורכבת מרופא ( רופא , עובד המוסד לביטוח לאומי , ולא רופא החבר בוועדות רפואיות ) , עובד ממחלקת שיקום ופקיד תביעות . וועדה זאת נקראת "וועדת רשות" .
לנפגע יש זכות להופיע בפני וועדה זאת ומומלץ לעשות כן . עדיף כמובן בסיוע עו"ד . חוו"ד רופא תעסוקתי תוכל אף היא לסייע במקרה זה . בהצלחה .
עמיר גשרי , משרד עורכי דין – רוטשילד 134 תל אביב 036855555
לשאלות [email protected]:

14/04/2016

חקירה על ידי חוקר בתביעות נזקי גוף :

תובע בגין נזקי גוף אשר נגרמו לו כתוצאה מתאונת דרכים , תאונת עבודה או כל ארוע אחר חשוף ל"ביקור" חוקר פרטי . החוקר הפרטי אינו נוהג לתאם את פגישותיו ומעדיף לבקרך בהפתעה . תפקיד החוקר לאסוף מידע בהתייחס למגבלותיו של הנפגע . החוקר ינסה לאסוף מידע באמצעות הקלטות , צילומים , איסוף מסמכים ועוד , כך ,שלנתבע ולבית המשפט תהא זוית ראייה נוספת לטענות התובע . יש חוקרים אקטיביים אשר ייזמו ארועים פיקטיביים בהם ידרש הנפגע לבצע פעולות אשר אותן טען כי אינו יכול לבצע . כך , לדוגמא , אתה עלול להתבקש " באופן מקרי " על ידי צעירה נאה בכביש לסייע לה בהחלפת גלגל או בדחיפת הרכב לצורך הנעתו . צילום הנפגע מבצע פעולות אלו יוצג , קרוב לודאי , בבית המשפט . תובע הטוען שאינו יכול לעבוד יתכן שיענה להצעה טלפונית פיקטיבית לעבוד בשכר גבוה במיוחד . הקלטת שיחה כזאת הינה חוקית ומן הסתם תושמע כעדות בבית המשפט . יש לזכור כי אין כל חובה לשתף פעולה עם החוקרים ורוב עורכי הדין מנחים את לקוחותיהם שלא להחליף ולו מילה אחת עימם . קיימת טענה כי כאשר החוקר נשלח על ידי עו"ד ב"כ הנתבעת לשוחח עם התובע מדובר למעשה בעבירה אתית האוסרת קיום קשר בין עו"ד ב"כ הנתבע לתובע . בניגוד לחוקרי חברות הביטוח , קיימת חובה לשתף פעולה עם חוקר המוסד לביטוח לאומי . יש להזהר כאשר פונה אליך חוקר בטענה שהוא מה"ביטוח" שאין הוא אלא חוקר פרטי המעוניין כי תחשוב כי הינו חוקר מטעם הביטוח הלאומי . חוקרי הביטוח הלאומי מבקשים בסוף חקירתם כי תחתום על הדברים שנרשמו כביכול מפיך . רצוי לקרוא את הדברים , לבקש לתקן את הדרוש תיקון ולהוסיף דברים שלא נרשמו .

06/03/2016

נפגע אשר תביעתו הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה ולאחר שנים נפטר.
מה דין אלמנתו? האם זכאית לקצבת שארים או לקצבת תלויים?

בפסק דין בשאלה זאת קבע בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קשר ישיר בין מותו של הנפגע לבין התקף הלב שעבר 14 שנים קודם לכן.

המדובר היה בנהג משאית אשר עבר ארוע לב בעת החלפת גלגל .

המאמץ הרב שהיה כרוך בהחלפת הגלגל על רקע עומס עבודה של שעות נהיגה רבות לפני כן הביא להתקף הלב. תביעת הנ"ל מוסד לביטוח לאומי נדחתה. ערעור לבית הדין לעבודה הצליח והנפגע הוכר כנפגע בעבודה.

וועדות רפואיות לאחר ערעורים קבעו את נכותו בשיעור של 38% לצמיתות. לאחר 14 שנים נפטר הנ"ל.

פניית אלמנתו למוסד לביטוח לאומי להכרה במותו כנגרם עקב בעיית הלב אשר הוכרה בזמנו, - נדחתה. בית הדין האזורי לעבודה בתל אביב קבל את תביעת האלמנה והכיר בפסק דין במותו של הנ"ל כקשור להתקף הלב אשר עבר 14 שנים קודם לכן.

המשמעות הינה שבמקום לקבל קצבת שארים תקבל האלמנה קצבת תלויים הגבוהה פי כמה.
הכותב , עו"ד גשרי עמיר, ייצג את הנ"ל.

28/01/2016

חישוב הפסדי שכר עקב תאונה :

לגבי נזקי העבר, דרושה הוכחה ברורה להפסדים . אם נתנו אישורי מחלה אך העובד חזר לעבוד , למרות אישורי המחלה , לא יפסקו הפסדי שכר לעבר. לסכומים הנפסקים יש להוסיף הפרשי הצמדה וריבית.

יש להוכיח כי מצבך הבריאותי לא אפשר לך לעבוד. מומחה רפואי הוא שיקבע בדרך כלל את תקופת אי הכושר לעבר ולאו דוקא אישורי המחלה שהונפקו על ידי רופא המשפחה או הרופא המקצועי .

יש להוכיח כי בתקופת אי הכושר, אכן, לא עבדת. אם קבלת שכר על חשבון ימי המחלה, תהא זכאי לפיצוי אם במקום עבודתך ניתן לפדות את ימי המחלה ו/או אם השימוש הימי המחלה יפגע בזכותך לעשות בהם שימוש בעתיד אם תהיה חולה ...

לגבי הפסדי השכר לעתיד, יבחן ראש נזק זה בהייחס לנכותך התפקודית. מקובל לפסוק סכום המהווה מכפלת מקדם ההיוון בנכות התפקודית ובשכר הפוטנציאלי. אם לא הצלחת להצביע על הפסד בפועל לאחר וכתוצאה מהתאונה, קיים סיכוי רב כי הסכום הנ"ל ( המכפלה ) יחולק לשניים . התוצאה היא , קבלת מחצית מהפיצוי המהוון .

במקרה שמדובר בקטין או צעיר ללא עבר תעסוקתי משמעותי , יחושב הסכום , על בסיס השכר הממוצע במשק ברוטו בניכוי מס הכנסה .

בחישוב השכר לעתיד בתאונות דרכים לא ילקח בחשבון שכר העולה על שילוש השכר במשק והוא יחושב ללא ניכוי ביטוח לאומי ולאחר ניכוי מס הכנסה בשיעור של עד 25% בממוצע .

כמו כן יש להוסיף הפסדים בגין פגיעה בפנסיה ונלוות , הן לעבר והן לעתיד.

אובדן השכר לעצמאי יחושב עד גיל 70 ולשכיר עד גיל 67 , אלא אם יוכח אחרת.

25/01/2016

מה היא תביעה בלועה ? תביעה שנבלעת הינה תביעה שהוגשה עקב תאונת דרכים , תאונת עבודה או תאונה אחרת ואשר לאחר הפחתת תגמולי המוסד לביטוח לאומי מסכום הפיצויים , לא נותרת כל יתרה ,או שהיתרה נמוכה מרבע מהפיצויים .

תביעה כזאת הינה בדרך כלל תביעה בגין תאונה שהוכרה אף על ידי המוסד לביטוח לאומי , בדרך כלל בגין נכות הגבוהה מ 19 אחוזים ,המעניקה קצבה חודשית לכל החיים לנפגע . הפיצוי בגין אובדן שכר הינו עד גיל 67 בלבד ( לשכיר ) ועד 70 לעצמאי , ותגמולי הביטוח הלאומי מחושבים עד תוחלת החיים .

מצב דברים זה מביא , לעיתים , לבליעת התביעה . אם הנתבע הינו צד ג' ( אינו) המעביד , אזי, למרות הבליעה יהא התובע זכאי לקבל לפחות עשרים וחמישה אחוזים מנזקיו . נפגעים אשר עבדו בשרות חברת כח אדם , רצוי כי יתבעו את נזקיהם אך ורק ממי שהיה המעביד בפועל . תביעה נגד המעביד בפועל הינה למעשה תביעה כנגד צד ג' שכן את התשלום לביטוח הלאומי שלמה חברת כח האדם .

יש לזכור כי הזכאות לרבע הפיצוי כפי שפורט לעיל נובע מחוק המוסד לביטוח לאומי אשר בקש לעודד תובעים לתבוע תביעתם מהמזיק כך שתביעת השיבוב של המל"ל ( המוסד לביטוח לאומי ) תהא קלה וסלולה . הזכאות לרבע מהפיצוי אינה רק במקרה בו התביעה נבלעה במלואה בתגמולי המל"ל . די בכך שההפרש בין הנזקים לתגמולי המל"ל קטן מרבע מהפיצוי כדי לזכות את התובע בלפחות רבע מהנזקים .

תביעה עשוייה להבלע אף במקרה בו אין המדובר בתביעה אשר הוכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה . יתכנו מקרים , נדירים ככל שיהיו , בהם יהא התובע זכאי לקצבת נכות במסגרת פרק נכות כללית בחוק הביטוח הלאומי . אף במקרה זה בו תבלע התביעה יהא התובע זכאי לפחות לרבע מגובה הנזקים . מקרים אלו יהיו , כאמור , נדירים .

הכותב מתמחה בייצוג נפגעי תאונות

24/01/2016

לא רק החמרה ...
עברת תאונת דרכים אשר הוכרה כתאונת עבודה . עברת תאונת עבודה . עברת וועדות רפואיות , ערעורים , הליכי החמרה וקבלת נכות לצמיתות . חשבת שהגעת למנוחה ובייחוד לנחלה ...

טעות בידיך . כשם שלנפגע ישנה זכות לפנות למוסד לביטוח לאומי בבקשה לבחון מחדש את נכותו בהליך החמרה ,וזאת בתנאי ,שעברה חצי שנה מאז החלטת וועדה רפואית אחרונה , כך , ואף ביתר קלות , רשאי המוסד לביטוח לאומי לפתוח בהליך הפוך .

ההליך הינו הליך הקלה בו מבקש הביטוח הלאומי לבחון מחדש את הנכות אשר נקבעה , לכאורה , לצמיתות . נראה כי המושג לצמיתות מטעה ,ובגדול . בעוד שהליך ההחמרה נפתח רק אם השיג הנפגע אישור החמרה מרופא קופת חולים אשר הוסמך לכך ואשר סבור שיש , אכן , החמרה במצב , יכול המוסד לביטוח לאומי לנקוט בהליך של הקלה אף אם אין הוא בטוח כלל שישנו שיפור במצבך .

המדובר בשיטת "מצליח" או בשיטת ה"פישינג" . כל שצריך המל"ל ,המוסד לביטוח לאומי ,לעשות הוא לחטט בתיקים , לשלוף את אחד התיקים , ולבקש שוועדה רפואית תבדוק את הנפגע . בהליך כזה אין אפשרות , כמובן , לעלות את הנכות , והנפגע יכול רק להפגע . כך החתול השומר על השמנת יכול להגדיל כמעט בכל עת את מנת השמנת עליה הוא שומר .

להחלטת המל"ל בהליך הקלה יש השלכות מרחיקות לכת . אחת מהן קשורה בהליך הנוסף הננקט על ידי הנפגע והוא תביעת המזיק ,בדרך כלל חברת הביטוח . בחישוב הפיצוי בהליך זה מופחתים תגמולי המל"ל . תגמולי המל"ל מחושבים בהתאם לנכות שנקבעה באותה עת .

הפחתת אחוזי הנכות מאוחר יותר בהליך הקלה לא תביא להגדלת הפיצוי בתביעה שהסתיימה זמן רב ואף מועט לפני כן . האבסורד עוד גדול יותר , שכן , המל"ל נוהג לשבב את המזיק ותובע ממנו את מלוא התגמולים ששלם לנפגע . המל"ל , כמובן , לא משיב לחברות הביטוח את הסכומים שפחתו מקצבת הנפגע. מבולבלים ? קרא מאמר זה פעם נוספת ובריכוז רב יותר .

21/01/2016

פיצויים לנפגעי תאונות דרכים ללא ביטוח חובה , רישיון נהיגה או רישיון רכב: ייאמר מיד , גם ללא רישיון רכב , ללא ביטוח חובה או ללא רישיון נהיגה , ניתן לקבל פיצוי בגין תאונת דרכים בה נפגעת . אין מאמר זה ממליץ לוותר מרגע זה על ההוצאות הכרוכות בהוצאת רשיון נהיגה , עשיית טסט לרכב או על עריכת ביטוח חובה כדין . נהפוך הוא ... מאמר זה יציג את האפשרות לקבל פיצוי למרות ששכחת לבצע את הפעולות הנ"ל. ראשית , ללא רשיון נהיגה ניתן לקבל פיצוי אם הסיבה הינה שלא חידשת את הרשיון במשך עד שנה . שנית ,אם נפגעת ללא רשיון נהיגה בר תוקף ורכב אחר אשם בתאונה , תוכל לתבוע את הפוגע ואת חברת הביטוח אשר הוציאה לו פוליסת ביטוח חובה . אם נפגעו נוסעים אשר ישבו במכוניתך , הינך בצרה . הסיבה לכך הינה שהנוסעים אינם זכאים לפיצוי מהרכב הפוגע . אם הם לא ידעו כי הנך נוהג בניגוד לחוק , הם יפנו לקרנית ,אשר תפצה אותם ,ולאחר מכן, תתבע ממך להשיב את הכספים וההוצאות בהן נשאה .... אם נהגת ללא רישיון רכב , לא ימנע ממך לתבוע את ביטוח החובה שעשית במועד . אם נהגת ללא ביטוח חובה , גם במקרה זה ,תוכל לתבוע פיצוי מהרכב המעורב בתאונה בתנאי שתוכיח את אשמתו . התביעה תהא נגד הנהג הפוגע ונגד חברת הביטוח אשר בטחה אותו . נראה כי לא הכל אבוד , אך מומלץ לא להיות פקח , בבחינת זה שיודע לצאת ממצבים שחכם לא היה נכנס אליהם כלל . סעו כחוק .

בקרו באתרנו החדש!!! http://www.gashrilaw.com/

משרד עורכי דין עמיר גשרי עם למעלה מ-30 שנות ניסיון ומתמחה מזה כ- 20 שנה בתחום נזקי גוף. המשרד מייצג תובעים בלבד ואינו מייצג חברות ביטוח.עורכי הדין במשרד עוסקים בייצוג נפגעים בתביעות נזיקין עם התמקצעות מיוחדת בקבלת הכרה במוסד לביטוח לאומי בהתקפי לב ושבץ מוחי כתאונת עבודה.לקוחות המשרד נהנים מייצוג במג…

30/08/2015

עובד אשר לקה בליבו או עבר ארוע מוחי בעת עבודתו לא יוכר על ידי המוסד לביטוח לאומי כמי שעבר תאונת עבודה אלא אם יוכיח כי המדובר היה בארוע חריג בעבודה אשר גרם למחלתו וכן שגורמי הסיכון שבו כגון , עישון , סיפר משפחתי של מחלות רלוונטיות , השמנת יתר וכו , הינם פחותים בהרבה מעוצמתו של הארוע החריג . יש לזכור כי לחץ בעבודה לאורך זמן , לחץ נפשי ממושך וכו אינם ארוע חריג והטוען כי אלו גרמו לארוע שעבר לא יזכה להכרה על ידי המוסד לביטוח לאומי כתאונת עבודה . יש להצביע , כאמור , על ארוע חריג אשר פקד את העובד . ארוע חריג , יתכן שיהא שיאו של לחץ בעבודה , בבחינת הקש אשר שבר את גב הגמל ואף ארוע כזה יוכר כתאונת עבודה .משוכת התובע הכרה אינה מסתיימת בהוכחת ארוע חריג בעבודה . לאחר הוכחתו של ארוע חריג , ממנה בית הדין לעבודה אליו מוגשת התביעה ,לאחר שבדרך כלל דוחה המוסד לביטוח לאומי את התביעה להכרה , יועץ רפואי אשר אליו מופנית שאלת משקלם של גורמי הסיכון כנגד עוצמתו של הארוע החריג . מומחה זה עלול לסיים את הליכי תביעתך אם יקבע כי גובר בהרבה משקלם של גורמי הסיכון . כמו בכל מקצוע אף מדע הרפואה רחוק להיות מדוייק ולכן יש להזהר בבחירת המומחה . טעות נפוצה בקרב הנפגעים הינה לטפל לבד בתביעתם מתוך בטחון מוטעה כי מאחר ונפגעו בעבודה , תוכר תביעתם אוטומטית . טעות נפוצה היא של נפגעים אשר לקו בליבם בבית ואינם מנסים להוכיח כי התקף הלב הינו תוצאה של ארוע חריג שארע בעבודה . ליווי מידי של עו"ד הבקיא בתחום הינו הכרחי

26/08/2015

משרדנו מתמחה בתביעות נזקי גוף ובייצוג נפגעי תאונות עבודה, תאונות דרכים, רשלנות רפואית, מקרי מוות (תאונה קטלנית), נשיכות כלב, נפילות, תאונות ברכבת, תביעות תלמידים, ביטוח לאומי, התקפי לב, שבץ מוחי וייצוג נפגעים בפני המוסד לביטוח לאומי ובוועדות הרפואיות.
המשרד ממוקם בשדרות רוטשילד בתל אביב וניתן לקבוע פגישה בתל אביב, חדרה, הרצליה, קריית גת ואלעד.
ניתן ליצור קשר עם משרדנו בתל אביב בטלפון: 03-6855555 או עם משרדנו בקריית גת בטלפון: 08-6818815