Peled Henig Law Office

06/08/2020

שמחה לשתף על דירוג משרדי כמשרד מוביל - בוטיק בקטגוריית הקניין הרוחני של דירוג BDI-CODE. תודה רבה ללקוחות המפרגנים שלי, למשפחה, לחברים ולכל מי שהולך איתי יד ביד לאורך הדרך.

06/04/2020

הובינר שתוכנן להיום ידחה למועד אחר.
מי שמעוניין - מוזמן לפנות בפרטי

16/01/2020

הצעת עבודה
לסטודנט/ית
פרטים בתגובה הראשונה

10/10/2019

29/09/2019

לחברי, ידידי ולקוחותי,

שתהיה שנה טובה ומתוקה,
שנה מלאת יצירה -
ושכל משאלות ליבכם היצירתיות ביותר תתגשמנה.
חגית פלד הניג , עו״ד נוטריון
🍎🍯🕊 -----
תודה רבה ליוצרת אילנה יהב שנתנה הסכמתה לפרסום ברכה זו בצירוף יצירת החול המקסימה ומעוררת ההשראה

08/04/2019

לכל הצלמים, המפיקים וכו' – משתפת במחשבות בנושא של שימוש בטכנולוגיית VR (מציאות מדומה - 360 מעלות) ביצירות דוקומנטריות, ואחריות משפטית נלווית:
אם את/ה מפיק/ה מנוסה וזהיר/ה, ודאי נתקלת כבר בעת צילום רגיל בלוקיישן בעצת עורך דין לפיה יש להסיר תמונות מהקירות בכניסה ללוקיישן, לכבות טלוויזיה ברקע בזמן תיעוד מצולם וכד'. זאת, כדי שלא תתעורר שאלה האם יש להסדיר זכויות יוצרים באותה יצירה שברקע. בעיקר יש להניח שאמרו לך, כי בשום אופן אין להתמקד ביצירה, ואין להשהות את הצילום בקשר אליה.
זאת, מכיוון שאם התמקדת ביצירה, פוחתים הסיכויים שהצילום יחשב ל"אגבי" (או במילים אחרות: אקראי). הרי, אם הצילום חשוב בכדי שתתמקד בו, הרי שיש לו משמעות, ושעליך להסדיר את הזכויות בו. עד כאן, היגיון בריא.
וכאן נכנסת הטכנולוגיה לסיפור ומאתגרת אותנו, המשפטנים:
בטכנולוגיית VR הצלם אינו בוחר במה להתמקד: הוא מצלם 360 מעלות. הוא יכול בסרט באופן כללי לשים דגש על דמות כלשהי ולנסות להמחיש את חוויותיה באמצעות הטכנולוגיה, אך מי שבוחר ברגע נתון להתמקד בפריט נתון מתוך האזור המצולם הוא הצופה.
למעשה, במובנים מסוימים, משנה הצופה את תפקידו והופך להיות חלק מהיצירה, לובש את תפקיד היוצר / הבמאי ובוחר את המראות שהוא בוחר לצפות בהם יותר, או פחות. הוא זה שיכול להתמקד ביצירה שקיימת ברקע. בחירה זו, יכולה להיות שונה מהבחינה שהמפיק/הבמאי התכוון להדגיש או מהתמה של הסרט שביקש להציג.
כך מתעוררת שאלה, האם הטכנולוגיה מעצימה את סעיף השימוש האגבי, והופכת למעשה כל יצירה שנמצאת ברקע לכזו הנחשבת כ"אגבית", או ההפך ויש להקפיד יותר על טשטוש / מחיקת קטעים?
ככל שבית המשפט יתקל בסוגיה זו, גישתי היא כי יש לקרוא את סעיף השימוש האגבי בצורה מרחיבה ולצמצם בפרשנות שמחייבת את המפיק להשמיט קטעים, בעיקר אם הם דוקומנטריים מיצירתו על מנת שאלו לא יכללו. אחרת, נפספס תרבות, נפספס זוויות מבט, ונפספס את המטרה. זמן יעיד, ואתם כמובן גם יותר ממוזמנים להביע את דעתכם. גישה מקלה זו עולה לדעתי בקנה אחד עם סעיפים אחרי כגון סעיף המתיר העתקה של יצירה המופקדת לעיון הציבור בנסיבות מסוימות, וסעיף השימוש ההוגן.
*הפוסט מוקדש בידידות ללקוחותיי וחברי העוסקים בהפקה וביצירה שלאחרונה עושים יותר ויותר שימוש בטכנולוגיית VR*.

01/04/2019

למה להגן על השם של העסק והלוגו היום ולא מחר? הרי יש לנו נטיה לא לעשות היום מה שאפשר לעשות מחר, נכון? אז זהו... שלא כדאי.

מה שלא עושים היום - מחר יהיה קשה ואולי בלתי אפשרי לעשות. בשנים האחרונות הונחו על שולחני מספר לא מבוטל של מקרים כאלה: מקרים של החמצה שגוררת לקוחות למאבקים גדולים.
כי: לא היתה להם הדרכה משפטית,
כי: חשבו שזה יקר (ועכשיו משלמים פי כמה וכמה),
כי: חשבו שזה שיש להם חברה שרשומה בשם הזה ושיש להם לוגו זה מספיק (ממש לא)
וכי וכי וכי.
ואותם אלו שעבדו קשה מאוד מאוד על המוניטין שלהם, ראו לנגד עיניהם גורמים אחרים שבתעוזה רבה העתיקו מהם, קלקלו את שמם, השתמשו בסימן המסחר שלהם - והם היו צריכים לאכול את זה בשקט, להגיש בקשה לרישום סימן מסחר מזורזת (ויקרה יותר), ולהמתין חודשים ארוכים כדי לא להיות חשופים לתקיפה של הסימן שלהם גם מבחינה משפטית עד שהוא ייבחן ויירשם סופית (בעוד הצד השני - המפר מבסס עסק על חשבונם).
לא חבל? מה שאפשר וחשוב לעשות היום, כדאי לעשות היום:
זה פשוט, קל, ובעיקר לא גורר למאבקים משפטיים יקרים, אלא מראש מרתיע את הצד המפר מלרכב על גבי המוניטין שלנו.
שיהיה בוקר טוב לכולם!

31/12/2018

סוד משפטי, לשנה החדשה: מדוע חשוב להחתים על הסכם סודיות גם אם הגשתם בקשה לרישום פטנט / פרוביזיונל? מפני שככל שהבקשה לא תתקבל, או ככל שהיא תתקבל ותפקע, או ככל שתרצו לשנות בה משהו והסכם הסודיות יהיה מנוסח בצורה רחבה - זכותכם מול אותו גורם שעמו דיברתם לשמירה על הסוד כסוד מסחרי תישמר. קניין רוחני - זו האסטרטגיה של כל בעל עסק להצלחה.

24/12/2018

סיפור עם טיפ לחיים:
כל אחד מאיתנו בשלב כזה או אחר נדרש לאישור נוטריוני: ברכישת דירה, לקיחת משכנתא, בתהליך קבלה לעבודה רגישה (שירות הביטחון, הוראה ועבודה עם ילדים וכד'), קבלה ללימודים בחו"ל, עבור הורינו המבוגרים בסיטואציות שונות, הגשת בקשה לאזרחות בחו"ל, וכד'.

אתמול הגיע אלי לקוח, ועל הדרך הסתבר שהוא צריך אישור תרגום נוטריוני לתעודת יושר. למזלי (למעשה מזלו-) היה בידי כבר אחד כזה במאגר, אז יכולתי לתקתק את התרגום בלי לשלוח אותו למתרגם ולחסוך לו את העלות הזו.

הבעיה היתה שהחותמת של הפקיד (מדובר היה בתעודת יושר) - היתה בלתי ברורה כי הדיו נמרח, והיה נראה שיש שם ראשי תיבות כלשהם - ככל הנראה "מש"ק דן". במקרה כזה אנו נאלצים לכתוב שהתרגום לא ברור, ואסור לנו לנסות לנחש מה היה שם.

מסקנות: אם אתם צריכים אישור נוטריוני
(1) ודאו היטב שהמסמכים המקוריים קריאים וברורים.
(2) אם יש מונח שיש בו ראשי תיבות (כמו: מש"ק דן) - כדאי לברר מה המשמעות ולהגיע מוכנים אל הנוטריון, על מנת שיוכל לתרגם את המסמך בצורה נכונה.