27/07/2022
לאחר תקופה ממושכת של המתנה להכרעת בית המשפט העליון בסוגיית המחיר המופרז בדין הישראלי, פרסם אתמול בית המשפט את פסק דינו בתיק קוקה קולה.
בית המשפט העליון קבע לראשונה באופן פוזיטיבי כי עילת מחיר גבוה בלתי הוגן אכן קיימת בדין הישראלי.
קשה לומר שקביעה זו באה בהפתעה לעוסקים בתחום, והיא היתה צפויה.
החלק המעניין יותר בפסק הדין נוגע לעמדות השופטים בדבר האופן שבו יש ליישם את העילה בישראל.
לעניין זה נפערה מחלוקת בין השופטים בנוגע למספר סוגיות. כל השופטים הסכימו שיישומה של העילה צריך להיעשות בזהירות רבה ובצמצום, ויש "להישמר מפני מצב שבו בית המשפט הופך למאסדר העל של המחירים בכלכלה הישראלית".
כל השופטים מסכימים, למעשה, לעמדת רשות התחרות ועמדת היועץ המשפטי לממשלה בדבר הזהירות המתחייבת ביישום העילה, המאפיינת גם את הניסיון האירופי ארוך השנים.
על גישה זו יש לברך, משום שהניסיון המצטבר בשנים האחרונות מלמד שישראל הפכה לשיאנית עולמית של בקשות לאישור תובענות ייצוגיות בקשר למחיריהם של אינספור מוצרים.
בנוגע למבחנים ליישום העילה נחלקו השופטים. דעת הרוב, מפי כב' השופטת ברון, קבעה כי בחינתו של מחיר גבוה בלתי הוגן תיעשה בשני שלבים:
בשלב ראשון, האם המחיר מופרז (כלומר, האם המחיר גבוה במידה בלתי סבירה מהמחיר התחרותי) וזאת על יסוד שלושת המבחנים שמוזכרים תדיר בהקשר זה, כלומר: עלות, השוואה, רווחיות; אם יימצא שהמחיר אכן מופרז - בשלב שני, תיבחן הוגנות המחיר.
החידוש שבעמדת הרוב נוגע דווקא לנטלים. כב' השופטת ברון קבעה שאם מצליח התובע להראות כי המחיר אכן מופרז, יעבור הנטל אל בעל המונופולין להראות שהמחיר הוגן.
כלומר, האם המחיר נובע מניצול מעמד מונופוליסטי לרעה, או שהוא נובע מסיבה לגיטימית אחרת.
אם כן, בית המשפט העליון אמר את דברו. האם דברו מספק לצורך הכרעה בעשרות התיקים הממתינים בבתי המשפט המחוזיים?
לדעתנו, ספק גדול. שכן, השאלה המכרעת – מתי מחיר הוא "מופרז" לא נותחה בהרחבה.
למעט איזכור (מתוך הסכמה) של עמדת רשות התחרות, שהדבר צריך להיות ב"מקרים שדוקרים את העין", בית המשפט לא סיפק תבחינים של-ממש, שיש בהם כדי לסייע בידי בתי המשפט המחוזיים. לפיכך, אנו צפויים לעוד הרבה אי בהירות והחלטות סותרות בתחום.
לינק לפסק הדין המלא 👇
https://bit.ly/3ozwJhy
