02/02/2026
בשנת 2023 נחשפו שלושה מקרים משמעותיים של דליפת סודות מסחריים בחטיבת השבבים של חברת Samsung הקוריאנית: מהנדסים השתמשו בכלי AI פתוחים (כגון ChatGPT) לצורך פתרון בעיות קוד, ניתוח תקלות טכניות וסיכום ישיבות סודיות שהוקלטו. במסגרת השימוש, הוזן למערכות ה- AI מידע פנימי רגיש, לרבות קוד מקור (source code), תהליכי ותוכניות פיתוח, ונתונים טכניים ותפעוליים. לא היה מדובר בריגול תעשייתי, פריצה חיצונית או אירוע סייבר קלאסי, אלא בדליפה שנבעה משימוש לא מבוקר בכלי AI נפוץ, אשר הפך לכלי יומיומי בעבודת אנשי הארגון. הנזק הפוטנציאלי היה משמעותי: חשיפת סודות מסחריים, פגיעה ביתרון התחרותי וסיכון ממשי של נכסי הקניין הרוחני של החברה. תגובת סמסונג הייתה חדה: חסימת שימוש בכלי AI חיצוניים ופיתוח פתרונות AI פנימיים וסגורים. הלקח היה ברור – AI הוא כלי עוצמתי, אך ללא ממשל תאגידי ובקרה פנימית, הוא עלול להפוך לסיכון.
הבעיה רחבה בהרבה ממקרה נקודתי. דליפת מידע למערכות AI חיצוניות עלולה לפגוע בסודות מסחריים, באלגוריתמים, בנוסחאות ובמידע עסקי רגיש וכן ביכולת לרשום פטנטים בעתיד עקב טענת "פרסום קודם" (prior art) שיעלו מתחרים, אשר ימצאו את המידע באותן מערכות AI עצמן (או אחרות, אליהן "התגלגל" המידע הסודי). בהקשר הישראלי, יש לכך גם משמעות משפטית ברורה: חוק עוולות מסחריות, תשנ"ט- 1999 מגדיר "סוד מסחרי" כ-"מידע עסקי, מכל סוג, שאינו נחלת הרבים ושאינו ניתן לגילוי כדין בנקל על ידי אחרים, אשר סודיותו מקנה לבעליו יתרון עסקי על פני מתחריו, ובלבד שבעליו נוקט אמצעים סבירים לשמור על סודיותו". שימוש חופשי במערכות AI ציבוריות/פתוחות, עלול להיחשב כהיעדר אמצעים סבירים, כנדרש, ולפגוע בעצם ההגנה על הסוד המסחרי.
אילו כללים ניתן ליישם בארגונים לצורך הגנה על קניין החברה וסודותיה? ראשית, ניתן להשתמש במערכות AI "סגורות" וייעודית לארגון (כאלו שהמידע אשר הוכנס אליהן ע"י המשתמשים, אינו עובר הלאה ולא מתבצע עליו "לימוד מכונה" לטובת משתמשים מחוץ לארגון). החיסרון של פתרון זה, הוא עלותו הגבוהה. לא כל ארגון (בוודאי שלא סטרטאפים) יכולים לרכוש ולהטמיע כלי AI ייעודיים רק להם. בנוסף, ניתן לקבוע מדיניות ברורה מה מותר ומה אסור להזין במערכות AI פתוחות ולקבוע כללי גישה והרשאות לפי תפקיד וצורך, כך שלא לכל עובדי הארגון תהיה גישה למערכות AI פתוחות מתוך מחשבי הארגון. כמו כן, חשוב לבצע הדרכות עובדים שיבהירו את הסכנות ואת אמצעי הזהירות. ארגונים רבים, למשל, כבר עדכנו את הסכמי הסודיות שלהם כך שיבהירו כי העלאת מידע סודי למערכות AI פתוחות (ואפילו למערכות סגורות) יהווה הפרה של הסכם הסודיות עמן.
לסיכום, מערכות ה- AI מתפתחות בקצב מסחרר וכבר הפכו לכלי עבודה יום-יומי בארגונים רבים, אך יש להיות מודעים לסכנות הגלומות בעבודה עמן ולנקוט באמצעי זהירות והגנה על נכסי הקניין הרוחני של הארגון, כי הנזק עלול להיות בלתי הפיך.
