06/11/2016
כידוע, כדי שתביעה תתברר בבית המשפט, יש להמציאה לנתבע, על מנת שזה האחרון יגיש כתב הגנה.
אך מה ניתן לעשות כשמגישים תביעה כנגד נתבע המתגורר בחו"ל? מאחר ולא ניתן להמציא לנתבע המתגורר בחו"ל את כתב התביעה ללא אישורו של בית המשפט, יש להגיש בקשה להיתר המצאה מחוץ לתחומי מדינת ישראל וככל שיש בכך צורך גם בקשה לתחליף המצאה ע"י פרסום בעיתון מקומי במקום מושבו של הנתבע (ככל שהכתובת המדויקת אינה ידועה לתובע).
מדובר בהליך ארוך יחסית וגם יקר, שכן יש צורך להיעזר בשירותיו של חוקר פרטי, אשר יברר באיזה ארץ מתגורר הנתבע ומה היא כתובתו המדויקת. בנוסף ישנן עלויות פרסום בעיתונות בחו"ל שמסתכמות לסכומים לא מבוטלים וכמובן יש לשלוח את כתב התביעה לכתובת שאותרה בחו"ל.
אפשרות אחרת, אשר יושמה בתביעה שבטיפולי, רלוונטית מקום שיש לנתבע המתגורר בחו"ל, נכס מקרקעין בארץ. במקרה כזה, משרדנו טען שבהתאם לתקנה 483 (א) לתקנות סדר הדין האזרחי, ניתן להמציא את כתב התביעה באמצעות המצאתו לאדם אחר, אשר מוגדר כ"ממונה על המקרקעין".
אם כן, מי הוא אותו "מומנה על המקרקעין"? הפסיקה ענתה על השאלה וקבעה כי אין מדובר במורשה משפטי פורמלי, אלא "ממונה על המקרקעין" הוא מי שדרגת האינטנסיביות של הקשר בינו לבין הנתבע הגיעה לרמה כזו, שמותר להניח, כעניין שבדין שאותו אדם יעביר לידיעתו של הנתבע את דבר ההליכים שהוגשו נגדו.
בית המשפט קיבל את עמדתי וקבע כי ניתן להמציא את כתב התביעה לנתבעים המתגוררים בחו"ל ושכתובתם אינה ידועה, באמצעות דודתם, אשר מתגוררת בדירה בארץ אשר בבעלותם. בית המשפט קבע כי דודתם הינה "ממונה על המקרקעין" הן מכח היותה בת משפחתם של הנתבעים והן מכח היותה מתגוררת בדירתם ולפיכך דרגת אינטנסיביות הקשר בינה לבין הנתבעים מקיימת את תנאי הפסיקה ויש יסוד סביר להניח כי דודתם תעביר להם את כתב התביעה.
הבקשה חסכה ללקוח המשרד הוצאות רבות וזמן יקר.
לעיתים ניתן להגיע לתוצאה משפטית מסויימת בכמה דרכים. חשיבה משפטית נכונה וידע משפטי נרחב, יכולים להביא לאותה התוצאה ואף תוצאה טובה יותר במינימום עלויות ובמינימום זמן.