10/01/2024
דוד –
ידך הייתה בכל. לבך היה בכל הדברים החשובים.
מהיום הראשון שהתחלנו לעבוד יחד, אתה ניהלת את כל ענייני המשרד. בתבונה, ברגישות, בחריצות, יוזמה והגדלת ראש. אישיותך הכובשת נגעה בכל האנשים במשרד (לאחת נפילתך התגלה שגם לקוחות וספקים של המשרד לא נשארו אדישים אליך).
שכלך הישר ואופיך, אפשרו לי להתייעץ איתך ולא פעם לקבל את דעתך (לא רק בעניינים משפטיים – שעות של שיחות על ענייני היום, מוסר, משפחה). איש רוח ואיש מעשה באדם אחד.
עד המלחמה, היינו נפגשים, מדברים או לפחות מתכתבים, כמעט על בסיס יומי. גם בנסיעות שלך לחו"ל וחרף התעקשותי שתעזוב את ענייני העבודה ותהנה מהזמן שלך, תמיד אמרת – "לא לא, זה ממש בסדר". כך היית – חרוץ ומסור.
למדתי, שהיית הקמב"צ, לא רק שלי, אלא של כל משפחתך.
כשהתחילה המלחמה, התקשרתי למיטל אשתך כדי לשמוע לשלומך.
כמה לא הפליא (או בעצם המשיך להפליא כמו קודם) כשסיפרה לי שגם בזמן הזה אתה שומר על הרוח החיובית שלך, האופטימיות, לא מבטא שום קושי. ובכל עדכון שקיבלתי ממיטל, היא סיפרה שרוחך עודנה איתנה.
כמה שמחתי בפעם האחרונה כשדיברנו לאחר שיצאת להתרעננות קצרה ואיפשרת לי לשמוע, גם באוזניי שלי, את הרוח שלך (עליה דיברו רבות בהלוויה). הרגיע אותי לשמוע את קולך היציב, הבטוח.
מעט לפני המלחמה פנית אליי ושאלת אם תוכל להשלים את ההתמחות שלך במשפטים אצלי. הסברתי לך, שעם הציונים שלך בלימודים, אתה יכול להתקבל לכל משרד שתרצה ואולי נכון שבשלב הזה של החיים המקצועיים שלך תקבל הכרה של פירמה גדולה – אבל ברור היה לי שעולם עריכת הדין קטן למידותיך, בכל מובן.
ותוך כדי שאני אומר לך את הדברים האלו, בצנעה ומתוך חשש שתבחין בשמחתי – גאה ליבי, על האפשרות שהזכות הגדולה תתממש.
אופיך הטוב, צניעותך, כישרונך, מסירותך וכל שאר מרכיבי אישיותך הנפלאה – מלמדים על עתידך הזוהר שנגדע באבחה אחת.
כולי תקווה שנהיה ראויים להקרבתך והקרבת משפחתך.
אתה תחסר לי מאוד.
שמואל.
