עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון

  • Home
  • Israel
  • Tel Aviv
  • עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון

עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון עורך דין בלומהוף מייצג את אנשי כוחות הביטחון להכרה כנכי צה״ל ומיצוי הזכויות בתביעות משרד הביטחון

02/09/2026

״אבל חבר שלי קיבל 50% על בדיוק אותה בעיה…״ 🤔

את המשפט הזה אנחנו שומעים כמעט כל יום.

חשוב להבין: אין שתי תביעות זהות.

גם אם הפגיעה נשמעת דומה, אתם לא באמת יודעים אילו מסמכים רפואיים הוגשו בתיק של אותו אדם, מה היה מצבו המדויק, איך התנהל ההליך, מי ישב בוועדה ומתי היא התקיימה.

לכן, במקום להשוות את אחוזי הנכות שלכם לאחרים, תתרכזו בתיק שלכם.

מסמכים נכונים, הכנה מדויקת וייצוג שמתאים למקרה שלכם יכולים לעשות הבדל משמעותי.

המטרה היא לא לקבל את מה שמישהו אחר קיבל, אלא לוודא שאתם מקבלים את מלוא הזכויות שמגיעות לכם בהתאם למצב שלכם.

כל תיק עומד בפני עצמו.

#נכיצהל #אגףהשיקום #משרדהביטחון #ועדהרפואית #אחוזינכות #זכויותנכיצהל

25/08/2026

באיזו שעה כדאי לקבוע ועדה רפואית כדי לקבל את המקסימום? 🤔

בתחילת היום כשהרופאים רעננים? אולי דווקא בסוף היום?

האמת היא שאין ״שעת קסם״ שתשנה את תוצאות הוועדה.

מה שבאמת יכול לעשות את ההבדל הוא איך מגיעים לוועדה: עם מסמכים מסודרים, טיעונים מדויקים, הבנה של סעיפי הנכות, ובעיקר לדעת מה חשוב להגיד ומה עדיף לא להגיד.

אל תחפשו קיצורי דרך.
תשקיעו בהכנה נכונה לוועדה — שם נמצא ההבדל. ⚖️

#ועדהרפואית #ועדהרפואיתמשרדהביטחון #נכיצהל #פצועיצהל #אגףהשיקום #משרדהביטחון #אחוזינכות #זכויותנכיצהל #זכויותפצועים #עורךדין #עורךדיןנכיצהל #חרבותברזל #מילואים #לוחמים #פצועימלחמה

92% נכות לצמיתות.אחרי כמעט שנתיים של עבודה, אנחנו מסיימים תיק מורכב מאוד של לקוח שנפצע קשה במהלך שירותו, עם לא פחות מ־11...
23/08/2026

92% נכות לצמיתות.

אחרי כמעט שנתיים של עבודה, אנחנו מסיימים תיק מורכב מאוד של לקוח שנפצע קשה במהלך שירותו, עם לא פחות מ־11 פגימות שונות.

במהלך הדרך עברנו מספר רב של ועדות רפואיות, ערעורים לוועדות רפואיות עליונות, הכנות, מסמכים והרבה מאוד עבודה על כל פגימה ופגימה.

בסופו של ההליך נקבעו ללקוח 92% נכות לצמיתות.

מעבר לאחוזי הנכות, לקביעה הזאת יש משמעות גדולה מאוד עבורו - רכב רפואי ברמה 3, זכויות משמעותיות בתחום הדיור, תגמול חודשי, חמי מרפא והבראה, ובכפוף לתנאים גם פטור ממס הכנסה.

בתיק עם כל כך הרבה פגימות, כל סעיף וכל אחוז יכולים להשפיע לא רק על אחוזי הנכות הסופיים, אלא גם על הזכויות שהלקוח יקבל בהמשך.

אחרי דרך ארוכה ומורכבת, אנחנו שמחים לסיים את ההליך עם תוצאה מוצלחת שמעניקה ללקוח את אחוזי הנכות והזכויות שמגיעים לו.

18/08/2026

קבעו לכם נכות זמנית על פגיעה עצבית גם שנתיים אחרי הפציעה? זה לא תמיד הגיוני.

בפגיעות עצביות מסוימות, העובדה שהעצב עדיין עשוי לעבור תהליך של התחדשות לא בהכרח אומרת שהתפקוד צפוי להשתפר בצורה משמעותית.

אם עבר זמן רב מהפציעה והמצב התפקודי נותר משמעותי, בהחלט יכול להיות מקום לבחון ערעור לוועדה הרפואית העליונה ולדרוש נכות צמיתה.

אל תקבלו כל החלטה כמובנת מאליה.
תבדקו שמיציתם את הזכויות שלכם.

⚖️ משרד עורכי דין ידידיה בלומהוף
מתמחים בייצוג נכי צה״ל מול אגף השיקום ומשרד הביטחון.

#נכיצהל #אגףהשיקום #משרדהביטחון #נכותזמנית #נכותצמיתה #פגיעהעצבית #ועדהרפואית #זכויותנכיצהל

12% בוועדה המחוזית.58% בוועדה העליונה.איך זה הגיוני?תסתכלו על שתי ההחלטות האלה.אותו נכה.אותו תיק.אותן פגימות.בוועדה הרפו...
13/08/2026

12% בוועדה המחוזית.
58% בוועדה העליונה.
איך זה הגיוני?

תסתכלו על שתי ההחלטות האלה.

אותו נכה.
אותו תיק.
אותן פגימות.

בוועדה הרפואית המחוזית נקבעו לו 12% נכות לצמיתות.

ערערנו לוועדה הרפואית העליונה, ושם נקבעו לו 58% נכות לצמיתות.

כמעט פי 5.

ופה כבר חייבים לשאול שאלה:

איך יכול להיות פער כזה?

איך יכול להיות שרופאים שיושבים בוועדה רפואית מחוזית וקובעים אחוזי נכות לפי תקנות הנכים מגיעים ל־12%, ורופאים בוועדה העליונה, שבוחנים את אותו נכה, מגיעים ל־58%?

זה כבר לא ויכוח על אחוז או שניים.
זה לא 30% מול 35%.

זה 12% מול 58%.

כשיש פער כזה, אי אפשר שלא לשאול האם כל הרופאים שיושבים בוועדות מכירים מספיק טוב את התקנות, יודעים להתאים את הממצאים לסעיפי הנכות ויודעים להעריך נכון את הפגיעה שעומדת מולם.

והבעיה הגדולה באמת היא מי משלם את המחיר.

הנכה.

כי נכה שלא מכיר את הזכויות שלו, שלא יודע לקרוא החלטה ולהבין שנקבעו לו אחוזים שלא משקפים את מצבו, שלא יודע מתי לערער ואיך לנהל את ההליך – עלול פשוט להישאר עם 12%.

וזה יכול להיות ההבדל בין זכויות מצומצמות לבין מעטפת זכויות והטבות ששווה לאורך השנים סכומים עצומים.

אז למה?

למה נכה צריך להילחם פעם נוספת כדי לקבל את מה שמגיע לו?
למה הוא צריך להמתין עוד חודשים לוועדה עליונה?
ולמה מלכתחילה יכול להתקיים פער כל כך קיצוני בין שתי ועדות רפואיות של אגף השיקום?

המקרה הזה הוא בדיוק הסיבה שאנחנו אומרים שוב ושוב:

אל תסתכלו רק על ההחלטה שקיבלתם.
תבדקו אם היא באמת תואמת את המצב שלכם ואת התקנות.

כי במקרה הזה, ההבדל בין לקבל את ההחלטה כמו שהיא לבין להמשיך להילחם היה:

12% מול 58%.

11/08/2026

עד כמה הוועדות הרפואיות באמת עצמאיות?

אומרים לנו שהוועדות הרפואיות הן עצמאיות.
שהרופאים יושבים בכל תיק, בוחנים אותו לגופו ומקבלים החלטה מקצועית וניטרלית.

אבל אז עולה שאלה מעניינת.

איך יכול להיות שבהחלטות רבות של ועדות בתחום הנפש, שבהן נקבעת נכות זמנית, מופיע שוב ושוב בדיוק אותו משפט:

״לדעת הוועדה טרם הוצע מלוא הטיפול הפסיכולוגי הפסיכיאטרי הטומן בחובו פוטנציאל לשיקום.״

לא רעיון דומה.
לא ניסוח דומה.
אותו משפט. מילה במילה.

אז השאלה היא לא האם מותר לוועדה לחשוב שיש עוד פוטנציאל טיפולי.

השאלה היא אחרת:

עד כמה באמת מדובר בהחלטה עצמאית של כל ועדה, כאשר אותו נימוק חוזר שוב ושוב בהחלטות שונות?

קיבלתם נכות זמנית בוועדה בתחום הנפש?

תפתחו את ההחלטה שלכם ותבדקו.

המשפט הזה מופיע גם אצלכם?

אם כן, כתבו בתגובות. מעניין לראות עד כמה התופעה הזאת רחבה.

#נכיצהל #אגףהשיקום #משרדהביטחון #ועדותרפואיות #נכותזמנית #פוסטטראומה #חרבותברזל #מילואים #זכויותנכיצהל

מאחורי ההחלטה הזאת יש תביעה מורכבת.לא מספיק היה להוכיח שיש מחלה בשריר הלב. קודם כל היה צריך להוכיח למשרד הביטחון שהכול ה...
09/08/2026

מאחורי ההחלטה הזאת יש תביעה מורכבת.

לא מספיק היה להוכיח שיש מחלה בשריר הלב. קודם כל היה צריך להוכיח למשרד הביטחון שהכול התחיל בגלל מחלת חום וכאבי גרון במהלך השירות, ושהם אלה שגרמו בהמשך להתפתחות המחלה בשריר הלב.

זה לא תיק שמספיק להגיש בו מסמכים ולחכות להחלטה. צריך לדעת לבנות את הקשר הסיבתי, לספר את השתלשלות האירועים בצורה מדוייקת, למצוא את הספרות הרפואית הנכונה, לאסוף את כל המסמכים ולהציג את התיק בצורה מסודרת.

אחרי שהצלחנו להוכיח את הקשר הסיבתי, היה צריך גם להגיע מוכנים לוועדה הרפואית כדי שהלקוח יקבל את מלוא אחוזי הנכות שמגיעים לו.

התוצאה – 25% נכות לצמיתות.

בתיקים כאלה, ניהול נכון של התביעה יכול לעשות את כל ההבדל. לא רק לקבל הכרה, אלא גם לקבל את אחוזי הנכות שבאמת משקפים את מצבו של הלקוח על הצד הגבוה ביותר.

היום התקבלו במשרדנו שתי החלטות חשובות ואף מצוינות.בתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר החלטות של נכות זמנית בתיקי פוסט־...
04/08/2026

היום התקבלו במשרדנו שתי החלטות חשובות ואף מצוינות.

בתקופה האחרונה אנחנו רואים יותר ויותר החלטות של נכות זמנית בתיקי פוסט־טראומה.
זו המציאות הקיימת כיום, ולכן חשוב להבין את ההתנהלות של אגף השיקום, ללמוד את הדרך שבה מתקבלות החלטות, ולדעת כיצד לפעול נכון כדי למצות את מלוא הזכויות של הזכאי.

היום קיבלו שני נכי צה”ל, בני 22 בלבד, 50% נכות נפשית לצמיתות.

אלו לא החלטות שלא משקפות את המצב. אלו החלטות שלדעתנו נכונות, מוצדקות ובעיקר כאלה שנותנות לזכאים את האפשרות להתמקד בדבר החשוב באמת - הטיפול והשיקום.

כדי להגיע לתוצאה הנכונה, לא מספיק רק להגיש תביעה ולהגיע לוועדה.
צריך לדעת מתי נכון להגיע לוועדה, מתי נכון לבקש דחייה, אילו מסמכים רפואיים נדרשים, מי הגורמים המטפלים, איזה טיפול עבר הזכאי וכמה זמן הוא נמצא בתהליך.

הדרך הקלה ביותר היא למהר לוועדה ולנסות לסיים את התיק במהירות.
*אבל זו מעולם לא הייתה המטרה שלנו.*

המטרה שלנו היא אחת - לדאוג למיצוי מלא של זכויות הזכאי ולהביא לכך שבסיום ההליך הוא יוכל להפסיק להיות עסוק בתביעה ולהפנות את כל הכוחות שלו לטיפול בעצמו, למשפחה ולבניית החיים מחדש.

ולמשרד הביטחון חשוב לומר: נכות זמנית היא כלי חשוב במקרים שבהם קיימת אי־ודאות רפואית אמיתית, אך היא אינה יכולה להפוך לברירת מחדל.

אדם שמתמודד עם פוסט־טראומה לא צריך להישאר במשך שנים בתוך מעגל של ועדות רפואיות, כאשר מצבו הרפואי ברור ויש צורך לאפשר לו יציבות כדי שיוכל להשתקם.

יש מקום לקבוע קווים מנחים ברורים יותר - מתי נכון לקבוע נכות זמנית, באילו תנאים ולפי אילו קריטריונים , כדי שההחלטות יהיו אחידות, שקופות ובעיקר יתנו מענה נכון למי שנפגעו במהלך שירותם.

עד שזה יקרה, אנחנו נמשיך לעשות את העבודה בצורה המקצועית ביותר - להבין את המערכת, להכין כל תיק בצורה מדויקת, ולפעול בכל הכוח כדי שכל זכאי יקבל את המקסימום שמגיע לו על פי דין.

כי מאחורי כל החלטה יש אדם, משפחה וחיים שלמים.

צה״ל מודה: ״פגענו בחיסיון הרפואי של אלפי נכי צה״ל״. איך דבר כזה בכלל קורה???איך במדינה מתוקנת משרד הביטחון וצה"ל, הגופים...
17/07/2026

צה״ל מודה: ״פגענו בחיסיון הרפואי של אלפי נכי צה״ל״. איך דבר כזה בכלל קורה???

איך במדינה מתוקנת משרד הביטחון וצה"ל, הגופים שאמורים להגן על מי שהקריבו את הבריאות שלהם למען המדינה, רומסים בצורה כל כך שרירותית ורשלנית את הזכות הבסיסית ביותר של הלוחמים שלהם - החיסיון הרפואי?
ההודאה הזו של הצבא השבוע, שהובילה להקפאה של הנוהל בהנחיית סגן הרמטכ"ל, היא לא סיפור חדש. היא מציאות כואבת ומדממת שקרתה כבר לפני חודשים ארוכים, ושעליה התרענו בזמן אמת.

עוד לפני שהנוהל הזה יצא לפועל, שיתפנו, התייעצנו וישבנו עם הגורמים הרלוונטיים.
הסברנו להם בצורה הכי ברורה שיש כאן נזק אדיר לחיילים וללוחמים.
בשנייה שהנוהל עבר, עברתי לפעולות אקטיביות והגשתי פנייה רשמית לפי חוק חופש המידע.
דרשתי לקבל את הפרוטוקולים, את שמות מקבלי ההחלטות ואת הנימוקים שמאחורי המהלך הזה.
רציתי לדעת מי נתן את האישור להעביר מידע נפשי רגיש של לוחמים ללא הסכמתם ומה ההצדקה לכך.

ומה המערכת עשתה? התעלמה. מרחה זמן. ביקשה ארכה של 30 יום, ועוד ארכה, ופשוט מסמסה את הפנייה.

אז אני רוצה לשאול את משרד הביטחון וצה"ל: מה השתנה היום מאתמול?

למה כשאנחנו פנינו אליכם באפיקים הרשמיים בחרתם לשתוק ולהתעלם, ורק עכשיו, כשהסיפור התפוצץ ברעש גדול בתקשורת, פתאום נזכרתם להודות ש"הייתה טעות" והקפאתם את הנוהל?

והכי חשוב - האם בכלל אפשר לתקן את מה שהרסתם??
התשובה היא כנראה שלא. הודעת ההקפאה שלכם לא מוחקת את המידע מראשם של המפקדים והחברים לגדוד שכבר נחשפו אליו.
היא לא מחזירה לאחור את ההשפלה ואת אובדן הפרטיות.
אלפי לוחמים ונכי צה"ל מסתובבים היום בתחושה שהם "מופשטים" מול החברים שלהם לנשק, והמערכת פשוט ממשיכה הלאה.
לוחמים, מפקדי פלוגות וקצינים בכירים שנותנים את הנשמה שלהם כבר 20 שנה נזרקו הצידה מהיום למחר בהחלטה אטומה שמנעה מהם להמשיך להוביל, רק בגלל אינדיקציה במחשב.

אם נדון לגופו של עניין בהחלטה השרירותית הזו נגלה כמה היא הייתה חסרת היגיון מקצועי ומפלה:

המערכת תתגונן בטיעון של "בטיחות וכשירות" (חיי אדם קודמים לכל). אבל הנוהל הזה עשה בדיוק את ההפך משיקול דעת מקצועי:
1. הסתירה המקצועית: הנוהל הזה חל באופן גורף על קצינים ולוחמים שהוכרו לפני שנים רבות. מאז הם עברו מלחמות, פיקדו על יחידות, תפקדו בצורה מעולה והיו מפקדים מצטיינים - הכל תחת אותה נכות נפשית.
אם הם תפקדו מעולה במשך עשורים, איך החלטת
מקלדת שרירותית קובעת פתאום שהם לא כשירים?

2. האפליה הבלתי נתפסת: אם נכות נפשית היא פגיעה אוטומטית בכשירות, למה צה"ל סינן רק את נכי אגף השיקום של משרד הביטחון? מה עם מילואימניק שהוכר בביטוח לאומי על נכות נפשית עקב תאונת עבודה? מה עם נפגע פעולות איבה או נפגע תאונת דרכים קשה באזרחות שמחזיק באחוזי נכות נפשית גבוהים? אותם צה"ל לא סרק במערכת ולא דורש מהם ויתור סודיות. למה רק נכי צה"ל הופלו לרעה?

3. האפליה מול אנשי הקבע: איך הגיוני שהנוהל פגע אך ורק במשרתי מילואים? באותה מידה ממש, ישנם אנשי קבע שמחזיקים באחוזי נכות גבוהים בנפש וממשיכים לשרת כלוחמים, כמפקדי פלוגות, כמג"דים, כמח"טים ואפילו כאלופים. אף אחד לא דורש מהם להשתחרר או לעבור בדיקות כפויות רק בגלל אחוזי הנכות שלהם. למעשה, במקרה של אנשי קבע, המערכת הצבאית בכלל לא מודעת לעצם הנכות שלהם. למה חובת הסינון המפלה חלה רק על מי שבאים לתרום במילואים?

4. העוגן של נכי צה״ל: עבור לוחמים רבים המתמודדים עם פוסט-טראומה, שירות המילואים, בצוות, הפלוגה, הגדוד והחברים לנשק הם הטיפול הטוב ביותר. זה המקום היחיד שבו הם מרגישים שייכים, מוגנים ובעלי ערך. לזרוק אותם החוצה באופן שרירותי ומשפיל כזה מייצר נזק נפשי אדיר, שפוגע אנושות בשיקום שלהם.

5. ואולי זאת הסיבה???: האם הייתה כאן הסכמה שבשתיקה בין אגף השיקום לצבא כדי "לבלום" את גל תביעות הפוסט-טראומה?
הרי התוצאה בשטח ברורה: לוחמים מבינים שאם יתבעו הכרה על הפגיעה הנפשית שלהם, הם ייזרקו מייד מהמילואים.
ראינו כבר לוחמים שמבקשים לעצור תביעות או לקבל אחוזי נכות נמוכים ממה שמגיע להם רק כדי להישאר במילואים.
האם המטרה האמיתית הייתה פשוט לחסוך כסף לאגף השיקום על גבם של הלוחמים?
אם לצה"ל באמת היה אכפת מכשירות ובריאות הנפש של לוחמיו, הוא לא היה "דג" מידע רפואי חסוי מאגף השיקום באופן מפלה ומסוכן.
לצבא יש מערך בריאות נפש מסוגרת, עצמאית ומקצועית שיודעת לקלוט חיילים ולבדוק אותם. הוא יכול לערוך בדיקות כשירות תקופתיות לכולם ללא קשר לשאלה אם תבעו את משרד הביטחון או לא.
ההחלטה לפגוע בחיסיון, להפלות את נכי צה"ל ולרמוס את כבודם היא מחדל מוסרי ומקצועי ממדרגה ראשונה.

#צהל

14/07/2026

נכות מוסבת? יכול להיות שהוועדה בכלל לא הורכבה מהגורמים שהיו צריכים להכריע בעניינכם.

אחת הבעיות שאנחנו פוגשים שוב ושוב בתביעות על נכות מוסבת היא הרכב הוועדה הרפואית.

כשמוגשת תביעה על נכות מוסבת, השאלה הראשונה אינה כמה אחוזי נכות מגיעים, אלא האם קיים קשר סיבתי בין הנכות המוכרת לבין הנכות החדשה.

לדוגמה, כאשר בעקבות פוסט טראומה מתפתחת פגיעה אורתופדית, פיברומיאלגיה או אורטיקריה – תחילה יש להכריע האם אותן פגיעות נגרמו בעקבות הפוסט טראומה. רק אם התשובה חיובית, ניתן לעבור לשלב קביעת אחוזי הנכות.

לכן, כאשר שאלת הקשר הסיבתי היא במהותה שאלה פסיכיאטרית, מתעוררת השאלה האם ועדה שאינה כוללת את הגורם המקצועי המתאים יכולה להכריע בה באופן מלא ונכון.

לדעתנו, זו סוגיה מהותית שיש לבחון בכובד ראש, משום שהיא עשויה להשפיע על זכויותיהם של נכי צה”ל.

אם נראה שגם בוועדות הערר הסוגיה אינה מקבלת מענה ראוי, נפעל למצות את ההליכים המשפטיים כדי להביא לקביעת כללים ברורים שיבטיחו כי כל ועדה תורכב מהגורמים המקצועיים המתאימים כבר מהשלב הראשון.

בסופו של דבר, כל נכה צה”ל זכאי להליך מקצועי, הוגן ומלא.

נשמח לשמוע את דעתכם בתגובות – האם נתקלתם במקרים דומים?

Address

דרך מנחם בגין 144, מדטאון
Tel Aviv
6492102

Opening Hours

Monday 09:00 - 18:00
Tuesday 09:00 - 18:00
Wednesday 09:00 - 18:00
Thursday 09:00 - 18:00
Sunday 09:00 - 18:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עו"ד ידידיה בלומהוף - תביעות משרד הביטחון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Shortcuts

Share