07/04/2024
מעדכן פוסט מלפני ארבע שנים - הילד עבר את בחינות הרישוי של משרד הבריאות.
ב 2015 נכנס למשרדי בחור מוסלמי כבן 20 לערך, לבוש גלביה לבנה, כפכפים וכיפה לבנה על ראשו. נראה היה לי כמו דמות מתוך פרק של פאודה או הומלנד.
הבחור מתיישב מולי ומתחיל לספר את סיפורו. הוא עובד כבר משך שנתיים במוסך המרכזי של אחת מחברות הרכב הגדולות בישראל. עובד כמוסכניק ומתכונת העסקתו, משרה מלאה חמישה ימים בשבוע - ראשון עד חמישי ומאז חזר בתשובה, את ימי השישי הוא מעביר בתפילה במסגד.
הנהלת המוסך התחלפה, והמנהל החדש דורש ממנו לעבוד גם בימי שישי. נוכח סירובו לעבוד בימי שישי בגלל ההתנגשות עם התפילה במסגד הוא פוטר מעבודתו. במהלך השיחה ביננו התרשמתי מעומק השאלות ששאל לגבי החוק והפסיקה ויכולת הניתוח וההבנה שלו. ישנם אנשים שדי לך במספר דקות שיחה איתם כדי לקלוט את היכולות האישיות, כושר הניתוח, עומק המחשבה והכריזמה וקלטתי מיד שמדובר באדם מיוחד, עם פוטנציאל ויכולות. איש ברור, רציני, שקול, החלטי, רציני להדהים.
חשבתי לעצמי איזה בזבוז של פוטנציאל ויכולות ובגלל שאני מסוג האנשים שאומרים את מה שהם חושבים - הנחתתי עליו את השאלה המתבקשת, תגיד לי שאלתי, כל החיים שלך תהיה עם גריז על הידיים, זה מה שאתה רוצה כל החיים שלך להיות מוסכניק? למה לא תלך ללמוד משהו?
זיק נדלק בעניו הוא הסתכל אלי במבט נבוך ואמר לי, אתה יודע, חשבתי על זה, יש לי בן דודה שלומד רוקחות בהונגריה והיום הוא רוקח חשבתי אולי גם לנסוע לחו״ל ללמוד רוקחות. אמרתי לו שזה רעיון מצויין אבל אם כבר שינסה רפואה, תשאף גבוה אמרתי, תמיד אפשר לעבור מרפואה לרוקחות. הוא התבונן בי ואמר וואלה, זה גם רעיון, אבל זה המון שנים ונורא יקר. החלטה לא פשוטה, אני צריך לחשוב על זה.
השיחה הסתיימה, האיש הלך וחשבתי לעצמי איזה אדם מיוחד, רציני, עם עוצמה פנימית שקטה וחודרת.
לדיון הקדם בתביעה שהגשנו הוא כבר לא הגיע, היה בתקופת מבחני סמסטר א׳ בלימודי רפואה ברומניה. לפני הדיון צחקנו בוואט אפ והבטחתי לו שהביקור הבא שלו בישראל ״עלי״ וכך היה.
הילד סיים לימודי רפואה בהצטיינות.
השבוע עבר את מבדקי משרד הבריאות
20% עוברים יש במבחני הרפואה - הרבה פחות ממבחני הלשכה או רו"ח - הילד עבר במבחן הראשון.
מרגיש לי אב גאה
*התמונה להמחשה אין קשר וזה לא הוא.