ג'ולי דניאל עו״ד אזרחות צרפתית - דין צרפתי Julie Daniel Avocate Notaire

29/06/2026

🇫🇷🇮🇱 OZ LAWYERS

מזמין אתכם לכנס מקצועי בתל אביב

🇫🇷🇮🇱 OZ LAWYERS vous invite à une conférence professionnelle à Tel-Aviv

צוות OZ LAWYERS, פורום מומחים המאגד עורכי דין צרפתים וישראלים בעלי מומחיות משלימה בתחומי משפט מגוונים ובסוגיות משפטיות שבין צרפת לישראל, מתכבד להזמינכם להרצאה מקצועית.

L’équipe OZ LAWYERS, réseau d’experts réunissant des avocats français et israéliens aux compétences complémentaires dans divers domaines du droit et les questions juridiques entre la France et Israël, a le plaisir de vous convier à une conférence professionnelle.

🗓️ יום ראשון, 5 ביולי 2026, בשעה 17:30
📍 רח׳ דרויאנוב 5, בית כלל, קומה 15, תל אביב

🗓️ Le dimanche 5 juillet 2026 à 17h30
📍 5 rue Druyanov, Beit Clal, 15e étage, Tel-Aviv

נושא ההרצאה:
״ירושות בין צרפת לישראל: היבטים משפטיים, רכושיים ומיסויים בינלאומיים״

Thème de la conférence :
« Les successions entre la France et Israël : enjeux juridiques, patrimoniaux et fiscaux internationaux »

המומחים ידונו בהיבטים המשפטיים, המיסויים, הרכושיים והמעשיים של ירושות בינלאומיות, בדגש על ירושות בין צרפת לישראל.

Nos experts aborderont les aspects juridiques, fiscaux, patrimoniaux et pratiques des successions internationales, avec un accent particulier sur les successions entre la France et Israël.

בנוסף, יוקדש זמן למענה על שאלות המשתתפים.

Un temps sera également consacré aux questions des participants.

🇮🇱 ההרצאה תתקיים בשפה הצרפתית, בליווי כתוביות סימולטניות בעברית על גבי מסך.

🇫🇷 La conférence se tiendra en français, avec des sous-titres simultanés en hébreu projetés sur écran.

🍸 הכנס יסתיים בקוקטייל.

🍸 La conférence sera suivie d’un cocktail.

ההשתתפות ללא עלות, אך מותנית ברישום מראש באמצעות קוד ה-QR המופיע בהזמנה או דרך הקישור

La participation est gratuite, sous réserve d’une inscription préalable via le QR Code figurant sur l’invitation.
Ou via le lien ci dessous

https://docs.google.com/forms/d/e/1FAIpQLSeLI2s51MBcvuE6muVSfpSYgCDL28ZrYIZXt7HLD5wBeMhrgQ/viewform

נשמח לראותכם,

Dans l’attente du plaisir de vous accueillir,

צוות OZ LAWYERS 💙
L’équipe OZ LAWYERS 💙 #ירושות _ישראל_צרפת

17/05/2026

חושבים להגיש בקשה ל־אזרחות צרפתית מתוקף נישואין?
או בקיצור — להוציא סוף סוף דרכון צרפתי?

אז יש משהו שחשוב מאוד לדעת ב־2026:
צרפת העלתה את רמת השפה הנדרשת ל־B2.

וכן…
“Bonjour”, “Croissant” ו־“Paris je t’aime” כבר פחות מספיקים 😅

בשנים האחרונות אני מלווה יותר ויותר תיקי אזרחות צרפתית, דרכון צרפתי ו־CNF מול הרשויות בצרפת, Nantes והקונסוליה הצרפתית בישראל — ורואה שוב ושוב את אותה הבעיה:

מועמדים שמתחילים הליך של אזרחות צרפתית בלי להבין באמת את משמעות מבחן השפה בצרפתית.

📌 כיום, לצורך קבלת אזרחות צרפתית מתוקף נישואין, יש צורך להוכיח רמת צרפתית B2 בהתאם לדרישות הדין הצרפתי.

האפשרויות המרכזיות הן:

🔹 TCF IRN
המבחן הנפוץ ביותר לצורך אזרחות צרפתית ודרכון צרפתי.
אבל חשוב לדעת — התוצאה שלו תקפה לזמן מוגבל בלבד.

🔹 DELF B2
דיפלומה רשמית של משרד החינוך הצרפתי.
והיתרון הגדול?
✅ תקפה ללא הגבלת זמן.

ובתיקים של אזרחות צרפתית מול Nantes… זה לפעמים עושה את כל ההבדל.

⚖️ מניסיון, לא מעט תיקים של דרכון צרפתי ואזרחות צרפתית נתקעים לא בגלל הזכאות — אלא בגלל:
• מבחן שפג תוקפו
• מסמכים לא נכונים
• טעויות מול הרשויות בצרפת
• או חוסר הבנה של דרישות הדין הצרפתי

וכמו שאני תמיד אומרת ללקוחות שלי:
צרפת אוהבת מאוד מסמכים מסודרים.
ופחות אוהבת “בערך” 😄

📍Julie Daniel — עורכת דין ונוטריון
מתמחה ב־דין צרפתי, אזרחות צרפתית, דרכון צרפתי, CNF ותיקים משפטיים בין ישראל לצרפת.

#אזרחותצרפתית
#דרכוןצרפתי
#דיןצרפתי


#אזרחותאירופית





#עורךדיןצרפתי
#עורכתדין
#נוטריון
#נוטריונית
#צרפת
#ישראליםבצרפת
#צרפתיםבישראל
#הגירהלצרפת
#דרכוןאירופי

12/05/2026

Français en bas du texte
🇫🇷🇮🇱 האם הסכם שנחתם לפני
הנישואין ממשיך להיות תקף גם לאחר הנישואין?

התשובה יכולה להיות שונה לחלוטין בין הדין הישראלי לבין הדין הצרפתי. ⚖️

פסק דין récent של בית המשפט העליון בישראל מזכיר כי הסכם שנחתם לפני הנישואין עשוי להמשיך לחול גם לאחריהם — בהתאם לכוונת הצדדים.

👉 אך מה היה קורה לפי הדין הצרפתי?
👉 מה המשמעות עבור זוגות ישראלים־צרפתים?
👉 ומה קורה כאשר הנכסים, המשפחה או הירושות נמצאים בין כמה מדינות?

בפועל, מצבים כאלה נפוצים מאוד אצל זוגות החיים בין ישראל לצרפת, במיוחד כאשר קיימים:
✔️ נכסי נדל״ן במספר מדינות
✔️ נישואין שנערכו בחו״ל
✔️ הסכם שנערך במערכת משפט זרה
✔️ סוגיות של ירושה או פרידה

במקרים כאלה, יש לעיתים צורך בתיאום משפטי אמיתי בין הדין הישראלי לדין הצרפתי, כדי למנוע סכסוכים משפטיים וכלכליים מורכבים.

📰 לקריאת הכתבה והניתוח שלי ב־Ynet:
לכתבה המלאה

#ירושות #נוטריון #פריז #משפחה #נדל״ןצרפת

🇫🇷🇮🇱 Un contrat signé avant le mariage reste-t-il valable après le mariage ?

La réponse peut être très différente entre le droit israélien et le droit français. ⚖️

Un récent arrêt de la Cour suprême israélienne rappelle qu’un accord conclu avant le mariage peut continuer à produire ses effets après le mariage, selon l’intention réelle des parties.

👉 Mais qu’en serait-il en France ?
👉 Quelles conséquences pour les couples franco-israéliens ?
👉 Que se passe-t-il lorsque les biens, la famille ou les successions se trouvent entre plusieurs pays ?

Dans la pratique, ces situations apparaissent très fréquemment chez les couples vivant entre Israël et la France, notamment lorsqu’il existe :
✔️ des biens immobiliers dans plusieurs pays
✔️ un mariage célébré à l’étranger
✔️ un contrat rédigé dans un autre système juridique
✔️ des questions de succession ou de séparation

Ce type de dossier nécessite souvent une véritable coordination entre droit français et droit israélien afin d’éviter des conflits juridiques et patrimoniaux importants.

📰 Mon analyse du sujet dans Ynet :
Lire l’article

https://www.ynet.co.il/economy/article/by0vqsxkgx

פסק דין של העליון מחזק את תוקפו של החוזה, ועבור זוגות ישראלים-צרפתים מתחדד הצורך לבדוק לא רק מה נכתב בו – אלא גם היכן יבקשו לאכוף אותו

20/01/2026

עברית בהמשך

🇫🇷🇮🇱 Antisémitisme “moderne” : où passe la ligne rouge en droit français ?

Un article récent publié par Ynet analyse une proposition de loi actuellement examinée en France, visant à lutter contre les formes contemporaines de l’antisémitisme.

Ce débat concerne tout particulièrement les Franco-Israéliens, à la croisée de deux cultures juridiques et démocratiques.

La proposition soulève plusieurs questions essentielles :
• Comment distinguer une critique politique légitime d’Israël d’un discours de dé-légitimation ou de justification de la violence ?
• Les appels publics à la destruction d’un État reconnu peuvent-ils relever de la liberté d’expression ?
• Comment adapter le droit pénal à des discours qui ne sont pas toujours explicitement violents, mais qui créent un climat de haine et de légitimation du terrorisme ?

Le texte s’inscrit dans le cadre juridique existant (notamment la loi française de 1881 sur la liberté de la presse) et tente de préserver un équilibre délicat entre liberté d’expression et protection de l’ordre public.

⚖️ Conclusion juridique personnelle
Du point de vue du droit français, la liberté d’expression n’a jamais inclus le droit d’appeler à la destruction d’un peuple ou d’un État reconnu.
L’enjeu n’est pas de restreindre le débat politique, mais de clarifier juridiquement la frontière entre opinion, provocation et incitation, afin de garantir à la fois la démocratie et la sécurité des citoyens.
Pour les Franco-Israéliens, cette clarification est essentielle : elle conditionne la manière dont le droit protège simultanément la liberté d’expression et la dignité humaine.

💬 Et vous, où placeriez-vous la ligne rouge juridique entre liberté d’expression et incitation ?
Le débat mérite, selon moi, une approche juridique rigoureuse et dépassionnée.

✍️ Julie Daniel
Avocate & Notaire
Droit français – France / Israël
Droit international privé, successions et libertés publiques

🔗 Article complet en hébreu – Ynet






🇮🇱🇫🇷 אנטישמיות “מודרנית” – איפה עובר הקו האדום במשפט הצרפתי?

כתבה שפורסמה לאחרונה ב-Ynet עוסקת בהצעת חוק הנבחנת בצרפת, שמטרתה להתמודד עם ביטויים עכשוויים של אנטישמיות – נושא רגיש ובעל משמעות מיוחדת עבור הקהילה הצרפתית-ישראלית.

השאלות המרכזיות שעולות:
• היכן עובר הגבול בין ביקורת פוליטית לגיטימית על מדינת ישראל לבין דה-לגיטימציה או הכשרת אלימות?
• האם קריאות פומביות להשמדת מדינה המוכרת על-ידי צרפת חוסות תחת חופש הביטוי?
• כיצד המשפט הפלילי מתמודד עם שיח שאינו תמיד אלים במפורש, אך עלול לנרמל או להצדיק טרור ושנאה כלפי יהודים, גם מחוץ לישראל?

הצעת החוק נשענת על הדין הקיים ועל העקרונות החוקתיים בצרפת, וממחישה את המתח העדין בין חופש הביטוי לבין המאבק בהסתה ובאנטישמיות.

⚖️ סיכום משפטי אישי
לפי המשפט הצרפתי, חופש הביטוי אינו חופש מוחלט. הוא אינו כולל זכות לקרוא להשמדת מדינה או להצדקת אלימות קולקטיבית.
האתגר המשפטי האמיתי הוא להגדיר גבולות ברורים בין שיח פוליטי לגיטימי לבין שיח מסית – גבולות החיוניים להגנה על הדמוקרטיה ועל הקהילות היהודיות, גם מחוץ לישראל.

💬 מה דעתכם? האם הדין הקיים מספיק, או שיש צורך בהבהרה חקיקתית נוספת?
אשמח לקרוא נקודות מבט משפטיות וציבוריות.

✍️ Julie Daniel
עורכת דין ונוטריונית
דין צרפתי – ישראל / צרפת
דין בינלאומי פרטי, ירושות וחירויות יסוד

🔗 לכתבה המלאה בעברית – Ynet
https://www.ynet.co.il/economy/article/hjubbo3szx



#צרפת
#דיןצרפתי

היוזמה שהגיעה לפרלמנט מנסה להתמודד עם השוואות של ישראל למשטר הנאצי, קריאות להשמדתה והצדקת מעשי טרור – תוך ניסיון לשמור על חופש הביטוי

12/01/2026

האם מקום מגוריכם או המדינה בה חתמתם על הסכם משפיעים על תוקפו בישראל?

אישה דרשה מבעלה לשעבר לקיים התחייבות של 485 אלף יורו שהתחייב בהם אם ירש את אימו – התחייבות שנחתמה בצרפת והוזכרה בהסכם גירושין שאושר גם בבית הדין הרבני. לאחר מותה של האם, בית המשפט בחיפה קבע שהוא חייב לשלם עבורה.
הבעל טען שההסכם חסר תוקף, לא תורגם נכון, ושלא הבין אותו – אך בית המשפט דחה את הטענות וגיבה את חיובה של האישה, גם מבחינת תרגום, גם מבחינת חוסר תגובה בשנים הרבות שחלפו.

המסקנה: התחייבויות הבאה לידי ביטוי גם בהסכם גירושין מוכרות גם דרך בתי־משפט בישראל, כשהן מנוסחות כהלכה ומעודכנות

לפרטים המלאים כתבה שלי במאקו >>

התקבלה תביעת האישה לאכיפת סעיף בהסכם גירושין, המבוסס על התחייבות בין הצדדים בצרפת. טענת הבעל שהמסמך נעדר תוקף משפטי נדחתה