קרן מרציאנו משרד עורכי דין

קרן מרציאנו משרד עורכי דין המשרד מתמחה בתחום המיסים ומציע ליוויי מיסוי מלא, לרבות

12/08/2026

פסק דין בנושא חילוט ערבויות שניתן לאחרונה, עלול להטעות אותנו עד כדי שנחשוב שמדובר בבשורה חיובית. פסק הדין קובע כי חילוט ערבויות ביצוע ובדק בענף הבנייה נחשב להקטנת מחיר העסקה, אך משמעות הדבר היא שפסק הדין מאפשר להקטין את החבות במע"מ של נותן השירות כלומר פסק הדין מיטיב עם המערערות בתיק שקרסו ומגדיל את קופת הכינוס לטובת הנושים. אבל הלכה למעשה הוא עשוי לפגוע ביזמים שנתקלים בקבלנים שקורסים ולא משלימים את העבודה.
קביעה זו סותרת פסיקה רבת שנים לפיה, פיצוי נזיקי אינו חייב במע"מ וכי אז קבלנים שמקבלים תשלום זה לא חייבים עליו במע"מ. התוצאה הלכה למעשה של פסק הדין הוא כי קבלנים ישלמו מע"מ על חילוט הערבות. פסיקה שבמידה ורשות המסים תקבל את הפרשנות, עלולה לפגוע ביזמים וכתוצאה מכך גם בצרכנים.
Keren Martsiano-Arzouan

22/06/2026

במע"מ – לא מתבלבלים, מה שנראה כמו טעות בתום לב בשניות יכול להפוך לחקירה פלילית.
השבוע, פנתה אלי חברה המפעילה עסק במחזורים בהיקף גבוה, רואה החשבון נתן מענה לדרישת מידע ומסמכים – פרוצדורה אזרחית רגילה לחלוטין. אבל כמו שקורה לא פעם, כשמעבירים מידע, מבקרים בתחנות מע"מ מעמיקים ושואלים שאלות נוספות..
תוך כדי בדיקה, הם גילו טעות חמורה: שתי חשבוניות שהוא הוציא בין שתי חברות שבבעלותו לא נכללו בדוח שלו, אבל באחת מהן הוא דווקא ניכה את מס התשומות.
במילים פשוטות:
מצד אחד הוא לא שילם את המע"מ, ומהצד השני הוא קיבל החזר.
על הנייר – זה נראה רע מאוד – כאילו המדינה "נעקצה" פה (טוב לא ממש כאילו) אפילו שזה נעשה בטעות מוחלטת ובחוסר תשומת לב.
כשהוא סיפר את זה ליד חברי משפחה נוספים, התגובה הראשונה שלהם הייתה: "שטויות, מקסימום תשלם קנס, זה הרי נעשה בתום לב וזה משהו שאפשר לתקן".
אז זהו שלא!
פה בדיוק נמצא ההבדל הדרמטי בין מס הכנסה למע"מ – שחשוב שכל עצמאי, בעל עסק או חברה יכיר.

במע"מ – החוקר יכול לחבוש את הכובע הפלילי בשנייה.
אסביר: בעוד שבמס הכנסה הדרך להליך פלילי היא ארוכה ומורכבת יותר, במע"מ המעבר מהיר מאוד. סעיף 117 בחוק מע"מ – מגדיר עבירות טכניות (לדוג' אי הגשת דוחות בזמן, הגשת דוח ללא תשלום או השמטת חשבונית) שחלקן אפילו לא דורשות הוכחה של כוונה פלילית כדי להפוך לאישום.
אבל מה שבאמת משנה את כללי המשחק – הן סמכויות החקירה.
כשיושבים מול מפקח במס הכנסה או במיסוי מקרקעין, אין לו סמכות לחקור אתכם תחת אזהרה. אם הוא חושד בעבירות פליליות, הוא צריך להעביר אותן למחלקת חקירה – שם יבחנו את החשדות ויזמנו אתכם לחקירה בנפרד.

במע"מ? הסיפור הוא שונה לגמרי. לכל מפקח מע"מ יש סמכויות חקירה בדיוק כמו של שוטר.
כלומר? פגישה תמימה לחלוטין ל"בירור אזרחי" מול מפקח מע"מ יכולה להשתנות בשנייה ולהפוך לחקירה פלילית. ומאותו הרגע כל מילה שתגידו מתועדת ויכולה לשמש נגדכם.
המדינה לא מוותרת על הכסף שלה:
המיתוס שכתבי אישום מוגשים רק במקרים של סכומי עתק (מיליונים וצפונה) הוא כמובן לא נכון. במציאות החל מסכומים של 100,000 שקל ואף סכומים נמוכים יותר, רשות המסים לא מהססת בהגשת כתבי אישום – אפילו שמבחינתכם מדובר בטעות "טכנית" או ב"חוסר תשומת לב".
נכון, אמנם ההליך יסתיים בעבודות שירות ולא במאסר בפועל, אבל כתם פלילי הוא כתם פלילי – וכשמדובר בבעל עסק – התוצאה הרסנית.
בקיצור ולעניין:
גם מפגש תמים ביותר עם רשויות המס – בדגש על מע"מ – יכול להפוך ברגע אחד לדרמה משפטית פלילית.
לכן, אל תסתמכו על "תום הלב" שלכם ואל תלכו לבד לפגישה, בירור או הסדר – תבואו מיוצגים עם מומחה בתחום המע"מ. אתם חייבים שיהיה לידכם מישהו שמכיר את הזכויות, יודע מתי מותר לעצור והכי חשוב ישמור עליכם מפני טעויות שיעלו לכם ביוקר.

במע"מ – לא מתבלבלים, מה שנראה כמו טעות בתום לב בשניות יכול להפוך לחקירה פלילית. השבוע, פנתה אלי חברה המפעילה עסק במחזורי...
22/06/2026

במע"מ – לא מתבלבלים, מה שנראה כמו טעות בתום לב בשניות יכול להפוך לחקירה פלילית.
השבוע, פנתה אלי חברה המפעילה עסק במחזורים בהיקף גבוה, רואה החשבון נתן מענה לדרישת מידע ומסמכים – פרוצדורה אזרחית רגילה לחלוטין. אבל כמו שקורה לא פעם, כשמעבירים מידע, מבקרים בתחנות מע"מ מעמיקים ושואלים שאלות נוספות..
תוך כדי בדיקה, הם גילו טעות חמורה: שתי חשבוניות שהוא הוציא בין שתי חברות שבבעלותו לא נכללו בדוח שלו, אבל באחת מהן הוא דווקא ניכה את מס התשומות.
במילים פשוטות:
מצד אחד הוא לא שילם את המע"מ, ומהצד השני הוא קיבל החזר.
על הנייר – זה נראה רע מאוד – כאילו המדינה "נעקצה" פה (טוב לא ממש כאילו) אפילו שזה נעשה בטעות מוחלטת ובחוסר תשומת לב.
כשהוא סיפר את זה ליד חברי משפחה נוספים, התגובה הראשונה שלהם הייתה: "שטויות, מקסימום תשלם קנס, זה הרי נעשה בתום לב וזה משהו שאפשר לתקן".
אז זהו שלא!
פה בדיוק נמצא ההבדל הדרמטי בין מס הכנסה למע"מ – שחשוב שכל עצמאי, בעל עסק או חברה יכיר.

במע"מ – החוקר יכול לחבוש את הכובע הפלילי בשנייה.
אסביר: בעוד שבמס הכנסה הדרך להליך פלילי היא ארוכה ומורכבת יותר, במע"מ המעבר מהיר מאוד. סעיף 117 בחוק מע"מ – מגדיר עבירות טכניות (לדוג' אי הגשת דוחות בזמן, הגשת דוח ללא תשלום או השמטת חשבונית) שחלקן אפילו לא דורשות הוכחה של כוונה פלילית כדי להפוך לאישום.
אבל מה שבאמת משנה את כללי המשחק – הן סמכויות החקירה.
כשיושבים מול מפקח במס הכנסה או במיסוי מקרקעין, אין לו סמכות לחקור אתכם תחת אזהרה. אם הוא חושד בעבירות פליליות, הוא צריך להעביר אותן למחלקת חקירה – שם יבחנו את החשדות ויזמנו אתכם לחקירה בנפרד.

במע"מ? הסיפור הוא שונה לגמרי. לכל מפקח מע"מ יש סמכויות חקירה בדיוק כמו של שוטר.
כלומר? פגישה תמימה לחלוטין ל"בירור אזרחי" מול מפקח מע"מ יכולה להשתנות בשנייה ולהפוך לחקירה פלילית. ומאותו הרגע כל מילה שתגידו מתועדת ויכולה לשמש נגדכם.
המדינה לא מוותרת על הכסף שלה:
המיתוס שכתבי אישום מוגשים רק במקרים של סכומי עתק (מיליונים וצפונה) הוא כמובן לא נכון. במציאות החל מסכומים של 100,000 שקל ואף סכומים נמוכים יותר, רשות המסים לא מהססת בהגשת כתבי אישום – אפילו שמבחינתכם מדובר בטעות "טכנית" או ב"חוסר תשומת לב".
נכון, אמנם ההליך יסתיים בעבודות שירות ולא במאסר בפועל, אבל כתם פלילי הוא כתם פלילי – וכשמדובר בבעל עסק – התוצאה הרסנית.
בקיצור ולעניין:
גם מפגש תמים ביותר עם רשויות המס – בדגש על מע"מ – יכול להפוך ברגע אחד לדרמה משפטית פלילית.
לכן, אל תסתמכו על "תום הלב" שלכם ואל תלכו לבד לפגישה, בירור או הסדר – תבואו מיוצגים עם מומחה בתחום המע"מ. אתם חייבים שיהיה לידכם מישהו שמכיר את הזכויות, יודע מתי מותר לעצור והכי חשוב ישמור עליכם מפני טעויות שיעלו לכם ביוקר.
Keren Martsiano-Arzouan

בינה מלאכותית ברשות המסים: יעילות או סרבול משפטי?הצעתו האחרונה של מנהל רשות המסים לסרוק 100% מדיווחי המס של הציבור באמצע...
11/06/2026

בינה מלאכותית ברשות המסים: יעילות או סרבול משפטי?
הצעתו האחרונה של מנהל רשות המסים לסרוק 100% מדיווחי המס של הציבור באמצעות בינה מלאכותית, היא ללא ספק שובת לב. כשאנו חיים במציאות שבה יוקר המחיה מכביד על כולנו והעלאת שיעורי המס (הגבוהים ממילא) היא בלתי אפשרית, הרעיון להגדיל את תקציב המדינה באמצעות ייעול הגבייה ומאבק בהון השחור הוא בהחלט פתרון מתבקש. הגיוני מאוד שככל שתהיה ביקורת רחבה והוגנת יותר, ניתן יהיה להעמיק את הגבייה בלי להכביד על הציבור שומר החוק, ואולי בעתיד אף לצמצם את נטל המס.
יחד עם זאת, כמי שמלווה נישומים ומנהלת אסטרטגיות מס יומיומיות, אנחנו חייבים להבין: בינה מלאכותית לא יכולה, ואסור שתחליף את שיקול הדעת האנושי.
ואם נפרוט את זה לפרוטות – רשות המסים מחויבת להפעיל שיקול דעת בכל צעד ושעל. סריקה אוטומטית של דוחות אולי תזהה חריגות סטטיסטיות, אך כל פלט דיגיטלי שהתוצאה שלו תהיה חיוב במס – יהיה חייב לעבור בחינה אנושית קפדנית.
חייבים לזכור שמס הוא לא רק נוסחה מתמטית, הוא דורש פרשנות נקודתית, הבנה של נסיבות קונקרטיות והתייחסות לכל מקרה לגופו.
והנה גם ככה היום, לאור מחסור חמור בכוח אדם, הרשות מצליחה לבדוק לעומק רק כ-4% מהדוחות. המשמעות המעשית היא שגם אם הטכנולוגיה תציף אלפי "נורות אדומות", כוח האדם נשאר מוגבל ואינו מסוגל להפוך את הממצאים הללו לשומות ולגבייה בפועל.
מה שעלול לייצר צוואר בקבוק משפטי חסר תקדים.
אסביר: כל שומה מקנה לנישום זכות חוקית להשגה ולערעור בבית המשפט המחוזי. הצפה של שומות אוטומטיות תגרום לאחת משתי תוצאות לא רצויות:
או שהשגות רבות יתקבלו אוטומטית לאור התיישנות (מגבלת זמן של שנה) ולא תתבצע גבייה.
או שהרשות תמהר להוציא החלטות דחייה חפוזות (אולי גם באמצעות בינה מלאכותית) רק כדי להימנע מהתיישנות, מבלי לבחון את התיק לעומק. מה שיוביל להצפה של ערעורים בבתי המשפט.
שתי התוצאות הללו לא רצויות – לא למדינה ולא לנישומים.
נכון הטכנולוגיה בכלל ובינה מלאכותית בפרט הן כלי עזר מצויין לייעול תהליכים. אבל רשת הביטחון של המגזר העסקי היתה ותישאר השילוב שבין החוק היבש לבין שיקול דעת והבנה אנושית.
הבינה אולי חכמה ויעילה אך חייבים לזכור שהיא עדיין אינה אנושית.

Keren Martsiano-Arzouan

25/05/2026

איחוד אגפי רשות המסים: התייעלות ארגונית או טשטוש המומחיות המקצועית?

זו השאלה המרכזית שעומדת כיום על הפרק, אל מול המהלכים המבקשים לייצר סינרגיה ותחנות עבודה משותפות בין מס הכנסה לבין מע"מ. על הנייר, הבטחות המדינה לפשט הליכים ולהקל על הציבור נשמעות מפתות, אך במציאות – דיני המס הישירים והעקיפים הם שני עולמות תוכן שונים לחלוטין.

חוק המע"מ הוא חוק ייחודי, המבוסס על מנגנון של שומה עצמית וכולל סנקציות כבדות ומערכת כללים השונה בתכליתה מזו של מס הכנסה. הניסיון "לשטח" את המומחיות הזו וליצור כוח אדם שיודע "קצת מכל דבר", עלול לפגוע פגיעה במקצועיות של המבקרים, באיכות השומה, ולהעמיק את הבלבול המשפטי אל מול הנישומים.

במציאות העסקית, שקט כלכלי נבנה על דיוק והתמחות. אין ספק שיש לברך על מהלכים אסטרטגיים למלחמה בהון השחור ובחשבוניות הפיקטיביות (דוגמת מנגנון חשבוניות ישראל), אך הדרך לשם אינה עוברת דרך פגיעה בהתמחות המקצועית של המערכת. הדיונים אל מול רשות המסים חייבים להישאר מהותיים, ענייניים ומבוססים על הבנת העומק של החוק – ולא לדעוך לתוך תהליכים בירוקרטיים מטושטשים.

בסופו של יום, הניסיון שנצבר בעיצוב התקדימים והבנת עומק החוק, הוא רשת הביטחון האמיתית של המגזר העסקי.

אתמול התארחתי בערוץ הכלכלה כדי לנתח את ההשלכות המעשיות של
המהלך הזה.
Keren Martsiano-Arzouan
לצפייה בראיון המלא לינק בתגובה הראשונה:

על הראשונים אנו מצטערים – אסטרטגיית מס - בין אבסורד לניצחון."על הראשונים אנו מצטערים, אלא שאתה רוצה להוסיף עליהם?" – בצי...
17/05/2026

על הראשונים אנו מצטערים – אסטרטגיית מס - בין אבסורד לניצחון.
"על הראשונים אנו מצטערים, אלא שאתה רוצה להוסיף עליהם?" – בציטוט התלמודי המושחז הזה, בחר השופט אבי גורמן (בפסק דין א.ג דיור רעננה) להשתמש כדי להביע את חוסר הנחת שלו מהלוגיקה המצמצמת של מנהל מע"מ. זהו אינו רק דיון משפטי אקדמי, זהו לב המאבק האסטרטגי על הערך המוסף בעסק שלכם.
הנטייה של רשויות המס לפרש חוקים בצורה טכנית וצרה יוצרת לעיתים עיוותים כלכליים בלתי נסבלים. כשאני ניגשת לניהול סיכוני מס, אני מבינה שהתפקיד שלי הוא להיות המבוגר האחראי בחדר כדי למנוע מ"האבסורד" להפוך לנטל מס שחונק את הרווחיות.
במקרה של חברת א.ג דיור רעננה בע"מ, הפרשנות של הרשות כמעט והובילה להשתת מס בסכום דמיוני של כ-1.5 מיליון על פעילות שבמהותה הכלכלית הייתה בכלל גרעונית.
ליבת פסק הדין: האם חברה שעוסקת בשיקום יכולה להיחשב "עוסק במקרקעין"?
המאבק המשפטי בעניין א.ג דיור רעננה מציג ניסיון נוסף של רשות המסים לגבות מע"מ על "כל הקרן". החברה, מספקת שירותי שיקום למתמודדי נפש, נאלצת לשכור דירות מאנשים פרטיים (שאינם מוציאים חשבונית מס) ולהשכיר אותן למתמודדים כחלק מסל השיקום.
רשות המסים ניסתה לטעון כי על החברה לשלם מע"מ על מלוא סכום השכירות שהיא גובה. מנגד, האסטרטגיה התבססה על סעיף 5ב לחוק המע"מ (החלת מס על ההפרש (הרווח בלבד). השופט הגדיר את דרישת המדינה כ"אבסורדית" והזכיר שתכלית החוק היא למסות ערך מוסף אמיתי – ולא להעמיק את הגירעון של הנישום.
ההישג הנוכחי לא נולד בחלל ריק. פסק הדין הנוכחי נשען על תקדים א.ב המפתח יזום והשקעות בע"מ, פסק דין של השופט הארי קירש, אותו הובלתי ויצקתי בו תוכן עוד בתחילת דרכי המקצועית. כבר אז סללנו את הדרך לפרשנות המרחיבה של סעיף 5ב כך שיחול לא רק על מכירת דירות אלא גם על השכרתן.
ואם נחזור לתחילת הפוסט – אז שימו לב שהציטוט עתיק היומין הזה: "על הראשונים אנו מצטערים, אלא שאתה רוצה להוסיף עליהם?" תופס בצורה מדויקת את התחושה של בעלי עסקים רבים אל מול דרישות המס: התחושה שהמערכת מבקשת להוסיף צער על צער, ולגבות מס גם במקומות שבהם אין היגיון כלכלי.
פסק הדין הנוכחי מוכיח שהמוטו מסים הם עובדה – גובה המס וניהול הסיכונים הם בחירה אסטרטגית.
א.ג דיור רעננה הבינו שהשומה היא רק נקודת הפתיחה של המשא ומתן ושהם צריכים לנהל את הסיכונים מול פקיד השומה ולאור תכלית החוק.
אל תתנו לאבסורד להפוך לנטל מס!!
להרחבה על פסק הדין ותקדימים נוספים שמעצבים את זירת המיסוי בישראל, אתם מוזמנים לאתר שלנו.
ואם נתקלתם בדרישת מס שנראית לכם אבסורדית, בואו נבדוק אותה.
Keren Martsiano-Arzouan

Address

רחוב המסגר 56, קומה 3
Tel Aviv
6721422

Opening Hours

Monday 09:00 - 17:00
Tuesday 09:00 - 17:00
Wednesday 09:00 - 17:00
Thursday 09:00 - 17:00
Sunday 09:00 - 17:00

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when קרן מרציאנו משרד עורכי דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to קרן מרציאנו משרד עורכי דין:

Shortcuts

Share