15/12/2023
תשמעו סיפור על מערכת המשפט הפלילית המפוארת שלנו;
אתמול מתקשרת אלי אשה חביבה, מספרת בדמעות שבעלה נעצר על עבירת מין שטפלה עליו חברה משותפת שרצתה לנקום בו. הפרטים לא חשובים אבל האיש חף מפשע, תם וישר וירא אלוהים וסר מרע - כאיוב עצמו.
מתברר שהמתלוננת - שוטרת.
ובמשטרה מתייחסים לתלונת שוטרת ברצינות מוגברת.
עצרו אותו ללילה, הביאו אותו ביום שישי, היום, יום יפה במיוחד, למעצר ימים.
מבקשים 7 ימים הארכת מעצר כדי שלא ישבש את החקירה.
הגעתי לאולם, אני רואה שופטת אזרחית, צעירה ולא מוכרת כלל.
נראית נחמדה מאד.
חייכתי אליה חיוך גדול, כי לשופטות צעירות החיוך שלי עושה את זה משום מה.
היא חייכה אלי בחזרה.
בנימוס כמובן.
הבעיה עם שופטות אזרחיות במיוחד צעירות, היא שאין להן מושג בפלילי, ולכן הנטייה שלהן היא להחליט לטובת המשטרה. הכי קל. המדים והדאווין של השוטרים, ׳הנלחמים בפשע׳, עושים רושם עליהן.
חקרתי את הטוען ארוכות, הוכחתי שהחשוד נפל קורבן לעלילה. השופטת התעניינה בתיק, קראה את הראיות, הינהנה בראשה כלפי, חייבה את הטוען לענות, הקשתה עליו, והכל כי העובדות מדברות בעד עצמן -
האיש קורבן לעלילת שווא.
וואלה, אמרתי לעצמי, שופטת לא פראיירית, לומדת, לא נופלת למלכודות השוטרים, בקיאה בעובדות.
דיון שעה וחצי ביום שישי הוא די נדיר כי כולם רוצים ללכת הביתה - במיוחד במזג אויר כה אביבי ונאה.
סיכמתי ארוכות.
השופטת הצעירה הקשיבה ברוב סבלנות.
אשת הלקוח ואביו באולם מזילים דמעות. שוטרי הליווי משב״ס עושים לי סימני וי באצבעות.
איזה תותח.
סיימתי והתיישבתי.
״החלטה״, אומרת השופטת, ובלחיצת כפתור מקפיצה הקלדנית החלטה מוכנה, שמתאימה לכל התיקים.
החלטת מעצר.
השופטת הצעירה מקריאה במהירות את ההחלטה, בקצב של צרורות מתת מקלע, עד שהיא בולעת את המילים, העיקר להגיע כבר לימי המעצר, שם היא ממלאה פשוט את התאריך, והופ - החלטה שלא קשורה כלל לתיק שלנו נולדה, ואפשר להמשיך ולהשתמש בה - מעשה גזור והדבק - בכל תיק; יש חשד סביר, עילת המעצר מסוכנות ושיבוש - וחלופה לא תיסכון, ועל מנת לקצר את ימי המעצר, בית המשפט לא נעתר למלוא התקופה כדי לפקח על החקירה - והאיש מובל למרתף עד יום שלישי.
שבת שלום במעצר.
כל הדיון, החקירה, העובדות, הטענות המשפטיות בתיק שלנו - אינן !!
לא נדונו.
״מה קרה״, הלקוח צועק לי, כששוטרי הליווי מושכים אותו באזיקים למרתף.
הוא עוד לא הבין שנעצר.
הקצב של השופטת בקריאת ההחלטה המוכנה המועתקת לא איפשר לו להפנים שנעצר. הוא בכלל שוכנע מטיעוני שהוא הולך הביתה.
״מה קרה פה״, צעקו אשתו ואביו באולם.
״הוא ילד טוב״, צועק אביו, ״למה אתם עוצרים אותו. הוא לא עשה כלום. תתביישו לכם״.
אני פונה לעצור ואומר לו בקול רם, בכוונה כדי שהשופטת תשמע, ״השופטת הקריאה לך החלטת מעצר מתיק אחר שמתאימה לכל תיק״, בקול רם אמרתי, מסתכל במבט נוקב על השופטת. כועס.
בשביל מה מינו אותך לשפוט, חשבתי לעצמי, כדי שתקפיצי החלטות מוכנות שלימדו אותך להקפיץ, בלי לדון לגופו של ענין?
חשבתי, אבל לא אמרתי בקול.
היא השיבה לי מבט נוזף, איך אני מדבר.
״אמרתי משהו לא נכון גבירתי״?
הקשיתי עליה.
הסתובבה ויצאה בהפגנתיות מהאולם.
דמעותיו של העצור ליוו אותי דרך החלון בדלת המרתף שנסגרה מאחוריו ..
שבת שלום ומבורך לכל בית ישראל -
ושלא יחטפו אתכם לעולם,
גם לא למעצר שווא - בלחיצת כפתור…
