28/07/2025
עד כמה באמת חשובים היסודות המשפטיים של הסכסוך בהשגת הפשרה בהליך גישור1 ?
מאת טים א. בייקר2
ערך והביא לקריאה עו"ד גיורא אלוני, מגשר
מבוא
סכסוכים משפטיים מסתיימים באופן שגרתי בפשרה. אך עד לאיזו מידה קובעים היסודות המשפטיים של עמדות הצדדים את תנאי הפשרה? בתיאוריה, הצד בעל העמדה המשפטית החזקה יותר ישיג פשרה טובה יותר. במציאות, ליסודות המשפטיים של הסכסוך יש, לעיתים קרובות, תפקיד משני בהחלט ביכולת להשיג פשרה בעקבות הליך גישור.
גורמים כלכליים, כגון יכולתו של צד להרשות לעצמו הליך משפטי יקר, או יכולתו של הנתבע לשלם את סכום הפשרה המוצעת, ממלאים תפקיד מכריע בשיקולי הצדדים אם לקבל את הפשרה שהוצעה. גורמים רבים אחרים שאינם קשורים ליסודות המשפטיים של ההליך המשפטי משפיעים אף הם באופן דומה על תוצאת הליך הגישור ועל קבלת הפשרה שעלתה ליישוב הסכסוך.
מאמר זה מיועד לבחון את הגורמים הכלכליים ואת הגורמים הרבים האחרים, שאינם קשורים ליסודות המשפטיים של הסכסוך, ואשר ממלאים תפקיד משמעותי בשאלה האם ועל פי אילו תנאים הסכסוך ייפתר. עורכי דין, המודעים לגורמים אלה, ינסו לנצלם במלואם, במהלך המשא ומתן לפשרה, על מנת להשיג תוצאות טובות יותר עבור לקוחותיהם. גם בידי המגשרים עצמם קיימות אפשרויות שונות לנצל גורמים אלה כדי לקדם את הליך הגישור ולהשיג הסדר שנותן מענה לשני הצדדים, במיוחד כאשר מדובר ביישוב סכסוך קשה.
עד כמה באמת חשובים היסודות המשפטיים בסכסוך לפתרונו? מגשרים רבים עשויים להניח שיסודות משפטיים, או היעדרם, הם הגורם המשמעותי ביותר בפתרון סכסוך. ואכן, גישור או ישיבה טיפוסית להשגת פשרה מתחילים בכך שהצדדים דנים, בישיבה משותפת, בהבדלים העובדתיים והמשפטיים ביניהם. הדיון סביב היסודות המשפטיים עלול להוביל אף לחילופי דברים מתלהמים, קשים ונרגשים. לאחר מכן, הצדדים פורשים לחדרים נפרדים, בציפייה כי הטענות המשפטיות החזקות יותר ינחו את חילופי ההצעות, ובתקווה להוביל לפשרה.
בחינה מדוקדקת יותר של התהליך מצביעה על ממצא שונה. אין להתעלם מיסודותיו המשפטיים של הסכסוך, אך לעיתים הם יכולים להיות במידה רבה בלתי רלוונטיים להשגת פשרה. דוגמה מובהקת לכך היא מצב שבו קיים פער משמעותי במשאבים הפיננסיים היחסיים בין הצדדים. לצד בעל מימון דל וקשיים פיננסיים אין, לעיתים קרובות, היכולת להמשיך עד לסוף ההליך נגד יריב מבוסס היטב, והוא ייטה להעדיף הסכמה לפשרה המוצעת, שאותה לא היה מסכים לקבל בנסיבות אחרות.
ישנן דוגמאות רבות נוספות. חלקן נעוצות בשיקולים כלכליים, כגון עלות הליטיגציה, יכולתו של הנתבע לעמוד בתשלומי הפשרה או פסק הדין, או קיומו או היעדרו של ביטוח אחריות כלשהו. לגורמים אחרים אין רכיב כלכלי, אך הם משמעותיים באותה מידה, כגון נכונות של צד להציע התנצלות, מידת הסיכון הכספי, וכן אמינות לכאורה של הצדדים והעדים שלהם.
בהתבסס על תצפיותיו וניסיונו של כותב המאמר ביישובם של אלפי תיקים, מחקר זה, שמטרתו לבחון מגוון דוגמאות, במענה לשאלה כיצד ליסודות המשפטיים של תיק עשוי להיות תפקיד משני או אפילו חסר משמעות בפשרה.
מגשרים שמבינים מצבים אלה יודעים לנצל גם את הגורמים הנסתרים לכאורה בעיצוב הפשרה, ובהכרח יצליחו יותר בהשגת פתרון שייטיב עם שני הצדדים. עורכי דין וצדדים המודעים לאינטרסים החבויים של הצד השני יפעלו לטובת לקוחותיהם, כדי לנצל את הדינמיקה הזאת ולהגדיל את הסבירות להשגת פשרה טובה יותר.
II. דיון
א. שיקולים כלכליים
בבואנו לבחון מקרוב את העניין של האמצעים הכספיים של הצדדים שהוזכר לעיל, נניח מקרה, שבו מעסיקו של התובע, פיטר אותו שלא כדין מעבודה, ששכרה אמנם היה נמוך, אלא שמאז התובע נותר מובטל במשך שנה. התובע נמצא במצוקת מזומנים, בפיגור בתשלומי המשכנתא, ונכסיו בפני עיקול. תובע כזה עשוי להסכים להצעת פשרה נמוכה באופן בלתי סביר ולו רק בכדי למנוע את העיקול, למרות שהתיק שלו חזק מבחינה משפטית. תובע מבוסס יותר יכול היה להתמיד, לשלם עבור תצהירים הדרושים להוכחת התיק, או לשכור מומחה חיוני, שעשוי היה להבטיח פסק דין חיובי ופיצוי משמעותי. במקום זאת, בהתחשב בקשייו הפיננסיים של התובע, התיק מסתיים בפשרה מסיבות שאינן קשורות במידה רבה, אם לא לחלוטין, ליסודותיו המשפטיים.
התובע דל האמצעים, ואשר אין לו ביטוח שמכסה את המקרה (שווי פוליסת הביטוח הנדונה עשוי להניע פשרה יותר מהיסודות המשפטיים), אינו הדוגמה היחידה למצבים שבהם גורמים כלכליים יכולים להניע פשרה יותר מהבסיס המשפטי. דוגמה נפוצה נוספת נובעת מעלותה הגבוהה של הליטיגציה. ליטיגציה היא יקרה, ושכר טרחת עורכי הדין יכול להוות נטל כבד על הלקוחות. לכן, גם נתבעים מבוססי-כלכלית עלולים לשאת בנטל תשלומים משמעותי. על מנת להימנע מליטיגציה יקרה או להביאה לסיומה, עשויים נתבעים, גם אם אמידים, להסכים לפשרה שהינה פחות אופטימלית מבחינתם, חרף הטענה המשפטית שעומדת להם כי התביעה שהגיש נגדם התובע אינה מבוססת דיה.
עלויות הליטיגציה חורגות מההשפעה הפיננסית בלבד. ליטיגציה דורשת מהצדדים את זמנם ותשומת לבם לאיסוף מסמכים, מענה על שאלונים, הגשת תצהירים, התייעצות עם עורכי דין והשתתפות במשפט. פשרה מאפשרת לצדדים להימנע מהוצאות אלה ולהקדיש את זמנם, כספם ואת משאביהם לעסקיהם או עיסוקיהם הנוכחיים. לפיכך, חברה עשויה להיות להוטה להגיע לפשרה בתיק שלטענתה הוא פיקטיבי או אין לו אחיזה משפטית, אם כתוצאה מהפשרה תימנע מהליך גילוי מפרך, הגוזל זמן ושעלול לפגוע במוניטין שלה או ליצור תקדים שברצונה להימנע ממנו.
יו"ר-מנהל החברה והדירקטוריון ייטו לשאוף לפשרה מוקדמת מסיבות אלה – כלומר, לא משום שהם חוששים מהפסד בבית המשפט, אלא כדי למנוע את הטרחה הכרוכה בהכנה לדיונים, השקעת זמן בפגישות עם עורכי דין, עריכת תצהירים, הפרעה במהלך העבודה או הסתכנות בדימוי שלילי. הם יבחרו בפשרה מוקדמת, בהיות הליטיגציה הסחת דעת מהדרישות היומיומיות של עסקיהם ועיסוקיהם.
דאגתו של תובע לגבי המשאבים הפיננסיים של הנתבע עשויה גם היא למלא תפקיד מרכזי בפשרה. תובע עם תיק חזק ייאלץ לעיתים קרובות להסכים לפשרה בסכום נמוך יותר, אם הוא יודע שהנתבע לא יהיה מסוגל, מבחינה כלכלית, לשלם את מה שחויב בו בפסק הדין, אפילו אם הסכום שייפסק יהיה לגמרי סביר ומקובל מבחינת משפטית.
באופן דומה, תובע עשוי להסכים במהירות לפשרה זעומה אם הנתבע עומד בפני פשיטת רגל. שכן כאשר ישות פושטת רגל, נושים מובטחים מקבלים תשלום לפני תובעים, שנחשבים לנושים בלתי מובטחים. במקרה כזה, תובע עשוי לוותר על ניהול תביעה רווחית, אם ברור שהנתבע על סף חדלות פירעון ואין לו מספיק כספים כדי לשלם אפילו לנושים המובטחים.
גורם כלכלי נוסף, שאינו קשור ליסודות המשפטיים, הוא רצונם של הצדדים לשמר קשר עסקי. דוגמה לכך היא ספק שתובע לקוח בגין הפרת חוזה, לאחר שזה לא שילם עבור חומרים שרכש ממנו. הלקוח טוען שהחומרים היו פגומים ותובע תביעה נגדית. גם הספק וגם הלקוח מאמינים שהתיקים שלהם מבוססים, ולכן ניסיון לפתור סכסוך כזה בדרך של התדיינות משפטית על יסודות משפטיים עלול לסכן את הקשר העסקי ביניהם. הסכמה לפשרה תהיה בעלת יתרון על היצמדות לבסיס המשפטי. הצדדים יעדיפו להתמקד באינטרסים המשותפים להם ובערך ההדדי שניתן להפיק מהמשך קשר עסקי מוצלח.
בדוגמה זו, הן לספק והן ללקוח יש אינטרס משותף בקיום קשר עסקי רווחי וארוך טווח. פשרה, שתשמר קשר זה, מציעה תועלת הדדית רבה יותר מניצחון משפטי. התועלת הכלכלית העתידית שבשימור קשר עסקי מתמשך תעודד מאוד את שני הצדדים להמעיט בחשיבות היסודות המשפטיים ולהסדיר את סכסוכם בפשרה. ליטיגציה, מן הסתם, תעיב על היחסים המסחריים ביניהם.
פתרון של יישוב הסכסוך כמו קשר עסקי ארוך טווח אינו תמיד אפשרי. עם זאת, זהו אחד המשקלים הכלכליים הרבים שאינם קשורים ליסודות המשפטיים, שיש לבחון בניסיון להגיע לפשרה.
לבסוף, שכר טרחת עורכי הדין הוא גורם כלכלי נוסף המשפיע על פשרה, אך אינו קשור בהכרח ליסודות המשפטיים של התיק. לדוגמה, במקרה של נתבע מבוסס היטב שמעורב בליטיגציה יקרה. אין ספק שעורך הדין של ההגנה חייב לייעץ ללקוחו כיצד לפעול בדרך הטובה ביותר מבחינת הלקוח. למרבה הצער, ייתכן שעורך הדין של ההגנה, במצבים מסוימים, ימנע הזדמנות לפשרה מוקדמת, ובמקום זאת ימליץ על אסטרטגיית ליטיגציה קשוחה ומקיפה שתגדיל את השעות החייבות, מה שמועיל לקופתו. בדרך זו, עורך הדין עשוי להיות מתומרץ להמשיך בליטיגציה, גם כאשר לתובע תיק חזק מבחינה משפטית, בנסיבות בהן היה רצוי לבחור בפשרה מוקדם יותר.
באופן דומה, עורך דין של תובע המטפל בתיק עם הוראה להעברה קבועה של שכר טרחת עורך הדין (fee-shifting provision) עשוי להתפתות "לנפח את התיק" ולהיות פחות מוכן להמליץ על פשרה מוקדמת, בהנחה ששכר טרחה נכבד ממתין בסיום. עם זאת, כאשר תיק התובע חזק, הוא עדיין עשוי לבחור להסדיר את התביעה בסכום נמוך כדי להימנע מתקדים שלילי מבחינתו ובכך לחסוך את שכר הטרחה הצפוי שיצטרך לשאת בכל מקרה.
עורכי הדין של ההגנה מעריכים לעיתים קרובות את נקודות החוזק ואת יכולותיו של עורך הדין של התובע לא פחות מיסודותיו המשפטיים של התיק, ומגיעים לפשרה בהתאם. חלק מעורכי הדין בונים מוניטין של נכונותם (אם לא להיטות) להגיע לפשרה, בעוד שאחרים ידועים כדוחים אפילו פשרות סבירות למען מוניטין של "גלדיאטור", במטרה למשוך לקוחות עתידיים.
ב. שיקולים לא-כלכליים
בנוסף לשיקולים מבוססי כלכלה, שורה של שיקולים לא-כלכליים יכולה להשפיע במידה רבה על הרצון להגיע לפשרה, גם כאשר שיקולים אלה אינם קשורים לסבירות שאחד הצדדים ינצח על בסיס החוק והעובדות. ראויה לציון מיוחדת היא ההתנצלות, שהפכה לכלי משא ומתן נפוץ יותר ויותר במסגרת השגת פשרות. עורכי דין רבים מציינים שהם ממליצים ללקוחותיהם להתנצל, דבר שעשוי להניב יתרונות חשובים – הן בהגדלת האפשרות להגיע לפשרה מחוץ לבית המשפט, והן בניהול המשפט עצמו.
ניתן לטעון כי לא ניתן לנתק לחלוטין את ההתנצלויות מהיסודות המשפטיים. אכן, נכונות להציע התנצלות עשויה להצביע על תחושת אשמה או אחריות מסוימת מצד המתנצל. עם זאת, ללא קשר לשאלה אם המתנצל מאמין שעשה משהו לא בסדר, התנצלות יכולה לדרבן פשרה:
מחקרים הוכיחו, שככלל, ההתנצלות משפיעה על התפיסות השיפוטיות והחלטותיהם של תובעים, באופן שמגדיל את הסיכוי לפשרה – לדוגמה, שינוי בתפיסות בעקבות התנצלות משפיע הן על הגישה לסכסוך והן ביחס לצד השני, תורם להבנה למצבו או לעמדתו, ומקרב מגע אישי בין הצדדים. ההתנצלות מפחיתה תפיסות וגישות שליליות, משפרת ציפיות לגבי התנהגות עתידית ויחסים בין הצדדים, משנה שאיפות במשא ומתן, מחזקת שיפוט הוגן, ומגבירה את הנכונות לקבל הצעת פשרה3.
לפיכך, לצד אשר מוכן לכלול התנצלות כחלק מהסדר, סיכויו טובים יותר לפתור עניין משפטי בתנאים מועילים הדדית מאשר מגשר אחר שסירב לעשות זאת .
התנצלויות אינן הגורמים הלא-כלכליים היחידים המשפיעים על ערכי הפשרה. תיקי אפליה בעבודה שופעים במיוחד בדוגמאות אחרות. עובד התובע על פיטורין שלא כדין, שלא הצליח למצוא עבודה חדשה, עשוי להעריך מאוד את נכונות מעסיקו לשעבר לספק מכתב המלצה חיובי. הדבר נכון גם לגבי נתבע-מעביד, שמוכן לשנות את רישומי כוח האדם כך שישקפו שהתובע התפטר במקום שפוטר.
נכונות מעסיק לשעבר לשנות פיטורין להתפטרות כחלק מהסדר פשרה עשויה להעניק לתובע יתרון חיובי בחיפוש עבודה עתידית, שכן טפסי בקשת עבודה שואלים באופן שגרתי אם מועמד פוטר אי פעם מעבודה קודמת. כתוצאה מכך, כאשר נתבע מציע תנאי פשרה לא-כלכליים מסוג זה, עשוי להרוויח בכך שיצטרך לשלם פחות כדי לפתור את הליטיגציה, אף שתנאים כאלה אינם קשורים ליסודות המשפטיים של התיק.
לעומת זאת, מעסיק עשוי להסכים לשלם יותר כדי לפתור תיק בתמורה להסכמת התובע לתנאים מסוימים שאינם קשורים ליסודות המשפטיים. תנאי פשרה נפוץ בקטגוריה זו הוא סעיף "אי-העסקה מחדש". על פי תנאי זה, העובד שפוטר מסכים לעולם לא לבקש העסקה מחדש אצל המעסיק הנתבע. הכללה של תנאי כזה בהסכם הפשרה עשויה להשפיע הן על התובע והן על הנתבע, ללא קשר לדעותיהם על מידת המוצקות של היסודות המשפטיים בתיק. הנתבע עשוי להסכים לשלם יותר בתמורה לתנאי זה, שיבטיח שהוא לא יצטרך להתמודד עם התובע בעתיד ויימנע סיכוי לתביעת התנכלות אם התובע יפנה למשרה וידחה. בנוסף, התובע עשוי להסכים לתנאי זה בתמורה לסכום פשרה גבוה יותר, אף שהאמין שהפיטורין היו בלתי חוקיים, ובאופן אחר היה דורש השבה לעבודה בתביעה.
תנאי נוסף שאינו קשור ליסודות המשפטיים, הנכלל לעיתים קרובות בחבילת הפיטורין או הפרישה של עובד, הוא הצעה לספק שירותי השמה חיצוניים לעובד העוזב. נכונות מעסיק להסתכל מעבר ליסודות סוגיות התעסוקה ולסייע לעובדו לשעבר בחיפוש עבודה חדשה זוכה להערכה רבה מצד העובד ולעיתים מזרזת פתרון סכסוכים אלה.
הערך המדויק של תנאים אלה בכל פשרה נתון לוויכוח. עם זאת, שתי טענות נכונות ללא עוררין: ראשית, לפחות, תנאים כאלה יכולים לסייע בסגירת פער שנותר בין עמדות הפשרה הכספיות של הצדדים; שנית, תנאים אלה אינם קשורים ליסודות המשפטיים של תיק.
תנאי פשרה לא-כלכליים אחרים נופלים לקטגוריה זו. תנאי אחד כזה הוא סעיף סודיות, שבו אחד הצדדים או שניהם מסכימים שלא לגלות את תנאי הפשרה. תנאים אלה יכולים לסייע בהנעת הצדדים להגיע לפשרה. באופן דומה, צדדים מבקשים לעיתים קרובות סעיפי "אי-ההשמצה" בהסכמי פשרה, שבהם צד אחד או שניהם מסכימים לא להעליב או לפגוע באחר. בעולם המדיה החברתית הבולט של ימינו, לא ניתן להפריז במידה שבה חברות ואפילו יחידים שואפים להימנע מפרסום שלילי בפלטפורמות אלה. הדבר נכון גם לגבי תנאים כגון הימנעות מתחרות למשך תקופה קבועה, או הימנעות מעבודה בחברה מתחרה למשך תקופה סבירה.
דוגמה נוספת היא רצונו של צד להימנע מקביעת תקדים משפטי לא רצוי. לדוגמה, חברת ביטוח השוללת כיסוי ממבוטח שנפצע קשה. נניח שהמבוטח תובע על הפרת חוזה ופעולה בחוסר תום לב, כאשר לשון הפוליסה הנדונה בליטיגציה נפוצה בפוליסות חברת הביטוח. בהינתן שהפציעות משמעותיות, החשיפה הפוטנציאלית של החברה גבוהה. כתוצאה, חברת הביטוח עשויה לשלם יותר כדי ליישב תיק זה מאשר במקרה חד-פעמי או אם לשון הפוליסה לא הייתה נפוצה. בכך היא נמנעת (או דוחה) את האפשרות לקביעת תקדים שלילי, או יכולה להמתין להילחם בתיק מועדף או בבית משפט שצפוי להיטה יותר בעמדתה.
הסיכון בהתדיינות משפטית הוא גורם נוסף שאינו קשור ליסודות המשפטיים, אך משפיע על נכונות להגיע לפשרה. ליטיגציה מציעה מעט הבטחות, ולקוחות רבים הם שונאי סיכון. הדבר נכון במיוחד כאשר צד מוצא את עצמו בליטיגציה שלא באשמתו, כגון בתאונת דרכים שנגרמה על ידי אחר. פשרה מספקת ודאות לגבי התוצאה – גורם שמשכנע עבור רוב הצדדים. מכאן, צד שונא סיכון יסכים לפשרה באותו תיק בתנאים פחות נוחים מאשר צד שאינו שונא סיכון.
גם כוחו או חולשתו של הצד השני משפיעים במידה רבה על קביעת ערך התיק. "תובע טוב" – כלומר, כזה שמעורר אהדה ומעיד היטב בתצהיר – צפוי לקבל יותר מאשר "תובע רע" – למשל, כזה שאינו מעורר אהדה או מדבר באופן לא קוהרנטי. לדוגמה, בתיק נזקי גוף עם תביעה לאובדן שכר: אם קיימת טענה שהתובע מתחזה כדי לא לחזור לעבודה, תובע עם היסטוריית עבודה יציבה ומרשימה יצליח, ככל הנראה, יותר מתובע שמעולם לא החזיק עבודה יציבה. למרות פציעות זהות, לתיקים אלו יהיו ערכי פשרה שונים.
בדומה לכך, בתיק שמכיל מחלוקת עובדתית בין תובע לנתבע. דמיינו עובדת מבוגרת שפוטרה בטענה שגנבה ממעסיקה. העובדת מכחישה וטוענת שפוטרה שלא כדין על רקע גילה. התיק מסתכם במחלוקת בין עדות התובעת לבין עדות הממונה עליה לגבי גניבת רכוש. ערך התיק יצנח משמעותית אם לתובעת הייתה הרשעה קודמת בזיוף, שתשמש לערעור אמינותה. באופן דומה, ערך התיק ייטה לטובת התובעת אם לממונה היה רישום פלילי והיא פוטרה לאחר מכן בגין חוסר יושר או הפרות חוק אחרות.
אף אחד מגורמים אלה אינו נובע מיסודותיו המשפטיים של התיק, אך כל אחד מהם יכול להשפיע על ערך הפשרה.
הרשימה לעיל של גורמים לא-כלכליים המשפיעים על ערך התיק רחוקה מלהיות ממצה. עם זאת, היא מדגימה כי, בדומה לגורמים כלכליים, שורה של גורמים לא-כלכליים יכולה להשפיע באופן משמעותי על ערכי הפשרה של התיק.
ג. גורמים מבוססי-הליך
גורמים אחרים המשפיעים על ערך התיק נעוצים יותר בתהליך הפשרה מאשר ביסודות המשפטיים של התיק. כמה מהדוגמאות הנפוצות ביותר נדונות להלן.
אולי הדוגמה הנפוצה ביותר לגורם מבוסס-הליך היא מה שמכונה לעיתים קרובות "הצעת מגשר". הצעת מגשר היא, בדרך כלל, כלי המשמש את המגשר, כאשר הצדדים נמצאים במבוי סתום ואינם מוכנים לסטות מסכומי הפשרה שהציבו. במצב זה, השופט או המגשר המפקח על המשא ומתן עשוי להתבקש, או להתנדב, לספק מספר פשרה לשני הצדדים. הצעה זו מוגשת בדרך כלל כהצעת "כן או לא" בלבד – כך שהצעה זו או מתקבלת על ידי שני הצדדים, או שלא מושגת פשרה באותו מעמד. שיטה זו הוכחה כיעילה ביותר ככלי להניע את הצדדים מעבר למשוכה האחרונה ולפתור את הסכסוך ביניהם.
עם זאת, במסגרת הצעת מגשר לסכום הפשרה, המגשר בדרך כלל אינו מנסה לבחור מספר התואם במדויק את יסודות המשפט בתיק. במקום זאת, המגשר מנסה לבחור מספר סביר ככל האפשר שישיג פשרה, ללא קשר למשפט וליסודותיו. שני המספרים הללו שונים לעיתים קרובות.
הנקודה היא שלרוב תיקי הליטיגציה פשוט קיים מספר שיביא לסגירת התיק. בדרך כלל, זהו מספר עגול, אף על פי שנזקי התביעה אינם מנוסחים בדרך כה נקייה. דוגמה בולטת לכך ניתן למצוא בליטיגציה נגד אוניברסיטת מישיגן סטייט, בגין מעשי ההתעללות המינית הקשים כלפי ספורטאים על ידי הרופא המושמץ לארי נסאר. ליטיגציה זו הסתיימה בפשרה של 500 מיליון דולר. מדוע דווקא 500 מיליון דולר היה המספר שפתר את התיק הזה – ולא 492 מיליון דולר, או למשל 516,257,962.26 דולר? התשובה היא ש-500 מיליון דולר הוא לא רק סכום גדול, אלא גם מספר עגול. כך, הליטיגציה הסתיימה בסכום זה, אף שניתן היה לטעון כי גם הסכומים האחרים שהוזכרו היו סכומי פשרה הולמים. בסופו של דבר, זה היה המספר שפתר את התיק – למרות שניתן היה לטעון שהיסודות המשפטיים הצדיקו סכום פשרה שונה.
לבסוף, תזמון הפשרה משפיע לעיתים קרובות מאוד על סכום הפשרה. ערך הפשרה משתנה במהלך מחזור החיים של סכסוך או תביעה, וישנם גורמים וסיכונים רבים שיש לעדכן ולהעריך מחדש – בדרך כלל על ידי עורכי הדין והצדדים. גורמים אלה כוללים בין היתר: (א) עדות חיובית של עד בתצהיר; (ב) השגת הודאות מועילות בהפקת מסמכים מצד שכנגד; (ג) דחיית בקשת דאוברט4 לפסול את עד המומחה של הצד השני; (ד) החלטות בית המשפט בנוגע לגילוי ובקשות מקדמיות; ו-(ה) החלטות בפתיחת הדיון ("motions in limine") המסדירות את הצגת או פסילת עדים ומסמכים. עם זאת, אף אחד מגורמים אלה אינו משנה את עובדות המקרה.
להבהרה נוספת – נניח שהחלטת גילוי פועלת נגד התובע, כך שהתובע חייב להופיע לצורך מתן עדות בקשר עם התצהיר שהגיש. זה אינו משנה את עובדות המקרה. אבל חרדתו של התובע מחקירה על תצהירו או ממה שהנתבע עשוי לגלות במהלך חקירה זו, עשויה להשפיע על נכונותו להגיע לפשרה כדי להימנע מהחקירה. או נניח שעובדה מהותית שבמחלוקת גורמת לבית המשפט לדחות את בקשת הנתבע לפסק דין ביניים או להחלטה מקדמית (pre-ruling). זה לא משנה את העובדות, אך משנה את הדינמיקה בשתי דרכים חשובות: ראשית, לתובע תהיה הזדמנות להציג את התיק בפני בית המשפט; שנית, הנתבע יעמוד בפני הוודאות של משפט יקר וסיכון לפסק דין שלילי – גם אם סבור כי הדבר אינו סביר. כתוצאה מכך, הנתבע יהיה מוכן יותר לדיאלוג פשרה משמעותי. למרות החלטות הגילוי והפסק דין המקדמי, עובדות המקרה הבסיסיות נותרו זהות; עם זאת, כפי שמדגימות דוגמאות אלה, ערך הפשרה עשוי לעלות או לרדת במהלך מחזור חייו של התיק.
ניתן לציין כי תיקים רבים מסתיימים בפשרה על מדרגות בית המשפט. ערך הפשרה משתנה בהתאם לשאלה אם הצדדים נכנסים למשפט עצמו או לישיבת קדם-משפט ראשונית בתחילת התיק.
III. מסקנה
לא ניתן ולא צריך להסיר לחלוטין את יסודותיו המשפטיים של התיק מתהליך הפשרה. התעלמות מהיסודות המשפטיים תהיה התעלמות מגורם שימושי פוטנציאלית בסיוע לצדדים להגיע לפשרה. עם זאת, הדגשה מופרזת של היסודות המשפטיים עלולה להיות מוטעית. כפי שנדון לעיל, גורמים רבים אחרים, המנותקים לעיתים קרובות מהיסודות המשפטיים, ממלאים תפקידים מכריעים בהשגת פתרון מוסכם.
כל המשתתפים בתהליך הפשרה צריכים לחפש גורמים שאינם מבוססי יסודות משפטיים, שעשויים להיות חשובים במיוחד לפתרון הליטיגציה הנדונה, כפי שנדון במאמר זה.
אלו הן רק חלק מהדוגמאות שתסייענה להאיר את הגורמים שאינם מבוססי יסודות משפטיים, אשר ממלאים לעיתים קרובות תפקיד משמעותי בהשגת פשרה. עורכי דין חייבים לבחון גורמים אלה במלואם עם לקוחותיהם, ועליהם לשקול בזהירות אילו גורמים שאינם מבוססי יסודות משפטיים עשויים להיות בעלי חשיבות ליריביהם. גם מגשרים צריכים להיזהר מלהתמקד באופן רפלקסיבי יתר על המידה ביסודות המשפטיים. במקום זאת, עליהם לנוע מעבר אליהם ולעסוק עם עורכי הדין והצדדים בדיונים שמטרתם לחשוף את שלל הגורמים האחרים שממלאים לעיתים קרובות תפקידים מכריעים בפתרון הסכסוך. עשיית זאת תשפר באופן משמעותי את הסבירות להשגת פשרה.
ריעים בפתרון הסכסוך. עשיית זאת תשפר באופן משמעותי את הסבירות להשגת פשרה.
[1] Sizing Up Settlement: How Much Do The Merits of a Dispute Really Matter?
Tim A. Baker
[2] טים א. בייקר הוא שופט פדרלי (U.S. Magistrate Judge) במחוז הדרומי של אינדיאנה. מונה לתפקיד זה בשנת 2001, ומאז ניהל אלפי ישיבות פשרה בפיקוח בית המשפט. הדעות המובעות במאמר זה מבוססות במידה רבה על תצפיותיו וניסיונו של הכותב בעבודה ליישוב תיקים אלה,
[3] על חשיבות ההתנצלות בגישור, ראה
על חשיבות ההתנצלות בגישור, ראה https://did.li/vPbDN
[4] הלכת דאוברט
ויקיפדיה
https://he.wikipedia.org › wiki › הלכת_דאוברט
הִלְכַת דאוברט היא הלכה העוסקת בכישוריו של אדם לכהן כעד מומחה במשפט. הלכה זו ניתנה על ידי בית המשפט העליון של ארצות הברית במשפט דאוברט נגד חברת התרופות, שהכריע בשאלה אם העד המומחה הינו עד ראוי מבחינה אישית או מקצועית .
פורטל גרמניה הוא שער לכל הנושאים הקשורים למדינת גרמניה. בפורטל ניתן למצוא קישורים שימושיים לשלל הערכים העוסקים באומה הגרמנית על כל רבדיה, ובין היתר, היסטוריה, גאוגר....
