אלון סולומון ושות'-עורכי דין

22/02/2022

הפחתת מזונות זמניים- החלטה נדירה להפחתת דרמטית של מזונות זמניים שניתנה לאחר שבקשת רשות לערער שהגשנו התקבלה באופן גורף

21/02/2022

האם הורה גרוש/פרוד אחד רשאי לחסן את הילד/ה בחיסון קורונה על אף התנגדות ההורה השני? חלק 1
לא מעט לקוחות פנו ופונים אלינו בעניין.
קצרה היריעה מלתאר עד כמה מגיפת הקורונה אינה רק משבר בריאותי אלא גם אם לא בעיקר משבר ואתגר עצומים בכל תחומי החיים והממשל. הגישות השונות, העמדות השונות כלפי מגיפה זו, שאלת חומרתה, והצעדים שיש או שאין לנקוט מולה חוצים ומפלגים באופן קשה מגזרים, מדינות, מפלגות, חברים ובני זוג. כך בישראל וכך בכל רחבי העולם המערבי. במובנים רבים הגישה כלפי מגיפת הקורונה מזקקת את השקפת העולם של אנשים ומהי תפיסת עולמם, ובכלל, מהי פילוסופיית החיים שלהם. באופן דומה אנו רואים מצב בו גם מדינות שונות חלוקות בדעתן באופן חריף לגבי מגיפת הקורונה ושאלת ההתמודדות עימה (אם כי רוב העולם המערבי עדיין נוקט בגישה דומה).
גם בישראל העניין עולה במלוא חריפותו ובאופן יומיומי. הוא גולש גם ליחסים בתוך משפחות ולצערנו הוא גלש גם למערך היחסים בין הורים, ובפרט בין הורים גרושים/פרודים. אנו רואים פעם אחר פעם מצב בו הורה אחד דורש לפי תפיסת עולמו לחסן את הילד/ה/ים בחיסון קורונה בעוד הורה שני מתנגד לכך בחריפות. כל הורה ונימוקיו וטעמיו עימו. ובאין הסכמה בין ההורים העניין מגיע לפתחם של בתי המשפט ובתי הדין הרבניים.
לאחרונה ניתנו כמה פסקי דין מעניינים בעניין. הן על ידי בתי המשפט לענייני משפחה והן על ידי בית הדין הרבני (ראה למשל תמ"ש 21-06-59439 נ. נ' נ. ואח' מבימ"ש לענייני משפחה בחדרה, או פסק דינו של כבוד אב בית הדין הרבני בת"א הרב צבי בן יעקב). נתחיל מהסוף. בתי המשפט בישראל ובתי הדין הרבניים שהעניין הובא לפתחם נקטו בגישה (במקרים הספציפים שנדונו בפניהם) כי יש לאפשר חיסון קטין לבקשת הורה גם אם ההורה השני מתנגד. יתרה מכך, בית משפט שלום בישראל (פסק דינו של כבוד השופט צימרמן מבית המשפט בת"א) פסק כי אין כל בעיה עם גן שהוא "למחוסנים בלבד". פסק דין אינו עורך אבחנה בין חיסוני שגרה ולבין חיסוני קורונה ולמעשה אלו מוכללים כחלק מחיסוני השגרה.
בחלק ראשון זה של המאמר לא אנתח את פסקי הדין שניתנו מבחינה משפטית ואעשה זאת בחלק שני שיפורסם בהמשך. אציין רק כי ההחלטה בסופו של יום התבססה על שני נימוקים עיקריים: 1) החיסון הוא המלצה של משרד הבריאות הישראלי ולכן מדובר למעשה ב"שגרה" או " עניין מקובל" היינו כמו כל חיסון שגרתי אחר שניתן לילדים. כך שהתנגדות הורה אינה במקום ואינה לטובת הקטין כאילו היה מתנגד לכל חיסון אחר כמו חיסון צהבת 2) היות הקטין לא מחוסן פוגע בשגרה שלו ובשגרת לימודיו ולכן ישנה חובה שלא לפגוע בשגרת חייו ולימודיו ולכן יש לחסנו. כמו כן, וזה עניין חשוב- גיל הקטינים הוא מהותי. כאשר מדובר בקטני קטנים לא שואלים לדעתם, אך ככל שהילד גדול יותר כן שואלים לדעתו. בחלק מהמקרים שנדונו מדובר היה בילדים בני 11 ומעלה שרצו להתחסן (אם כי עצם ה"רצון" להתחסן או לא להתחסן בילד בן 11 הוא בעייתי לטעמי מלכתחילה) ובימ"ש לקח זאת בחשבון וכעניין מהותי. ובמקרים אלה הסיבה מדוע הילד רצה להתחסן היה רצונו לחזור לשגרה ולהימנע מבידודים או סטיגמה חברתית והעניין עלה בקנה אחד עם נימוקי בית המשפט מלכתחילה. יש להדגיש, כי כאשר הקטין מתנגד לחיסון קורונה, גם אם מדובר בילד בן 10 או 11 ווודאי למעלה מזה, נראה שעמדת הקטין תגבר על הכל.
באופן מקצועי יש לי ביקורת רחבה על פסקי הדין לעיל אשר אישרו חיסון קטין לקורונה על אף התנגדות הורה. כאמור, הרחבה משפטית בעניין תבוא בחלק השני של המאמר שיפורסם בהמשך. פסק הדין המעניין ביותר לטעמי והמאתגר ביותר עד כתיבת שורות אלה הוא דווקא פסק דינו של הרב בן יעקב מבית הדין האזורי בת"א. אני וודאי קטונתי מלשבח את כבוד הרב, אך מדובר לטעמי בדיין חכם נבון והגון, גם סיני וגם עוקר הרים, אשר הלוואי ירבו כמוהו בישראל. עם זאת, לעניות דעתי, שגה כאן כבוד הרב שגיאה מהותית הנוגעת ללב ליבם של סוגיות בעניין שיטות ממשל, משפט חוקתי, ופירוש חוק הכשרות המשפטית והאפוטרופסות לעניין זכויות הורה. פסק דינו של כבוד הרב מאתגר דווקא משום שהובאו בפניו נימוקים רחבי יריעה על ידי האב אשר התנגד לחיסון ועמדתו של האב נראה שנשמעה ונדונה באופן מעמיק על ידי כבוד הרב בן יעקב.
אני מאמין כי המילה המשפטית האחרונה עדיין לא נאמרה וישנם טיעוני כבדי משקל מדוע דווקא כן לקבל התנגדות הורה לחיסון ילדיו לקורונה על אף רצון ההורה השני לחסנם. באופן כללי אנו רואים בתי משפט עליונים בארה"ב (לכל מדינה בארה"ב יש בית משפט עליון משלה ללא קשר לבית המשפט העליון של ארה"ב כולה) פוסלים בזה חוקים הנוגעים לכפיית חיסוני קורונה כפי שעושים שם בתי משפט פדרליים על בסיס הנימוק כי מדובר בהפרה זכויות חוקתיות. כך בוטל החוק לכפיית חיסון על עובדי בריאות, כפייה על חברות פרטיות לוודא כי עובדיהן יתחסנו, ולאחרונה בניו יורק מלפני כמה ימים ביטול חובת מסיכות בחללים סגורים. בישראל אומנם אין באופן פורמלי חוקה, אך כפי שקבעו בתי משפט ישראליים פעם אחר פעם יש זכויות חוקתיות או בעלות מעמד חוקתי.

06/02/2022

חיסון קורונה לילדים כאשר אחד ההורים מתנגד
(חלק 2).
התחלנו לגעת בנקודה הזו בפוסט קודם. הצבענו על כך שבעוד שבפסיקות שנתנו על ידי ערכאות שונות התקבלו בקשות הורה לחסן את הילד על אף התנגדות ההורה השני, אנו סבורים כי מדובר בגישה משפטית מוטעית ומאמינים כי לא נאמרה המילה האחרונה בעניין. אנו שמחים להציג החלטה אחרונה מבין הדין הרבני בעניין הזה. בקשת הורה לחסן קטין בניגוד לעמדת ההורה השני לא נתקבלה, וההורים הופנו להשיג הסכמות ביניהם.

03/02/2022

הפחתת מזונות זמניים- החלטה נדירה להפחתת דרמטית של מזונות זמניים שניתנה לאחר שבקשת רשות לערער שהגשנו התקבלה באופן גורף

השופטת ורדה פלאוט קיבלה בקשת רשות ערעור של גבר, הפחיתה החיוב במזונות שהוטל עליו ומתחה ביקורת על כך שבית המשפט למשפחה לא קבע דיון דחוף; ההחלטה הינה יוצאת דופן מאחר שבד...

03/02/2022

Alon Solomon
אישור מעבר מגורי אם לקטינה בת 6 מקריית אונו למודיעין כאשר האב מתנגד.
בימים אלה תמו ספיחיה האחרונים של פרשייה שהתנהלה במשך כשנתיים סביב מעבר מגוריה של אם לילדה מקריית אונו למודיעין. הילדה הייתה בת 5 בעת המעבר. סגנית הנשיא בבית המשפט לענייני משפחה בת"א כבוד השופטת מירה דהן הורתה להשיב את האם ממודיעין לקריית אונו. משרדנו ייצג את האם והגיש ערעור על פסק דינה של סגנית הנשיא השופטת דהן. הרכב בית המשפט המחוזי בת"א בראשות סגן הנשיא כבוד השופט ד"ר שאול שוחט קיבל את הערעור שהגשנו וביטל את פסק דינה של השופטת דהן.
המקרה עצמו דן למעשה ומסכם את כל הסוגיות הקשורות למעבר מגורים באופן חד צדדי כולל סוגיות ניכור הורי, ובמסגרת ההליכים נטענו והועילו כמעט כל פסקי הדין שניתנו בשנים האחרונות ע"י בתי המשפט בישראל בעניין מעבר מגורים (בתי המשפט לענייני משפחה והמחוזיים). עלתה גם הסוגיה מהו המרחק למעבר חד צדדי שאינו דורש אישור בית משפט.
מדובר במקרה קשה, טעון מאוד, וגבולי משפטית, של מעבר מגורים של אם משמורנית עם הבת מקריית אונו לאזור מודיעין, ולמרחק של כ- 30 ק"מ ופחות מחצי שעת נסיעה. הבת הייתה בת 5 בעת המעבר. המעבר היה לרגל הצעת עבודה שקיבלה האם במודיעין (האב טען שהאם משקרת בקשר לכך). בני הזוג גרושים ופרודים כבר יותר מ- 4 שנים בעת המעבר. חלוקת זמני השהות בין ההורים עובר למעבר הייתה כמעט שיויונית. הבת אמורה לשהות אצל האב כל שני ורביעי כולל לינה, וכל סופ"ש שני כולל לינה שישי עד ראשון. חלוקת חגים וחופשות שווה.
לאחר כשנה וחצי של הליכים משפטיים קשים, ודיון סוער שבו יוצגה האם ע"י עו"ד שירה דונביץ (שנלחמה עבור האם בדיון וייצגה אותה בכבוד רב) פסקה סגנית הנשיא בבית המשפט לענייני משפחה כבוד השופטת מירה דהן נגד האם והורתה לאם לשוב מיידית לקריית אונו (תוך שלושה שבועות), ולרשום את הקטינה לבית הספר (כיתה א') באזור קריית אונו. זאת לאחר שהאם התגוררה עם הבת כבר למעלה משנה וחצי במודיעין. היא גם הגבילה את האם מלהתרחק יותר מ- 5 ק"מ קו אווירי מקריית אונו. פסק הדין ניתן כאשר הבת כבר הייתה רשומה לכיתה א' בבית ספר יסודי במודיעין והייתה מתוכננת להתחיל את שנת הלימודים במודיעין תוך כמה שבועות. פסק דינה של כ' השופטת דהן גם לא חסך מילים קשות מהאם, וקבע כי האם עשתה דין עצמי ובכלל ניסתה לפעול להדרת האב מחיי הקטינה ומהחלטות מהותיות ביחס לקטינה.
האם פנתה למשרדנו על מנת להגיש ערעור ולייצגה בערעור. ראשית, מיד לאחר מתן פסק הדין הגשנו עיכוב ביצוע דחוף שהתקבל ע"י כבוד שופטת מיכל אגמון גונן מבית המשפט המחוזי בת"א. כך שפסק הדין עוכב. לאחר מספר חודשים התקיים הדיון בערעור והערעור התקבל (הרכב בראשות סגן הנשיא כבוד השופטים ד"ר שאול שוחט, עינת רביד ונפתלי שילה). פסק הדין בערעור ביטל את פסק הדין של בית המשפט לענייני משפחה, אישר את מעבר המגורים של האם מקריית אונו למודיעין ואת רישום הבת לבית הספר במודיעין. אך הסיפור לא נגמר כאן.
בהליך נדונו נקודות חשובות שלהן חשיבות משפטית נכבדה לסוגיות דומות וניתן ללמוד מהן לא מעט. הן לשאלת קבלתן ע"י הערכאות השונות או אי קבלתן. בין היתר עלתה במהלך הדיון במלוא חריפותה השאלה מהו "מרחק סביר" או מהו מרחק שאינו דורש אישור בית משפט למעבר. האב טען כי המרחק מקריית אונו למודיעין הוא הרבה יותר מ- 30 ק"מ, ומדובר בשעת נסיעה ולא מחצית השעה או פחות. אנחנו הבאנו חוות דעת מומחה וסטטיסטיקה, שהראו מהו המרחק בין קריית אונו למודיעין שבמקרה הספציפי הזה היה כ- 30 ק"מ וכ- 25 דקות עד 30 דקות נסיעה כולל בחינת ימים שונים ושעות שונות במשך היום. חשוב לציין כי סגנית הנשיא דהן באה בגישה מחמירה לפיה המרחק שאינו דורש אישור הוא ודאי פחות מ- 20 ק"מ ואפילו פחות מ- 15 ק"מ. מצד שני, כבוד השופט ארז שני מבית המשפט לענייני משפחה התבטא ואך לאחרונה כי מדובר ב- 30 ק"מ וסביבות החצי שעה נסיעה ואף 40 דקות (ורוב הפסיקות הן סביב ה- 30 ק"מ). אגב, אחת מטענותינו היתה כי במרחקים של כ- 25 דקות נסיעה פחות או יותר אין בכלל צורך לבקש את רשות בית משפט, וודאי כאשר ההורה העובר הוא ההורה המפרנס היחיד והמעבר הוא לצרכי פרנסה.
ההליך בבית המשפט לענייני משפחה תלה"מ 17096-07-18 (אושר לפרסום)
ההליך בבית המשפט המחוזי עמ"ש 34332-08-19 (אושר לפרסום)

03/02/2022

26 בנובמבר 2020 ·
זהירות: פתיחת הליך פשיטת רגל תרמיתי במטרה לחמוק מתשלום מזונות. החלטה של בית הדין הרבני הגדול.
מה קרה כאשר אדם שעל מנת לחמוק מתשלום מזונות בתו ניסה לפתוח הליך פש"ר (פשיטת רגל) מלאכותי על מנת להוציא צו עיכוב על כל תשלום מזונות ולנסות לקבל בהמשך הפטר כולל לחוב המזונות. אותו אדם הסתיר רכוש רב ורשם אותו על שם צדדים שלישיים, וכן הסתיר עסק בבעלותו למתן הלוואות בשוק האפור אשר גלגל קרוב למיליון ש"ח בחודש.
משרדנו ייצג הפעם את האם שהינה אחות שכירה, ושאף נתבעה על ידי אותו אדם בתביעה לקבל לידיו מחצית מזכויות הפנסיה שלה. ההליך התפרש בבית המשפט לענייני משפחה, בבית הדין הרבני האזורי בתל אביב, בבית הדין הגדול לערעורים, ובבית המשפט המחוזי (הליך הפש"ר).
זה היה לא קל ועם הרבה הליכי ביניים, אבל הצלחנו לבטל את הליך הפש"ר שיזם אותו אדם וההליך בוטל לו בגין תרמית וחוסר תום לב. הצלחנו להראות כי האיש הגיש תלושי משכורת מזוייפים, ולהוכיח כי הוא מסתיר רכוש רב על שם צדדים שלישים. בית הדין הרבני האזורי בת"א דחה את תביעת האיש לחלק בזכויות הפנסיה של האישה והאיש הגיש ערעור על פסק הדין לבית הדין הגדול לערעורים בירושלים. לאחר דיון בבית הדין הרבני הגדול דחו הדיינים את ערעור האיש, ופסקו לטובת האישה גם 20,000 ש"ח הוצאות.

03/02/2022

נושא תשלום המזונות לקטינים מתחת לגיל 6 בהקשר בע"מ 919/15

ניתן מעשית (וצריך) למתוח מעשית את רוח בע"מ פלונית 919/15 כך שבפועל תחול גם מתחת לגיל 6 ולהילחם על כך דווקא בקביעת מזונות זמניים.
הדברים נכתבים בהמשך לפוסט על נושא מזונות זמניים ובע"מ 919/15, וכן העניין של מעל גיל 6 ומתחת לגיל 6.
https://www.facebook.com/.../permalink/3755931144472643/
שם צויין שעדיין ולא פעם בתי משפט לענייני משפחה אינם מחילים את בע"מ פלונית 919/15 על החלטות למזונות זמניים גם כאשר לכאורה צריך להחיל (גיל 6 ומעלה, זמני שהות שווים/דומים, הכנסות שוות/דומות, שני הורים מעורבים וכיוב'). ללא ספק זה מקומם כשזה קורה, אחרת, מה הואילו חכמים בתקנתם? וכידוע לכל, דווקא הזמני הוא בד"כ הקבוע.
קו פרשת המים המקובל ל"פטור" ממזונות (זה לא פטור) הוא גיל 6 וכאשר דנים בקטינים מתחת לגיל 6, התחושה אצל לא מעט היא ש"אין מה לעשות" .היינו תמיד יהיה חיוב במזונות לקטינים מתחת לגיל 6 וכמעט ללא קשר לנסיבות המקרה. לדעתי יש מה לעשות, והרבה מה לעשות. יש וצריך למתוח את הגבול השרירותי לחלוטין של גיל 6 למטה, עוד ועוד. לא צריך לחשוש מלטעון זאת במקרים המתאימים במפגיע ובריש גלי, ולהילחם על כך. בתי משפט היום קשובים לכך יותר ויותר.
העניין עולה במלוא חריפותו כאשר נפתח תיק מזונות שבו ישנה סיטואציה של שני קטינים, אחד מעל גיל 6, ואחד מתחת לגיל 6 בהפרשים יחסית קטנים זה מזה ונתבעים מזונות זמניים. כאשר המקרה בכללותו חוסה בגדר בע"מ 919/15 הדרישה לדיפרנציאציה במזונות ("פטור" מעל גיל 6, חיוב מתחת לגיל 6) יוצרת על פניו דיסהרמוניה משפטית ועובדתית שממש זועקת לשמיים. אך הנה, ניתן כיום לראות כי כאשר מדובר למשל קטין בגיל 5, ולגבי הקטין מעל גיל 6 חלה (או אמורה לחול) הלכת 919/15, בתי משפט כן מוצאים את הדרך להחיל דה פאקטו את כלל "כל צד נושא בהוצאותיו" גם ביחס לקטין מתחת לגיל 6. מטבע הדברים -ככל שהגיל יורד למטה והפער מגיל 6 כלפי מטה גדל (גילאים 4, 3 ופעוטות) הקושי להתמודד עם החיוב במזונות גדל בצורה מעריכית. אך מה שחשוב הוא קו הגבול הזה של גיל 6 שאפשר וצריך לעשות עליו קו, דווקא בפסיקת מזונות זמניים. אני מדגיש שוב שהעניין רק החל לחלחל ועדיין רק פה ושם אצל שופטים, אבל צריך להתעקש.

בחודשים האחרונים נזדמן לנו יותר מפעם אחת לטעון זאת בשלב החלטה על מזונות זמניים לקטינים מתחת לגיל 6 (היינו שכל צד יישא בהוצאותיו גם ביחס לקטין בגיל 5 או 4.5) ובימ"ש מצא כל פעם את הדרך לקבל זאת כאשר המקרה בכללותו התאים להלכת 919.
אציין למשל החלטה מלפני כשלושה חודשים מבית המשפט לענייני משפחה בת"א. איננו יכולים להביא ההחלטה במלואה עקב איסור פרסום. אנו מייצגים שם את האב. ישנם שני קטינים, בני 4.5. לא הוגש עדיין תסקיר ואין עדיין החלטות לעניין משמורת. חלוקת זמני השהות דומה אם כי לא שווה (במהלך השבוע יתרון לאם, בחופשים וחג יתרון לאב). האב משתכר כ- 10,000 ₪ נטו בחודש (האם טוענת שמשתכר 17,000 ₪ בחודש והאב מכחיש) והאם משתכרת כ- 12,000 (האב טוען שמשתכרת 15,000 ₪ נטו בחודש). האם תבעה 3,500 ₪ לחודש מזונות עבור שני הקטינים. נושא המזונות הזמניים נדון בדיון קדם המשפט ושם נקבע כי (קטע קצר רלבנטי מההחלטה):

"...בשלב זה רב הנסתר על הנגלה ביחס להכנסות הצדדים... בשלב זה של פסיקת מזונות זמניים ביהמ"ש אינו נכנס לעובי הקורה וההחלטה ניתנת על יסוד העובדות הידועות בשלב זה... יש לציין כי לשני ההורים הוצאות עבור שכר דירה וכי על שניהם להסדיר מדור אף עבור הקטינים. לאור כל זאת בשלב זה אין בכוונתי להורות על חיוב האב בתשלום מזונות זמניים לידי האם. למען הסר ספק, אין בכך כדי להביע דבר באשר להכרעה שתהיה בעניין זה בפסק הדין שיינתן לאחר שייערך בירור עובדתי מעמיק לגבי כל הסוגיות שעל הפרק. ההורים יישאו בחלקים שווים כבר עתה בהוצאות חינוך ורפואה חריגות של הקטינים".

03/02/2022

האם הכסף הגדול של האקזיטים בהייטק גם מפרק משפחות "על הדרך"...? גם על כך נשאלנו והנה התשובה

הם יצאו עם בוכטה של עשרות ולפעמים מאות מיליוני דולרים, ומשם החלו לזלוג לסמים, בזבוזים ובעיקר בגידות. נשים שחוו את הצלחת ההייטק של בני זוגן על בשרן מספרות איך הכסף הגד....

03/02/2022

ראיון איתי-התופעה המכוערת של תלונות השווא.
https://www.sheee.co.il/item/3465596?fbclid=IwAR3h5IMDKYHZftiTRXmm8qAd_RZbKvHIlTA_08vDX3ExIqoEuY7ZY_YPkOE

מידי שנה מוגשות בישראל מאות, אולי אלפי תלונות שווא של נשים כנגד גברים, בגין אלימות במשפחה. עו"ד אלון סולומון מסביר איך מתמודדים איתן כחוק

03/02/2022

"הנכס רשום על שם בן הזוג? בתנאים האלו תוכלו לקבל חצי ממנו בגירושים".
מאמר שלי בגלובס.
גלובס פנו אלינו לאור מומחיות המשרד בדיני משפחה וסכסוכים מורכבים ע"מ לנתח מספר פסקי דין בנושא.
שורה תחתונה-
בשנים האחרונות קיימת מגמה להרחיב את חזקת השיתוף כאשר בתי משפט נוטים לא פעם להכניס נכסים לרכוש המשותף אלא אם ממש ברור לחלוטין כי לא הייתה כוונה לשתפם. במקום לשמור קבלות ולתעד כל פעולה נראה שהדרך הטובה ביותר להבהיר מה כוונתכם לגבי נכסים כאלה היא תקשורת פתוחה ועריכת הסכם.
https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001380127

03/02/2022

חשיבות ההכנה לפגישות עם פקידת הסעד או לדיון בוועדת תסקירים + נושא הקלטות סתר של עו"ס
לפני מספר ימים פרסם כאן גיא רווה פוסט קצר שפשוט אסור להמעיט מחשיבותו: https://www.facebook.com/.../share.../posts/4241978189201267
מדובר בסוגיה שיש לה חשיבות פשוט קריטית, חוזר, קריטית, להליך המשפטי המתנהל בעניין זמני השהות וכל חלוקת אחריות הורית (כולל סכסוכי מקום מגורים). וכתוצאה מכך- בעל חשיבות עליונה גם להליך המשפטי של מזונות כאשר זה מתנהל במקביל. החשיבות נוגעת בפרט לגברים שכן הם נדרשים לרוב לאורך רוח וגדלות רוח, וניתן לומר שלא פעם הם אינם מתמודדים בזירה שווה או שוויוניות. אך גם נשים עושות בעניין הזה טעויות לא מעטות מחוסר הבנה (לעיתים ביטחון יתר) טעויות שעולות להן ביוקר.
אני יכול להעיד מכלי ראשון כי נושא הפגישות עם העובדת הסוציאלית (וודאי וועדת תסקירים) לרוב אינו נמצא בקדמת התודעה של אלו המעורבים בסכסוך משפטי הקשור בגירושים או נקלעו אליו. אני רואה זאת לקוח/ה אחר לקוח/ה. זוהי בראש ובראשונה זירה משפטית בעלת חשיבות עליונה, על אף השמות הלא מאיימים לכאורה כמו "פקידת סעד", או "עובדת סוציאלית". בזירה הזו מוכרעים גורלות של אנשים, שעם סיפוריהם הלא פעם כואבים מאוד אנו נפגשים בפורום חודש אחר חודש. וככל זירה (וזה מה שהיא) היא מחייבת הכנה מקיפה למן היום הראשון בו נפתחו הליכים או אפילו מהרגע שבו חושדים כי ייפתחו הליכים (וכמובן יישוב סכסוך).
לכל מעורב בהליך משפטי שכזה חייבת להיות בקדמת התודעה כי הזירה הזו של מעורבות עו"ס והפגישות עימה מנוצלת לא פעם ולא באופן כשר על ידי הצד שכנגד. המאבק בה לנקודות הוא לעיתים על בסיס יומיומי לאורך פרק זמן ארוך. כל טלפון, הודעת טקסט/וואטסטפ לא במקום, כל איבוד שליטה בריב, עשוי להיות קריטי. גם כאשר במפורש נגרם עוול. שטות שכתבת ושלחת ונשכחה מזמן עשויה להופיע כהערה כלשהי בתסקיר, ולשנות המלצות תסקיר זו משימה קשה כקריעת ים סוף. חוסר תשומת לב או איבוד רגעי של מזג עלול "To bite you in the ass" מאוחר יותר כפי שאומרים באנגלית גסה. לעיתים חודשים רבים לאחר מכן.
ושוב, יש לזכור. לא פעם בעבור גברים מדובר בזירה שההתמודדות בה אינה שיוויונית (כפתור התקינות פוליטית מכובה) ודווקא משום כך ההבנה וההכנה הן קריטיות. גברים נורמטיביים לחלוטין ומוצלחים בכל היבט בחייהם עשויים להישאל שאלות פרובוקטיביות לגבי הורותם והטלת ספקות בה. לא פעם בבחינת "אשם עד שלא הוכחה חפותך". לא מזמן נחשפתי מקרוב לדיון ארוך של שעתיים וחצי בוועדת התסקירים שבו הגבר פשוט נצלב. הוא נשאל שאלות במפגיע שלא פעם היה קשה לצאת מהן עם תשובה טובה כלשהי. זה הזכיר לו את תכנית הראיונות הישנה של דן שילון בה שילון היה שואל משתתף במעגל "מה אתה יותר, שודד או אנס?"...דווקא משום כך שהגבר הוכן ביסודיות רבה, שמר על אורך רוח גם כאשר נשאל שאלות קנטרניות (אפילו מבלי משים לחברי הוועדה שהם שואלים שאלות כאלה) או פוגעניות, הוא יצא ממפגש לא קל באופן בו כל בקשותיו התקבלו ובסוף קיבל הורות שיוויונית מלאה. אני מוכן להמר כי במצב של אי הכנה, כמעט כל אדם שני מהישוב היה מאבד את רוחו במצבים כאלה. וודאי מאבד רוחו לא פעם בחודשים עובר לדיון.
והערה אחרונה. לדעתי גם לנו, עורכי הדין, יש מקום בחוסר הבנה זו. אנו אוהבים הרי לדבר לא מעט ב"עשינו", "ניצחנו" "נקטנו", ו"הגשנו". זאת כאשר בפועל, מי שיתמודד בחזית העיקרית של חיי היום יום יהיה קודם כל הלקוח עצמו ולאורך ההליך, בפגישות עם העו"ס או וועדת התסקירים. הטעויות הללו אינן נוגעות אגב רק לצד הגברי. הן נעשות כאמור לעיל לא פעם על ידי נשים, לעיתים דווקא מתוך ביטחון יתר (שגוי) שצריך מאוד להיזהר ממנו. וגם שם לעורכי הדין עשויה להיות השפעה קריטית לטובה או לשלילה ככל הקשור לליווי והכנה. בהליך האחרון בו ייצגתי את האב, שהינו מוכר בתחומו, הגישה האישה שורת תלונות במשטרה כנגד האב, ככל הנראה בתדרוך עורך דינה (אני נזהר מלציין כי זאת כי קשה מאוד להוכיח שתודרכה על ידי עורך דינה- אך יש לכך ראיות). התלונות נסגרו לבסוף על ידנו כולן בחוסר אשם אחרי מאמץ רב, הדבר פעל כבומרנג כנגד האישה ואף הופיע בתסקיר. יתרה מכך, אותו עורך דין שכמובן לא אציין את שמו, לא רק (ככל הנראה) עודד את האישה להגיש תלונות במשטרה הוא גם דרש להגיש באמצע דיון וחקירה נגדית של העו"ס הקלטות סתר שהקליטה האישה את פקידת הסעד (ככל הנראה עשתה זאת כ"פוליסת ביטוח"). להגיד שהשופט "לא אהב" מהלך זה תהיה לשון המעטה. שלא לציין פקידת הסעד עצמה שהופתעה מאוד לדעת שהיא הוקלטה בסתר על ידי האישה. וגם שם הדבר פעל באופן מובהק לרעת האישה.
בקיצור, זה נושא קריטי שקשה להפריז בחשיבותו

03/02/2022

האם תבעה מזונות בסך 6000 ₪ לחודש ומשמורת על זוג קטינים ובסוף חוייבה בתשלום מזונות לאב שנקבע גם כהורה משמורן לקטינים.
מקרה שהסתיים לאחרונה בו ייצגנו את האב ונוגע בנקודות רבות המועלות תדיר בפורום, רבות מהן כואבות: נקיטת הליכים משפטיים מיותרים ופסולים של מזונות ע"מ "לסחוט" את הצד השני, ניסיון לקבוע בכוח מקום מגורים של קטינים, שאלת מזונות זמניים של קטינים מתחת לגיל 6, מינוי מומחה במקום פקידת סעד, ואיך אפשר בלי: הגשת תלונות השווא על אלימות. ואפילו, עצם שאלת פרסום פסק הדין.
בשנת 2017, מערכת היחסים של בני זוג מתל אביב, הורים לזוג תאומים קטינים, עלתה על שרטון, לפני כשנה וחצי האם עברה להתגורר בצפון ליד משפחתה. האב (בתמימות די רבה יש לומר...) הסכים בעל פה לשהות של כמה חודשים בלבד, לפני שהילדים יעלו לכיתה א', בתנאי שעם תחילת הלימודים ישובו לתל אביב. אולם כפי שידוע לכולם, המונח "זמני" הוא חמקמק, ועם התקרב שנת הלימודים, סירבה האם לחזור למרכז, התנגדה לכך שהילדים ישובו להתגורר בתל אביב ופתחה בהליכים נגד האב... היא הגישה תביעת משמורת עליהם וביקשה לחייב את האב במזונות של כ- 6,000 שקל בחודש+מחציות. כמו כן, הגישה תלונות (שהתבררו כתלונות שווא) נגד האב בטענה כי תקף אותה. האם שמשפחתה אמידה מאוד אמרה לאב ישירות וברורות כי היא "תהרוס אותו" אם לא יסכים לדרישותיה. וכמובן, עם פתיחת ההליכים נתבעו מהאב "מזונות זמניים". לפני פתיחת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בת"א האם גם התלוננה כנגד האב כי תקף אותה ורמזה גם לפגיעה בקטינים (מדובר באדם מהנורמטיביים ביותר שיש). ומול כל אלה, האב היה צריך להתמודד כולל התלונות במשטרה.
עם פתיחת ההליכים יזמנו הליך נגדי להשבת הקטינים וקביעת מקום מגוריהם בת"א. לאור אי יציבות האם בחייה דרשתי מינוי מומחה (מכון שלם) והערכת מסוגלות הורית ולא להשאיר העניין בידי פקידת סעד. ביהמ"ש נעתר לדרישה למרות התנגדות האם. בדיון מקדמי בעניין מזונות זמניים טענו כי אין לחייב את האב במזונות הקטינים על אף שבמועד הדיון הקטינים היו בני 5. ביהמ"ש קיבל במקרה הזה את טענותינו ופטר את האב ממזונות זמניים. אני תומך מזה זמן רב בגישה שעליה נלחם גם גיא רווה שיש להילחם בעניין הזה של מזונות קטינים מתחת לגיל 5 ובהחלט אין מדובר בעניין אבסולוטי. ניתן לכרסם בו משפטית עוד ועוד עד שייעלם.
סוף דבר - הילדים יהיו בחזקתו של האב והקטינים הושבו לת"א. עיקר זמני השהות נקבעו דווקא לטובת האב. על אף שהאב הוא זה שנתבע בהליך, הרי שבמקום שהוא ישלם מזונות, נקבע כי האם תשלם לידי האב מזונות בסך של 2,255 שקלים בחודש. עוד נקבע כי קצבת הילדים המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האב בנוסף לדמי המזונות. התיק במשטרה נסגר ופעולות לפיצוי בגין התלונה נשקלות כעת.
אלו מסוג המקרים שמגלמים ומראים את המשמעות העצומה בעבודה, ובעיקר את העוצמה האדירה שיש בהליך משפטי, שממש חורץ גורלות. הוא מגלם גם את הקשיים הרבים שעדיין אבות לא מעטים מתמודדים עימם- למן עצם הצורך להתמודד עם הליך משפטי, חיוב אבות במזונות ילדים בגילאי 0-6 ללא קשר לפערי הכנסה, השימוש הציני והנלוז בהגשת תלונות שווא במשטרה, ולקיחת ילדים ממקום למקום כאילו היה חפץ. מתוך היכרות עם המקרה, אין לי ספק כי במקרה הזה מה שניצח הוא החשוב מכל וזו טובת הילדים. ועדיין, אין לי גם ספק גם שאילו המצב היה הפוך, היינו היה נקבע כי הילדים ישהו מירב הזמן עם האם, הרי ביחס לאותם נתונים האב היה מחוייב במזונות גבוהים משמעותית מאלו שחוייבה בהם האם. יש עוד דרך לא מעטה לעבור.
תלהמ 19734-08-20 פלונית נ' פלוני