03/02/2022
האם תבעה מזונות בסך 6000 ₪ לחודש ומשמורת על זוג קטינים ובסוף חוייבה בתשלום מזונות לאב שנקבע גם כהורה משמורן לקטינים.
מקרה שהסתיים לאחרונה בו ייצגנו את האב ונוגע בנקודות רבות המועלות תדיר בפורום, רבות מהן כואבות: נקיטת הליכים משפטיים מיותרים ופסולים של מזונות ע"מ "לסחוט" את הצד השני, ניסיון לקבוע בכוח מקום מגורים של קטינים, שאלת מזונות זמניים של קטינים מתחת לגיל 6, מינוי מומחה במקום פקידת סעד, ואיך אפשר בלי: הגשת תלונות השווא על אלימות. ואפילו, עצם שאלת פרסום פסק הדין.
בשנת 2017, מערכת היחסים של בני זוג מתל אביב, הורים לזוג תאומים קטינים, עלתה על שרטון, לפני כשנה וחצי האם עברה להתגורר בצפון ליד משפחתה. האב (בתמימות די רבה יש לומר...) הסכים בעל פה לשהות של כמה חודשים בלבד, לפני שהילדים יעלו לכיתה א', בתנאי שעם תחילת הלימודים ישובו לתל אביב. אולם כפי שידוע לכולם, המונח "זמני" הוא חמקמק, ועם התקרב שנת הלימודים, סירבה האם לחזור למרכז, התנגדה לכך שהילדים ישובו להתגורר בתל אביב ופתחה בהליכים נגד האב... היא הגישה תביעת משמורת עליהם וביקשה לחייב את האב במזונות של כ- 6,000 שקל בחודש+מחציות. כמו כן, הגישה תלונות (שהתבררו כתלונות שווא) נגד האב בטענה כי תקף אותה. האם שמשפחתה אמידה מאוד אמרה לאב ישירות וברורות כי היא "תהרוס אותו" אם לא יסכים לדרישותיה. וכמובן, עם פתיחת ההליכים נתבעו מהאב "מזונות זמניים". לפני פתיחת ההליכים בבית המשפט לענייני משפחה בת"א האם גם התלוננה כנגד האב כי תקף אותה ורמזה גם לפגיעה בקטינים (מדובר באדם מהנורמטיביים ביותר שיש). ומול כל אלה, האב היה צריך להתמודד כולל התלונות במשטרה.
עם פתיחת ההליכים יזמנו הליך נגדי להשבת הקטינים וקביעת מקום מגוריהם בת"א. לאור אי יציבות האם בחייה דרשתי מינוי מומחה (מכון שלם) והערכת מסוגלות הורית ולא להשאיר העניין בידי פקידת סעד. ביהמ"ש נעתר לדרישה למרות התנגדות האם. בדיון מקדמי בעניין מזונות זמניים טענו כי אין לחייב את האב במזונות הקטינים על אף שבמועד הדיון הקטינים היו בני 5. ביהמ"ש קיבל במקרה הזה את טענותינו ופטר את האב ממזונות זמניים. אני תומך מזה זמן רב בגישה שעליה נלחם גם גיא רווה שיש להילחם בעניין הזה של מזונות קטינים מתחת לגיל 5 ובהחלט אין מדובר בעניין אבסולוטי. ניתן לכרסם בו משפטית עוד ועוד עד שייעלם.
סוף דבר - הילדים יהיו בחזקתו של האב והקטינים הושבו לת"א. עיקר זמני השהות נקבעו דווקא לטובת האב. על אף שהאב הוא זה שנתבע בהליך, הרי שבמקום שהוא ישלם מזונות, נקבע כי האם תשלם לידי האב מזונות בסך של 2,255 שקלים בחודש. עוד נקבע כי קצבת הילדים המשולמת מהמוסד לביטוח לאומי תשולם לידי האב בנוסף לדמי המזונות. התיק במשטרה נסגר ופעולות לפיצוי בגין התלונה נשקלות כעת.
אלו מסוג המקרים שמגלמים ומראים את המשמעות העצומה בעבודה, ובעיקר את העוצמה האדירה שיש בהליך משפטי, שממש חורץ גורלות. הוא מגלם גם את הקשיים הרבים שעדיין אבות לא מעטים מתמודדים עימם- למן עצם הצורך להתמודד עם הליך משפטי, חיוב אבות במזונות ילדים בגילאי 0-6 ללא קשר לפערי הכנסה, השימוש הציני והנלוז בהגשת תלונות שווא במשטרה, ולקיחת ילדים ממקום למקום כאילו היה חפץ. מתוך היכרות עם המקרה, אין לי ספק כי במקרה הזה מה שניצח הוא החשוב מכל וזו טובת הילדים. ועדיין, אין לי גם ספק גם שאילו המצב היה הפוך, היינו היה נקבע כי הילדים ישהו מירב הזמן עם האם, הרי ביחס לאותם נתונים האב היה מחוייב במזונות גבוהים משמעותית מאלו שחוייבה בהם האם. יש עוד דרך לא מעטה לעבור.
תלהמ 19734-08-20 פלונית נ' פלוני