Junowicz Law Firm

12/08/2026

אפשר להשאיר את העתיד ליד המקרה
ואפשר להחליט עליו מראש.

ייפוי כוח מתמשך מאפשר לכם לקבוע היום
מי יטפל בעניינים שלכם מחר:

💰 כסף ורכוש
🏥 בריאות וטיפול רפואי
❤️ עניינים אישיים

אם חלילה לא תוכלו לקבל החלטות בעצמכם
מי שאתם בחרתם יהיה שם בשבילכם.

אל תחכו לרגע שבו תחשבו:
״למה לא עשינו את זה קודם?״

התקשרו היום: 050-6216693
בתוך כשבועיים ניתן להשלים את התהליך
ולהפקיד את ייפוי הכוח אצל האפוטרופוס הכללי.
עו"ד שרון יונוביץ - מוסמכת לייפוי כוח מתמשך

יפוי כח מתמשך הוא כלי משפטי לתכנון עתידי במסגרתו אתם מחליטים מי ינהל עבורכם את העניינים, כשלא תהיו מסוגלים לעשות זאת בעצמכם

04/03/2025

איך חזקת הצפיות הפילה את האיש שלא ידע?

הדבר הכי מוזר בכל הסיפור הזה הוא שאף אחד לא הרגיש שהוא קורה. שבע שנים, עשרות טיסות, מאות מעטפות, ובכל זאת, אף אחד לא הרגיש. כמו רוח קלה שמזיזה וילון אבל לא שומעים אותה, כמו סימן שאלה שצץ ונעלם לפני שמישהו מספיק לשאול.

בהתחלה זה היה כלום. "טיסה אחת, טובה קטנה, מי ירגיש?" אבישר, עם חיוך דק ומבט מתנצל, דחף מעטפה ליד של אריק לפני הטיסה לרומניה. "תחזיר את זה בארץ," אמר בקול של מישהו שכבר עשה את זה מספיק פעמים כדי לדעת שאין בזה שום דבר.

בהתחלה זה באמת הרגיש ככה. מעטפה קטנה, נסיעה קצרה, משאירים את זה במקום הנכון והולכים. פעם אחת, פעמיים, עשרים. אחרי חודשיים זה כבר היה הרגל. אחרי שנה זה כבר לא היה מוזר. אחרי חמש שנים זה היה כמו לנשום. לא חושבים על זה בכלל.

אריק אף פעם לא היה איש של מספרים, אבל היה לו חוש טבעי להבנה של תנועה. אולי כי עבד בקזינו, אולי כי היה פעם שוטר, ואולי כי היה לו כישרון להבין איך דברים עובדים בלי שאף אחד יגיד לו. הוא ידע שכסף, בדיוק כמו מים, לא צריך לזרום בכוח – צריך פשוט לדעת איך להטות אותו לכיוון הנכון.

וככה זה התחיל:
1. מעטפות קטנות, מפוצלות, כדי להימנע מחובת הדיווח.
2. כסף שהועבר בין אנשים תמימים – תיירים שבאו להמר, קיבלו מזומן ברומניה, והחזירו אותו בישראל בלי לדעת שהם חלק ממנגנון.
3. פיזור מתוחכם של סכומים כך ששום דבר לא ייראה חריג, שום סכום לא יהיה גבוה מדי, שום אדם לא ייראה חשוד לבד.

יום אחד, רשויות החוק שמו לב. אולי זה היה חוקר שקלט שהמספרים לא תואמים, אולי דיווח אנונימי, אולי פשוט מישהו שנפל במקרה על החוט הנכון ומשך אותו. איך שלא יהיה, יום אחד המערכת התעוררה ועלו על אריק.

התיק התנהל במחוזי ולאחר שהורשע בהלבנת הון, הגיע לבית המשפט העליון. אריק ישב באולם ד בבית משפט העליון והקשיב לשופט חאלד כבוב מסביר מהי חזקת הצפיות.

"אם אדם פועל באופן שיטתי להימנע מדיווח, אם הוא פועל באופן מתוכנן, אם כל צעד שהוא עושה מכוון להימנע מחוקי המדינה – הוא לא יכול לטעון שהוא לא ידע."

וזה היה העניין – אף אחד לא טען שאריק חשב על עצמו כעבריין. הוא באמת האמין שהוא רק מקשר, רק עוזר, רק מישהו שמנצל נתיב נוח בין שתי מדינות. אבל חזקת הצפיות לא שואלת מה חשבת, אלא מה היית אמור לדעת.

אז מהי חזקת הצפיות?
איך מחילים את חזקת הצפיות בעבירות לפי חוק איסור הלבנת הון?
ואיך השופט כבוב יישם את חזקת הצפיות במקרה של אריק?

התשובות בפוסט:

חזקת הצפיות מאפשרת להוכיח יסוד נפשי גם כשאין כוונה ישירה, אך יש ציפייה קרובה לוודאי לתוצאה. בפסיקה נקבע שאין להחיל את החזקה באופן גורף

12/02/2025

https://www.junolaw.co.il/post/גרעין-השחזור-הקוד-שהמדינה-ביקשה-לפצח

גרעין השחזור אינו תפוס "רגיל" – השופט ציין כי בשונה ממסמכים מקוריים או ראיות חומריות שנתפסו במסגרת החקירה, גרעין השחזור הוא פלט דיגיטלי שמבו

05/02/2025

כירוגיה של העלמות מס - על מהותה של חברת ארנק

ד"ר יונתן היה כירוג מוכשר. הסכין נחתכה בדיוק מיקרומטרי, התפרים היו סימטריים, והמטופלים שלו יצאו מהניתוחים והבריאו כמעט ללא צלקות.
אבל תשלום מיסים? שם הוא היה פחות חד.

יום אחד, כשהמרפאה שלו הייתה מלאה בפציינטים והמזכירה הרפואית ניסתה לסחוט עוד חצי שעה בלו"ז, נכנס למשרדו רם, רואה החשבון שלו. "יונתן, אנחנו חייבים לדבר."
יונתן משך בכתפיים, "אם זה שוב על הדו"ח השנתי, אתה יודע שאני סומך עליך."
רם חייך חיוך קטן, כזה שהוא תמיד עשה לפני שהסביר ליונתן משהו מהעולם המרתק של פקודת מס הכנסה. "תראה, אתה עובד קשה, אתה מצליח, אבל מקטר שאתה משלם יותר מדי מיסים. יש לזה פתרון."
"מה הפתרון?" שאל יונתן, מתאפק לבלוע פיהוק.
"חברת ארנק. במקום שהכסף ייכנס ישירות אליך, הוא יעבור דרך החברה שלך, ואתה תשלם רק 23% מס במקום 47%. זה חוקי לגמרי, יש מלא רופאים שעושים את זה."

זה נשמע טוב. אפילו מצוין. אז הם הקימו חברה, רשמו את כל ההכנסות תחתיה, ורשויות המס? הן לא צלצלו. לפחות לא עד יום חמישי האחרון.

דפיקה בדלת, שני חוקרים נכנסו למרפאה עם מבט של "אנחנו לא כאן לבדיקת דם."
הם לקחו את יונתן ובהמשך את רם לחקירה. במחלקת החקירות ברשות המסים לא התרשמו מכירוגיה מדויקת, הם ראו רק שהדיווחים לא נכונים. "חברת ארנק?" העיר אחד החוקרים, "אתה חייב מס כמו יחיד, לא כמו חברה."

יונתן הביט בחוקר מופתע. "אבל הרו"ח שלי, רם, אמר שזה חוקי."
"מילוני שקלים שדווחו כחברה זה חוקי?" תהה החוקר השני, "לא ממש. זה פלילי." והחוקרים הובילו את הרופא ורו"ח שלו לבית המשפט להארכת מעצרם.

5 שאלות שיעשו לכם סדר בנושא:

1. מהי חברת ארנק?
חברת ארנק היא חברה שמוקמת על ידי יחיד לצורך דיווח על הכנסותיו כהכנסות חברה במקום כהכנסתו האישית. המטרה העיקרית היא הפחתת חבות המס, שכן מס החברות עומד על 23%, בעוד יחידים משלמים מס שיכול להגיע ל-47%.

2. מי יכול לפתוח חברת ארנק?
כל אדם יכול להקים חברה בע"מ ולהשתמש בה כחברת ארנק, אך רשות המסים קבעה תבחינים המגדירים מתי חברה כזו תיחשב לצורכי מס כחברת ארנק – למשל, כאשר רוב הכנסות החברה מקורן בעבודה אישית של בעליה.

3. מה הסיכון לרו"ח שפותח עבור היחיד חברת ארנק?
רו"ח שמייעץ ליחיד להקים חברת ארנק ללא בחינה מעמיקה עלול להיות חשוף לאחריות פלילית. אם הלקוח שלו יורשע בהעלמת מס, גם רואה החשבון עשוי להיחקר ואף לעמוד לדין כשותף לעבירה או כמסייע לביצועה.

4. מה על רו"ח לבדוק לפני שפותח חברת ארנק?
רואה החשבון צריך לוודא:
האם יש הצדקה עסקית ממשית להקמת החברה?
האם הכנסות החברה נובעות מעבודה אישית של הלקוח?
האם תתקבל הכרה מצד רשות המסים בכך שמדובר בפעילות עסקית לגיטימית?
האם קיימות הוראות מס רלוונטיות שעלולות להפוך את החברה לחברת ארנק?

5. האם ליחיד יש טענת הסמכות כלפי רו"ח שפתח לו את חברת הארנק?
לרוב, הלקוח אחראי לדיווחים שהוגשו בשמו, אך אם רואה החשבון הטעה אותו או לא יידע אותו על הסיכונים, ניתן לטעון טענת הסתמכות על עצת רו"ח שלו בהתקיים תנאים מסויימים.

וככה זה נגמר – עם חקירה פלילית ואולי בהמשך כתב אישום לד"ר יונתן ולרו"ח רם.
נקווה שיונתן ורם מבינים שהם צריכים להציג לחוקרי המס, גרסה שלא תותיר כל צלקת.

שרון יונוביץ משרד עורכי דין: משרד בוטיק בתחום הצווארון הלבן - מיסים הלבנת הון קריפטו רגולציה פיננסית

08/01/2025

המצב העגום של תכניות אכיפה - להרגיש עם אבל לגלות שאתם בלי
תארו לעצמכם: חברה גדולה ומצליחה מוצאת את עצמה לפתע בעיצומה של חקירה של אחת מרשויות האכיפה, לאחר שעלה חשד להפרות פנימיות משמעותיות.

השאלה הראשונה שעומדת בפני החוקרים היא האם קיימת תכנית אכיפה, והאם החברה פועלת על פי נהלי התכנית.

חוקרים המנוסים נכנסו אל תוך הקלחת. הם החלו במה שהפך לנוהל מוכר: בחינה של תכנית האכיפה הפנימית של החברה. תחילה, הם פנו למספר עובדים שהגיבו באופן מהוסס. "האם אתם מכירים את הנהלים של תכנית האכיפה?" שאלו החוקרים. כמה מהם גמגמו תשובות כלליות, אחרים הודו שאין להם מושג במה מדובר.

החוקרים עברו אל חדרי ההנהלה. "אז מה אתם עושים כדי לוודא שהתכנית שלכם עובדת?" שאלו את המנהלים הבכירים. "ברור," אמרו שם. "אנחנו בודקים כל הזמן."

"תראו לנו," השיבו החוקרים. והנהלת החברה התחילה לדפדף במסמכים, לחפש בחפזה משהו שייראה מספיק משכנע להראות לחוקרים. התשובות שהתקבלו היו חלקיות במקרה הטוב, ובמקרים אחרים – מדאיגות.
ובינתיים, החקירה נמשכה. "יש תלונות? פניות? מישהו שאי פעם דיווח על בעיה? ומה עשיתם בעקבות הדברים?" שאלו החוקרים. התשובות לא היו בדיוק מה שהם חיפשו.

וזו הבעיה.
ברגע האמת, כשהנהלת החברה ועובדיה הבכירים אמורים להיות מגובשים ומוכנים, תכנית האכיפה התגלתה כמסמך עבה, שאמנם כרוך יפה, אבל בפועל, חסרת ערך. העובדים הבכירים לא מכירים אותה לעומק, ההנהלה לא מפקחת, ואין כמעט תיעוד ליישום אמיתי שלה.

המסקנה ברורה.
כדי להימנע ממצב כזה שיכול להתדרדר מאירוע קטן שיסתיים בלא כלום, לאירוע מינהלי או אפילו פלילי, על כל ההשלכות הדרסטיות שלו - חברות חייבות להטמיע את תכנית האכיפה שלהן, לעקוב אחר יישומה ולוודא שהן מיושמות בצורה אפקטיבית בחיי היום יום.

דברו איתנו.

18/12/2024

דברו איתנו.
אנחנו יודעים לעצור את כדור השלג.

04/12/2024

06/10/2024

הולכים לכלא על עבירות מס

מערכה ראשונה:

אם הייתי שואלת אתכם - מה קורה כשנתפסים על עבירות מס, בטח הייתם עונים שזה תלוי בסכום שלא דווח. ובכל מקרה, הייתם מעירים, זה בטח נגמר בקנס ובתשלום המס שנשמט.

כן, הרוב חושבים שעבירות מס זה משהו אזרחי - נזיפה וקנס.
כולנו מכירים סיפור של מישהו שנתפס ובסוף לא עשו איתו כלום.
ולפעמים המבינים עונים - שישלם כופר ויגמור עם זה.

ככה חושב רוב הציבור, וכרגיל, הציבור טועה.

קשה להסביר לאדם שעובר ביקורת או חקירת מס, שהתיק שלו הולך למסלול הפלילי כי הוא ביצע את העבירות לאורך זמן או בסכומים גדולים או באופן מתוחכם. או שלושתם ביחד.

היקף ההשתמטות ומשך הזמן שאדם לא מדווח על הכנסותיו הם אינדיקציות לכך שהתכוון להתחמק ממס ולכן יטופל במסלול הפלילי שיכול להסתיים במאסר בכלא.

כשלקוחות שואלים אותי מתי תיק הולך למסלול האזרחי (תשלום המס וקנסות) ומתי לפלילי (תשלום המס, קנס ומאסר), התגובות לדברים שכרגע סיפרתי הן תמיד זהות:

"מה?! שיקחו ממני את המס שלא שילמתי, יתנו לי קנס ויעזבו אותי בשקט.
כלא?! מה אני אנס? רוצח? אין לרשות המיסים במה להתעסק?
שילכו על הכרישים שבטוח מתחמקים באופן חוקי בזכות סוללות רו"ח ועו"ד שלהם..די נו, מדינה מושחתת"

אז יש לי שאלה אליכם: מה דעתכם צריך להיות העונש של מי שמתחמק מתשלום מס בסך שני מיליון שקלים?

אוסיף ואומר שעשה את זה לאורך תקופה של שש שנים, מעסק שהקים בבית שלא דיווח על קיומו אבל כן דיווח על הכנסות אחרות שהיו לו באותה תקופה.

נכון שיש משהו מאוד מקומם כשקוראים את הנתונים האלה?

צורם שאדם מחליט על דעת עצמו שלא לשלם מס על עסק שמכניס מיליונים לאורך שנים בזמן שאנחנו נדרשים לשלם מס באופן מנדטורי מדי חודש בחודשו..

בית המשפט העליון מתיחס בחומרה למקרים כאלה ומטיל עונשי מאסר שנעים בין שנה ל 30 חודשים על עברייני מס מהסוג שתיארתי כרגע.

12-30 חודשים בכלא? כן. ובנוסף העבריין נדרש לשלם את המס שהשמיט ועוד מטילים עליו קנס של עשרות עד מאות אלפי שקלים.

נשמע הגיוני בסה"כ. אם החלטת לקחת מליונים לכיס מבלי לשלם את המס אז תשלם על זה ביוקר. זה אולי מרתיע עבריינים פוטנציאלים, ובנוסף מאותת לציבור משלם המיסים שבתי המשפט מקדמים את ערך השוויון בנטל.

מערכה שניה:

נדב הוא לקוח שלי. נשוי לאיילת, בשנות ה- 50 המוקדמות לחייהם. התחתנו לפני 20 שנה. במשך כעשור ניסו להיכנס להריון. טיפולים. תלאות וגיהנום, תקווה ויאוש.

לפני כ- 10 שנים, פנו הזוג לשירות למען הילד במשרד הרווחה בבקשה לאמץ ילד. גם תהליך לא פשוט. בסוף, זכו בשתי אחיות בנות 4. הציעו להם לקחת רק אחת אבל נדב ואיילת התעקשו - ניקח את שתיהן. וכך הפכו להורים לתאומות.

להמשך קריאה:

מערכה ראשונהאם הייתי שואלת אתכם - מה קורה כשנתפסים על עבירות מס, בטח הייתם עונים שזה תלוי בסכום שלא דווח. ובכל מקרה, הייתם מעירים, זה בטח נגמר בקנס ובתשלום המס שנשמט. כ....

23/09/2024

אוהבים לחיות על הקצה?
נהנים מהפרשת הקורטיזול לפני חקירה פלילית?
אז הפוסט היום לא בשבילכם..

הפוסט יתיחס לשני נושאים מרכזיים במהלך עריכת חיפוש של רשויות האכיפה במשרדי החברה:
א. התנהלות במהלך חיפוש במשרדי החברה שלכם – איך לנהל את זה נכון?
ב. האם לחברה יש זכות לחסיון?

א. התנהלות במהלך חיפוש במשרדי החברה שלכם – איך לנהל את זה נכון? ב. האם לחברה יש זכות לחסיון?

18/09/2024

בימים האחרונים, אנחנו קוראים על פשיטות של משטרת ישראל - לאחרונה על נמל אשדוד, שוב יש חשד לשחיתות ברכבת (אני בשוק) והיד עוד נטויה.

כבר למדנו מהעבר, שככל שהמצב הכלכלי במדינה הולך ומתדרדר, ככה מתעוררות רשויות האכיפה הכלכליות ונכנסות למוד "תפוס כפי יכולתך" (לחן: החגיגה נגמרת).

במהלך השנים שלי בפרקליטות, ליוויתי חקירות רבות מהשלב הסמוי ועד "הפרוץ" (כפי שנקרא בז'רגון המשטרתי) כשיחידות החקירה פושטות על בתי המנהלים ועל משרדי החברה וראיתי מקרוב את הטעויות הגורליות שנחקרים עושים.

ראיתי אנשי עסקים בכירים מובלים לחדרי חקירות ומוותרים על זכות ההיוועצות עם עו"ד בחקירות הראשונות, כי ברור להם שהם יכולים להסביר לחוקרים הכי טוב.

ואז הם מסבכים את עצמם שלא לצורך ומשלמים מחיר יקר, שיכול להסתיים בכתב אישום ובהרשעה, מתוך חוסר הבנה של הסיטואציה: חקירה פלילית היא לא "המגרש הביתי" של מנהלים ועובדים בכירים, הכישורים שמשרתים אותם בחיים העסקיים רק פוגעים בהם בחדרי החקירות.
היום, כסניגורית, אני מפצירה בלקוחות שלי לנצל את זכות ההיוועצות ולא להיות לבד בשלב החקירה.

אז כן, בלי התראה מוקדמת, החוקרים או נציגי רשויות האכיפה יכולים לנחות במשרדי החברה עם דרישה לקבל מידע ומסמכים. לרוב, זה יהיה על בסיס צו חיפוש, לעתים רחוקות מכוח סמכויות חקירה אחרות.

כשזה קורה, חשוב שהחברה, המנהלים והעובדים הבכירים, ימסרו את כל המידע שהחוק מחייב, אבל עוד יותר חשוב להקפיד על שמירה על הזכויות של כולם. וכאן מתחילות הצרות..

ישנם 4 עקרונות מפתח בזמן פשיטה של הרשויות:
*לשמור על הזכויות המשפטיות של החברה ועובדיה;
*לא להפריע לגורמי הפיקוח/החוקרים
*לא להשחית, למחוק או להעלים מסמכים – גם לא דיגיטליים;
*לתעד כל שלב בתהליך החיפוש.

אז בתכלס, מה עושים כשהחוקרים מגיעים?
ברגע שיודעים על הגעת החוקרים, יש לדווח מיד לגורמים הרלוונטיים (מנכ"ל.ית, יועמ"ש.ית, יו"ר דירקטוריון ועוד).

שניים מבין הגורמים הרלוונטיים צריכים לפגוש את החוקרים על ההתחלה. אם השניים אינם זמינים, יש לדאוג לנוכחות של שני נציגים אחרים מתוך החברה. זכרו – החברה זכאית לנוכחות שני עדים בזמן החיפוש על פי צו, אז הקפידו לנצל את הזכות הזו.

מי שמקבל את החוקרים צריך להפנות אותם לחדר הישיבות לניהול שיחה ראשונית בנוגע למהות החיפוש.

במידת האפשר, לאחר תיאום עם היועמ.ית של החברה, יש ליידע באופן מיידי את הסניגורים (כן, כן, אנחנו כאן בשביל זה) כדי שיגיעו וילוו את התהליך.

סודיות וחיסיון צריכים להישמר בכל עת. אין להפיץ את דבר החקירה או החיפוש אלא למי שצריכים לדעת על כך בהתאם לנהלי החברה, תוך הפעלת שיקול דעת.

רוצים מידע נוסף כיצד להתנהל? דברו איתי.