19/07/2022
העבודה שלי, כמו רוב העבודות, שגרתית רוב הזמן.
גם שבירות השגרה בדמות טלפונים באמצע הלילה – נהיו כבר סוג של שגרה.
אפילו למבולבלים שמנסים להתארגן אצלי על סמים התרגלתי.
אבל יוצא שכמה פעמים בשנה אני מתרגש.
מ' עבדה כאחראית קופה בחב' אופנה גדולה וידועה.
היא גרה בדירה שכורה עם אמה (שאינה בקו הבריאות הנפשית), ועם אחותה והאחיינית הקטנה שלה.
מ' היא היחידה שעובדת מבין הנפשות הנ"ל, ונוצר מצב בו משפחתה פיתחה בה תלות כלכלית.
הדברים הגיעו לידי כך שהחשבונות הצטברו, שכר הדירה לא שולם, ומ' ומשפחתה היו קרובים למצוא את עצמם ברחוב.
מ' עשתה מה שעשתה כדי לשרוד. היא שלחה ידה בקופה ולקחה במספר הזדמנויות סכומי כסף שהגיעו לסך של 130,000 ₪.
במעשיה לא היה כל תחכום. הגניבה התגלתה בקלות.
מ' נחקרה במשטרה והתוודתה על מעשיה.
כתב אישום חמור בגין גניבה בידי עובד הוגש נגדה לבימ"ש ע"י הפרקליטות.
במהלך חייו של התיק בבימ"ש נפגשה מ' עם קצינת המבחן, עברה תהליך ארוך ומורכב של הכרה במצבה, והבינה שעליה לנתק את משפחתה מהתלות בה.
היא ביטאה רגשות קשים של בושה, אשמה וחרטה, והבינה באמצעות קצינת המבחן שמצבה הנפשי הולך ומתדרדר בגלל הלחצים בהם היא נתונה ובשל הסיטואציה המורכבת שהיא נקלעה אליה.
מ' השתלבה עם הזמן בעבודה חדשה, ותוך כדי המשפט החלה להשיב את הכסף שגנבה.
קצינת המבחן כתבה תסקיר (מסמך המועבר לבימ"ש, אשר סוקר את הנאשם ואת נסיבות ביצוע העבירה) וסיימה אותו בהמלצה שלא לשלוח את מ' לכלא או אפילו לרצות עבודות שירות, על מנת שלא להזיק להליך השיקום המשמעותי שעברה ולא להרוס את הישגיה.
במצב רגיל, כל אחד/ת במקומה של מ' היה הולך לכלא למספר דו-ספרתי של חודשים, זו הפסיקה המנחה.
מתי אפשר לסטות לטובתה מהעונש הכבד? כאשר רואים שהיא עברה הליך של שיקום.
שוחחתי עם הפרקליטות האחראיות על התיק. הן גילו רגישות, חמלה והמון אמפתיה למצבה של מ', הסכימו לפרוס את הפיצוי שעליה לשלם למספר חריג של תשלומים, ובנוסף הסכימו לאמץ את המלצות תסקיר שירות המבחן, ולא לעתור למאסר בפועל של מ', בשל הנסיבות הקשות והייחודיות וכמובן לאור הליך השיקום המוצלח שעברה מ'.
בדיון שהתקיים בבימ"ש הייתי צריך לשכנע את השופט שלמרות החריגה הקיצונית לטובתה של מ', ראוי לכבד את ההסדר בין הצדדים.
במילותיה האחרונות לפני גזר דינה, נעמדה מ' ובקול חנוק מבכי ביקשה סליחה והזדמנות אחת נוספת מבימ"ש.
היה מותח ומורט עצבים.
כשהחל השופט להקריא את גזר הדין, נשמתי לרווחה.
בימ"ש כיבד את ההסדר, וגזר על מ' עונש של 300 שעות לתועלת הציבור.
בזכות המקרים הספורים האלה כמו המקרה של מ', אני שמח שבחרתי במקצוע הזה.
תודה לפרקליטות המטפלות. האנושיות שגיליתן כלפי מצבה אינה מובנת מאליה.
מ' – יהיה בסדר. את בדרך הנכונה 😉
לינק לפרוטוקול הדיון בתגובה הראשונה.
