עו״ד רחל אבן Get it right

עו״ד רחל אבן Get it right עו״ד ומגשרת, מתמחה בדיני משפחה וירושה.

המדדים לחישוב כושר השתכרותבירור הפער בכושר ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין מבוסס תכופות על אמדן והשערה המביאים ...
18/01/2021

המדדים לחישוב כושר השתכרות

בירור הפער בכושר ההשתכרות שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין מבוסס תכופות על אמדן והשערה המביאים בחשבון מדדים רלבנטיים. זה לא מדע מדויק!

תרומתם של בני-זוג זה לזו וזו לזה, במישורים שונים לרבות במישור המקצועי, היא תרומה בלתי-מוחשית, קשה לכמת אותה. אין איזו נוסחה אקטוארית לזיהוי אותו חלק מנכסי הקריירה שהוא פועל יוצא של השיתוף הזוגי.

כעיקרון, ישנם מספר מודדים לחישוב, כאשר נקודת המוצא עשויה להימצא בפוטנציאל ההשתכרות של בן-הזוג, שכן הוא מבטא את מימוש נכסי הקריירה שנצברו.

כמובן, שמגדר חשבון האיזון יש להוציא את החלק שיש לייחס לכישרון האישי, ליכולת הטבועה באדם, לתקופה שלפני תחילת הקשר הזוגי ולתקופה שלאחר סיומו ולמרכיבים נוספים שאין להם תלות בקשר הזוגי.

כשלמעשה החלק שנותר הוא התוצר של המאמץ המשותף, ואותו יש לחלק ברגיל בין בני-הזוג בחלקים שווים.

עם זאת, יש להתחשב גם בנתונים נוספים, ובכללם: משך תקופת הקשר הזוגי, גילם של בני-הזוג ואופק השתכרותם, הפרשי ההשתכרות של בני-הזוג – בין ראשית הקשר הזוגי לבין סופו – נתונים על רכישת השכלה ועל צבירת ניסיון ומוניטין, וכן מרכיב הוויתור שעשה כל אחד מבני-הזוג עבור העזר שכנגד – ככל שניתן לאתר מרכיב זה.

שהרי יש הבדל בין בני זוג שהתגרשו מספר שנים לאחר שנשאו למקרה של שניים שהתגרשו כעבור שני עשורים. או בין בני זוג שפיתחו לעצמם קריירה במקביל ל בני זוג שאחד מהם וויתר על התפתחותו המקצועית על-מנת לאפשר לשותפו-לחיים לקדם את כושר השתכרותו לרווחת המשפחה.

שימו לב, הצורך להיזקק לחלוקה של נכסי הקריירה יתעורר בעיקר במקרים מובהקים שבהם נוצר פער ממשי וברור בין בני הזוג מבחינת כושר ההשתכרות שלהם, פער שנובע מכך שאחד מבני הזוג נטל על עצמו ויתור משמעותי מבחינת ההתפתחות המקצועית והתמקד במרחב הביתי, ובכך אפשר לבן-הזוג האחר להשיא את כושר השתכרותו.

רחל אבן, עו"ד

נכסי קריירה כנכס בר איזון כמו שכבר ציינתי, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון (ברירת המחדל במקרה שאין הסכם ממון), רכוש שנצבר על...
12/01/2021

נכסי קריירה כנכס בר איזון

כמו שכבר ציינתי, בהתאם להוראות חוק יחסי ממון (ברירת המחדל במקרה שאין הסכם ממון), רכוש שנצבר על ידי הצדדים במהלך הנישואין, יחולק ביניהם בחלקים שווים, גם אם נרשם על שם אחד מהצדדים.

ומה לגבי נכסים שהם אינם מוחשיים, כמו מוניטין, יכולת השתכרות ?

בני זוג עשויים לוותר על השכלה או על משרה, לעבוד או ללמוד שעות מעטות יותר, להקריב פוטנציאל לקידום ואף לוותר לחלוטין על קריירה, כל זאת כדי שיוכל בן הזוג האחר להתפתח בעצמו, למען טובתו-שלו, למען טובתו של הקשר הזוגי ולמען טובתה של המשפחה.

במקרה בו בני-זוג עמלו יחד, תוך מאמץ משותף, על הגברת כושר השתכרותו של אחד מהם, הרי שלהשקעה שלהם פוטנציאל כלכלי משמעותי. אם יפורק הקשר הזוגי מבלי שהיא תובא בחשבון, ייווצר פער בין הצדדים, שעה שכל אחד הולך לדרכו.

"נכסי הקריירה" שנצברו אצל אחד מבני הזוג הינם פרי שילוב בין מקורות שונים, שתמיכתו של קשר הנישואין הוא אחד מהם. חלק זה ראוי להביא בחשבון המשאבים העומדים לרשותם של בני הזוג עת מפורק הקשר הזוגי.

מהם "נכסי הקריירה"? מבלי לקבוע רשימה סגורה, מדובר בכושרו של האדם להשתכר, ואם נדייק בשיפור הכושר להשתכר במהלך הנישואין. כושר זה מורכב, בדרך כלל פרט לכישוריו של האדם, גם מיסודות נוספים ובעיקר השכלה, ניסיון ומוניטין שנרכשו לאורך תקופת הקשר הזוגי.

שימו לב, כי מדובר אך ורק בפער שנוצר במהלך הנישואין, עקב הנישואין. יש לגרוע מן הפער הזה את התרומה לכושר ההשתכרות שבאה מכישרון אישי וכן את זו שנוצרה קודם לתחילת הקשר הזוגי או לאחר שפורק. כללי החלוקה והאיזון ייקבעו ממקרה למקרה.

כלומר, ביהמ"ש בוחן את הפער שנוצר בין בני הזוג עקב הנישואין, ומאזן אותו בכסף או בשווה כסף.

מהם המדדים לחישוב כושר ההשתכרות, על כך בפעם הבאה..

רחל אבן, עו"ד

זה על שמי = זה שלי! האמנם?בהעדר הסכם ממון, עצם רישום דירת המגורים על שם אחד הצדדים אינו מהווה מכשול בלתי עביר לקבלת זכוי...
07/01/2021

זה על שמי = זה שלי! האמנם?

בהעדר הסכם ממון, עצם רישום דירת המגורים על שם אחד הצדדים אינו מהווה מכשול בלתי עביר לקבלת זכויות בנכס בידי בן/בת הזוג, שכן ההלכה הפסוקה הרחיבה משמעותית הכללת נכסים חיצוניים ובפרט דירת מגורים שנרכשה על ידי מי מהצדדים טרם הנישואין בגדר הנכסים המשותפים.

זאת כמובן בהינתן הוכחה של "דבר מה נוסף" (נוסף על הנישואין עצמם) המצביע על כוונת "שיתוף ספציפי" בנכסים שנרכשו ע"י אחד מבני הזוג טרם הנישואין, כשהדוגמא הבולטת ביותר הינה "דירת המגורים".

דירת המגורים של בני זוג מהווה את "גולת הכותרת" של נכסי המשפחה ולמעשה הנכס הבולט ביניהם.
לאור, חשיבותה ומרכזיותה של דירת המגורים במסגרת המערך הכלכלי של בני הזוג, בתי המשפט, באופן די עקבי, מקנים לבן-זוג מחצית מהזכויות בה, בנסיבות המתאימות, חרף צבירתן על ידי בן הזוג האחר, לפני הנישואין או ממקורות פרטיים, כשאין משמעות לרישום הזכויות.

כלומר, בן זוג שיוכיח כוונה לשתפו בנכס כאמור והטמעתו במכלול הרכוש המשותף שהצטבר בתקופת הנישואין, יהיה זכאי ל"סעד הצהרתי", כי אותו נכס שייך גם לו בניגוד לרישום בפנקסי המקרקעין.

מהם הקריטריונים אשר יש בהם כדי לסייע בגיבוש קביעה עובדתית בדבר קיומו של "דבר מה נוסף" המצדיק "שיתוף ספציפי" בדירת מגורים?

השתתפות בתשלומי משכנתא; השתתפות בן/ת הזוג בשיפוצי הדירה ובהרחבתה ; מערכת היחסים הכלכלית ההדדית ששררה בין שני בני הזוג בכל מקרה ומקרה; שיקולי הגינות הכרוכה בהתנהגות הצדדים ביחס לנכס; מצגים נמשכים מצד הבעלים הרשום המעידים על שיתוף שמתבטאים ב"גילויים אובייקטיביים חיצוניים" (ולא על כוונות אישיות וכמוסות) ; מספר שנות הנישואין; מספר השנים בו התגוררו הצדדים בנכס.

כמובן שאין מדובר ברשימה סגורה וכל מקרה לבחון כל מקרה לגופו.

שימו לב, כי ביחס לדירה שנתקבלה בתקופת הנישואין מכוח ירושה או מתנה, נדרשת מידה גדולה יותר של הוכחה, כאשר הדגש הוא יותר על דירה שנתקבלה במתנה במהלך תקופת הנישואין. זאת, מאחר וניתן משקל לכך שנותן המתנה בחר להעניקה רק לאחד מבני הזוג ולכך שבן הזוג השני הסכים, גם אם בשתיקה, כי הדירה שנתקבלה במתנה תירשם רק על שם בן הזוג מקבל המתנה.

רוצים להגן על הרכוש שלכם? תעגנו זאת בהסכם !

רחל אבן, עו"ד

חוק יחסי ממון חלוקת רכוש ביחס לזוגות שנישאו לאחר 1974 הינה בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. זאת כמובן, במידה ולא התנו על הור...
04/01/2021

חוק יחסי ממון

חלוקת רכוש ביחס לזוגות שנישאו לאחר 1974 הינה בהתאם להוראות חוק יחסי ממון. זאת כמובן, במידה ולא התנו על הוראות החוק על ידי חתימה על הסכם ממון.

בהתאם להוראות החוק, רכוש שנצבר על ידי הצדדים ממועד הנישואין ועד ל"מועד הקרע" (המועד בו קובעים כמועד הקובע לצורך חישוב הזכויות פוסט בפני עצמו), יחולק ביניהם בחלקים שווים, גם אם נרשם על שם אחד מהצדדים.

שימו לב ! כספים/רכוש שהיו למי מהצדדים לפני הנישואין, אינם רכוש משותף, כך גם מתנות ו/או ירושה שקיבל מי מהצדדים.

ואולם ישנן נסיבות בהן גם מתנה ו/או ירושה כמו גם כספים/רכוש שהיה למי מהצדדים עובר לנישואין יחשבו כרכוש שהוא בר איזון בין הצדדים.
למשל, מצב בו אחד הצדדים קיבל ירושה או מתנה ושילם איתה את חוב המשכנתא שרבץ על בית מגורים שזכויותיו רשומות על שם הצדדים בחלקים שווים, ובחלוף השנים הצדדים מחליטים להתגרש. האם חלוקת תמורת מכר בית המגורים תהא ביחס ישיר להשקעה?

ככלל בנסיבות בהן נכס רשום על שם הצדדים בחלקים שווים, לא יוכל מי מהם לטעון, כי השקיע יותר ממשנהו ברכישה. להפך, רישום הנכס בחלקים שווים, על אף הפערים המשמעותיים בתרומה של מי מהם, יש בו דווקא כדי ללמד שאותה "תרומת יתר", הינה בגדר וויתור של אותו צד על זכויות יתר בנכס. הלכה למעשה ביהמ"ש מתייחסים לאותו סכום ששילם צד מעבר לשווי זכויותיו הרשומות בדירה, כמתנה שנתן לצד השני, וכעת בעת הפירוד אין הוא זכאי לחזור בו מן המתנה.

כך גם לגבי כספים/רכוש שהיה למי מהצדדים טרם הנישואין והוטמעו ברכוש המשותף במיוחד כאשר מדובר בדירת מגורים, גם אם היא רשומה על שם אחד הצדדים.

נדלקה לכם נורה אדומה? בצדק !

רחל אבן, עו"ד

"כפל מבצעים"האם האשה זכאית לכתובתה בנוסף לחלקה ברכוש הבעל מכוח "איזון המשאבים"?חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו לאחר 197...
31/12/2020

"כפל מבצעים"

האם האשה זכאית לכתובתה בנוסף לחלקה ברכוש הבעל מכוח "איזון המשאבים"?

חוק יחסי ממון חל על זוגות שנישאו לאחר 1974, זאת כמובן, במידה ולא התנו על הוראות החוק על ידי חתימה על הסכם ממון.

בהתאם להוראות החוק, רכוש שנצבר על ידי הצדדים ממועד הנישואין ועד למועד הקרע (המועד בו קובעים כמועד הקובע לצורך חישוב הזכויות), יחולק ביניהם בחלקים שווים, גם אם נרשם על שם אחד מהצדדים.

הטענה שעולה לא אחת הינה שאם האשה תקבל גם את סכום הכתובה וגם את חלקה מכוח "איזון המשאבים" מדובר ב"כפל הכנסות- כפל מבצעים".

"כפל מבצעים" – הכוונה לכפל זכויות הן בקבלת הכתובה והן בקבלת חלקה באיזון המשאבים (כספים שחולקו במסגרת מכירת בית משותף ומחשבונות משותפים, אינם רלוונטיים לעניין 'כפל המבצעים', שכן הם מלכתחילה היו שייכים לאישה).

ועולה השאלה האם יש לקזז את חלקה של האשה בזכויות הצבורות והרשומות על שם הבעל בלבד מהסכום הנקוב בכתובה?

סע' 17 לחוק יחסי ממון קובע -
"אין בחוק זה כדי לגרוע מזכויות לפי חוק לתיקון דיני המשפחה (מזונות), תשי"ט 1959, או זכויות האישה לפי כתובתה, ואין בו כדי לגרוע מהוראות סעיף 101 לחוק המקרקעין תשכ"ט - 1969"

פרשנותו הפשוטה של סעיף זה הינה, כי זכותה של האשה לקבל מעבר לזכויותיה הרכושיות גם את הסכום המגיע לה בגין כתובתה (זאת למשל, להבדיל מהוראת סע' 11 (ג) לחוק הירושה המבהיר כי "המגיע לבן-זוג על-פי עילה הנובעת מקשר האישות, ובכלל זה מה שאשה מקבלת על פי כתובה, ינוכה מחלקו בעיזבון").

ואולם בערכאות הרבניות, סעיף זה פורש, על דרך הכלל, באופן המקל עם הבעל. היינו, האשה אינה זוכה הן בכתובה והן בחלקה באיזון הרכושי, ואולם ככל שחלקה באיזון הרכושי קטן מחלקה בכתובה תזכה היא למלוא כתובתה.

חשוב לציין, כי ישנם דיינים שאינם מסכימים לשיטת 'כפל מבצעים' וגורסים שאין קשר בין חלקה של האישה ברכוש הבעל לשעבר לבין כתובתה, וכי כך יש לפרש גם את חוק יחסי ממון.

** לתשומת לבכם, בכל הקשור לדרכו של בית הדין בקביעת שיעור הכתובה, לא כך בית המשפט, המחויב להוראת סעיף 17 לחוק יחסי ממון כלשונה ומנוע מקיזוז חלקה של האשה בכתובה מתוך איזון המשאבים.

רחל אבן, עו"ד

כתובה מוגזמת'סכום סביר' או 'סכום מופרז' מהו הגבול, ומתי ומחמת אלו פרמטרים יכול בית הדין לקבוע מהו 'סכום מוגזם' ומהו 'סכו...
27/12/2020

כתובה מוגזמת

'סכום סביר' או 'סכום מופרז' מהו הגבול, ומתי ומחמת אלו פרמטרים יכול בית הדין לקבוע מהו 'סכום מוגזם' ומהו 'סכום סביר'.

לצורך כך נבחין בין 3 סוגי כתבות -

א. כתובה שהתחייב ב'תוספת כתובה' בסכום סביר ומקובל.
ב. כתובה שהתחייב ב'תוספת כתובה' בסכום גבוה ולא מקובל, אך עקרונית הוא יכול לעמוד בזה.
ג. כתובה שהתחייב ב'תוספת כתובה' בסכום מופרז ומוגזם שאין סיכוי שיעמוד בזה.

לרוב בתי הדין יפטרו מחיוב כתובה רק כשמדובר בסכום שהוא מוגזם ומפורז, כזה שאין סיכוי שהבעל יעמוד בו.

מהו סכום מוגזם ומופרז האם חצי מיליון ₪ או 555,555 ₪ (שנוהגים לכתוב) נחשב סכום מופרז?

התשובה לשאלה זו תלויה בעיקרה בחתן - האם עסקינן בחתן שאין הפרוטה מצויה בכיסו, שבוודאי כלפיו סכום של חצי מיליון ש"ח הינו סכום דמיוני, או בחתן שמבוסס יותר ו'פוטנציאל השתכרותו' ממוצע בשוק שעבורו סכום זה אינו כזה מופרז ומוגזם. אמנם זהו סכום שאינו מבוטל, אך קשה לומר שזה סכום שאינו בר השגה עבורו.

ככל והסכום הינו בר השגה, אין מדובר בסכום מופרז אשר יזכה את המתחייב בפטור מחיובו.

שימו לב, סכום מופרז אינו מזכה בפטור מלא, וגם במקרה בו חתם החתן על סכום מופרז יחויב לשלם לאשה כתובתה.

אז כמה בכל זאת יחויב בעל לשלם לאשה במקרה שחתם על סכום כתובה מופרז?
לעניין גובה החיוב במקרה של סכום מופרז ומוגזם הדעות חלוקות -

לדעת הגר"ש דיכובסקי שליט"א - אין לחייב כתובה מוגזמת ביותר מסך פרנסה של שנה שהוא לכל היותר מאה ועשרים אלף ש"ח.

לדעת הגר"ח שאנן זצ"ל - יש לחייב כתובה בכל סכום שבשעת ההתחייבות היה בידי הבעל להשיגו באופן סביר במהלך שנות נישואיו. לדבריו, רק סכום שברור כי כלל לא יהיה ביד החתן להשיגו אפילו אם יעבוד כל ימי חייו, פטור.

לדעת הגר"י כהן שליט"א - גובה החיוב שיקבע מסור לשיקול דעת בית הדין.

הלכה למעשה, לא נקבע באופן חותך ומכריע כדברי מי לפסוק, ולבית הדין מסור 'שיקול דעת' כאשר כל מקרה נבחן לגופו ומתגבשת החלטה האם לחייב את כל סכום הכתובה או לפחות בחלקו – אם זה מעיקר הדין ואם זה כפיצוי לאשה.

האם האשה זכאית לכתובתה בנוסף לחלקה ברכוש הבעל מכוח "איזון המשאבים"?

על כך בפעם הבאה..

רחל אבן, עו"ד

555,555 ₪ "לכבוד ולתפארת" מה קורה כאשר סכום הכתובה גבוה, אך לא הייתה כוונה אמתית להתחייב בכתובה בסכום גבוה שכזה.הכתובה "...
23/12/2020

555,555 ₪ "לכבוד ולתפארת"

מה קורה כאשר סכום הכתובה גבוה, אך לא הייתה כוונה אמתית להתחייב בכתובה בסכום גבוה שכזה.

הכתובה "שטר החוב" שהחתן חותם עליו, איננו מוגבל עקרונית לסכום זה או אחר. ברגע שהבעל קיבל על עצמו בקניין, חתם והתחייב תחת החופה, הרי שהוא חייב לעמוד מאחורי התחייבות זו גם אם מדובר בסכום גבוה למדי.

גם אם ברור שבעת חתימת הבעל והתחייבותו בסכום זה לא עלה על דעתו אפילו לא לרגע אחד כי יבוא היום והוא יצטרך 'לפרוע את השטר', הרי שנתון זה אין בו כדי להשפיע על תוקף ההתחייבות על כל מה שכרוך בכך, שכן ברור שבעל תחת חופתו אינו חושב על הגירושין. המשפט 'לי זה לא יקרה' הינו נחלת רבים, אך כאמור התחייבות הכתובה היא התחייבות גמורה.

מה קורה כאשר מדובר בכתובה שהסכום גבוה עד מאד 'מוגזם' ו'מופרז' שסביר להניח שהחתן לעולם לא יגיע לסכום שכזה תחת ידיו במהלך חיי הנישואין, ומדובר בהתחייבות בסכום שלא יוכל לשלם לעולם?
במצב כזה, כאשר ניכר לכל שהסכים הבעל להתחייב לסכום מופרז שכזה בכתובה רק מתוך שטעה והיה סבור שלא יגיע למצב של גירושין או אלמנוּת ולעולם לא יוכל לשלם את הסכום לו התחייב- יהיה פטור.

שימו לב, הפטור אינו גורף לחלוטין גם בכתובה מוגזמת יש לבית הדין הסמכות לחייב את הבעל לפחות בסכום סביר והגיוני מתוך הסכום ה'מופרז' ואת החלק ההגיוני מתוך הסכום ה'מופרז, יהיה חייב לשלם שהרי הוא הוא התחייב בקניין.

מהו הגבול, ומתי ומחמת אלו פרמטרים יכול בית הדין לקבוע מהו 'סכום מוגזם' ומהו 'סכום סביר' על כך בפעם הבאה...

רחל אבן, עו"ד

"מיישרת קו"חיוב הכתובה שהבעל מתחייב בנישואין הינו כדי 'שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה'. כלומר, על מנת למנוע מהבעל להתגרש מא...
20/12/2020

"מיישרת קו"

חיוב הכתובה שהבעל מתחייב בנישואין הינו כדי 'שלא תהיה קלה בעיניו להוציאה'. כלומר, על מנת למנוע מהבעל להתגרש מאשתו בקלות יתר, כנגד רצונה וללא עילה מוצדקת, נקבע שחיוב הכתובה הינו חלק בלתי נפרד מחיי הנישואין. חז"ל אף הגדילו עשות באומרם ש"אסור לאדם לשהות עם אשתו שעה אחת בלא כתובה".

מה הדין במקרה שלאור דרישת הבעל להתגרש מהאישה הסכימה האחרונה למהלך ואף היא 'יישרה קו' עם רצונו לסיים את חיי הנישואין ושיתפה פעולה באופן מלא, האם בכך יש מקום לפטור את הבעל מחיוב כתובה?

כלומר, האם העובדה שבסופו של דבר הצדדים תמימי דעים בהחלטתם בכריתת הנישואין והבעל איננו מ"גרש" את האשה בניגוד לרצונה, יש בה כדי לשלול מהאשה כתובתה?

ביה"ד עונה על כך בשלילה – אם לאור דרישתו של התובע לגירושין ועזיבתו את הבית אף האישה 'יישרה קו' עמו והסכימה לגירושין אין בזה כדי להוות סיבה להפסיד את כתובתה.
שכן בפועל הבעל הוא זה ש'הניע את הפרידה' והחיש את הקץ לנישואיהם, גם אם האשה הסכימה בסופו של יום והתרצתה למהלך, אין בכך בכדי להפסיד כתובתה שהרי בתחילתו של הליך הגירושין הבעל זה שקיבל את ההחלטה והיא רק 'יישרה קו' עם החלטה זו ותו לא.

שימו לב! כל עוד אין עילה ברורה לכך שהאשה תפסיד את כתובתה, בהתאם להלכה, ביה"ד יחייב את הבעל בהתחייבותו זו שהינה שטר חוב גמור ואף מעבר לכך.
ו... לדעת חלק מהפוסקים גם במצב בו כל אחד מבני הזוג יזם את הפירוד ונקט בצעדים ובמהלכים על מנת לזרז את הליך הגירושין, ונמצאו שניהם מורדים זה בזה, גם בזה לא הפסידה את כתובתה.

יותר מכך, יתכן מצב בו על פניו נראה שיש לקבוע שהגירושין יצאו מהאישה למשל כשהיא זו שעזבה את הבית ואין עילה ברורה ומכרעת לטובתה, ועל כן מן הראוי היה לכאורה לקבוע שהאשם בה וכי הפסידה את כתובתה, אך אף על פי כן אם הבעל יכול היה לשנות ולתקן את המצב ולהשיבו לקדמותו ולא עשה כן, יש לבית הדין הסמכות לקבוע כי האשם בבעל ויש לחייבו בכתובתה.

דוגמא לכך מחיי היום יום: אישה שעזבה את הבית לדבריה בגלל מריבות בלתי פוסקות, ומסרבת לחזור לביתה כל עוד הבעל לא ירים את הכפפה ויקרא לה לשוב לביתם והוא לא עשה כן, הרי שאף שהיא זו שהתחילה בפירוד ואפילו שלדעת הבעל היא זו שהתחילה במריבות, מכיוון שיכל הבעל 'לקחת אחריות' 'להרים את הכפפה' ולא עשה כן, יש וביה"ד יטיל את 'האשמה' עליו על כל המשתמע מכך.

מה קורה כשמתחייבים בסכום מופרז, האם הבעל עדיין יידרש "לפרוע את השטר", שהרי נאמר "אין זה שיעבוד נכסים גרידא אלא שיעבוד הגוף ממש".. על כך בפעם הבאה.

רחל אבן, עו"ד

את רוצה להגיד לי שאחרי שנה של נישואין אני צריך לשלם לה 180,000 ₪??חיוב הכתובה - בקרב רבים מקובל לחשוב (בטעות גמורה) כי ח...
17/12/2020

את רוצה להגיד לי שאחרי שנה של נישואין אני צריך לשלם לה 180,000 ₪??

חיוב הכתובה -

בקרב רבים מקובל לחשוב (בטעות גמורה) כי חיוב הכתובה איננו רציני כל כך, לא ממש מחייב, ושאין צורך לתת 'משקל יתר' לאמור בה.

בפועל - כל מה שמתחייב הבעל לאשתו בכתובתה תחת החופה, הינו חיוב גמור לכל דבר ועניין, כתובה איננה קלף נייר כתובה היא "שטר חוב גמור"!!
וכמו שנאמר – "אין זה שיעבוד נכסים גרידא אלא שיעבוד הגוף ממש".

לביה"ד הרבני סמכות ייחודית לדון בתביעת כתובה, כאשר החיוב בכתובה תלוי בתשובה לשאלה מיהו "האשם" בגירושין. ההלכה קובעת, כי אין הבעל חייב בכתובת אשתו אם וכאשר היא זו שהביאה לסיום מערכת הנישואין.

בעקרון ישנם שני פרמטרים ברורים כדי לקבוע זאת:
1. מי עזב את הבית?
2. מי פתח תביעת גירושין ראשונה?

אבל, המדד לגבי חיוב הכתובה איננו מצטמצם רק לגבי זהותו של התובע את הגירושין, אלא בעיקר מיהו זה שהגירושין יצאו הימנו.
כלומר, הדיינים אינם מסתכלים רק על התוצאה המעשית בשטח מי פתח את תיק הגירושין או מי עזב את הבית, אלא על השורש והגורם שמחמתו יצאו הגירושין. שכן לא תמיד הצד התובע את הגירושין הוא זה ה'אשם' בפירוד.

ייתכן מקרה שבו האישה פתחה תיק גירושין ואף עזבה את הבית, ואף על פי כן לא הפסידה את כתובתה. זאת, אם וכאשר בית הדין ישוכנע כי הבעל הוא זה שהביא אותה למצב זה ו'הגירושין יצאו ממנו'. כלומר, האחראי והיוזם של הליך הפירוד וסיום הקשר, לא יזכה בהישגים כלכליים בכך ש"אילץ" או "הוביל" את הצד השני להיפרד או לדרוש את הפירוד.
במקרה בו הבעל הוא זה שעזב את הבית ותבע גירושין, אם ברצונו שהאישה "תפסיד" את כתובתה נטל ההוכחה עליו. רק אם יוכיח הבעל כי האשה היא זו שהביאה אותו לצאת מהבית ולסיים את מערכת הנישואין, הרי שהיא תפסיד את כתובתה ותוספתה אף אם הוא זה שבפועל פתח בתביעת גירושין.

מה קורה אם במקרה בו הבעל ביקש להתגרש והאשה נתנה הסכמתה האם בכך הפסידה כתובתה?

על כך בפעם הבאה ...

רחל אבן, עו"ד

"הורה מרכז" בפוסט האחרון בו כתבתי על אופן חישוב מזונות קטינים מעל גיל 6, הבטחתי שאכתוב על "הורה מרכז", ואיך יש בקביעה זו...
15/12/2020

"הורה מרכז"

בפוסט האחרון בו כתבתי על אופן חישוב מזונות קטינים מעל גיל 6, הבטחתי שאכתוב על "הורה מרכז", ואיך יש בקביעה זו להשפיע על תשלום מזונות של קטינים מעל גיל 6 גם במקרה בו ההורים חולקים זמני שהות שווים והשתכרותם שווה אז...

המונח "הורה מרכז" הוטבע לראשונה על ידי כב' השופטת ברק ארז במסגרת בע"מ 919/15 (פסק הדין המנחה בכל הקשור למזונות קטינים), כפתרון מוצע לתשלום הוצאות הקטינים שאינן הוצאות קיום שוטפות, אלא "צרכים אחרים" (כגון ביגוד, ספרים, טיפול רפואי שאינו צפוי ועוד).

כלומר, אותו הורה שיוגדר כ"הורה מרכז" יקבל לידיו תשלום של מחצית ההוצאות שאינן "תלויות שהות" מן ההורה האחר (במצב של השתכרות שווה) ובהתאם לקביעת ביהמ"ש את צרכי הקטינים. כאשר, ההורה המרכז יהא זה אשר ביהמ"ש לענייני משפחה ימצא, כי שימש עובר לגירושין כמטפל העיקרי בילדים.

מנגנון זה הוצע מאחר והסדר ברירת המחדל בסוגיית המזונות (כל אחד נושא במזונות הקטינים באופן ישיר) אינו יכול להתבסס על הנחה של תקשורת שוטפת ושיתוף פעולה בין ההורים, שכן לצערנו, לא אחת מערכות היחסים בין הורים גרושים מתאפיינות בחוסר אמון ובעיות בשיתוף פעולה.

כמו כן, מנגנון זה של "הורה מרכז", נועד למנוע מצב בו אותו הורה שעובר לגירושין נשא בחלקן הארי של הוצאות הקטינים, ימשיך ויעשה כן גם לאחר הגירושין, וזאת מבלי שיקבל כל החזר מההורה השני.

לתשומת לבכם, בלא מעט פסקי דין, כאשר הוכח שהוצאות הקטינים שאינן תלויות שהות משולמות הורה אחד ביהמ"ש פסק תשלום מזונות ל"הורה מרכז" על אף שנקבעה משמורת משותפת והכנסת הצדדים היתה זהה.

עו״ד רחל אבן

Get it Rightאו: המדריך לגירושים חכמים.איך מתחילים? מה הזכויות? מה החובות? למה לצפות בתהליך? ובעיקר - איך עוברים את התקופ...
23/11/2020

Get it Right
או: המדריך לגירושים חכמים.

איך מתחילים? מה הזכויות? מה החובות? למה לצפות בתהליך? ובעיקר - איך עוברים את התקופה המאתגרת הזאת בצורה חכמה - משפחתית ומשפטית.

ביום ראשון, ה-29.11.2020, בשעה 20:00, אקיים הרצאה מיוחדת (ודיסקרטית) בזום, בה אשתף אתכם ואתכן בידע שרכשתי במשך השנים ברמה האישית ומתוך הניסיון המקצועי בניהול עשרות תיקי גירושין מורכבים, ועבודה צמודה עם אנשי מקצוע מתחום הטיפול הרגשי, אתן טיפים ועצות כיצד להתנהל מול ועם בני הזוג והילדים וכמובן שיישאר גם זמן לענות לשאלות שלכם/ן.

ההרצאה מתאימה לכל מי שחווה משבר פרידה ונמצא בשלבים הראשונים של הליך הגירושין ולמי שרוצה להתחיל ולא כל כך יודע/ת איך.

ההרצאה ללא עלות, אך נדרשת הרשמה מראש - לינק להרשמה בתגובה הראשונה.
כדי לשמור על דיסקרטיות, ניתן להירשם בשם בדוי ולהשאיר מצלמה כבויה במהלך ההרצאה, מה שכן - נדרש להכניס מייל תקין ואמיתי.

נתראה,
רחל אבן, עו"ד

איך מחשבים מזונות ילדים מעל גיל 6 ? לצורך קביעת גובה מזונות ילדים, ביהמ"ש קובע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים: צרכי...
22/11/2020

איך מחשבים מזונות ילדים מעל גיל 6 ?

לצורך קביעת גובה מזונות ילדים, ביהמ"ש קובע ממצאים עובדתיים ביחס לפרמטרים הבאים:

צרכי הקטינים – בעת קביעת גובה המזונות, השיקול המנחה הינו צרכי הקטינים, גובה הצרכים תלויי השהות (מזון, מוצרי היגיינה וכו'), ובכללם מדור והוצאות מדור; צרכים שאינם תלויי שהות (טלפון, דמי כיס, ספר); צרכים והוצאות חריגים, הכל ללא הבחנה בין צרכים הכרחיים ללא הכרחיים;

היכולות הכלכליות של ההורים - מכלל המקורות שעומדים לרשותם, כולל שכר עבודה. לתשומת לבכם! בהערכת היכולת הכלכלית ההסתכלות היא רחבה, היא נגזרת לא רק מן המשכורת – בוודאי לא משכורת ה"נטו" שלעתים קרובות אינה משקפת תמונה מלאה, אלא מסך כל המקורות הכלכליים העומדים לרשות משלם המזונות, כולל נכסים, חסכונות, ואף פוטנציאל ההשתכרות;

היחסיות של היכולת הכלכלית של ההורים, האחד מול רעהו - נתון זה רלבנטי ביחס לאופן חלוקת הנשיאה בהוצאות הצרכים של הקטינים שאינם תלויי שהות (חינוך למשל) ולצרכים הרפואיים החריגים;

חלוקת המשמורת בפועל – נתון המכוון לחלוקת זמני השהות, יילקח בחשבון לעת קביעת חלוקת הנטל בין שני ההורים ביחס לצרכים תלויי השהות, יחד עם הנתון של היכולות הכלכליות של ההורים;

ובתרגום למספרים
נניח ש-
הוצאות הקטינים - 6,000 ₪
יחס ההכנסות בין ההורים – הורה א' משתכר סך של 14,000 ש"ח והורה ב' סך של 6,000 ש"ח היינו, יחס ההכנסות הינו הורה א' 70% והורה ב' 30%
הסדרי שהייה - שווים הורה א' 50% והורה ב' 50%

בהתאם להסדרי השהייה ובהנחה שאין "הורה מרכז", הרי שכל אחד מההורים משלם באופן ישיר על הקטינים סך של 3,000 ₪, ואולם בהתאם ליחס ההכנסות הורה א' אמור לשלם 4,200 ואילו הורה ב' 1,800. היינו על הורה א' לשלם להורה ב' סך של 1,200 ₪ בגין מזונות הקטינים.
בנוסף ההוצאות החריגות ישולמו כך שהורה א' יישא ב- 70% מהן ואילו הורה ב' ב- 30%.

חשוב !!!! לא מדובר בנוסחה נוקשה והסתמכות על נתונים יבשים, ההכרעה תלויה בכלל נסיבות העניין, הנוסחה/החישוב המתמטי משמשים ככלי על מנת ליתן בידי ביהמ"ש קנה מידה, כששיקול העל הוא טובת הילדים ורווחתם בבתים של שני ההורים.

מה זה "הורה מרכז", ואיך זה משפיע על גובה המזונות, על כך בפעם הבאה..

רחל אבן, עו"ד

Address

Menahem Begin 144
Tel Aviv

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עו״ד רחל אבן Get it right posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to עו״ד רחל אבן Get it right:

Share