01/06/2020
היום, 1.6, הוא יום הילד הבינלאומי.
אמנם זו עובדה ידועה שכשזוג מחליט לפרק את החבילה אין בכוונתו להתגרש מהילדים- הלב של הבית- הגורם שלא משנה כמה מהמורות עוברות על המשפחה, תמיד יישאר הישות המרכזת והמאחדת של הבית- בין אם ההורים חיים ביחד או בנפרד.
הגירושים הם אירוע המלווה בהרבה מאד אמוציות. לא קל להגיע להבנה, להפנמה ולמסקנה, כי האדם שהתאהבת בו, עמדת איתו מתחת לחופה והחלטת להקים עמו משפחה איננו עוד האדם עמו אתה מבקש להזדקן ולחיות עד אחרית הימים, כעת צריך להגיע ליישום של הפרדת חיי הנישואין ולחזור מלהיות יחידה אחת מלוכדת של משפחה לשניים יחידים כשהגורם שמותיר אותם מלוכדים ומאוחדים ביניהם, עד סוף הימים, הם הילדים.
לא תמיד תחילתו של הנעת הגלגל לעבר גירושין נעשית על ידי שני בני הזוג במקביל. לעיתים, יש מי מבני הזוג שמגובש בדעתו עם החלטה סופית וסגורה, שכל מה שהוא צריך מבחינתו היא חתימה על נייר בכדי שיוכל להתחיל את פרק ב' של חייו.
ואילו בן הזוג השני הופתע, לא היה מודע לתהליך הפנימי שעובר החצי השני שלו, וכעת נדרש להדביק בצעדיו את בן הזוג, בכדי שיוכל לעמוד בקצב שלו ובמקום הרגשי שהאחר נמצא בו מבחינת סופיות הזוגיות וההחלטה אכן להתגרש.
חלק מהתהליך שחווים ועוברים בני הזוג המגיעים אלינו למרכז הלב הינו יצירת השיח המאפשר לשני הצדדים "ליישר קו" עם הסיטואציה. להגיע יחדיו להסכמות בכל הנוגע לרכוש המשותף שצברו במהלך חיי הנישואין, לחלוקת נכסים עתידיים באופן נכון, ראוי והוגן, והכי חשוב – להגיע להסכמות הטובות ביותר בעבור הקטינים שמוצאים עצמם באמצע.
נכון לעיתים אנחנו מאוכזבים, כעוסים וכואבים מעצם ההחלטה על גירושין, מאובדן החלום של זוגיות עם אהבה נצחית ואף מחלוקת עוגת הנכסים. אך בשום סיטואציה, אנחנו לא גוררים ולא מכניסים לתוך התהליך את הילדים, פן חלילה ייפגעו ויינזקו.
מהילדים אנחנו לא מתגרשים! הם יישארו הגורם המאחד והמלכד שבין בני הזוג לעולם ועד.
