17/06/2026
כל ילד זכאי להסעה לבית הספר ובחזרה. אבל מה קורה כשיום הלימודים מסתיים, וילד עם מוגבלות פיזית מבקש להישאר לצהרון או למועדונית? עבור משפחות רבות, כאן מתחילה הבעיה. עתירה חדשה שהוגשה לבג"ץ מבקשת להסדיר זאת.
עבור ילדים רבים, ובפרט ילדים עם מוגבלויות פיזיות, הסעה אינה רק עניין לוגיסטי אלא תנאי בסיסי למימוש זכותם לשירותי חינוך.
בעתירה נטען כי במצב כיום, ילדים עם מוגבלויות פיזיות נאלצים לשוב לביתם בשעה 14:30 לערך, שכן משרד החינוך מתעקש על קיום ההסעה בסיום יום הלימודים הפורמלי ולא בתום הצהרון או המועדונית, אף כאשר אלה מתקיימים באותו מקום. מדיניות זו עומדת בסתירה לחקיקה הרלבנטית ולתכליותיה, ואף מיושמת באופן מפלה, שכן ביחס לקבוצות אחרות של ילדים עם מוגבלויות הורחבה הזכאות להסעה גם בתום מסגרת ההמשך וממנה.
העתירה מבקשת להסדיר את מערך ההסעות לילדים עם מוגבלויות באופן שוויוני והולם, מתוך הכרה בכך שנגישות לשירותי חינוך מיוחדים ולמסגרות המשך אינה פריבילגיה אלא זכות בסיסית.
העותרות עמותת איל"ן, בית איזי שפירא וקואליציית הורים לילדים עם צרכים מיוחדים יוצגו ע"י ד"ר סער פאוקר, שותף; עו"ד ספיר דולינגר; ג'נט לוי פחימה, יועצת; ורוי קצפ, מתמחה.
לקריאה נוספת >> https://f.mtr.cool/unravrjbtn