01/10/2016
"אמנון ותמר" – אגדת עם רוסית על אהבה בין אח ואחות, וסיפור מקראי על אונס אחות על ידי אחיה:
החורף בפתח. עם בואו נפגוש שוב שלל פרחים שיקשטו את הגינות הפרטיות והציבוריות. אין ספק כי פרח ה"אמנון ותמר" (שבתמונה) הוא אחד היפים, המוכרים והאהובים שבפרחי החורף. כעורך דין העוסק בתחום דיני המשפחה, עניין אותי הסיפור שמאחרי שמו של הפרח, ובזה רציתי לשתף.
פרח ה"אמנון ותמר" הגיע אלינו מהאזורים הקרים באירופה. הפרח נקשר לאגדת עם רוסית על אח ואחות אשר התאהבו זה בזו מבלי שידעו על הקרבה המשפחתית שביניהם (כיון שבילדותם הופרדו זה מזו). כשנודע להם שהם אח ואחות, הם מתו כשהם חבוקים זה בזרועות זה והפכו לפרח אחד שעלי הכותרת שלהם צבועים בשני צבעים בלתי ניתנים להפרדה.
לימים, תורגמה האגדה הרוסית על ידי שאול טשרניחובסקי, והוא הציע לתת לפרח את השם אמנון ותמר על בסיס הסיפור המקראי הבא(ספר שמואל ב'):
אמנון ותמר היו אחים למחצה, דוד המלך היה אביהם המשותף, ולכל אחד מהם היתה אם נפרדת. אמנון חשק בתמר שהיתה יפת תואר. עפ"י עצת חברו הטוב יונדב, התחזה אמנון לחולה וגרם בכך לתמר לבוא אליו לביתו לבקרו ולסעוד אותו. ברם, כשתמר הגיעה לביתו הוא אנס אותה, ומיד לאחר מכן מאס בה וציוה לזרוק אותה מביתו. סיפור האונס נודע במשפחה. הדבר חרה לאבשלום, שהיה אחיה של תמר גם מאב וגם מאם, ומאחר ודוד המלך, אביהם של אמנון ותמר, לא עשה מאומה בנדון, החליט אבשלום לעשות מעשה. הוא שיכן את תמר בביתו במשך שנתיים ימים כדי להגן עליה. עם אחיו אמנון הוא לא החליף מילה, מטוב ועד רע. בתום שנתיים, (כשאמנון סבר כי העניין נשכח ונסלח לו) ארגן אבשלום סעודה לרגל חג הגז, והזמין אליה את כל אחיו (הנסיכים) לרבות אמנון. במהלך הסעודה, כשאמנון היה שיכור מיין, רצחו נעריו של אבשלום (שתודרכו מבעוד מועד לעשות כן על ידי אבשלום) את אמנון. מיד לאחר הרצח, ברח אבשלום לסבו, תלמי מלך גשור, מחשש מתגובתו של אביו, דוד המלך. זהו הסיפור המיקראי. הצעתו של טשרניחובסקי נתקבלה וכך נקבע שמו של הפרח אמנון ותמר.