05/02/2020
הדיר נבנה ביער ללא היתר – אבל לא ייהרס
המדינה ביקשה צו הריסה ללא הליך פלילי למבנה בצפון, אבל שופטת קבעה שלא הוכח שהוא מסוכן לציבור או פוגע באינטרס שלו
עו"ד רפאל ג'רבי | פסק דין פורסם: 03.02.20 , 15:49
בית משפט השלום בצפת דחה לאחרונה בקשה להוצאת צו הריסה ללא הליך פלילי לדיר לא פעיל ביער הבעל שם טוב שבאזור. השופטת דוניא נסאר קבעה כי הוצאת צו שכזה מחייבת קיומו של עניין ציבורי מיוחד המצדיק פגיעה בזכויות הקנייניות של בעל הקרקע, אך מלבד טענה כללית על תוכנית ייעור - המדינה לא הוכיחה שהמבנה מהווה מטרד לציבור.
המדינה הגישה את הבקשה נגד הבעלים של החלקה שעליה מצוי המבנה, ששטחו כ-240 מ"ר, בהתאם להוראת חוק התכנון והבנייה: היא מאפשרת להוציא צו הריסה ללא הליך פלילי למבנים לא חוקיים במקרים שבהם אי אפשר להגיש כתב אישום אם משום שלא ידוע מי ביצע את העבירה ואם מטעמי התיישנות.
חוק ונדלן
תבעה 4.8 מיליון ש': הקרקע שקניתי מזוהמת
מערכת פסקדין
חברה למוצרי גבס רכשה מ"אמפא" שטח באור התעשייה בחולון, ולימים התגלו בו חומרים מזוהמים כגון סולר ושמנים. מה קבע בית המשפט?
תבעה 4.8 מיליון ש': הקרקע שקניתי מזוהמת
המדינה טענה שלא יכולה הייתה להגיש כתב אישום נגד הבעלים משום שרכש את השטח כשהמבנה כבר היה בנוי ולא ידוע מי בנה אותו, ומאחר שלפי הנתונים עולה כי הוא נמצא במקום עוד מ-2012, כך שהעבירה התיישנה ממילא.
היא הוסיפה שהמבנה הלא חוקי גורם לפגיעה עמוקה בסדר הציבורי לנוכח העובדה שמדובר בקרקע שמיועדת לייעור, ומעצם טיבה היא נמצאת בדרגת הגנה גבוהה מאוד, ולכן יש הצדקה ציבורית להורות על הריסתו.
בעל הקרקע, שהתנגד להוצאת הצו, טען שהמבנה קיים לפחות מ-1998 וכי כשרכש את הקרקע שילם יותר בשל קיומו. הוא הבהיר כי כשרכש את השטח ענה המבנה לתנאי ייעוד חקלאי, כיוון שהשתמשו בו לפעילות חקלאית עם נוער במצוקה ונשים מוכות, מה גם שהוא מתכנן להחזיר אותו לשימוש לטובת הקהילה.
השופטת דוניא נסאר הסבירה כי הוצאת צו הריסה הגורר פגיעה משמעותית בזכויות הקנייניות של בעל השטח מבלי שנוהל הליך פלילי, אפשרית במקרים שבהם הפעולה נועדה למנוע סכנה או מטרד ציבורי. לשם כך על המדינה להוכיח שלושה תנאים: שאכן מדובר בבנייה אסורה, שאין אפשרות להגיש כתב אישום ושיש "עניין ציבורי מיוחד" שמצדיק את ההריסה.
במקרה הנוכחי, המדינה לא עמדה בתנאי השלישי. "לא מצאתי כי עלה בידי המבקשת להצביע על קיומו של עניין ציבורי מיוחד המצדיק את הריסת המבנה על אף שמדובר בעבודה אסורה", נכתב.
השופטת ציינה כי מלבד הטענה הכללית בדבר תוכנית הייעור, המדינה לא הוכיחה שהמבנה, המצוי על הקרקע כבר שנים ארוכות, גורם למטרד, מסכן מישהו או פוגע בו, או מפריע לקידום פרויקט בעל חשיבות שעומד בפועל על הפרק.
"אמנם משמעות אי מתן הצו היא הותרת המבנה הבנוי ללא היתר על כנו אך מנגד עומד האינטרס של המשיב שרכש את הקרקע, ואשר הגדיר את המבנה כ'משהו נדיר שיש לו בסיס חקלאי'... ואף רכש אותה במחיר יותר גבוה בגלל שהמבנה היה קיים", כתבה ודחתה את בקשת המדינה.
