06/10/2021
שומרים על ההון (גם) בפירוד
מידע חשוב בכל יום רביעי
והפעם – פוסט ראשון בנושא:
חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו,
הבסיס ומטרת החוק.
במהלך חיים משותפים, נישואים או ידועים בציבור,
נצברים בדרך כלל נכסים מסוגים שונים, בכללם גם כספים.
חלק מהכספים נצברים בצורת זכויות סוציאליות כגון:
פנסיה, קרנות השתלמות, ביטוחי מנהלים עם רכיב חסכון ועוד.
מבלי להיכנס לחוקים שמחייבים מעסיקים כמו גם עצמאים להפריש כספים עבור עובדים ועבור עצמם (בהתאמה), אציין כי העניין מוסדר בחוקים קוגנטיים (חוקים שלא ניתן להתנות עליהם לרעת העובד אלא רק לטובתו).
הזכויות הסוציאליות מבשילות במועדים שונים.
כך, למשל, פנסיה משולמת (בדרך כלל) מגיל הפרישה,
קרן השתלמות ניתן לפרוע לאחר שש שנים.
רוב הזכויות הסוציאליות ניתנות לפירעון מוקדם מהמועד שבו הבשילה אולם תשלום המס על הסכום שנפרע מוקדם מהמועד יהיה גבוה מאד (על כך בפוסט אחר).
עניין נוסף עליו ארחיב באחד הפוסטים הבאים הוא שימוש נוסף שיכול להיות לזכויות סוציאליות והוא הפיכתן לעירבון עבור משכנתא, הלוואה, חוב וכיו"ב.
מתוך שזכויות סוציאליות הינן חלק מהנכסים הצבורים,
במקרה של פרידת זוג נשוי או כאלו שהנם ידועים בציבור,
יש לאזן גם אותם כחלק מאיזון המשאבים הכולל.
פעמים רבות מאד נוצר מצב בו במועד הפירוד של הזוג (נקרא בעגה המקצועית: מועד הקרע),
הזכויות הסוציאליות עדיין אינן נזילות.
כמו כן, במקרה של פנסיה שתגמוליה כבר משולמים,
הרי שמדובר בהכנסה חודשית נמשכת.
שנים רבות לבתי המשפט לענייני משפחה (ולפני הקמתם – בתי המשפט המחוזיים) ולבתי הדין הרבניים לא היה כלי משפטי לסיים את הפרדת הנכסים בפן של הזכויות הסוציאליות.
הווה אומר: בני זוג שנפרדו נאלצו להמתין למועד גמילת הזכויות.
אם, לדוגמה, הגרושה בחרה שלא לפדות את קרן ההשתלמות במועד הראשון, הגרוש לא יכול היה לקבל את חלקו עד החלטתה לפדות אותה.
דוגמה נוספת: מי שצבר פנסיה נכבדה, יכול היה לשעבד אותה במלואה כעירבון למשכנתא שלקח כך שנוצר סיכון לחלקו של בן הזוג לשעבר.
דוגמה אחרונה ושכיחה: עם קבלת תגמולי הפנסיה החודשיים, נדרשו חישובים מסובכים של חלקו של בן הזוג לשעבר על מנת להעביר לו את חלקו.
בשנת 2014 המחוקק יצר פתרון:
חוק חלוקת חיסכון פנסיוני בין בני זוג שנפרדו תשע"ד 2014.
הרעיון מאחורי החוק היה
לאפשר לבתי המשפט לענייני משפחה ובתי הדין הרבניים
להפריד את הקשרים הכלכליים בין בני הזוג לשעבר
כחלק מאיזון המשאבים הכולל.
באמצעות פסיקתא, ניתנות הוראות למחזיק הזכויות הסוציאליות
(חברת ביטוח, קצין תגמולים וכיו"ב)
להעביר את חלקו המחושב של בן הזוג לשעבר ממי שצבר את הזכויות.
למעשה, המחזיק של הכספים פותח קופה/קרן מקבילה אליה מועבר חלקו של בן הזוג לשעבר של החוסך.
באופן זה, בן הזוג לשעבר זכאי ישירות לכל הזכויות בחלקו, קרי:
יכול לשעבד את הכספים,
יכול לפרוע במועד הגמילה או במועד מוקדם,
יקבל את תשלומי הפנסיה ישירות
ועוד.
היתרון הגדול ביותר של החוק הוא
מניעת ויכוחים עתידיים באמצעות הפרדה מוקדמת ממועד הגמילה.
ראוי לציין שהחוק גם פתר סוגייה של חלקו בכספים של בן זוג לשעבר במקרה שהחוסך נפטר.
בשבוע הבא: איך בכלל מחשבים את החלוקה ואיך מגיעים למצב האופטימלי של שמירת הזכויות?
מוזמנים להעלות שאלות, להתייעץ וכמובן לשתף.
