בן ציון אדורם, עורך דין

25/03/2025

מה קורה כאשר וסילי חותם ערבות לארקדי וארקדי חותם ערבות לוסילי, ואז וסילי נעלם? פסק הדין עוסק בתופעה שהרבה שמעו על קיומה ומעטים פגשו אותה, והיא "בורסת הערבות" שקיימת במ...

18/03/2025

מה קורה כאשר חברה רוצה לשלם לראובן בהעברה בנקאית, ואחרי כן מגלה שבטעות היא העבירה את הכסף דווקא לשמעון? האם היא יכולה לבקש מהבנק לקחת את הכסף משמעון ולהחזיר לה? ומה קו...

11/03/2025

האם יכול להיות שבנק יפעל בניגוד להוראות הלקוח (רמז: כן)? ואם הבנק פועל בניגוד להוראות הלקוח, לאיזה פיצוי יהיה זכאי הלקוח? התשובות בפוסט הזה. עשו לנו לייק ושתפו בבקשה!

גב' שרית תורן היא אלמנת צה"ל שקבלה ממשרד הביטחון סכום של 3,500,000 ש"ח. ביום 2.5.22 התקשרה לבנק ובקשה להפקיד את כל הסכום בפיקדון רימונים יומי, כלומר – נזיל לחלוטין שאפשר למשוך אותו בכל עת.

זמן קצר לאחר מכן התקשרה אליה פקידה מהבנק בשם שירן והציעה לה לסגור את הכסף לחמש שנים בתכנית חיסכון בריבית אטרקטיבית. אולם התובעת אסרה עליה מפורשות לעשות זאת, ואמרה כי תגיע לפגישה בבנק בעניין תכנית החיסכון לאחר חתונת בנה, הצפויה להתקיים ביום 20.5.22.

לאחר חתונת בנה התקשרה גב' תורן לבנק לקבוע פגישה. הפקידה שאלה אותה בעניין מה הפגישה, גב' תורן הסבירה, ואז נודע לה לראשונה כי *בניגוד מוחלט* להוראה שהיא נתנה לשירן שבועיים וחצי קודם לכן, הרי שסכום בסך 3,400,000 ₪ נסגר בתכנית חסכון לחמש שנים עם תחנת יציאה לאחר שנתיים.

גב' תורן ביקשה למשוך את הפקדון, אך הבנק התנה זאת בתשלום של 44,588 ₪ המהווה את עלות שבירת הפקדון עקב הבקשה למשיכת כספי הפקדון לפני תום התקופה המוסכמת.

גב' תורן נאלצה להמתין שנתיים עד לשחרור הכספים בתחנת היציאה, ואז סגרה את חשבונה בבנק, עברה לבנק אחר והגישה תביעה בבית משפט לתביעות קטנות.

לכתב התביעה היא צירפה חישוב של ההפסדים שנגרמו לה עקב התנהלות הנתבע. לטענתה, בתקופת השנתיים שלא התאפשר לה למשוך את כספה, לא יכלה לקנות דירה לילדיה והפסידה רווח של ריבית גבוהה יותר שיכלה לקבל במסגרת תכניות אחרות.

בית המשפט הנכבד קבע כך:

מדובר במחלוקת עובדתית: לגרסת גב' תורן היא *לא נתנה* הרשאה טלפונית לסגור את הפקדון לחמש שנים, כשמנגד טוען הבנק באמצעות נציגתו שהעידה בבית משפט, כי גב' תורן *כן נתנה* הוראה לסגור את הכסף בפיקדון.

בית המשפט לא קבל את גרסת פקידת הבנק, מפני שהיא לא טרחה לערוך תיעוד של השיחה הטלפונית או לגבות אותה במסמך בכתב, המאשר את הסכמת הלקוח.

הפקידה גם ציינה בעדותה כי השיחה עם גב' תורן לא הוקלטה, למרות שהיה מדובר בסכום מאד גדול. בית המשפט קבע כי על הבנק לדאוג לתעד שיחות אלה, בפרט בהפקדת בסכומים גדולים, כחלק מחובת נאמנותו של הבנק לפעול לטובת הלקוח שלו, ולוודא כי אכן רצון הלקוח מולא כראוי.

הפקידה גם טענה שהבנק שלח ללקוחה מסרון על ביצוע ההעברה לפיקדון, אולם הבנק לא היה מסוגל להציג את המסרון הזה, ולכן בית המשפט דחה גם טענה זו.

שלישית קבע בית המשפט כי דפוס השקעתה של התובעת *עד אותו מועד* שבו טען הבנק שהיא נתנה כביכול הוראה להפקיד את הכסף סגור לחמש שנים *מחזק את גרסתה* כי לא התכוונה לתת הרשאה לסגור את הפקדון לטווח ארוך בשים לב לגילה (בת 69 שנה) ולמטרותיה (סיוע לילדיה בצרכיהם השוטפים):

עד לאותו מועד בו נסגר הפקדון (2.5.22) הופקד סכום בסך 3,500,000 בפקדון רימונים יומי מיום 23.3.22, כלומר הכסף היה נזיל.

רביעית, על נציגת הבנק היה לוודא עם התובעת באופן הברור ביותר שהיא מבינה את משמעות סגירתו של הפקדון ולשקף לה את עלויות השבירה במעמד השיחה של ביצועו.

עלות שבירת הפקדון מהווה פרט מהותי בביצוע העסקה של הפקדה בתכנית חיסכון לטווח ארוך, ולפיכך מוטל על הבנק לבצע גילוי מלא בפרט מהותי תוך תיעוד ידיעתו והסכמתו של הלקוח, דבר שלא הוכח במקרה דנן.

התיעוד בנסיבות דנן -עת מדובר פקדון בסכום גבוה לטווח ארוך עם עלות שבירה גבוהה מאד- הוא חלק מחובת הגילוי של הבנק, וחובת הגילוי היא חלק מחובת הנאמנות ומחובת תום הלב של הבנק ביחסים בינו לבין לקוחותיו.

אם לסכם את דברי בית המשפט עד לנקודה זו – בית המשפט לא קבל את הגרסה העובדתית של הבנק, וקבע כי אפילו אילו גרסה זו היתה נכונה (כלומר – אפילו אם גב' תורן באמת נתנה הוראה להפקיד לפיקדון סגור לחמש שנים) הרי שהבנק הפר את חובת הגילוי וחובת הנאמנות שלו כאשר לא גילה לה גילוי נאות על עלות שבירת הפיקדון לפני תום תקופת הסגירה.

הבנק טען עוד כי ללקוחה אשם תורם מכיוון שהיתה מוטלת עליה חובה לבדוק את החשבון שלה כל יום, ואילו היתה בודקת ורואה שהכסף הועבר לפיקדון היתה יכולה לתת תוך שלושה ימים הוראה לביטול ההעברה לפיקדון מפני שבתוך שלושה ימים אין דמי שבירת פיקדון.

בית המשפט דחה טענה זו לחלוטין וקבע שהלקוח אינו כלב השמירה של הבנק (תזכרו בפסק דין בליאייב שהבאנו לפני מספר שבועות שבו קבע בית המשפט שהבנק אינו כלב השמירה של הלקוח), ואמר שגב' תורן לא היתה צריכה לבדוק האם אולי הבנק פועל בניגוד להוראה מפורשת שלה.

מכאן עבר בית המשפט לבדוק את הנזק שנגרם ללקוחה וקבע:

לא עלה בידי התובעת להוכיח נזק קונקרטי ממשי. התרחישים שצירפה הם בגדר השערה בלבד, וקשה לדעת כיצד היתה משקיעה את כספה בזמן אמת, מה גם שלא צורפו ראיות לתרחישים אלה.

אכן, זכותה של התובעת לעשות בכספה כרצונה לצרכיה ולצרכי משפחתה, דבר שנמנע ממנה עקב סגירת הכסף בפיקדון לטווח ארוך. התובעת לא הצביעה על צורך קונקרטי בכסף, וגם אם ציינה צורך כזה (אף בלא הצגת הוכחה) מצאה חלופה למימון (הלוואה מאבי בנה).

לכן קבע בית המשפט כי נזקה של התובעת הוא למעשה עלות שבירת הפקדון בסך 44,588 ₪; אבל מכיוון שגב' תורן רצתה לתבוע בתביעות קטנות ולא להוציא עוד כסף על תשלום לעורך דין, היא העמידה את סכום תביעתה על הסכום המקסימלי האפשרי בתביעות קטנות (הנמוך מעלות שבירת הפקדון), ולכן קבע בית המשפט כי הבנק יפצה את גב' תורן בסך של 37,700 ₪, ופסק נגדו גם הוצאות בסך של 2,000 ₪.

למעלה מהצורך ציין בית המשפט בהקשר לטענת האשם התורם של גב' תורן (שאותה דחה קודם לכן) כי גם אם היה מקום לייחס לגב' תורן אחריות תורמת, הרי שלאור הגבלת הסכום בתביעות קטנות נוכו בפועל קרוב ל-20% מסכום הפיצוי שאמור היה להיפסק.

ת"ק (חדרה) 74800-07-24 - שרית תורן נ' בנק מזרחי טפחות
כב' השופט שמעון שי לפיד,
ניתן ביום 04 מרץ 2025.

אם נתבעתם על ידי בנק בבית משפט או בהוצאה לפועל, או אם אתם רוצים להגיש תביעה נגד בנק, הכנסו לקישור בתגובה הראשונה.

#תביעה

04/03/2025

האם יכול להיות שבנק יבקש מבית המשפט *להקטין* את סכום התביעה נגד הלקוח? מדוע שיעשה דבר כזה? ומה צריך לקרות כדי שהוא יקבל חזרה את האגרה? מסתבר שלפעמים קורה הבלתי צפוי ובנק מבקש להקטין את סכום התביעה. מה האינטרס שלו? כל התשובות בפוסט הזה. עשו לנו לייק ושתפו בבקשה.

לבני הזוג נוימרק היה חוב לבנק הפועלים, ובנק הפועלים הגיש נגדם תביעה בבית המשפט על סכום החוב. לאחר זמן מה, בנק הפועלים הגיש לבית המשפט בקשה *להפחית* את סכום התביעה.

מה קרה? הבנק תפס רכב שהיה משועבד לו, מכר את הרכב במכירה פומבית, ואת הסכום שהבנק קבל במכירה הזו הבנק ביקש להפחית מסכום התביעה המקורי.

כמובן שזו חובתו של הבנק להודיע לבית המשפט אם חלק מסכום התביעה נפרע בעקבות הליכי גבייה, ובאותה מידה הבנק היה צריך להודיע לבית המשפט אם בני הזוג נוימרק היו באים ופורעים חלק מהחוב שלהם או שמישהו אחר היה בא לבנק ופורע עבורם חלק מהחוב; אולם לבנק היה כאן עוד אינטרס.

כאשר מגישים תביעה, צריך לשלם אגרת בית משפט. אגרת בית המשפט היא התשלום שהאזרח משלם לרשות עבור השירות של ניהול המשפט, בדיוק כפי שאילו היה הולך לבורר או מגשר, היה משלם לו עבור ניהול ההליך.

מה ההבדל בין מס ואגרה? מס הוא תשלום לממשלה עבור שירות לא מסוים (כלומר, אנחנו משלמים לממשלה והממשלה תשתמש בזה לפי הבנתה), ואגרה היא תשלום עבור שירות מסוים – במקרה שלנו ניהול משפט.

האגרה משולמת לפי סכום התביעה – 1.25% מסכום התביעה בהגשתה, ועוד 1.25% לפני דיון ההוכחות הראשון, ולכן לבנק היה אינטרס להקטין את סכום התביעה, ובמקביל לרשות לתקן את כתב התביעה כך שהסכום בו יהיה נמוך יותר, הוא גם ביקש החזר אגרה ששילם בפתיחת ההליך.

תקנה 10(ד) לתקנות בתי המשפט (אגרות), תשס"ז-2007, מורה כך:

"התיר בית המשפט תיקון תובענה על דרך של הקטנת הסכום הנתבע בתובענה לסכום קצוב או של המרת הסעד הנתבע בסעד שסכום האגרה בעדו נמוך יותר, וטרם הסתיימה ישיבת קדם המשפט השנייה, רשאי הוא, מטעמים מיוחדים שיירשמו, להורות כי יוחזר ההפרש בין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המקורי לבין סכום האגרה שנקבע על פי כתב התביעה המתוקן, כולו או חלקו".

בית המשפט קבע כך:

"בפסיקת בתי המשפט נקבע כי הנחת היסוד היא כי כל הליך משפטי מחויב בתשלום אגרה וזאת על מנת לאפשר למערכת בתי המשפט ליתן שירות לכל בעלי הדין ולמנוע הליכי סרק".

במילים אחרות: לולא היתה אגרה על הגשת תביעות, ואילו הגשת תביעות היתה בחינם, בתי המשפט היו טובעים בתביעות חסרות שחר שנועדו רק להציק למישהו.

"הגשת תביעות כספיות מופרזות עשויה לאפשר "מניפולציות" ולהכביד על הצד שכנגד ולכן התאמת גובה האגרה לסכום המבוקש מלכתחילה נועדה לעודד את בעלי הדין לתבוע את הסכום הריאלי כבר בפתח ההליך".

כלומר – צריך להיזהר ממצב שבו אדם פותח תביעה על סכום עצום ומשלם את האגרה, ואחרי שהצד השני שוכר עורך דין מהשורה הראשונה ומשלם לו סכום גבוה, התובע מבקש להקטין את סכום התביעה ולקבל את האגרה חזרה. זוהי המניפולציה עליה מדבר בית המשפט, שבגללה לא בכל מקרה של הקטנת סכום תביעה תוחזר האגרה.

"לפיכך, לא בכל מקרה בו מתוקן כתב התביעה יורה בית המשפט על השבת הפרש האגרה. נדרשים לכך טעמים מיוחדים שיירשמו".

"טעמים מיוחדים שירשמו" פירושו בשפה פשוטה – בית המשפט צריך להשתכנע שהמהלך של הקטנת סכום התביעה ובקשת החזר אגרה אינם חלק ממניפולציה, אלא נעשו בשל נסיבות שלא היו ידועות בפתיחת ההליך ובתום לב.

שימו לב שהנימוקים של בית המשפט מכוונים בדיוק לנקודות האלה:

"אני סבור כי במקרה הנדון אף מתקיימים טעמים מיוחדים שיירשמו: ... ראשית, הבקשה הוגשה בשלב דיוני מוקדם, עוד בטרם הוגש כתב הגנה; שנית, הטעמים הניצבים ביסוד הבקשה *נובעים מאירועים שהתרחשו לאחר הגשת כתב התביעה* וזאת במסגרת הליך הוצל"פ במסגרתו נזקף לזכות התובע סכום נוסף כתוצאה ממימוש רכב.

טעמים אלו מלמדים, לכאורה, כי תיקון כתב התביעה והקטנת הסכום נבעו מאירועים חיצוניים ומהותיים שאירעו במסגרת הליכי גבייה המתנהלים כנגד הנתבעים ואין בהם משום ניסיון לביצוע מניפולציה, או כי מדובר בתובענה שהוגשה בסכום מופרז מלכתחילה".

במילים אחרות: לפי ההנמקה של בית המשפט הנכבד, בכל פעם שהקטנת סכום התביעה נובע מאירוע שאירע אחרי הגשת התביעה, לא היה ידוע ולא היה יכול להיות ידוע בזמן הגשת התביעה, אזי האירוע הזה יחשב כאירוע בתום לב אשר שולל את האפשרות למניפולציה או לשימוש לרעה בכלי של התביעה.

ת"א 32029-12-24 בנק הפועלים בע"מ נ' נוימרק ואח'
בית משפט השלום בפתח תקווה,
כב' השופט איתי שרון.

אם נתבעתם על ידי בנק בבית משפט או בהוצאה לפועל, או אם אתם רוצים להגיש תביעה נגד בנק, הכנסו לקישור בתגובה הראשונה.

#תביעה

25/02/2025

בנק פותח תיק הוצאה לפועל כנגד לקוחה ומטיל עיקול על דירתה. הלקוחה מגישה ללשכת רישום המקרקעין פסק דין מזויף של לשכת ההוצאה לפועל, מסירה את העיקול ומוכרת את הדירה. האם לשכת רישום המקרקעין התרשלה כלפי הבנק? ואם כן, האם היא תהיה חייבת לפצות אותו? כל התשובות מיד.

גב' שטרוזברג היתה חייבת לבנק לאומי 137,421 ש"ח ולא פרעה את חובה. הבנק פתח נגדה תיק הוצאה לפועל ובמסגרתו הטיל עיקול על דירתה. מערכות המחשב של לשכת ההוצאה לפועל ולשכת רישום המקרקעין מקושרות זו לזו וכאשר יש עיקול בלשכת ההוצאה לפועל הוא נרשם אוטומטית גם בלשכת רישום המקרקעין.

באותה מידה, כאשר עיקול מבוטל בלשכת ההוצאה לפועל, היא משדרת את ביטול העיקול למערכת המחשב של לשכת רישום המקרקעין, וזו דרך המלך של ביטול עיקול.

על אף זאת, הנהלים של לשכת רישום המקרקעין אומרים שבמקרים חריגים אדם יכול לבוא עם פסק דין של ההוצאה לפועל על הסרת עיקול, וימחקו לו את העיקול.

מדוע? כי לפעמים יכול שיעברו מספר ימים מההחלטה על ביטול העיקול ועד שמחשבי ההוצאה לפועל מעדכנים את מחשבי לשכת רישום המקרקעין, ולכן הנהלים מאפשרים לאנשים שהם בלחץ למכור את הנכס שלהם להגיע פיזית עם החלטה מודפסת ביד.

גב' שטרוזברג כנראה הכירה היטב את הנהלים האלה. ביום מסוים היא הגיעה ללשכת רישום המקרקעין עם החלטה מודפסת בת שלושה עמודים. בעמוד הראשון היתה חותמת של ההוצאה לפועל, בעמוד השלישי גם היתה חותמת, אולם בעמוד השני, שבו היה כתוב שהעיקול מבוטל, לא היתה חותמת.

אתם כבר בטח מבינים מה קרה: היתה לה החלטה אותנטית של שלושה עמודים, והיא החליפה את העמוד האמצעי; ואכן בהליך אחר נקבע כממצא עובדתי שההחלטה היתה מזויפת.

לשכת רישום המקרקעין מחקה את העיקול על פי ההחלטה המודפסת אף על פי שלא קבלה ביטול עיקול מקוון מלשכת ההוצאה לפועל, גב' שטרוזברג מכרה מיד את הדירה, והבנק נשאר בלי בטוחה.

הבנק תבע את לשכת רישום המקרקעין וטען שהלשכה התרשלה כלפיו. בית המשפט קבע:

על פי חוק, ללשכת רישום המקרקעין יש "מונופול" על רישום המקרקעין, והמונופול הזה מטיל עליה חובת אמון מוגברת. הנהלים שהוציאה לשכת רישום המקרקעין קובעים שדרך המלך לביטול עיקול היא קבלת צו מקוון מלשכת ההוצאה לפועל, וביטול עיקול על פי החלטה מודפסת הוא החריג. הנהלים האלה מחייבים את לשכת רישום המקרקעין.

במקרה שלנו הוכח בחקירות, שעובדי לשכת רישום המקרקעין לא היו מודעים לנהלים האלה, ודבר זה בפני עצמו מהווה התרשלות. עוד נקבע כי ההחלטה מזויפת על פניה בכך שבעמוד השני לא היתה חותמת ההוצאה לפועל, ואם לא די בכך – תאריך ההחלטה (תאריך "ביטול העיקול" כביכול) הוא מלפני תאריך העיקול עצמו!

בצדק שאל בית המשפט, כיצד ניתן להחליט על ביטול עיקול כאשר העיגול טרם הוטל? בית המשפט קבע שאילו היו בודקים דבר פשוט זה היו מגלים שההחלטה מזויפת, אבל אפילו בדיקה פשוטה זו לא נעשתה.

בנסיבות האלה מצא בית המשפט הנכבד שלשכת רישום המקרקעין אכן התרשלה כלפי בנק לאומי, וחייב אותה במלוא סכום הנזק שגרמה לבנק לאומי, שהוא מלוא סכום החוב של גב' גרוזברג – 137,421 ש"ח.

ת"א 26317-01-20 בנק לאומי לישראל בע"מ ואח' נ' לשכת רישום מקרקעין - מחוז ת"א
בית משפט השלום בתל אביב, 19-02-25,
כב' השופט אביים ברקאי.

אם נתבעתם על ידי בנק בבית משפט או בהוצאה לפועל, או אם אתם רוצים להגיש תביעה נגד בנק, הכנסו לקישור בתגובה הראשונה.

#שטרוזברג #מזויף #התרשלות #התרשל #נהלים #תביעה

19/02/2025

11/02/2025

29/01/2025

אתר זה מוקדש לסקירת פסקי דין בתביעות שבין בנקים ובין לקוחות או ערבים, עם דגש על פסקי דין שבהם הלקוחות זכו והבנק הפסיד, ועם עצות כיצד כדאי להתנהל מול הבנק לאור אותם פסק...

16/01/2025

01/01/2025

במושב כלנית שבגליל יש מתחם צימרים מאד יפה שנקרא כלניות בגליל, אשר הבעלים שלו היא חברת א.ב. כלניות הגליל בע"מ. חברת כלניות רצתה לשפץ את הצימרים, התקשרה בהסכם עם י. דהן הנדסה וניהול פרוייקטים בע"מ, ואף נתנה בידי חברת דהן שתי המחאות על חשבון העבודה – כל המחאה על סך של 50,000 ש"ח.

כמה ימים אחרי מסירת השיקים התברר לבעלים של חברת כלניות שאין לחברת דהן יכולת כלכלית לבצע את הפרויקט. הוא שוחח עם הבעלים של חברת דהן (שנקרא להם ראובן ושמעון בהתאמה) והם הסכימו באופן ידידותי לבטל את ההסכם. שמעון הבטיח לראובן להחזיר לו את ההמחאות אבל לאחר שעבר זמן רב והוא לא החזיר אותן, ראובן הודיע לבנק שלו עצמו שהוא מבטל את ההמחאות בגלל כישלון תמורה מלא, שהרי חברת דהן לא בצעה שום חלק מעבודת השיפוץ – הרי ההסכם בין חברת כלניות ובין חברת דהן בוטל בתוך ימים ספורים לאחר שנכרת.

לאחר זמן מה קבלה חברת כלניות תביעה מבנק מזרחי לפרוע את ההמחאות, ואז גילה ראובן מנהל כלניות שחברת דהן מסרה את ההמחאות לבנק מזרחי לניכיון (או כך לפחות הוא חשב בשלב הראשון).

כאן אולי כדאי לעצור ולהסביר מהו ניכיון (ונא לא להתבלבל עם ניקיון): ניכיון הוא תהליך שבו אדם מחזיק המחאות דחויות (נניח לצורך הדוגמה שההמחאות הן על סך של 100 ש"ח לתאריך של עוד שלושה חודשים), אבל הוא צריך כסף עכשיו. הוא הולך לבנק, והבנק אומר לו – בגלל הריבית, 100 ש"ח בעוד חודשיים שווים היום רק 80 ש"ח (כלומר – הבנק עושה מעין "חישוב לאחור": הבנק מחשב איזה סכום היום ייתן בעוד חודשיים 100 ש"ח בהתחשב בשערי הריבית הקיימים במשק). קח היום 80 ש"ח, ובעוד חודשיים אני אגבה ממי שנתן לך את ההמחאות את הסכום של 100 ש"ח שהיה יכול להיות לי אילו הייתי משאיר אצלי את שמונים השקלים ונותן להם לצבור ריבית.

כאשר הגיע המועד לפרוע את ההמחאות בנק מזרחי הציג את ההמחאות בבנק של חברת כלניות, אבל כזכור – חברת כלניות כבר ביטלה אותן; בנק מזרחי לא הצליח אם כן לפרוע את ההמחאות של חברת כלניות ולכן וכעת בנק מזרחי תובע את חברת כלניות בהוצאה לפועל לשלם לו את סכום השיקים – סכום בלתי מבוטל של 100,000 ש"ח.

חברת כלניות הגישה התנגדות לביצוע שטר, וטענה כי בנק מזרחי ביצע את הניכיון של ההמחאות מבלי ליצור איתה קשר, מבלי לוודא שאכן חברת כלניות קבלה את התמורה (כלומר – את שיפוץ הצימרים) עבור ההמחאות, וממילא מבלי לקבל את הסכמתה שהמחאות שלה ינוכו. במשתמע טענה חברת כלניות (כנראה מבלי לומר זאת במפורש), שהבנק התרשל בתהליך ביצוע הניכיון. עוד טענה חברת כלניות שלאחר הניסיון של בנק מזרחי להפקיד את ההמחאות ולפני שהוא הגיש את תיק ההוצאה לפועל, היא, חברת כלניות, עדכנה אותו שחברת דהן לא ביצעה את העבודה של שיפוץ הצימרים שהוזמנה ממנה, ולכן פתיחת תיק ההוצאה לפועל היא בחוסר תום לב ושלא כדין.

הבנק טען שמכיוון שהוא נתן לחברת דהן כסף תמורת ההמחאות הוא נחשב לפי החוק במעמד שנקרא אוחז כשורה. מה נותן לבנק המעמד של אוחז כשורה? מי שאוחז כשורה יכול לומר – אותי לא מעניינת עסקת היסוד שנכרתה בין חברת כלניות וחברת דהן: אני לא רוצה לדעת מה כלניות הזמינה ואני לא רוצה לדעת אם דהן סיפקה את ההזמנה או לא סיפקה את ההזמנה. ברגע שאני אוחז כשורה, זה בכלל לא ענייני: אני זכאי לקבל את הסכום של ההמחאות, כי כש"קניתי" את ההמחאות מחברת דהן שילמתי עליהן כסף – אותם שמונים ש"ח שנתתי לחברת דהן במסגרת הניכיון, ואם לחברת כלניות יש טענות כלפי חברת דהן שחברת דהן לא ביצעה את השיפוץ, אז בבקשה – שתתכבד ותתבע את חברת דהן.

כאשר חברת כלניות ראתה שאם היא תדבק בטיעון שההמחאות נמסרו במסגרת הניכיון אז הבנק באמת יהיה אוחז כשורה, היא שינתה את הטיעון שלה, וטענה שחברת דהן מסרה את ההמחאות לבנק לא לניכיון אלא למשמורת. מה זה משמורת? משמורת זה שירות שהבנק מציע ללקוחותיו: כאשר לאדם או חברה יש הרבה המחאות דחויות מכל מיני לקוחות וקשה לו לעקוב אחריהן ולראות מתי מגיע מועד פרעונה של כל המחאה ואז להפקיד אותה בזמן, הוא מוסר את כל ההמחאות לבנק, והבנק מטפל לו במעקב אחרי מועדי הפירעון של ההמחאות ומגיש כל המחאה לפירעון במועדה. עבור השירות הזה הלקוח משלם לבנק כמה שקלים בגין כל המחאה.

איך הטענה שההמחאות נמסרו למשמורת עוזרת לחברת כלניות? כי יש הבדל עצום בין מסירה לניכיון ובין מסירה למשמורת: במסירה לניכיון, הבנק נותן למנכה סכום שנובע מתוך הסכום שרשום בהמחאות, והסכום הזה הוא תמורה, שבאמצעותה למעשה הבנק "קונה" את החוב של חברת כלניות (פועל כמו צ'יינג'). במשמורת, לעומת זאת, הלקוח משלם סכום קבוע על כל המחאה (בדרך כלל ששה שקלים), בלי קשר לסכום שרשום על ההמחאה. הבנק לא קונה את החוב, אלא רק נותן שירות פקידותי של מעקב אחר ההמחאות – שירות שקל לו לתת בגלל שיש לו מערכת ממוחשבת ש"מקפיצה" כל המחאה ביום שמגיע מועד פירעונה.

לכן, אם ההמחאות נמסרו למשמורת אז הבנק לא נתן עבורן תמורה, הבנק לא קנה את החוב, הבנק לא אוחז כשורה והוא לא יכול לתבוע את סכום ההמחאות מחברת כלניות: הוא בסך הכל ביצע עבורה שירות פקידותי ולא פיננסי.

שאלה השופטת את ראובן כלניות – הרי לא אתה מסרת את ההמחאות לבנק: מי שמסר את ההמחאות היה שמעון דהן; אז האם יש לך איזו ראיה שההמחאות נמסרו לבנק? אמר ראובן – לא, אבל אם גבירתי תתן לי רשות להתגונן אני אוכל לבקש מהבנק גילוי מסמכים, ואז נראה האם ההמחאות נמסרו לניכיון ואני צריך לשלם אותן, או שנמסרו למשמורת ואז אני לא אצטרך לשלם אותן.

התהליך הזה של לטעון בפני בית המשפט קודם טענה אחת, ואחר כך כאשר היא לא מביאה לתוצאה הרצויה להחליף קו הגנה ולטעון טענה אחרת, נקרא שינוי חזית או הרחבת חזית, ושופטים לא אוהבים אותו: שופטים חושבים באופן טבעי שכאשר בעל דין משנה קו הגנה במהלך הדיון, כנראה שאחד מקווי ההגנה לא היה אמת מלכתחילה.

במקרה הזה, השופטת הבינה שמדובר בנסיבות מיוחדות, מפני שמי שמסר את ההמחאות לבנק היה שמעון דהן ולא ראובן כלניות. כל מה שראובן יודע זה רק מה שסיפר לו שמעון, ולכן ראובן בעצם לא יכול לדעת מה באמת היה שם, ולשם מה נמסרו ההמחאות לבנק.

לכן, למרות שראובן החליף גירסה באמצע ההליך, השופטת החליטה לאפשר לו לנסות להוכיח את הגנתו ונתנה לו רשות להגן. מצד שני, השופטת היתה ערה לכך שהגרסה השנייה של ראובן (שההמחאות נמסרו למשמורת) היא גרסה בעלת סבירות נמוכה מפני שראובן העלה אותה רק אחרי שראה שגרסתו הראשונה לא תועיל לו, ולכן התנתה את מתן הרשות להגן בכך שחברת כלניות תפקיד בקופת בית המשפט ערובה להוצאות בסך של 70,000 ש"ח.

כמובן שקבלת רשות להגן היא רק השלב הראשון בבירור של התיק, והמילה האחרונה עוד לא נאמרה: רק אחרי הדיון יקבע בית המשפט את גורלן של ההמחאות. אנחנו נמשיך לעקוב.

תט 18623-09-23, בנק מזרחי טפחות נ' א.ב. כלניות הגליל בע"מ.
נשמח אם תעשו לנו לייק ותשתפו!

מידע נוסף תוכלו למצוא בקישור שבתגובה הראשונה.

#ניכיון #התרשלות #רשלנות #משמורת

1

11/02/2020

"הסכנה הגדולה ביותר להצלחת תמ"א 38 היא פיצול בין הדיירים":
ידידה טובה שלי הזכירה לי בשיחה בינינו את המאמר הזה, שכתבתי לפני קצת יותר משנתיים, ושמשום מה עוד לא פורסם פה.
הדברים שהיו נכונים אז, נכונים באותה מידה ואולי אפילו יותר, גם היום.

https://www.globes.co.il/news/article.aspx?did=1001173671&fid=9245