משרד עו״ד יעבץ-ביטון - עורך דין משרד הביטחון

20/08/2026

14 שעות במשמרת, בבונקר מתחת לאדמה, עם אחריות על מידע מודיעיני רגיש.

כשמשוחררת 8200 ביקשה להכיר במחלה האוטואימונית שפיתחה כנכות בצה"ל, קצין התגמולים טען שאין הבדל בינה לבין עובדת הייטק שנמצאת תחת לחץ.

אלא שבית המשפט לא קיבל את ההשוואה. השופטת קבעה ששירות ביחידת מודיעין אינו נמדד רק במספר שעות העבודה, אלא גם באחריות הייחודית, במתח המתמשך ובמחסור בשינה.

התוצאה: המחלה הוכרה ככזו שפרצה עקב השירות.

לפסק הדין המלא >> https://did.li/LCyUY

06/08/2026

תביעה מול קצין התגמולים מתחילה בסיפור האישי – אבל מוכרעת באמצעות ראיות.

דו"ח פציעה, תיעוד רפואי מתקופת השירות, עדויות של מפקדים וחברים ליחידה – כל אלה עושים את ההבדל בין הכרה בפגיעה לבין דחיית התביעה.

אלא שבמקרים רבים המסמכים אינם נשמרים.

חיילים משוחררים מגלים רק שנים אחר כך שאין בידיהם תיעוד שמוכיח מה קרה בזמן השירות.

החדשות הטובות הן שחלק גדול מהמידע ניתן עדיין לאתר ולשחזר באמצעות פניות לגורמים המתאימים בצה"ל.

לייעוץ אישי בנוגע לאיסוף הראיות ובניית תיק מבוסס, מוזמנים לפנות אלינו >>

16/07/2026

24 שנה: זה הזמן שנאלץ חייל לשעבר להמתין עד שהוכרה במלואה הפציעה שעבר במהלך שירותו הצבאי.

הסיפור החל ב-2002, כשהרים הגבר (45) - ששירת כמכונאי ביחידת חילוץ והצלה - מיכל כבד בהוראת מפקדיו, ונפגע בגבו. מאז עבר טיפולים, שיקום, ועדות רפואיות והליכים משפטיים ממושכים. תחילה נשלל הקשר בין כאביו לשירות, ובהמשך הוכרה רק החמרה חלקית, בשיעור 75%.

רק בחלוף יותר משני עשורים מהאירוע קבע המחוזי, במסגרת ערעור "בגלגול שלישי", כי מתקיים קשר סיבתי מלא בין הפציעה בצה"ל לבין כאבי הגב. ועל זה נאמר: יגעת ומצאת - תאמין.

לפסק הדין של המחוזי >>

https://www.psakdin.co.il/Files/2841-11-25.pdf

02/07/2026

תביעת נכות במשרד הביטחון אינה מסתיימת בהגשת המסמכים.

יש שאלה אחת מרכזית שמכריעה בדרך כלל את גורל התיק: האם קיים קשר סיבתי בין הפגיעה לבין השירות?

כדי לבסס את הקשר הזה נדרשת בדרך כלל חוות דעת רפואית מבוססת, לצד בנייה מדויקת של התיק: התיעוד הרפואי, נסיבות האירוע והאופן שבו מוצגים הדברים בפני הגורמים המוסמכים.

אל תוותרו על ליווי משפטי והכנה מקצועית של התיק – כולל חוות דעת רפואית שמגבה את הטענות באופן מדויק.

לפרטים נוספים וייעוץ, פנו אלינו >>

25/06/2026

14 שנה אחרי שנפצע עקב ניסיון התאבדות במהלך שירותו הצבאי: נכה צה"ל נפטר מסרטן ריאה.

לכאורה, המוות נגרם מעישון. בפועל, ועדת הערר קבעה שהנכות שהוכרה עקב השירות הצבאי הובילה להזנחה עצמית קשה, וכפועל יוצא מכך לעיכוב בפניות לקבלת טיפול רפואי ולאבחון מאוחר של המחלה.

המשמעות: הכרה באשתו כאלמנת צה"ל לצורך חוק משפחות חיילים שנספו במערכה.

הסיפור המלא כאן >> https://did.li/rwBmC

07/06/2026

האם אדם שקיבל תשלומים בניגוד לחוק לאורך זמן יכול לתקוף החלטה לשלול ממנו את התשלומים בטענת הסתמכות?

ייתכן מאד. אישה שקיבלה במשך 36 שנה את הגמלאות של בעלה לשעבר ממשרד הביטחון, נתקלה בחומה בצורה כשביקשה לקבל קצבת שארים לאחר מותו. נאמר לה שכל השנים האלה היא קיבלה כספים בניגוד לחוק, לנוכח חוק האוסר על העברת גמלאות לבני זוג לשעבר של משרתי קבע.

היא לא ויתרה והגיעה עד לבית המשפט לעניינים מנהליים, שם ניצחה. השופטת קבעה שההסתמכות רבת השנים ומחדל המדינה בעדכון האישה לגבי המצב החוקי, מחייבים להעניק לה קצבת שארים.

פסק הדין כאן >>

https://bit.ly/3KexSqK

21/05/2026

הלוחם רועי וסרשטיין ז"ל שירת מעל 300 ימים במילואים, פינה חללים ופצועים – ולבסוף לא עמד עוד בכאב ושם קץ לחייו.

משפחתו גילתה לתדהמתה כי צה"ל לא מכיר בו כחלל צה"ל, משום שמעולם לא ביקש בחייו הכרה כנכה נפש.

כמה חיילים נוספים מסתובבים בינינו עם מטען נפשי עצום, מבלי לקבל סיוע? כמה משפחות עוד ימצאו עצמן מול סירוב אחרי אובדן בלתי נתפס?

פוסט-טראומה היא לא חולשה, אלא היא פגיעה אמיתית כמו כל פציעה. האחריות שלנו כחברה היא לא להותיר את הלוחמים לבד, אלא להקשיב, לזהות ולעזור להם לפנות לעזרה בזמן.

18/05/2026

מחאת הלומי הקרב מול אגף השיקום היא תזכורת כואבת למחיר שהלוחמים שלנו ממשיכים לשאת איתם גם אחרי שחזרו הביתה.

אני שולח חיזוק ותמיכה למוחים, ומקווה שהקולות שלהם יישמעו ושיינתן להם המענה הראוי.

הם לחמו בשביל כולנו – עכשיו תורנו לעמוד לצידם.

העלייה במקרי האובדנות בקרב משרתי מילואים הציפה מחדש את מחאת הלומי הקרב שלא זוכים למענה ראוי מהמדינה. "כל הלום קרב שלא מקבל את הטיפול שמגיע לו משלים עם העובדה שלא יהיו...

26/02/2026

ב-7.10 היא איבדה את בן-זוגה. אחר כך נאלצה להיאבק גם על ההכרה בה כידועתו בציבור.

ועדת ערר לפי חוק הנכים (תגמולים ושיקום) קבעה כי בת-זוג של שוטר שנפל באותו יום מר ונמהר תוכר כידועה בציבור שלו – אף שבמשרד הביטחון ניסו לטעון כי העובדה ששהו בנפרד בבוקר האסון, שוללת זאת ממנה.

הוועדה הבהירה: גם זוגות נשואים שוהים לעיתים בנפרד, ומגורים אצל הורים לא מבטלים משק בית משותף.

התוצאה: הכרה באישה כ"בת משפחה" של המנוח, לעניין חוק משפחות חיילים שנספו במערכה (תגמולים ושיקום).

לפסק הדין המלא >> https://short-url.org/1pyrk

25/02/2026

חייל שסבל מדימום אובחן עם טחורים, ובהמשך עם "בעיה נפשית". רק בחלוף יותר משנה מתלונתו הראשונה ביצע את הבדיקה המתבקשת בנסיבות, קולונוסקופיה, ואובחן למרבה ההלם עם מחלת הקרוהן.

25 שנים נוספות חלפו עד ששופטת קבעה: העיכוב באבחון המחלה החמיר את מצבו – עד שהוא נאלץ לעבור ניתוח לכריתת מעי. היא דחתה את עמדת המומחה שמינתה, כי הטיפול שניתן היה תקין, בהתאם לסטנדרטים הרפואיים שנהגו בזמנו.

התוצאה: החמרת הקרוהן הוכרה כנובעת מהשירות הצבאי.

הסיפור המלא כאן >>

https://www.psakdin.co.il/Files/1441-05-22.pdf