משרד עו"ד איתי הכהן

07/06/2026

כשצעירה בת 19 קונה בית בכ-1.3 מיליון שקל בלי משכנתה, כשאין לה הכנסות מדווחות, מבחינת רשות המסים זו נורת אזהרה שיכולה להוביל לבדיקות, שומות מס וחיובים כבדים.

הצעירה טענה שהכסף הגיע מארוסה לשעבר, שהעביר לה את הסכום לצורך רכישת דירה משותפת.

אלא שבית המשפט לא השתכנע מההסבר, בין היתר בגלל סתירות בגרסאות והיעדר מסמכים ועדויות שתמכו בטענה.

התוצאה: התקבלה עמדת רשות המסים שלפיה מדובר ב"גידול הון בלתי מוסבר". בית המשפט חייב את הצעירה במס על הכנסות בגובה שווי הבית, לצד חיובים נוספים שנגעו לשיפוץ ולהוצאות מחיה.

לקריאת פסק הדין המלא>>

https://did.li/pERx5

21/05/2026

כשביטוח לאומי הסתכל על הדרכון, בית הדין בחן את החיים עצמם

אישה שטסה לא מעט לגאורגיה כדי להיות לצד בעלה איבדה את קצבאותיה, אחרי שביטוח לאומי קבע שמרכז חייה כבר לא בישראל.

אלא שבבית הדין בדקו גם איפה נמצאים הילדים, הנכדים, הבית, העסק והקשרים המשפחתיים — והגיעו למסקנה אחרת לגמרי. בסופו של יום הוכרה האישה כתושבת ישראל למפרע ממרץ 2019.

פסק הדין מזכיר שבעידן של טיסות ומגורים בין מדינות, תושבות לא נקבעת רק לפי מספר החותמות בדרכון.

לקריאת פסק הדין: https://did.li/z2zmC

07/05/2026

איך רשות המסים מגיבה כשאדם בלי הכנסות קונה נכס במיליוני שקלים?

פשוט מאוד: מתחילה בבדיקה, עורכת שומה ומטילה חיוב מס.

צעירה שרכשה בית בגיל 19, ללא הכנסות מדווחות וללא הלוואה, טענה כי מקור הכסף היה ארוסה לשעבר. בית המשפט לא קיבל את ההסבר, לאחר שנמצאו פערים בגרסאות ולא הוצגו ראיות מספיקות למקור הכסף.

מעבר לרכישת הבית, רשות המסים בחנה גם שיפוץ רחב שבוצע בנכס אחר, הוצאות מחיה, שימוש בכרטיסי אשראי, נסיעות לחו"ל וכלי רכב. כלומר, הבדיקה לא נעצרה בשאלה "מאיפה הגיע הכסף לדירה", אלא התרחבה לתמונה הכלכלית הכוללת.

זה בדיוק המקום שבו ליווי משפטי נכון יכול לעשות הבדל.

כאשר מתקבלת דרישת הסברים מרשות המסים, או כאשר מתעוררת מחלוקת סביב מקורות כספיים, חשוב לא להתנהל לבד, לא לאלתר גרסאות ולא להסתמך על זיכרון בלבד.

קיבלתם פנייה מרשות המסים? פנו לייעוץ משפטי מוקדם ככל האפשר.

לקריאת פסק הדין המלא>>

https://did.li/Mn8Iw

04/05/2026

סכסוך משפחתי שהגיע לרשות המסים הסתיים לא רק בשומה גבוהה יותר – אלא גם בתביעה נזיקית.

עו"ד איתי הכהן בראיון למצעד המשפטי על השלכות פס"ד עליס: מדובר בדירקטורית בחברה משפחתית שמסרה לרשות המיסים מידע וחוות דעת לגבי שווי נכסים של חברה משפחתית, מאחורי גבו של אחיה.

בתביעה נזיקית שהגיש נגדה היא חויבה לפצות אותו, לאחר שנקבע כי פעלה ברשלנות והפרה את חובותיה כדירקטורית.

יש להדגיש כי מותר, ולעיתים יש חובה, למסור מידע אמת לרשויות. אבל כאשר עושים זאת במסגרת סכסוך משפחתי או עסקי, במיוחד כשמדובר במידע מקצועי בעל השלכות מס משמעותיות – חייבים לפעול בזהירות, באחריות ועל בסיס נתונים מבוססים.

צפו בראיון המלא >>

המצעד המשפטי- הפיצוי שתשלם אישה שגרמה לאחיה לשלם מס גדול?

23/04/2026

רוב הזוגות שמתגרשים חושבים על חלוקת רכוש, מזונות והסדרי שהות. מעטים עוצרים לחשוב על מס.

חוות דעת חדשה של היועצת המשפטית לממשלה עשויה לשנות את כללי המשחק: העברת נכסים בין בני זוג במסגרת גירושים עלולה להיחשב כאירוע מס – גם אם לא מכרתם דבר בפועל. המשמעות היא שאיזון המשאבים בין בני הזוג עשוי לגרור חבות במס רווח הון.

לפי אותה עמדה, ייתכן גם שתידרש פנייה מוקדמת לרשות המסים כדי לקבל אישור שאין מדובר באירוע מס.

בלשכת עורכי הדין כבר מזהירים שמדובר בדרישה מרחיקת לכת שעלולה להשפיע על עשרות אלפי זוגות, ואפילו לפתוח מחדש הסכמים שכבר נסגרו.

כך או כך, שיקול המיסויי הופך לחלק בלתי נפרד מתכנון הגירושים.

09/04/2026

סכסוך משפחתי זה דבר אחד. לערב בזה החלטות מקצועיות – זה כבר סיפור יקר.

דירקטורית בחברה מסרה לרשות המסים הערכת שווי מנופחת לנכסי החברה, בלי לבדוק לעומק ובלי לבסס את הנתונים. הנפגע הישיר היה אחיה, עימו היא מסוכסכת, שרכש מניות ונאלץ לשלם מס רכישה גבוה יותר.

בית המשפט קבע: גם אם לא הייתה כוונה לפגוע – עצימת עיניים וחוסר בדיקה מספקים כדי להיחשב הפרה של חובת האמונים.

השורה התחתונה: תפקיד של דירקטור מגיע עם אחריות אמיתית. והמחיר של "חפיף" או שיקולים זרים? 200 אלף שקל.

הסיפור המלא בפסק הדין >> https://did.li/Aecsl

18/03/2026

אדם חי במשך שנים בין ישראל לאיטליה. האם זה מספיק כדי שייחשב "תושב" לצורכי ביטוח לאומי?

בפסק דין שפורסם לאחרונה, פליטת פה אחת שנכתבה בשאלון שינתה את כל התמונה.

סיפור שממחיש איך כל פרט קטן הוא קריטי להכרעה ומשפיע על הזכויות.

כתבתי על פסק הדין ב- ynet >>

אזרח זר שחי לסירוגין בארץ עם בת זוג ביקש הכרה כתושב החל מ-2014. תשובה מעוררת תמיהה שמילא בשאלון של ביטוח לאומי שכנעה את השופט לדחות אותו

09/03/2026

זוג גמלאים שחזר לישראל אחרי עשרות שנים בחו"ל נתקל בסירוב להכיר בהם כתושבים חוזרים, בגלל ביקורים תכופים אצל בני משפחה מעבר לים.

בית הדין לעבודה בתל אביב קבע אחרת, והבהיר: רכישת דירה, ניהול חיים בישראל והכוונה להשתקע כאן גוברים על ספירת ימים טכנית.

בפסק הדין החשוב שניתן לאחרונה נקבע שגם לגמלאים מותר לטייל ולבקר קרובים, מבלי לאבד את זיקתם לישראל ואת הזכויות הנלוות לכך.

לכתבה המלאה >>

בעל ואישה חזרו אחרי עשורים בארה"ב, אך בקשתם לקבל את הסטטוס נדחתה בשל ביקורי משפחה מרובים בחו"ל. רק בביהמ"ש נקבע: הם שבו כדי להשתקע

29/01/2026

עו"ד איתי הכהן בראיון לתוכנית "המצעד המשפטי" בערוץ 13, על היבטים מעניינים של רילוקיישן וחזרה לישראל בהקשר של ביטוח לאומי – מי נחשב "תושב חוזר", למה "ימי שהייה" הם רק חלק מהתמונה, ואיך מבחן "מרכז החיים" משפיע על זכאות לקצבת זקנה ולביטוח בריאות.

בתוך כך הוא התייחס לחשיבות הבדיקה מראש של אמנות ביטוח לאומי בין ישראל למדינת היעד – ומה כדאי לקחת בחשבון לפני שעושים את הצעד.

צפו >>

עו"ד איתי הכהן, מומחה המיסים, בראיון לתוכנית המצעד המשפטיי בערוץ 13 - על היבטי רילוקיישן בביטוח הלאומי - זכויות לקבלת קצבת זקנה, קופת חולים ועוד.

01/01/2026

האם צריך “להתנצל” על כך שיש ילדים ומשפחה בחו״ל כדי לקבל זכויות בישראל?
בית הדין לעבודה הבהיר לאחרונה לביטוח לאומי שהתשובה היא לא.

בני זוג שחזרו לישראל, רכשו כאן דירה וניהלו חיים בארץ, הוכרו כתושבים חוזרים למרות נסיעות תכופות לחו״ל.
בית המשפט אף הזכיר פסיקה ותיקה של בית הדין הארצי, לפיה אין בעצם העובדה שגמלאים אזרחי ישראל מטיילים הרבה בעולם, על מנת להפקיע מהם את מעמדם כתושבים.
המשמעות המעשית רחבה עבור רבים שחיים היום על קו ישראל-חו״ל. משפחה כאן, ילדים שם.
בנסיבות כאלה על הביטוח הלאומי לבחון כוונה אמיתית להשתקע בישראל.
רכישת דירה, שיפוץ, חשבון בנק והחזקה של רכב. כל אלה מציירים תמונה של מרכז חיים.

קישור לפסק הדין>>

https://did.li/SGkDN