05/09/2021
בית הדין הרבני הגדול ביטל את החלטת בית הדין הרבני האזורי, לפיה, קטין כבן 8 יהגר עם אביו לחו"ל. הערעור שהגשנו על החלטת בית הדין קמא, התקבל. המשמורת הוקנתה לאם והקטין נשאר להתגורר אצל אימו בארץ.
רקע: בני הזוג התגרשו. בשלב מסוים החליט האב להינשא לאישה מחו"ל והגיש לבית הדין הרבני האזורי בקשה, שיקנו לו את המשמורת על הקטין – כבן 8 ויאשרו הגירת הקטין לחו"ל. בת הצדדים מתגוררת עם האם בארץ, הבן הגדול היגר עם אביו לחו"ל. ביה"ד מינה מומחה מטעמו, המומחה המליץ שהקטין יישר עם אימו ואחותו בארץ. בית הדין הרבני האזורי נענה לבקשת האב והורה על הגירת הקטין לחו"ל.
הגשנו לבית הדין הרבני הגדול ערעור, וכן בקשה לעיכוב ביצוע פסק הדין. בית הדין הרבני הגדול נעתר לבקשה לעיכוב ביצוע. לאחר קיום דיון ושמיעת הצדדים נעתר בית הדין הרבני הגדול לערעור, וביטל את החלטת בית הדין הרבני האזורי.
עמדת רשויות הרווחה
לשיטת רשויות הרווחה, דין אחד לקטין מהמגזר החרדי, ודין אחר לקטין מכל מגזר אחר: "באופן עקרוני במגזר החרדי הילד צריך להיות אצל האב." עוד אמרה העו"ס: "הוא ילד בחברה חרדית וצריך להתנהג לפי החוקים של החברה, לכן צריך שהוא יעבור ל[...] עם אביו." אדגיש, כי מדובר בעו"ס, שאינה נמנית על המגזר החרדי.
על אף המלצת רשויות הרווחה - בדיון שהתקיים בבית הדין הרבני האזורי - בעיצומו של גל הקורונה הראשון, חזרו בהן רשויות הרווחה מהמלצתן הראשונה, והמליצו שעקב מגפת הקורונה, יש להשאיר את הקטין בארץ ,מחשש שמא יתבסס נתק בין הקטין לאמו למשך חודשים רבים.
עמדת המומחה מטעם בית הדין
מסיבות שונות, מחוות דעת שונות שהוגשו לו ומניסיון העבר, שלא כאן המקום לפרטם, קבע המומחה מטעם בית הדין, שאם הילד יהגר עם אביו קיימת סכנה ממשית, שהאב יחבל בקשר שבין הקטין לאמו.
קביעות בית הדין האזורי
א. עמדת ההלכה הצרופה, שטובתו של ילד (בן) – בפרט ילד חרדי – להיות אצל אביו.
ב. "ילד בגיל זה צריך את אביו שילמד אותו תורה ויעקוב אחר לימודיו בתלמוד תורה, ייקח אותו לבית הכנסת, ויחנך אותו לתורה ולמצוות.
ג. בית הדין דחה את קביעת המומחה מטעמו, שאם הקטין יהגר, קיימת סכנה שהאב יחבל בקשר בין הקטין לאמו.
"נקודת המוצא הבסיסית אומרת שילד חרדי אמור להיות אצל אביו." "ילד בגיל זה צריך את אביו שילמד אותו תורה, יעקוב אחר לימודיו של הילד בתלמוד תורה, ייקח אותו לבית הכנסת, ויחנך אותו לתורה ולמצוות.
"בית הדין סבור כי בנסיבות העניין שלפנינו, יש לראות, כי טובת הקטין [...], להיות במשמורת האב, ויש לאשר לו להעתיק את מקום מגוריו ל[...] שם גר האב [...]."
חלק מהטענות שטענו בערעור
א. נקודת המוצא, שילד "חרדי" "חסידי" אמור להיות אצל אביו, שגויה. יש לבחון את טובתו של הילד הספציפי. "חרדיותו" ו"חסידותו" של הקטין, יכולים להוות שיקול ממכלול רחב של שיקולים. אולם, לא כנקודת מוצא העומדת בפני עצמה.
ב. בית הדין האזורי לא התייחס לרצון הילד, שגילה דעתו, שעל אף אהבתו לאביו, רצונו להתגורר עם אמו בארץ.
ג. בית הדין האזורי פסק בניגוד לחוות דעת, של מומחה מטעמו. כמו כן התעלם בית הדין קמא מהעובדה, שרשויות הרווחה שהמליצו בעבר על הגירת הקטין, חזרו בהן, והמליצו "כי בשלב זה המצב יישאר על כנו, באופן ש[...] יישאר בארץ."
ד. בית הדין האזורי התעלם מהטלטלות הרבות שחווה הילדים – בעקבות התנהלות האב שהעבירם ממוסד חינוכי אחד למשנהו, החליף מקומות מגורים, ולבסוף החליט בצורה חפוזה להגר לחו"ל.
ה. בית הדין לא התייחס כדבעי לחוות דעת המומחה מטעמו, שקבע חד משמעית, שאם הילד יהגר עם אביו לחו"ל קיימת סכנה ממשית, שהאב יחבל בקשר שבין הקטין לאמו.
ו. בית הדין הרבני האזורי לא התייחס לעובדה, שכל משפחתו המורחבת של הקטין, מתגוררת בארץ והגירתו לחו"ל תגרום לנתק בינו לבין המשפחה המורחבת.
קביעות בית הדין הרבני הגדול
בית הדין הרבני הגדול נעתר לערעור והורה שהקטין לא יהגר עם אביו לחו"ל. המשמורת תוקנה לאם והקטין יישאר עם אימו בארץ. כמו כן המליץ בית הדין - לאב, לשקול חזרתו ארצה לטובת הילדים.
א. נקודת המוצא ההלכתית הבסיסית הנה, שיש לבחון את טובת הילד הספציפי. החלטה על הגירת ילד, הנה החלטה דרמטית, שאינה מיטיבה עם קטין רך בשנים.
ב. גם אם הייתה מתקבלת נקודת המוצא, שילד חרדי אמור להיות אצל אביו כדי שילמדו תורה ויחנכו למצוות. זה כאשר ההורים מתגוררים בסמיכות זה לזה, ולא במקרה בו היגר האב לחו"ל.
ג. עיקר נטל החינוך, לימוד התורה והתפילות מוטל על הרבנים במוסדות החינוך, שתפקידם לחנך את הילדים והאב רק משלים.
ד. יש להתחשב ברצון הילד, שהביע עמדתו, שעל אף אהבתו לאביו, הוא מעוניין להישאר עם אימו בארץ.
ה. משפחת האם מתגוררת בארץ, במקומו הטבעי של הילד ובסמוך לקהילה אליה משתייכת המשפחה, מנגד האב מתגורר בניכר.
ו. החלטת ההגירה, הינה החלטה דרמטית, המשפיע רגשית ונפשית על הקטין. כאשר מדובר בילד רך בשנים, ההחלטה מנוגדת לטובתו.
"אין ספק בבואנו לפסוק בסוגיה הרת גורל זה במעבר הבן להתגורר במדינה אחרת מרחק רב מאמו יש לראות את טובת הילד גרידא. [...] כפי שעולה מדברי הרמב"ן כי קביעת מקום מגורי הבן או הבת תלוי בטובת הילדים עצמם ולא בזכותם של ההורים."
"עיקר לימוד הילד היום הוא בתלמוד תורה על ידי הרבנים ולא על ידי האב. האב הנו משלים, חוזר עם הבן על הלימוד. מה עוד שהאם הצהירה שהיא חוזרת עם הבן על הנלמד וכן אביה הסב לומד עם הנכד.
"אולם אנו סבורים שאין הדברים כך: כפי שעולה מהחומר שבתיק, הבן [...] מעונין ורוצה יותר להיות עם האם מאשר להיות עם האב על אף אהבתו לאביו."
"הגירת הבן [...] למדינה אחרת הרחק מהאם, הינה החלטה דרמטית ואין ספק שתשפיע רגשית ונפשית על הבן הרך. ילד בן 8 שנים בלבד. לדעת בית הדין בשלב זה בחיים כאשר הבן רך מאוד בשנים לא תטיב עמו החלטה שכזו. [...]
בד"ר אזורי: תיק מספר: 1083637/3, מיום 07/09/2020 (פורסם באתר בתי הדין הרבניים)
ערעור ביה"ד הרבני הגדול: תיק מספר: 1168319/6, מיום 01/12/2020 (לא פורסם)
