יעקב שקלאר משרד עורכי דין Jacob Shklar Law Office, derech menahem begin 7, Ramat Gan (2026)

01/09/2026

מסכנה שרה׳לה;
כמשפטן, אני לא מנהל את התיקים שלי באולפנים. אבל כשאולפן טלוויזיה הופך למראה של מה שקורה בקודש הקודשים של מדינת ישראל -
אסור לנו לשתוק.

הראיון האחרון עם שרה נתניהו הוא לא עוד "אייטם רכילותי" או אירוע תקשורתי שאפשר לעבור עליו לסדר היום. עבורי, כעורך דין שרגיל לנתח התנהגויות, לבחון עדויות ולקרוא בין השורות, הראיון הזה הדליק נורות אזהרה אדומות ובוהקות.

זה לא היה רק ראיון מתגונן. זו הייתה תצוגת תכלית מדאיגה ומטלטלת של ניתוק, לחץ בלתי מוסבר, וסביבה משפחתית גרעינית שמפגינה סימנים קיצוניים של סערת רגשות וחוסר יציבות - אם לא חוסר שפיות.

וכל זה מתרחש בתוך הבית שבו מתקבלות ההחלטות הגורליות ביותר על החיים של כולנו.

חז"ל כבר זיהו בדיוק רב את ההרס הטמון במצב נפשי כזה.
בפרקי אבות (פרק ב', משנה י"א) נכתב:
"רַבִּי יְהוֹשֻׁעַ אוֹמֵר: עַיִן רָעָה, וְיֵצֶר הָרָע, וְשִׂנְאַת הַבְּרִיּוֹת, מוֹצִיאִין אֶת הָאָדָם מִן הָעוֹלָם."

כשמביטים בראיון, אי אפשר שלא לראות את ההתגשמות של המילים הללו במציאות הנוכחית. המרחב שסובב את ראש הממשלה מתגלה כסביבה רעילה, רוויה במרירות, בתחושת רדיפה ובווירוס של "שנאת בריות" וחשדנות. אלו בדיוק האלמנטים שחז"ל הזהירו כי הם מוציאים את האדם מן העולם - ובתרגום לימינו: הם מוציאים מנהיג משפיותו ומנתקים אותו לחלוטין משיקול דעת ענייני.

מבחינה משפטית וציבורית, המושג "כשירות" הוא לא רק עניין פורמלי. מנהיגות נמדדת ביכולת לשמור על קור רוח ועל סביבה תומכת ומיוצבת. כשאנחנו רואים את האנשים הקרובים ביותר למקבל ההחלטות הראשי במדינה מתנהלים בצורה כזו, הדאגה היא כבר לא פוליטית - היא קיומית.

אנחנו חייבים לדעת שיש מבוגר אחראי בחדר.
הראיון הזה הוכיח, בצורה המוחשית ביותר, שהסביבה שמקיפה את ראש הממשלה מעוותת את המציאות של כולנו.

זה לא עניין של ימין או שמאל.
זו דרישה בסיסית ליציבות, לשפיות ולמנהיגות שקולה. הכתובת נמצאת על הקיר, והיא כתובה באותיות קידוש לבנה.

אני מקווה שאשת ראש הממשלה הבא של ישראל תהיה בריאה נפשית - שעל כך נאמר:
״אמור לי מיהי אשתך - ואומר לך מי אתה״..

31/08/2026

כל הכבוד לחגית לוצטו;
משפט שדה ברשתות, הפחדת שופטים ואווירת לינץ': הגיע הזמן שנדבר על הכוח המטורף של עלילות השווא!

התחקיר האגרסיבי שפורסם לאחרונה נגד חגית לוצטו, המוכרת ברשתות כ"הבלשית בפיג'מה", חושף בדיוק את המנגנון הדורסני שמשתיק כל מי שמעז להטיל ספק במתלוננות אונס ועבירות מין אחרות.

לוצטו, מורה לאנגלית בת 41 שהתחילה את דרכה בכלל בקהילות של אוכלי חריף, הקימה עמוד עם עשרות אלפי עוקבים שבו היא מנתחת מהבית - כשהיא לבושה בחליפות וואנזי ופיג'מות משעשעות - תיקי מין סבוכים ומתוקשרים.

הכינוי "הבלשית בפיג'מה" נולד בדיוק כדי להדגיש שהיא פועלת כאזרחית מן השורה, מהספה בבית, ללא תג משטרתי או תואר רשמי. בשפה רהוטה וניתוח קר, היא העזה לעשות את מה שהתקשורת הפסיקה לעשות: לפרק את גרסאות המתלוננות בתיקי פרופיל-גבוה כמו אלו של מושיקו מור, יובל וילנר ומייה שם, ולהצביע על סתירות מהותיות במטרה להילחם בעלילות שווא ולהחזיר את חזקת החפות לשיח.

עצם העובדה שאישה אחת בפיג'מה הצליחה לסדוק את הנרטיב האוטומטי, גרמה לצוותי ההגנה של החשודים לזהות את הפוטנציאל שלה ואף לשתף איתה פעולה, מה שהזעיק מיד את כל הגרונות העמוקים, התקשורת המגויסת וארגוני הנשים, שלא מסוגלים לסבול שום פקפוק באג'נדה שלהם.

המתקפה האלימה והתקשורתית נגדה, שמסמנת אותה כ"משפיענית שמכפישה קורבנות", נועדה להעביר מסר ברור ומפחיד לכולנו: מי שישאל שאלות, מי שיפקפק, או מי שיעז להגן על גבר מואשם - יחטוף שיימינג וחיסול ממוקד ברשתות.

כסניגור פלילי, אני חי את המלחמה הזו יום-יום באולמות בית המשפט. עלילת שווא היא כלי נשק בעל כוח עצום והרסני שמקבל גיבוי ממסדי ומשפטי אוטומטי, והקורבנות האמיתיים כאן הם הגברים שחייהם, המשפחה שלהם והקריירה שלהם נהרסים בלחיצת כפתור אחת.

הלחץ הציבורי הבלתי פוסק, ההפגנות מול בתי המשפט והנדסת התודעה ברשתות נועדו לייצר פחד אצל עורכי הדין, לשתק את צוותי ההגנה וללחוץ על השופטים כדי שלא יעזו לבצע את עבודתם.

אבל האמת חייבת לנצח:
אסור לנו לתת לאווירת הלינץ' הציבורית הזו להכתיב את הדין. הצדק חייב להתברר רק באולם בית המשפט על בסיס ראיות ועובדות מוצקות, ולא תחת איומים, השתקה ואג'נדות קיצוניות.

פרידריך ניטשה כבר קבע ש:

״בבני אדם בודדים, שיגעון הוא דבר נדיר;
אך בקבוצות, מפלגות, עמים וזמנים - הוא הכלל."

אז אל תיכנעו ל״שיגעון״ - תבדקו לעומק !!

30/08/2026

היועמשי״ת - נגד - הרב עובדיה יוסף;
או: למה תלמידי ישיבות חייבים ללמוד משפטים בני ימינו.

הבוקר נחשפנו, שוב, לציטוטים המזעזעים של הרב יצחק יוסף נגד היועצת המשפטית לממשלה: "מיארה משוגעת הזאת. הקב"ה יכלה אותה ויתן לה את המכה שלה. היא מתעסקת עם מר״ן וזה לא יעבור בשתיקה״.

זהו איום פלילי מפורש והסתה לאלימות.

התנועה לאיכות השלטון כבר דרשה בצדק פתיחה בחקירה פלילית, ובתור עורך דין פלילי אני אומר לכם - הכתובת לא רק על הקיר, היא רשומה בדפי הגמרא ומקבלת מימון מלא מכספי המסים של כולנו.

רק היום שמעתי הרצאה על תכני הלימוד בישיבות;
בזמן שהעולם מתקדם, לומד מדעים, רוכש ידע וכלים פיננסיים, צעירים חרדים מבריקים מכלים את זמנם, את שיכלם ואת התקציבים הציבוריים שלנו בפלפולים מופרכים על שאלות אבסורדיות, כמו מה הדין אם איכר קשר לעגלתו גם עז וגם דג.

אם תבדקו על מה הם יושבים ומכלים ימים שלמים, מתפלפלים ומתווכחים, פשוט לא תאמינו. ״דיני שור נגח פרה״, עלים שנופלים מעבר לגדר, עבדים ושפחות, ומיני חכמים שמלפני 2000 שנים, שרבים בניהם על שאלות שאבד עליהן הכלח כה מזמן - חכמים שנקראים חז״ל, ופולטים שטויות שפשוט לא יאומנו.

מדובר בטרגדיה אינטלקטואלית.
ידע חסר ערך הוא ידע מבוזבז. כאשר מגדלים דור שלם על פלפולים ארכאיים ומנתקים אותו לחלוטין מחוקי המדינה המודרניים, מהמשפט הפלילי, ומכללי הדין והדמוקרטיה של המאה ה-21 - מקבלים אוטונומיה חרדית מפגרת, שאינה מצייתת לחוקי המדינה, אבל חיה על חשבונה ומוצצת את לשדה.

כשלא לומדים מהו חוק העונשין, מהי הסתה, ומהם גבולות חופש הביטוי, קל מאוד לבצע עבירות פליליות חמורות בחסות רבנים שמנצלים את הבורות המודרנית הזו.

הרב יצחק יוסף - בדיוק כמו אביו לפניו - שניהם זכו לתארי "גאוני הדור", לא ברור מדוע, למרות התבטאויות חשוכות - מוכיח שוב שאין קשר בין פלפול הלכתי לבין מוסר, דרך ארץ או שמירת חוק.

במקום לפתור שאלות על עזים ודגים, או על זכויות סוציאליות של עבדים ושפחות, הגיע הזמן שתלמידי הישיבות ילמדו משפטים אמיתיים. בני ימינו. גם כיום לא חסרים פלפולים הלכתיים אקטואליים, תשאלו את שופטי העליון שלנו.

אולי אז הם יבינו שרבנים הם לא מעל החוק,
ושמערכת המשפט היא המגן שלהם - ולא המטרה שלהם.

כבר לפני מאות שנים הבין זאת הגאון היהודי האמיתי, הרמב"ם, שכתב מילים שכל מנהיג ציבור חרדי צריך לשנן היום:

"כל המשים על לבו שיעסוק בתורה ולא יעשה מלאכה, ויתפרנס מן הצדקה - הרי זה חילל את השם, וביזה את התורה, וכיבה מאור הדת, וגרם רעה לעצמו, ונטל חייו מן העולם הבא."
(משנה תורה, הלכות תלמוד תורה, פרק ג')

הגיע הזמן להחזיר את המאור, את המלאכה
ואת החוק לסדר העדיפויות הלאומי.

והרב יצחק יוסף הלא מכובד - לכתב אישום ..
שילמד שדרך ארץ - קדמה לתורה ..

16/08/2026

אז למה כולם אומרים "זמר מוכר";
ורק אחרי יומיים פתאום מותר לגלות שזה שמעון בוסקילה?

בסוף השבוע האחרון כולם ראו את הכותרות המעומעמות על "זמר מוכר מאוד" שנחקר בחשד לאיומים והטרדה כלפי בת זוגו לשעבר.

בטח שאלתם את עצמכם בשביל מה המשחק הזה של התקשורת, הרי הכל כבר רץ בוואטסאפ ביום שישי.

בתור סניגור פלילי, אסביר לכם את האסטרטגיה המשפטית מאחורי הקלעים, כי יש פה חוק שנועד להגן על כל החשודים, גם עליכם חלילה או על מישהו קרוב אליכם.

מדינת ישראל קבעה בחוק שעניינו הגנה על
פרטיותו ושמו הטוב של כל חשוד;
חל איסור אוטומטי מוחלט לפרסם שם של חשוד במשך 48 השעות הראשונות לחקירה שלו. למה? כי אדם הוא חף מפשע כל עוד לא הוכחה אשמתו. זאת חזקת החפות.

אבל לפני קביעת אשמה, ישנו הליך של חקירה, מעצר או שחרור בתנאים, אחכ העמדה לדין ומשפט. מתי הציבור רשאי לדעת מי נעצר ובאיזה חשד? הרי המשטרה יכולה לעצור כל אחד מאיתנו על סמך חשד ראשוני או תלונת שווא.

אם השם שלכם יתפרסם מיד ואחרי יומיים יבינו שאין כלום בתיק - השם שלכם כבר נהרס, הקריירה נמחקה והמשפחה ספגה מכה אנושה.

ה-48 שעות האלה הן פשוט רשת ביטחון נגד
שיימינג ציבורי בלתי הפיך. בזמן הזה החשוד באמצעות סניגורו רשאי להגיש בקשה לבית המשפט השלום למתן צו של איסור פירסום.

אז איך בכל זאת השם של שמעון בוסקילה הותר לפרסום ביום ראשון?
זה קרה פשוט כי שעון החול החוקי נגמר.
הוא נחקר ביום שישי, וביום ראשון פקעו 48 השעות של האיסור האוטומטי.

ברגע שהזמן הזה עובר, ברירת המחדל משתנה ומותר לפרסם. כדי להאריך את איסור הפרסום מעבר לזמן הזה, עורך הדין של החשוד צריך לרוץ לשופט ולהוכיח שייגרם נזק חריג באופן קיצוני ואין עניין לציבור.

במקרה הזה החקירה הסתיימה, הזמר שוחרר בתנאים, והמגבלה פקעה בדיוק לפי הספר.

השמועות ברשתות תמיד ירוצו מהר יותר מבתי המשפט, אבל החוק הזה שומר על השם הטוב של כולם. היום זה סלב, מחר זה יכול להיות כל אחד מאיתנו בגלל סכסוך שכנים או נקמה.

נעצרתם? מעכבים אתכם לחקירה?
זכרו שהשעות הראשונות הן קריטיות,
ושמירה על השם שלכם היא הצעד הראשון בהגנה שלכם. לפני שמוסרים גירסה מתייעצים עם סניגור פלילי - ומבקשים מייד להגיש בקשה ולקבל צו איסור פירסום פרטים מזהים. זה יחסוך לכם אחכ הרבה כאב ראש לנסות ולמחוק את הפירסומים מגוגל -
שם הם תקועים לעולמי עד.

שתפו כדי שכולם יבינו איך המערכת באמת עובדת.

15/08/2026

היועמשית לא קשורה - פרקליט המדינה יכריע;
כעורכי דין אנחנו הרי יודעים שהמציאות המשפטית שונה לחלוטין ממה שמנסים למכור לציבור באולפנים וברשתות החברתיות.

הגיע הזמן לעשות סדר בפרשת הדלפת הסרטון משדה תימן, "פרשת הפצ"רית", והפעם רק עם עובדות יבשות ומסמכים רשמיים.

במשך חודשים ארוכים מהדהד קמפיין פוליטי אגרסיבי שטוען כי היועמ"שית גלי בהרב-מיארה מעורבת אישית בהדלפה ובטיוח, ושהיא מנסה לקבור את התיק.

ואז הגיעה חקירת המשטרה, ואחריה ההחלטות המשפטיות, ופוצצו את הבלון הזה לחלוטין.

חקירת המשטרה קבעה חד-משמעית כי לא נמצאו שום ראיות למעורבות, לידיעה או לטיוח מצד היועצת המשפטית לממשלה או לשכתה.

המכשירים הניידים נבדקו, העדויות נגבו,
והחשדות התמצו אך ורק בתוך מעגלי הפרקליטות הצבאית.

מי שקיבלה את ההחלטה הרשמית להרחיק את התיק מהיועמ"שית ולהעביר את התיק לטיפולו של פרקליט המדינה, כדי שיגיש כתב אישום, היא דווקא היועצת המשפטית של משרד המשפטים, עו"ד יעל קוטיק, המזוהה כמקורבת מאוד לשר המשפטים יריב לוין.

קוטיק קבעה שבגלל שאנשי לשכת היועמ"שית מסרו עדות בתיק וצפויים לשמש כעדי תביעה, יש כאן מניעות מוסדית וטכנית בלבד - ולא פלילית. היא זו שהמליצה רשמית להעביר את תפוח האדמה הלוהט הזה ישירות לפרקליט המדינה, עמית איסמן.

בית המשפט העליון פשוט זרם עם ההמלצה הזו ונתן לה גיבוי מלא. בג"ץ דחה את העתירות שדרשו למנות מפקח חיצוני, במיוחד אחרי שלוין חירב כל סמכות שניתנה לו ולא מינה אף אחד, סתם מרח זמן ותקע את התיק.

בג״ץ קבע שאין שום מניעה או ניגוד עניינים שפרקליט המדינה ינהל ויכריע בתיק - בדיוק על פי המלצתה של היועצת המשפטית של יריב לוין עצמו.

בשורה התחתונה, כשמקלפים את התעמולה הזולה, מגלים ששר המשפטים יריב לוין קיבל בדיוק את המתווה שהיועצת המקצועית שלו המליצה עליו. מערכת אכיפת החוק פעלה בצורה שקופה ועניינית, ופרקליט המדינה הוא זה שיקבל את ההחלטות.

כל אלה לא מונעים מהביביסטים מליילל בקול גדול על כסת״ח, קבירת התיק, שחיתות במערכת המשפט ושאר טענות סרק - כשכלל אינם יודעים עדיין איזה כתב אישום יוגש ואיזה עונש יתקבל.

רוב התיקים שאני מנהל נגמרים בעיסקאות טיעון. אז מה? השאלה היא מה יוסכם, אילו עובדות תהיינה רשומות בכתב האישום ובאילו סעיפי חיקוק תורשע הפצ״רית.

גם ביבי מוזמן בכבוד רב לקחת עיסקת טיעון ולטוס לנו מהחיים - הוא פשוט לא רוצה. הוא ממשיך לנהל וליילל - ועימו כל המעריצים העיוורים.

ויריב לוין?
אין עולב כזה בארץ ובעולם -
שנה שלמה הוא ממזמז את התיק,
לא ממנה אף אחד שינהל - ואז מיילל כשבג״ץ מכשיר את המלצת היועצת המשפטית שלו עצמו !!

אז שלא יעבדו עליכם !!

09/08/2026

אין חבר נאמן - כמו כסף מזומן;
הבוקר שלי התחיל בזמזומים קדחתניים של המכשיר הנייד. בקול רדום עניתי לשיחה;
מעבר לקו נשמעה אישה מבוהלת, בוכה ומגמגמת. היא הצליחה לפלוט שבעלה נעצר ושהמשטרה ערכה אצלם חיפוש. ״הפכו לי את כל הבית!״ צעקה בדמעות, ״תבוא מהר״.

טסתי אליה מיד. כשהגעתי, התברר שבמהלך החיפוש, המשטרה תפסה בבית כסף מזומן מכל הסוגים, הצבעים והמדינות.

האישה הסבירה שבעלה הוא אספן שטרות מושבע, שהחזיק ברשותו "סטיפות" של כסף, אותן נהג לסדר, לקטלג, לספור ולהכניס לכספת בקומות. המשטרה מצאה את הכספת וביקשה לברר מה יש בתוכה. לטענת האישה, השוטרים לא קיבלו מהם את הקוד, אלא הביאו עמם פורץ כספות מקצועי. היא לא ידעה לומר כמה כסף בדיוק היה שם, או כמה מתוכו נלקח.
אני ראיתי כספת ריקה.

משם נסעתי ישירות לתחנת המשטרה כדי לשוחח עם הבעל. מצאתי אותו מבוהל מאוד, רגע לפני תחילת חקירתו. הוא מירר בבכי: ״איזה בושות, איזה בושות. בחיים לא עברתי אפילו באור אדום, אני בן אדם נורמטיבי״.

לטענתו, כל הכסף שנמצא שייך לקבוצת משקיעים שאספו יחד את הסכום ומסרו לו אותו, והוא היה בדרכו ליוון כדי לרכוש בניין עבור כולם.

פניתי לראש מחלק החקירות כדי להבין על מה בדיוק עצור הלקוח שלי. החוקר השיב: ״על הלבנת הון״.

הקשיתי עליו מיד בשתי שאלות המשקפות את יסודות העבירה: ״מהי עבירת המקור? ומהי הפעולה האסורה?״. הרי לא מספיק להחזיק כסף מזומן כדי לגבש עבירה כזו.

החוקר הראשי לא ידע לענות לי.
בין השיטין הבנתי מהדברים שהמעצר נולד בעקבות הלשנה, ושהחוקרים עצמם עדיין אינם יודעים במה בדיוק להחשיד את הלקוח.

בשפה המקצועית זה נקרא "חקירת פישינג" (דיג): חוקרים באופן כללי ובערפל, במטרה לבדוק מה אפשר להפיל על החשוד ואיך אפשר לשדוד את כספו.

בשלב זה הפעלתי את האלגוריתם המובנה שפיתחתי - שיטה בת חמישה שלבים קבועים שאני מלמד, מכיוון שסניגורים רבים אינם יודעים כיצד להעניק ייעוץ נכון ואפקטיבי לפני חקירה.

וזהו האלגוריתם שמוציא מכל צרה בחקירת משטרה:

1. "למה אתה שואל?":
על כל שאלה פתוחה של החוקר, יש להשיב בשאלה זו, עד שהחוקר יסביר את מטרת השאלה. אין לנדב שום מידע שאינכם משוכנעים לחלוטין שהוא פועל לטובתכם.

2. "מה עשיתי רע?":
לאחר שהבנתם את המטרה הכללית, יש לחדד ולדרוש את פרטי החשד המדויקים - העובדות שמייחסים לכם: מה טוענים שעשיתם במדויק? איפה, עם מי, כמה ולמה? דרישה לקבל את סיפור המעשה המפורט.

3. "בוא תראה לי":
אחרי שקילפתם את שכבת העובדות, עוברים לבירור הראיות. מהו הבסיס לחשד? מה יש למשטרה ביד?

4. הכחשת העבירה:
רק לאחר כל אלה, יש להכחיש בצורה ברורה: ״לא עשיתי שום דבר רע״.

5. הגרסה המזכה:
זהו השלב האופציונלי. כשאתם בטוחים שהמידע שאתם מוסרים מוכיח את חפותכם.
אם מדובר בטעות בזיהוי, או שיש לכם גרסה חפה מפשע - זה הזמן להציג כל מידע שיכול להועיל (כמו אליבי, או הסבר מבוסס שהכסף חוקי). ואם אתם לא בטוחים - עוצרים בשלב הרביעי: ״לא עשיתי שום דבר רע״, ושותקים.

יש עוד כמה עצות מעשיות שמחמת חיסיון
לא אוכל לפרט במקרה הזה ושמורות בארכיון..

לאחר שהרגעתי את הלקוח והנחיתי אותו לפעול לפי הכללים הללו, רצתי למשרד והגשתי בדחיפות בקשה לבית המשפט להשבת תפוס.
טענתי שלא בוצעה עבירה כלל. שהחקירה היא פישינג קלאסי. מציאת מזומן גרידא אינה מסמיכה את המשטרה לתפוס אותו, כי סמכות התפיסה שואבת כוחה מסמכות החילוט כחלק מהעונש - ובאין חילוט אין סמכות תפיסה. פשיטא.

התגובה לא איחרה לבוא.
זמן קצר לאחר הגשת הבקשה, התקשר אליי החוקר הראשי ואמר לי: ״שקלאר, תדחה את הדיון בבקשה בשבוע, ואני משחרר לך את הלקוח כבר עכשיו. אם תוך שבוע אני לא מוצא כלום - קח את כל הכסף בחזרה״.

הסכמתי.

05/08/2026

חיפוש לא חוקי = זיכוי;
לפני מספר חודשים הגיע למשרדי לקוח שנעצר בגין סמים שנתגלו בביתו.

״נתגלו״, אמרנו, כי הבלשים הגיעו לביתו ללא צו חיפוש.

לטענתם, הריחו ריח של קנאביס כשהיו בדרך לעצור בדוקאי שגר בדירה ליד.

הבדוקאי לא היה בדירה, הם היו כבר במצב רוח קרבי, אז פרצו לדירה של הלקוח שלי, שם ישב הלקוח עם חברתו ועישנו גויינט להרגעת מצב הרוח המתוח עקב הבטחותיו של טראמפ לתקוף את הפרסים המגונים.

עשו חיפוש ומצאו סמים מכל הסוגים והמינים בכמויות לא גדולות אך כאלה שמעידות על שימושים וכיבודי אורחים.
מה שנקרא ״אחוות משתמשים״.
כבד אותי ואכבד אותך.

הלקוח שלי קרא פעם מאמר הדרכה שלי, שבגדול המליץ לא להודות לעולם ולטעון שהחיפוש לא חוקי.
אם שואלים למה לא? ״ככה. נסביר אחכ״..

וכך עשה הלקוח וזה אכן הוכיח את עצמו.
לאחר יומיים במעצר, שוחרר הלקוח. חברתו כלל לא נעצרה. טענה שצריכה לטפל בכלבים ולהאכיל את הדגים באקווריום.
כמו-כן מדיניות המשטרה לעצור רק גברים.

בחקירתו טען הלקוח שלי שאינו יודע של מי הסמים והחיפוש לא חוקי. זה מה שזכר מהמאמר. לא הוסיף מעבר לכך מילה וחצי מילה.

לאחר ששוחרר, הגיע אלי, כי רצה שאזכיר לו את שאר העצות במאמר.
אחרי שהדפסתי לו את המאמר ביקש שאעזור לו גם לסגור את התיק הפלילי, שלא יגיע לכתב אישום.

כאן המקום לציין, כי עדיף לנקוט במספר פעולות לפני שהתיק מגיע לשימוע ויש טיוטת כתב אישום, כי תכלס תפסו את הלקוח ״על חם״ עם סמים בביתו.

סניגור מקצועי יכול להשפיע על החקירה, לבצע פעולות חקירה, או לדרוש כאלה מהמשטרה, לייצר מחדלי חקירה, לטעון טענות משפטיות לסגירת התיק, עוד לפני השימוע, לצורך יצירת עמדה מוקדמת בתביעה, לתקן טעויות של לקוחות בחקירה, ועוד - כשכל אלה נדרשים על מנת להגיע לשימוע, ככל שיתקיים, כשהתיק מצביע על העדר אשמה או העדר ראיות, ולגרום לסגירתו לפני כתב אישום.

כך עשינו, והיום קיבלנו הודעה שהתיק אכן נסגר בהעדר ראיות.

טענת החיפוש הלא חוקי שפוסל גם את הראיות - תפסה - כי הפסיקה קובעת שחיפוש חוקי צריך מספר קריטריונים, חשד סביר לביצוע פשע זה מקרוב, או מרדף לוהט, או קריאות לעזרה מהחצרים, וגם יש צורך בעדים לחיפוש, וגם יש זכות לסרב לחיפוש, והשוטרים צריכים להסביר את הזכות לסירוב לבעל החצרים.

כמובן שכל התנאים הללו לא התקיימו,
כי השוטרים כנראה לא זכרו את כולם,
אז התובע הבין שלפי הפסיקה התיק יגמר בזיכוי - וסגר את התיק.

משום מה, התנה התובע את סגירת התיק בכך שלא אבקש להשיב את התפוסים שנתפסו בחוסר חוקיות (הסמים).

התפשרתי איתו על זה ..

04/08/2026

שר התנינים הפיתות והטיק טוק;

תעלות לתנינים בנגב,
אבל אפס חקירות בתחנה:
לאן נעלמה המשטרה?

כסניגור פלילי, אני מבלה את ימיי ולילותיי בבתי משפט ובתחנות משטרה. אני רואה מקרוב את המערכת שאמורה להגן על אזרחי ישראל, והמסקנה שלי מבהילה: בזמן שהציבור נוהר אחרי סיסמאות ריקות ורעיונות הזויים על פתרונות קסם, המציאות בשטח רקובה מהיסוד.

העובדה שמאות אלפים עדיין מאמינים ששר שמציע גימיקים תקשורתיים ותוכניות מנותקות מהמציאות, ועיקר עיסוקו הוא בפיתות ובטיק טוק, יפתור את הפשע המשתולל, היא עדות לעיוורון קשה.

הפשע לא ייעצר על ידי כותרות בעיתונים,
הוא ייעצר על ידי עבודה סיזיפית, מקצועית ויסודית.
אלא שהעבודה הזו פשוט לא קיימת.
בואו נדבר על המשטרה האמיתית,
זו שלא נמצאת בטיקטוק:

בטלנות מובנית:
תחנות המשטרה הפכו למשרדים של פקידים.
קשה למצוא חוקר שמוכן לקום מהכיסא הממוזג, לצאת לשטח, לאסוף ראיות פורנזיות או לגבות עדויות בזמן אמת.

סגירת תיקים בסיטונאות:
שיטת העבודה הפכה לשיטת "העתק-הדבק".
תיקי אלימות, פרוטקשן, פריצות ועבירות רכוש נסגרים תוך שעות ספורות תחת העילה השערורייתית של "עבריין לא נודע" או "חוסר עניין לציבור". תיקי ראיות מובהקים נסגרים תחת הכותרת ״העדר ראיות״.

אין ניסיון לחקור, אין שאיפה לפענח.

תרבות של התרפסות:
במקום להתמקד בבניית תוכניות עבודה מקצועיות לטווח ארוך, צמרת המשטרה עסוקה מדי יום בליקוק והתרפסות בפני הדרג הפוליטי.
המינויים והקידומים נקבעים לפי מידת הנאמנות לשר, לא לפי הצלחות במלחמה בפשיעה.

בזמן שראשי המשטרה עסוקים בלרצות את השר ובלהגות רעיונות מופרכים כמו חפירת תעלות מים עם תנינים כדי שיאכלו אסירים נמלטים, הרחובות מדממים.

עורכי דין נורים במשרדיהם, אזרחים חפים מפשע נפגעים בפיצוצי מטענים, ומשפחות הפשע מנהלות את המדינה.

הציבור בישראל חייב להתעורר ולהבין:
ביטחון אישי לא קונים בהצהרות לוחמניות.
הוא נבנה על ידי חוקרים חדים, בלשים נחושים ומערכת אכיפה עצמאית שעובדת בשביל האזרח - ולא בשביל הפוליטיקאי התורן.

בן גביר עשה מספיק נזק -
ומי שנכשל בתפקידו שיפנה את כיסאו ..

28/07/2026

מול שער ריק;
אי אפשר לעמוד הבוקר מול המסך,
לצפות בשידור החי מהיכל בית המשפט העליון,
ולא להרגיש שילוב עמוק של קבס מוסרי
ותדהמה משפטית.

הרכב חסר תקדים של תשעה שופטים - בראשות שופט שמרן וממלכתי כמו נעם סולברג - נאלץ לבזבז את זמנו היקר, להפסיק טיפול באלפי תיקים של אזרחים מהשורה, רק כדי לנהל את משחק הפוקר הפוליטי המכוער והציני ביותר שנראה כאן מאז קום המדינה.

הדיון הבוקר על "חוק עקיפת העריקים" הוא לא אירוע משפטי. הוא זירת פשע דמוקרטית שבה השחקן המרכזי פשוט בחר שלא להתייצב למשפט.

הממשלה הזו לא שלחה נציג להגן על החוק.
למה לה? הרי הם ידעו מראש, עוד לפני שהדיו יבשה על דפי החקיקה בבליץ הלילי של הכנסת, שהחוק הזה הוא תועבה חוקתית.

הם ידעו שהוא יורק בפרצופם המיוזע, המדמם והקרוס של המילואימניקים שנמקים כבר שלוש שנים ברצף תחת נטל הלחימה. הם ידעו שאין שום קונסטרוקציה משפטית בעולם שיכולה להגן על מתן פטור גורף ואוטומטי ממעצר פלילי לעשרות אלפי עריקים, בזמן שחבריהם לקבוצת הגיל נקברים.

הם ידעו - וזו בדיוק הייתה התוכנית.
״הגאונות״ הצינית של "ממשלת החרפה" הזו מבוססת על שיטה קבועה: מחוקקים בכוונה חוקים בלתי חוקיים בעליל. יועמ"ש הכנסת עצמו עומד הבוקר באולם, חפוי ראש, ומודה בזמן אמת בפני השופטים: "נפלו פגמים חמורים, החוק מפלה, אין ברירה אלא לבטל אותו".

אבל לחברי הקואליציה זה לא מפריע.
להפך, זה הניצחון שלהם; הם לא רוצים חוק - הם רוצים פסילה. הם צריכים שבג"ץ יעשה את העבודה המלוכלכת ויבעט את החרפה הזו מכל המדרגות, כדי שבאותו רגע ממש יוכלו מכונות הרעל לפתוח את הג׳ורה. כדי שהשופרות יוכלו לעלות לדוכן, לזעוק חמס, ולהכתיר את בג"ץ כאויב העם.

כדי שהביביסטים בטוויטר ובאולפנים ימשיכו לצרוח בסיסמאות ריקות ש"השופטים מנהלים את המדינה" ו"בג"ץ מבטל חוקים של נבחרי הציבור".

זו הנדסת תודעה מתוחכמת של קבוצת פוליטיקאים פחדנים, שמקריבים את שלטון החוק, את ביטחון המדינה ואת ערך השוויון על מזבח ההישרדות הפוליטית שלהם.

היום הם משחקים מול שער ריק -
משום שהם עצמם רוקנו את השער מכל טיפה של יושרה, מוסר וממלכתיות. השופטים יפסלו את החוק, כי אין להם ברירה אחרת מול הטימטום והאפליה. הממשלה תקבל את ה"אויב" שהיא הייתה צריכה כדי להמשיך להסית.

והמילואימניקים?
הם ימשיכו לארוז את הקיטבג ולחזור לסבב רביעי וחמישי ושישי - בעוד החרדים יושבים במזגן ולומדים דיני שפחות ו״שור נגח פרה״ מלפני 2000 שנים.

בעוד 3 חודשים - מ. ה. פ. ך !!!

07/07/2026

הידעתם? ביבי מכהן כראש ממשלה כמעט 19 שנים;

כעורך דין, כשאני מביט על הנתונים המספריים היבשים של הנהגת המדינה, אני לא רואה הישג פוליטי - אני רואה כרוניקה של קריסת מערכות חוקתית.

נכון לשנת 2026, בנימין נתניהו מכהן במצטבר כ-18 שנים ו-9 חודשים (למעלה מ-6,800 ימים) בראשות הממשלה. הוא עקף מזמן את ראש הממשלה הראשון, דוד בן גוריון - שכיהן במצטבר 13 שנים ו-127 ימים (4,875 ימים במצטבר) - והפך למנהיג שיושב על כס השלטון את תקופת הזמן הארוכה ביותר בתולדות המדינה.

הבעיה כאן היא לא פרסונלית, אלא מבנית.
שלטון ממושך כל כך, המתפרש על פני שלושה עשורים שונים בידיו של אדם אחד, משחית באופן עמוק את המדינה ואת מוסדותיה משלוש סיבות משפטיות ומשטריות:
א. השתלטות על שומרי הסף:
לאורך כמעט 19 שנה, ראש ממשלה ממנה, באופן ישיר או עקיף, את ראשי המערכות הרגישות ביותר - שופטים, מפכ"לי משטרה, ראשי שב"כ ומוסד, יועצים משפטיים ומבקר מדינה. כשאדם אחד שולט במינויים האלה במשך דור שלם, נוצרת תלות מבנית, ושומרי הסף מפתחים בהדרגה נאמנות אישית למנהיג במקום למדינה.

ב. טשטוש הגבול בין המנהיג למדינה:
שלטון ארוך מייצר אצל השלטון ומקורביו תפיסה מעוותת לפיה "החוק, המדינה ומוסדותיה הם נכס פרטי". כל ביקורת משפטית הופכת ל"בגידה", כל חקירה הופכת ל"רדיפה", והאינטרס האישי לשמירה על הכיסא נצבע בצבעים של "אינטרס לאומי עליון".

ג. רמיסת עקרון חילופי השלטון:
דמוקרטיה חיונית זקוקה להזרמת דם חדש, לרעיונות רעננים ולמנהיגות שלא שקעה בקיבעון ובמנגנוני שימור כוח אובססיביים.

מדוע חובה לשנות את חוק היסוד?
ישראל היא דמוקרטיה פרלמנטרית, ובמדינות כאלה (כמו בריטניה או גרמניה) לרוב אין הגבלת כהונה משום שהפרלמנט אמור לאזן את ראש הממשלה. אך במציאות הישראלית, שבה הקואליציה משועבדת לחלוטין לממשלה, ששולטת בפרלמנט, המנגנון הזה כשל לחלוטין.

לכן, כחלק ממתווה החירום החוקתי להצלת
הדמוקרטיה, חובה לתקן את חוק יסוד:
הממשלה ולהגביל את הכהונה ל-10 שנים במצטבר (מודל "שעון עצר", שאינו מקפח מנהיג שקדנציה שלו התקצרה עקב בחירות מוקדמות).

הגבלה כזו אינה פוגעת בדמוקרטיה - היא המגן האחרון שלה מפני הפיכתה של ישראל לדמוקרטיה חלולה שבה יש בחירות, אבל אין בה שום תחרות הוגנת.

המדינה הזו שייכת לאזרחיה, לא לאדם אחד!!

יעקב שקלאר משרד עורכי דין Jacob Shklar Law Office

01/09/2026

31/08/2026

30/08/2026

16/08/2026

15/08/2026

09/08/2026

05/08/2026

04/08/2026

28/07/2026

07/07/2026

Address

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category

Listing takedown request