18/05/2020
פשיטת רגל בהליך החדש של חדלות פירעון
האפשרות בבחירה של חייב בהליך פשיטת רגיל אינה דבר פשוט ויש בה לסמל עבור כל חייב שהגיע לנקודה בה כשל. עם זאת, חשוב שאותם חייבים יבינו שבהליך זה מספר יתרונות שיאפשרו לכל חייב לצאת מהפלונטר הלא פשוט אליו נקלע וזאת בליווי מקצועי של עורך דין פשיטת רגל. הליך פשיטת הרגל נחשב להליך מורכב של שיקום כלכלי לא פשוט שיש ומומלץ לעשותו יחד עם עורך דין מחיקת חובות המכיר את התחום מקרוב. במסגרת הליך, שבו רואה המדינה כתוכנית הבראה לחייבים, קיימים מספר שלבים ונקודות שחשוב להכיר ולהיות מודעים אליהם, כשבין היתר נכנסה לתוקף בספטמבר 2019 רפורמה סביב נושא חדלות הפירעון אשר מטרתה לקצר ולייעל את ההליכים.
ההליך הישן של פשיטת רגל
בהליך זה נמצא אדם אשר נפרד מנכסיו וחדל מלהיות הבעלים עליהם וזאת במטרה שיוכל לשלם את החובות שיצר לנושיו. לרוב, למי שהכריז על עצמו כפושט רגל הגיע לנקודה בה אין הוא מחזיק בנכסים והוא נכנס להליך זה גם עבור קבלת הגנה ועיכוב של הליכים משפטיים המתנהלים נגדו כשבטווח הארוך – השאיפה היא להיות מסוגל לפתוח דף חדש.
מטרת ההליך היא קיבוץ כל נכסיו והכנסותיו של החייב, כשאת הנכסים שעדיין קיימים בבעלותו ניתן למכור ובכך להשיב את חובותיו לנושיו בזריזות וביעילות ללא הליך שימשך לאורך שנים רבות. במשך שנים היה ההליך הישן של פשיטת הרגל מקור רחב לביקורת משני צידי המתרס. הן של החייב עצמו, אשר נאלץ בהסדרת הליך זה לוויתורים כואבים ולקושי להשיב חובותיו, והן מצד הנושים אשר זכו לקבל רק חלק מהחוב וגם אז רק בתהליך ארוך ומייגע של מספר שנים.
מה מביא חייבים לראות בהליך של פשיטת רגל מוצא חיובי למצבם?
במקרים רבים, אדם אשר צבר כנגדו מספר של נושים להם הוא חייב כספים, מוצא עצמו בתוך זמן קצר נאלץ להתמודד בהליכי הוצאה לפועל קשים המביאים אותו להתמודדות יומיומית קשה כנגד העיקולים המוצאים ומיושמים נגדו - הגבלות על חידוש רישיון הנהיגה, חידוש הדרכון, זימונים לחקירות ואף סכנה במאסרים. חלק מלחצים אלו אמורים להוות מנופי לחץ כנגד החייב ולגרום לו לשלם את הכספים אותם הוא חייב לנושיו.
העיסוק היומיומי של חייבים רבים סביב רצונם להשיב חובותיהם וההתנהלות מול מערכות המדינה שבנקודה זו לוקחת חלק משמעותי בהשבת חובותיו לנושים, מביאה חייבים רבים לשקול דרכים אחרות. אלו המגיעים לפגישה עם עורך דין המומחה בתחום כלכלי זה, ושניהם מוצאים בהליך פשיטת הרגל כזה המתאים למצבו של החייב ובו ניתן להגיע להסדר, אמנם כואב ומגביל, אך כזה שיש בו אופק ויכולת להסדיר את החובות בטווח זמן ובקצב המקובל על הנושים.
ההליך החדש של פשיטת רגל
בספטמבר 2019 נכנסה לתוקף רפורמה חדשה סביב נושא הליך פשיטת הרגל. השינוי המשמעותי נוגע לנקודה בתוך התהליך בנושא של חדלות פירעון מצד החייב. מדובר בצומת משמעותי בהליך ובו חשוב שאת החייב ייצג עורך דין חדלות פירעון. מטרת חדלות הפירעון לקצר ולייעל את ההליכים תוך שימת דגש שאלו נעשים בתחום הזמן הסביר עד ארבע שנים ומאזנים בצורה הוגנת יותר בין האינטרסים של החייב והנושים. בבסיס רפורמה זו קיימת הבחנה בין חובות העולים על כ-150 אלף ₪ לבין חובות מתחת לסכום זה. אלו שחובותיהם הם מעל לסכום זה יהיו רשאים להיות מועמדים להיכנס להליך של חדלות פירעון ושיקום כלכלי.
במסגרת הרפורמה החדשה ניתנת גם תשומת לב לאפשרות להגדיל את שיעור החוב לנושים. החוק, במסגרת הרפורמה החדשה, קובע שכרבע מהנכסים המשועבדים שעבוד צף (שעבוד שאינו על נכס מסוים של החייב) יועברו לנושים הכלליים. מהלך זה אמור להבטיח את הגדלת החזרת החובות עבור הנושים הנחשבים "רגילים" – ספקים, בתי עסק ואנשי פרטיים אשר גם להם חייבים כספים.
הגישה והראייה החברתית מאחורי הרפורמה החדשה
בבסיס הרפורמה החדשה ישנו העיקרון ברצון להביא לשיקומו הכלכלי של החייב וזאת תוך יכולת בלימה של מהלכי הנושים ומקסום הליכי הגבייה. בהתאם לכך, מאפשרת הרפורמה החדשה הקלה משמעותית על החייב וזאת כדי לאפשר שיקום אמיתי והיפטרות מהחובות.
גישה זו רואה בחייב לא כאדם שיש להטיל עליו אות קלון וזאת למול התפישה הרחבה בחברה הישראלית שכל אדם הנקלע למשבר כלכלי של חובות עשה כך מתוך גישה של רמאות. ועדיין, החוק הישראלי מתייחס בחומרה למקרי חוב אשר יתגלו ככאלו שנבעו מתוך מעשי רמייה, אלו שנהגו בתום לב ובמקרים בהם אנשים יראו בהליך חדלות הפירעון החדש כמקור אותו יוכלו לנצל לרעה. מקרים אלו מאפשרים לכונס הנכסים הרשמי לפעול בצורה רחבה כנגדם וזאת מתוך העובדה שקיבל לידיו סמכויות פליליות במקרים אלו.
האקט הראשון של הליך חדלות פירעון ושיקום כלכלי
על פי החוק בישראל, הליך של חדלות פירעון יתחיל באמצעות מתן צו לפתיחת הליכים כאשר אז מתחילה בדיקה שמטרתה היא ביסוס מצבו הכלכלי של החייב והתנהלותו אשר הביאה אותו למצב של חדלות פירעון. עבור בדיקה זו ממונה נאמן לנכסי החייב וחל איסור באותה עת על פריעת החובות. בסוף הליך הבדיקה הנאמן ימליץ על תוכנית פירעון החובות ובית המשפט יביא לקיום של דיון בהצעה ובסופה יוציא צו לשיקום כלכלי.
בהתאם לצו לשיקום כלכלי יש מימוש של נכסי החייב עבור פירעון החובות לנושיו בנוסף להסדרי תשלומים תקופתיים להם מתחייב החייב בהתאם להכנסותיו השוטפות. במקרים אשר לחייב אין נכסים, והכנסותיו השוטפות מספקות את צרכיו החיוניים יש מקום לקבלת צו הפטר לאלתר.
השפעת הרפורמה עבור חברות
במקרים בהם מדובר על חובות של חברות, יוצרת הרפורמה תשתית לקידום של הסדרי חוב עוד בשלבים מוקדמים בהם יש זיהוי של קשיים כלכליים תחת מסגרת של "משא ומתן מוגן". הליך זה אמור ליצור סביבה בטוחה אשר תאפשר קידום יעיל ומהיר של הסדרי חוב ובכך יצמצם משמעותית מקרים רבים של תופעות ה"תספורות" הידועה לשמצה.
הרפורמה אף מתייחסת לנושאי משרות בחברות לפעול כדי להביא לצמצום היקף חדלות הפירעון טרם פתיחת ההליך באופן רשמי. על חברות רבות להבין שהרפורמה החדשה יש בה לעודד אותן לעשות שימוש נבון בשירותיו של עורך דין חובות אשר יוכל להעניק לכל חברה את התמונה הרחבה אודות "עשה ואל תעשה".
הפחתת הנטל על בתי המשפט
מטרה נוספת ברפורמה נוגעת לרצון להקל את העומס בבתי המשפט ובכך תיקים של יחידים חייבים יועברו מבתי המשפט של כונס הנכסים הרשמי לעבר מערכות ההוצאה לפועל. העברת הטיפול למערכות מנהליות יש בה, כאמור, להקל על בתי המשפט ואף להביא לקיצור ההליכים והפחתה של הנטל הבירוקרטי שהליכים אלו ייצרו עד כה.
