עורכת דין ומגשרת צליל כהן

עורכת דין ומגשרת צליל כהן הדף העסקי של עו"ד ומגשרת צליל כהן. התמחות בדיני חברות ושותפויות, נדל"ן, קניין ופטנטים

זיהום הסלמונלה הפך בשבועיים האחרונים לנושא המדובר ביותר בארץ. עכשיו נכנס גם הצד המשפטי בעניין כאשר בקשה לתביעה ייצוגית ה...
15/08/2016

זיהום הסלמונלה הפך בשבועיים האחרונים לנושא המדובר ביותר בארץ. עכשיו נכנס גם הצד המשפטי בעניין כאשר בקשה לתביעה ייצוגית הוגשה נגד סלטי שמיר, מפעל "טחינת הנסיך" והרשתות שופרסל ויוחננוף על סך כ-6.7 מיליארד שקל (לפי תחשיב של כ-1,000 שקל לכל תובע).
עוד קודם לכן, בשבוע שעבר, הוגשה תביעה ייצוגית על סך מיליוני ש"ח כנגד יוניליוור על סלמונלה בקורנפלקס.

התביעות הייצוגיות הענקיות הללו, הן עוד דוגמא לחשיבות של התביעות הייצוגיות, אם כי כאן מדובר בתביעות ענקיות בגין רשלנות עצומה, שאף זכתה לסיקור נרחב מאוד בכלי התקשורת.

בשבוע שעבר דנתי כאן על האגרה ששוקלת השרה איילת שקד, להטיל על כל מי שרוצה להגיש תביעה ייצוגית. במקרה הנ"ל לא יהיה בעיה לתובעים לשלם כל אגרה אותה תחליט בסופו של דבר השרה, מכיוון שמדובר בתביעה גדולה שסביר להניח שתסתיים עם ניצחון לצד התובע. מצד שני, ישנם תביעות קטנות רבות שלא זוכות לחשיפה תקשורתית גדולה ויכולות להתמוסס במידה ויוטל עליהן אגרה גדולה. יהיה מעניין להמשיך לעקוב אחרי הנושא ולהמתין להחלטת השרה בנידון.

התביעה, שהוגשה גם נגד הרשתות שופרסל ויוחננוף, דורשת פיצוי של כ-6.7 מיליארד שקל לפי תחשיב של כ-1,000 שקל לתובע ■ סלטי שמיר: שוקלים צעדים משפטיים נגד "טחינת הנסיך"

ענק. כך ניתן להגדיר את הג'ודוקא אורי ששון. רק בן 26, אבל מלא בהשראה וצניעות שכולנו צריכים ללמוד ממנו. זאת לא רק הזכייה ה...
14/08/2016

ענק. כך ניתן להגדיר את הג'ודוקא אורי ששון. רק בן 26, אבל מלא בהשראה וצניעות שכולנו צריכים ללמוד ממנו.

זאת לא רק הזכייה המדהימה במדליה, זו בעיקר ההתנהלות מול הג'ודוקא המצרי שניסה לעורר פרובוקציות פוליטיות. ששון לא החטיא את המטרה, כיבד את היריב המובס (שמנגד המשיך בהתנהגות האנטישמית שלו) ועשה את כל הדרך עד המדליה וכמעט עד הגמר...

כילידת ירושלים, אורי ששון הביא המון גאווה לא רק למדינה, אלא גם לבירה שלנו. הוא סמל להצלחה, השקעה ומוטיבציה. כל הכבוד אורי!
#גאווהירושלמית

בשבוע שעבר שיתפתי אתכם באחת הסוגיות המעניינות המתרחשות כיום: הכוונה של שרת המשפטים איילת שקד לקבוע אגרה על תביעות ייצוגי...
10/08/2016

בשבוע שעבר שיתפתי אתכם באחת הסוגיות המעניינות המתרחשות כיום: הכוונה של שרת המשפטים איילת שקד לקבוע אגרה על תביעות ייצוגיות. אלא שמאז נוצרה סערה סביב הנושא (מצד ארגוני זכויות שונים וגם מצד עו"ד רבים) וכיום פורסם כי השרה בוחנת חלופות להצעה המקורית שלה (הטלת אגרה בסכום של 50-60 אלף ש"ח).

בין היתר בוחנת השרה את החלופות הבאות:
1. פטור מאגרה - השופטים הדנים בייצוגיות יחליטו האם לתת פטור מאגרה, מהלך זה בא לקראת תובעים חלשים ובכך לא תמנע מהם אפשרות להגיש תביעה.

2. הטלת אגרה בסכום מופחת - הפחתה של האגרה מהסכום המתוכנן של 50-60 אלף ש"ח, לסכום של 10-30 אלף ש"ח. חלופה זאת עדיין תקשה על תובעים קטנים ליזום תביעות ייצוגיות.

3. הוצאות מינימליות על התובע ובא-כוחו - סכום מינימום של הוצאות שיוטלו על תובע ובא-כוחו שהגישו תביעה ייצוגית, שהתבררה כתביעת סרק או כתביעה מנופחת - למשל בגובה של 10% או 20% מסכום התביעה. חלופה זאת צפויה למנוע הגשה של תביעות סרק.

4. תשלום מקדמה על-חשבון האגרה: חלופה זה המקודמת בידי ראש לשכת עו"ד אפי נוה, היא ליצור בתביעות ייצוגיות מנגנון אגרה דומה למנגנון הייחודי הקיים בתביעות נזקי גוף, שבאמצעותו המחוקק הקל על התובעים.

מהי לדעתכם ההצעה המועדפת? במידה ויוחלט לעשות רפורמה, צריך לשקול לדעתי את את אחת משתי החלופות: חלופה מספר 1 (בשילוב הפחתת האגרה) וחלופה מספר 4.

"גלובס" חשף כי שרת המשפטים מתכוונת להטיל אגרה קבועה של 50-60 אלף שקל על תובעים ייצוגים ■ בעקבות גל ביקורת, היא בוחנת לרכך את רוע הגזירה

הפעם פוסט שמתייחס לעורכי דין ולשון הרע:זהו מקרה על עורכת דין מתל אביב אשר הוטל על חשבון הבנק העסקי שלה וחשבון הבנק הפרטי...
08/08/2016

הפעם פוסט שמתייחס לעורכי דין ולשון הרע:
זהו מקרה על עורכת דין מתל אביב אשר הוטל על חשבון הבנק העסקי שלה וחשבון הבנק הפרטי של בעלה, עיקול בעקבות חוב ארנונה בסך 1600 ש"ח על נכס שבכלל רשום על בעלה.
עורכת הדין הגישה תביעה בגין לשון הרע ודרשה לחייב את העירייה לפצות אותה ב-100 אלף שקל בטענה שבהטלת העיקול על חשבון הבנק העסקי שלה הייתה כוונה לפגוע בה. העירייה מנגד טענה שהעיקול הוטל כדין וכי הנכסים הרשומים על בעלה, שייכים גם לה ולכן גם היא נחשבת "מחזיקה" לצורך חיוב בארנונה.

השופטת כוכבה לוי פסקה כי הטלת העיקול מהווה השפלה, ביזוי ופגיעה בשמו הטוב. היא הסבירה שדי בכך שפקידי הבנק נחשפו לעיקול כדי שיראו בבעל החשבון "משתמט חובות". זאת, בפרט כשמדובר בעורכי דין "ששמם הטוב הוא למעשה המוניטין העיקרי שלהם". בעקבות כך קבעה כי עיקול חשבון הבנק של התובעת היה הוצאת לשון הרע.

בית המשפט קבע שעורכת הדין תפוצה ב-8500 ש"ח (ולא 100 ש"ח מכיוון שלא הוכיחה שהעיקול הוטל "בכוונה לפגוע").

אין לי ספק כי תקדים זה עשוי לתת גב עבור עורכי דין ואנשי מקצוע נוספים הנתקלים במקרים דומים. זהו גם מקרה קלאסי שבו עורכי הדין נעמדים על הרגליים ונלחמים על שמם הטוב.

בית משפט השלום בתל אביב קבע לאחרונה שהעירייה תפצה ב-8,500 שקל עורכת דין תושבת העיר, שחשבון הבנק שלה עוקל בשל חוב ארנונה של 1,600 שקל על נכס השייך בכלל לבעלה. השופטת כוכבה לוי קבעה שעיקול חשבון מהווה השפלה, ביזוי ופגיעה בשם הטוב

שימו ♥ : פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי מעתה יהיה ניתן לפצות תאגיד ללא הוכחת נזק על פגיעה בשם הטוב. מה זה אומר ...
07/08/2016

שימו ♥ : פסק דין חדש של בית המשפט העליון קובע כי מעתה יהיה ניתן לפצות תאגיד ללא הוכחת נזק על פגיעה בשם הטוב.

מה זה אומר לגבי הצרכנים ומקבלי השירותים? מהיום כשאתם מביעים דעה וכותבים ביקורת (שלילית כמובן) באינטרנט על תאגיד כלשהו בגין שירות או מוצר שרכשתם ממנו, אתם חשופים יותר מתמיד לתביעת דיבה מצד התאגיד. לכן הייתי ממליצה כי מעתה תהיו קפדניים יותר והתרכזו בכתיבת ביקורת עניינית שיש בה עניין לציבור, ולא כזאת שיכולה לגרום לתביעה מצד התאגיד.

עד לשבוע החולף היו שני סעיפים בחוק שיצרו קושי עבור התאגידים: סעיף אחד קובע שתאגיד לא יקבל פיצויים מנתבע, אלא במקרה שנגרם לאותו תאגיד נזק (אותו הוא צריך להוכיח).
סעיף אחר מתייחס לפסיקת פיצויים בלא הוכחת נזק, לטובתו של תובע שהוכיח פגיעה בשמו הטוב.
כעת, בית המשפט פסק כי מותר לפצות תאגיד ללא הוכחת נזק, בעקבות פגיעה בשם טוב וזאת, למרות ההוראה בפקודת הנזיקין.

את פסק הדין החדש קיבל המשנה לנשיאת בית המשפט העליון, השופט אליקים רובינשטיין בצוותא עם השופטים יצחק עמית וצבי זילברטל.

השופט הסביר את הקושי בהוכחת הנזק בעקבות פגיעה בשם טוב, תוך ששרבב לדבריו עקיצה אודות מחקרים "אובייקטיביים" המוגשים בהליכים מסוג זה. כעת יצטרכו הצרכנים ומקבלי השירותים להיות זהירים בלשונם

סוגייה מעניינת מאוד אחריה אני עוקבת ואותה רציתי לשתף עמכם:שרת המשפטים איילת שקד יוזמת בשבועות האחרונים מהלך שבו הגשת תבי...
03/08/2016

סוגייה מעניינת מאוד אחריה אני עוקבת ואותה רציתי לשתף עמכם:
שרת המשפטים איילת שקד יוזמת בשבועות האחרונים מהלך שבו הגשת תביעה ייצוגית תגרור עמה אגרה של 50-62 אלף ש"ח. היוזמה זכתה לתמיכה של גורמים רבים, אך מנגד היא גם יכולה לגרום לגזר דין מוות לעשרות תביעות ייצוגיות מוצדקות שמוגשות מדי שנה.

בכתבה המצורפת מצוינות שתי דוגמאות של תביעות ייצוגיות מהשבוע האחרון בהן ניתן פסק דין לטובת התובעים (ייצוגית נגד חברות ביטוח וייצוגית נגד החברות קליניקות כרמל ומנדרין אחזקות בגין חוק הספאם), פסיקות שהן הדוגמא הטובה ביותר ליכולת של תביעה ייצוגית להשיג הרתעה.

האם התביעות הללו היו מוגשת אילו הוטלה אגרה כבדה על מגישיה? לא בטוח בכלל.. יהיה מעניין לעקוב אחרי הסוגיה הזאת וכמובן שאשמח לשמוע את הדעה של חבריי וחברותיי.

אגרה של עשרות אלפי שקלים על הגשת תביעה ייצוגית - כפי שמציעה שרת המשפטים, איילת שקד - היא גזר דין מוות לייצוגיות מוצדקות רבות ■ שקד מכריזה על הקלת הרגולציה מיום שנכנסה לתפקיד - אבל אי־אפשר גם להפחית רגולציה וגם להרוג את הייצוגיות

פרשת החברות של ענבל אור הגיעה היום לסיומה כאשר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין פסק: " החברות יפורקו על ידי...
01/08/2016

פרשת החברות של ענבל אור הגיעה היום לסיומה כאשר שופט בית המשפט המחוזי בתל אביב איתן אורנשטיין פסק: " החברות יפורקו על ידי בית המשפט". כמו כן קבע השופט על צו כינוס לנכסיה כפי שאמר במהלך הדיון: "הוכח שבעלת השליטה חדלת פירעון גם בהיבט האישי. גם בטעם זה יש כדי להעצים את הצורך במתן צו כינוס לנכסיה".

בהליך הפירוק ייכנס המפרק את נכסי החברה, לאחר מכן יממש אותם ולבסוף יחלק תמורתם בין נושי החברה בהתאם לסדר הקדימות הקבוע בדין ותקנון החברה. למעשה המפרק מנסה להשיג את התמורה המקסימלית על הנכסים הקיימים של החברה ובמקרה זה, מדובר גם בנכסים האישיים של ענבל אור, שכן נפסק נגדה גם צו כינוס לנכסיה. לא מן הנמנע שההליך צפוי להימשך תקופה ארוכה של שנתיים-שלוש וטרם ידוע איזה חלק מהחוב יקבל כל אחד מהנושים.

ובנימה אישית, בסיום הדיון טענה ענבל אור "אם אני בלונדינית יותר קשה להאמין לי", אז מבלונדינית לבלונדינית, אני בטוחה שאין קשר בין צבע השיער לבין רמת האמון.

יום מסקרן וגורלי צפוי ליזמית הנדל"ן ענבל אור ולחברה שברשותה "אור סיטי נדל"ן": שופט בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, צפו...
01/08/2016

יום מסקרן וגורלי צפוי ליזמית הנדל"ן ענבל אור ולחברה שברשותה "אור סיטי נדל"ן": שופט בית המשפט המחוזי, איתן אורנשטיין, צפוי למסור את החלטתו בפרשה-האם החברה המתנהלת כיום תחת צו פירוק זמני, יהפוך לקבוע או יוסר.

אתמול קיימה אור פגישה עם חלק מהנושים שלה, בה החתימה חלק מהם על תצהיר המבקש מבית המשפט ארכה של 14 ימים נוספים לפני קבלת גזר הדין של אורנשטיין. בפרק זמן זה טוענת אור, תנסה להגיע להסדר עם הנושים וזאת על מנת למנוע את פירוק החברה. חשוב לציין כי רק חלק קטן מהנושים (כ-100 על פי טענת אור מתוך למעלה מ-700 נושים בפועל) חתמו על ההסכם וכי הפגישה אמש הייתה בלתי רשמית ונעשתה כאשר תחת החברה קיים צו פירוק זמני, דבר שלא בטוח מתקבל ב"אהבה" על ידי מערכת המשפט.

הרבה שאלות נשארות פתוחות בשעות הקרובות: האם אורנשטיין יקבל את הבקשה של אור ושל חלק מנושיה וייתן לה ארכה של 14 ימים נוספים? ואם זה יקרה, האם היא באמת תצליח להגיע להסדר כספי מול הנושים? או שמא בכלל לא תקבל את גלולת ההצלה ותמצא את עצמה כבר מהיום בערב תחת הליך פירוק קבוע.

השורה התחתונה שלי: מבחינה משפטית, קשה מאוד לקבל הערכה מה יפסוק אורנשטיין, אך אני סבורה כי בכל החלטה שתתקבל, הפרשה רחוקה מלהסתיים בקרוב..

http://www.calcalist.co.il/local/articles/0,7340,L-3694461,00.html

ביהמ"ש המחוזי בתל אביב יכריע בעניין הליך פשיטת הרגל שבו נמצאת בעלת קבוצת אור סיטי נדל"ן. אמש בפגישת הנושים אמרה אור: "כל מי שהפקיד אצלי את כספו יקבל אותו עד השקל האחרון"

ענבל אור תכנס פגישת נושים ביום ראשון, במהלכה היא תציג הסדר לנושי החברות בקבוצת אור סיטי נדל"ן שיהוו לדבריה חלופה להליכי ...
28/07/2016

ענבל אור תכנס פגישת נושים ביום ראשון, במהלכה היא תציג הסדר לנושי החברות בקבוצת אור סיטי נדל"ן שיהוו לדבריה חלופה להליכי הפירוק. זאת על אף שבית המשפט טרם הכריע בנוגע להליכי הפירוק של החברות שלה שנמצאות בהליך הקפאת הליכים.

הסדר נושים הוא סעיף שמציע אלטרנטיבה עתירת יתרונות למסלול של בטרם הכרזה על חייב כפושט רגל. למעשה מנסה אור לבחור במסלול חלופי לפשיטת רגל, בוא היא תציע לנושים הסדר שבמידה ויתקבל, יגרום להקפאת תהליך ההכרזה עליה כפושטת רגל.

חשוב לציין כי בית המשפט יאשר בקשה להסדר נושים לפי סעיף 19א לפקודת פשיטת הרגל רק אם יתרשם שיש יסוד סביר להניח שהחייב יעמוד בתשלום של לפחות שלושים אחוזים מכל חוב לא מובטח. בחלק מהמקרים יקבע בית המשפט ערובות שיבטיחו קיום ההסדר.
תנאי נוסף למתן אישור להצעת ההסדר על ידי בית המשפט המחוזי, הוא שניתן אישור להצעת ההסדר על ידי רוב הנושים (51% מהנוכחים ו/או שהביעו עמדה לבקשה/הצעה) ויחד עם זאת, שיש להם 75% מסך הנשייה הכולל.

המהלך של ענבל אור הינו מהלך שאם ייצא לפועל יכול להציל אותה מפירוק (למרות שטרם נפסק נגד החברה הליך פירוק), ויהיה מעניין לראות האם תצליח בסופו של יום להגיע להסדר שיהיה מקובל על הנושים ובעיקר על בית המשפט.
חשוב להבהיר כי מבחינה משפטית וחוקית אין לאור סמכות לכנס את פגישת הנושים וגם כאן יהיה מעניין לראות כיצד יגיב בית המשפט.
חלק מהתשובות לבטח נקבל כבר בתחילת השבוע, כמובן שאמשיך לעקוב אחרי המהלך ולעדכן אתכם. סופ"ש מהנה לכולם!

אור מבקשת לקיים אסיפה ביום ראשון הקרוב, זאת למרות שבית המשפט טרם הכריע בנוגע לבקשתה לעצור את הליך הפירוק לחברה שבבעלותה

Address

החשמונאים
Ramat Gan

Telephone

+972507647933

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when עורכת דין ומגשרת צליל כהן posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to עורכת דין ומגשרת צליל כהן:

Share