19/05/2024
סיפור מעט ארוך אך חשוב, על כאב ותקווה של מתגרשים..
לילך באותה תקופה היתה נשואה 7 שנים לעמרי.
בת 39, משרה מלאה עם פוזיציה מעולה לקידום
+ אמא ל2 ילדים (גם משרה מלאה...)
הפחד היה הדבר העיקרי שעלה בשיחה הראשונה ההיא.
מה יהיה על הילדים?
למה בכלל הוא מתגרש ממני?
כן יש דברים לא טובים, אבל מבחינתי היינו הולכים עוד היום לטיפול.
כל ההשקעה שלי במשפחה – והכל ירד לטמיון?!
הסלט הזה של הרגשות מאפיין הרבה מתגרשים.
בפרט אם הצד השני הוא שיזם את התהליך.
המחשבה שהילדים יקרעו בין 2 בתים,
המחשבה שתצטרכו לוותר על חצי מנכסים שמעולם לא דמיינתם שלא יהיו שלכם, אלו מחשבות שכמעט בלתי אפשרי לשאת.
וזה גם מה שקרה ללילך - עמרי בחר להתגרש והיא תשלם..
כבר בפגישה הראשונה, היה ברור שישנם פערים לא מבוטלים
סביב נושא הילדים וסביב נושא הרכוש.
הטונים עלו באופן שבקושי היה ניתן לקיים את הפגישה.
אך מה שנאמר בין השורות היה עוד יותר משמעותי –
הפערים הגדולים יותר נמצאים במצב הרגשי.
עמרי מעכל ומחשב את המהלך כבר שנתיים.
לילך גילתה עליו רק לפני שבועיים כשהתוודה בפניה.
המפגש הבא כבר היה רק עם לילך.
בתחילת הפגישה עוד דיברה על נוסחאות לחישוב מזונות, ועל איך עמרי עוד יתחרט על היום שנולד..
כשאני כמגשר מבין שהנוסחה שאני מחפש היא איך מניעים את יעל מהמצב האמוציונלי, שבוודאי לא ישרת אותה בתהליך, למצב רציונלי שיאפשר לה לתכנן עתיד.
זה המקום להגיד שלתפיסתי ישנם זוגות רבים שלא נועדו להתגרש.
היד קלה על ההדק (אבל על זה נדבר כבר בפוסט אחר..)
מצד שני, יש זוגות שבהחלט צריכים להתגרש.
התפקיד שלי כמגשר הוא לא להגיד להם מה דעתי, כי אין לזה שום משמעות.
התפקיד שלי הוא לוודא מול כל אחד מהם שהוא שלם.
שהוא או היא עושים בחירה מודעת כזו שלא יתחרטו עליה.
לאחר מכן, ולא משנה מה הזוג החליט – אנחנו צריכים להגיע לשם תוך שמירה על השלום המשפחתי.
במקרה של עמרי ולילך, עמרי בהחליט להתגרש באופן סופי.
והנה הפתעה - מה שהיה נראה כתהליך קשוח שעשוי לגלוש לשנים של מאבק בבית המשפט, התקדם מאוד מהר, כאשר לאחר מפגש מספר 5 הזוג כבר היו עם טיוטת הסכם.
איך זה קרה אתם שואלים?
מה שאיפשר ועשה את השינוי הוא הבמה שניתנה למקום הרגשי של לילך.
אם נחזור לרגע אחורה, אז במהלך המפגש השני ובאמצעות העמקה לילך העזה להודות בקול, שבעצם הנישואין עם עמרי מלכתחילה לא היו צריכים לקרות והיו מלווים בקשיים תכופים שגרמו לה הרהורים בקשר.
ההבדל היה שלו הדבר היה תלוי בלילך, היא היתה נלחמת בכל זאת על הקשר, אך העובדה שעמרי לא היה מעוניין שברה אותה בעיקר בגלל הילדים.
חמושה בתובנה הזו, השיח עבר להיות שיח על העתיד של לילך.
איך החיים שלה היו נראים עם זוגיות שכן טובה עבורה?
איך הילדים היו נראים בזוגיות כזו?
דיברנו על הפער לעומת המציאות ועל הזדמנות לעתיד טוב יותר.
אחרי הפגישה הזו, השנייה במספר,
לילך עדיין הייתה רחוקה מהתשובות לרוב השאלות שלה.
אבל מאז הכל השתנה משום שהגישה השתנתה.
למעשה ניתנה ללילך האפשרות לתכנן עתיד טוב יותר לפי ההשקפה שלה.
תסכול של 7 שנים ירד מהלב.
פתאום יש מקום להסתכל קדימה.
את הסוף אתם כבר יודעים,
3 מפגשים לאחר מכן, כבר היתה לזוג טיוטת הסכם.
אך חשוב מכך, שניהם הרגישו שהצד השני מכבד אותם ואת הרצונות שלהם.
מכאן היתה להם הרבה יותר פניות רגשית כדי להיות שם בשביל הילדים שלהם.
הם התחילו להבין שגירושין טובים הם ויתור על שותפות לחיים אך באותה נשימה כריתת שותפות מחודשת לגידול הילדים.
שותפות שגם בה (באופן שנתפס לפעמים אבסורדי לזוגות), צריך לשמור ולעבוד על קשר טוב.
עוד נכונים להם אתגרים אבל את הסיפור של עמרי ולילך נעצור כאן.
זוהי רק דוגמא אחת לסיטואציה אפשרית.
כל גישור גירושין הכולל ילדים לוקח אותנו למקומות ייחודיים.
איפה זה תופס אתכם?
אם אתם כבר שם? חשוב שתיקחו נשימה, ושתדעו שאפשרי וריאלי גם בתוך מסגרת של גירושין לעצב חיים טובים יותר עבורכם ועבור הילדים.
פנו אלינו עוד היום, ונלך יד ביד לאן שאתם תבחרו.
אין סיבה אמיתית לעבור את זה לבד.
לחיי השלום שלכם, מרכז הגישור – עו"ד אייל שליסל
