Ronen Hirsch ADV רונן הירש, משרד עורכי דין

Ronen Hirsch ADV רונן הירש, משרד עורכי דין משרדנו עוסק בתחום המשפט האזרחי, עסקאות מכר מקרקעין, תביעות כספיות, ירושות ועזבונות, יפויי כוח מתמשך, שירותי נוטריון ועוד.
(1)

רונן הירש, משרד עורך דין ונוטריון.

משרדי עוסק בתחום המקרקעין, לרבות עסקאות מכר, תמ״א 38, הסכמי שכירות, הסכמי ניהול, הסכמי התקשרות בין חברות וכיוצ״ב וכן ייצוג משפטי בתביעות אזרחיות בבתי משפט, צוואות וירושות, ייפוי כוח מתמשך ושירותי נוטריון.

במהלך 15 שנותיי כעורך דין, צברתי ניסיון וידע רב בתחומים הנ״ל.

אני עורך דין מקצועי ביותר ונמרץ. למדתי משפטים (תואר ראשון LL.B) בקרייה האקדמית, קריית אונו.
התמ

חתי במשרד עורכי-דין שרים מחרז חלד, בתל אביב בתחום המשפט האזרחי ובתחום דיני המקרקעין, לרבות עסקאות מכר, רישום בתים משותפים בפרוייקטים גדולים בבאר שבע וייצוג בערכאות בתי המשפט.

את הידע הרב שברשותי רכשתי, בין היתר, מעבודתי הרבה כעורך דין צעיר במשרדי עורכי דין בהם הועסקי (משרד עו״ד יעקב בן-שאול, ומשרד עו״ד אביעזר גרואר) וטיפול בלקוחות כגון: החברה לניהול של דיזנגוף סנטר, בנקים, חברות ביטוח וכיוצ״ב.

לפני כ-5 שנים פתחתי משרד עורכי דין עצמאי, המתעסק בתחומים המאוזכרים לעיל.
אני מתחייב לספק לכל לקוחותיי, ייצוג משפטי מקצועי ומהימן וכן ליווי אישי ומלא בכל ההליכים.

כתובת משרדי: רחוב שאול המלך 11, קריית אונו.
טלפון: 03-5353903
נייד: 054-7373843
דוא״ל: [email protected]

בכל שאלה, ניתן לפנות אלי בכל שעות היום.


רונן הירש, עו״ד.

01/07/2025

😨 הרגע הזה הורס למשפחות שלמות את החיסכונות - והוא קורה כל יום…
הסיטואציה הזו אני רואה כמעט בכל תיק שמגיע אליי:

📞 "רונן, מכרנו את הדירה לפני 6 חודשים, עכשיו קיבלנו מכתב ממס הכנסה - הם רוצים 150,000 שקל?!"
😱 "איך זה יכול להיות?! אף אחד לא אמר לנו!"

והאמת הקשה? 99% מהאנשים לא יודעים שמכירת דירה זה אירוע מיסויי.
הם מגלים את זה רק כשמגיע החיוב. ואז כבר מאוחר לתכנן.
אחרי 19 שנה בתחום,
אני לא יכול עוד לראות איך משפחות מפסידות את החיסכונות שלהן בגלל בורות.

לפעמים צריך לעשות מהלכים פשוטים כמו העברת נכסים לקרוב משפחה.
לפעמים זה סתם עניין של תזמון נכון.

התוצאה?
חיסכון של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים.
עכשיו, בפעם הראשונה - אתם יכולים לדעת בדיוק כמה אתם יכולים לחסוך.

והאמת הקשה? 99% מהאנשים לא יודעים שמכירת דירה זה אירוע מיסויי.
הם מגלים את זה רק כשמגיע החיוב. ואז כבר מאוחר לתכנן.
אחרי 19 שנה בתחום,
אני לא יכול עוד לראות איך משפחות מפסידות את החיסכונות שלהן בגלל בורות.
לפעמים צריך לעשות מהלכים פשוטים כמו העברת נכסים לקרוב משפחה.
לפעמים זה סתם עניין של תזמון נכון.
התוצאה?
חיסכון של עשרות ולפעמים מאות אלפי שקלים.
עכשיו, בפעם הראשונה - אתם יכולים לדעת בדיוק כמה אתם יכולים לחסוך.

01/07/2025

🔥 בעלי דירות שמתכננים למכור דירה ב - 2025 - הסרטון הזה יחסוך לכם מאות אלפי שקלים
נעים מאוד, אני רונן הירש, ומהיום הראשון שהתחלתי לעסוק בנדל"ן - כבר
19 שנה -
אני רואה את אותה הטעות הקטלנית שחוזרת על עצמה.
אנשים חושבים גכגכגכ
שמכרו דירה = קיבלו כסף = זהו.

זה לא נכון. זה ממש לא נכון.

👇 מס שבח על חצי מיליון רווח = 125,000 ₪ למדינה
👇 היטל השבחה על זכויות נוספות = עוד עשרות אלפים
סה"כ? יותר ממחצית השכר השנתי של משפחה ממוצעת!
בחודש שעבר לבד חסכתי לזוג צעיר 140,000 שקל במיסים.
לא בגלל שעשיתי קסם - אלא בגלל שידעתי איך לתכנן את העסקה הנכונה.
אבל בשנת 2025? המדינה הקשתה עוד יותר:

הקפאת מדרגות מס רכישה עד 2028
עליית מס יסף מ-3% ל-5%
ביטול פטורים שהיו קיימים
אתם לא חייבים להיות הבאים בתור.

17/08/2015

קונים דירה מקבלן? הקבלן חייב לספק לכם בטוחות!!!

מהן הבטוחות שעליכם לקבל לפי חוק מכר?

כאשר אתם קונים דירה "יד שנייה", הדירה כבר קיימת, בנויה, מוכנה וראויה למגורים, ולרב גם הזכויות המשפטיות של המוכרים כבר רשומות בלשכת רישום המקרקעין(טאבו), במנהל מקרקעי ישראל או בחברה המשכנת, זאת בניגוד למקרה בו אתם רוכשים דירה מקבלן, כאשר טרם הסתיים לחלוטין תהליך הבניה באופן שהבניין והדירה מוכנים לאכלוס. (קבלת טופס 4, המאפשר חיבור הדירה לחשמל, מים וכדומה).

כל עוד לא הוסדרו הזכויות המשפטיות של הקבלן ושל הרוכשים באופן המקשר כל דירה לרוכש שלה, קיים סיכון שגורם כלשהו יעכב את מסירת החזקה ואף במקרים חמורים וקיצונים יותר, יימנע את השלמת הבנייה וקבלת הדירה.

עד להתפוצצות פרשת חברת חפציבה, כספי התמורה אשר היו משולמים לקבלן עבור רכישת הדירה, היו מופקדים ישירות לחשבון הקבלן או לחשבון החברה הקבלנית.

קריסתה של חברת חפציבה גרמה לכך שרוכשים רבים, איבדו את דירתם ואת מיטב כספם ובשל כך חוק המכר-דירות, תוקן ושונה.

חוק המכר -דירות המתוקן, חייב את הקבלנים, לתת לרוכש הדירה עבור כל שקל אשר מושלם בגין התמורה לדירה, בטוחה כספית, כך שאם הפרויקט ו/או הקבלן נכשלים או פושטים רגל, יקבל הרוכש חזרה את השקעתו- החוק אינו מבטיח את הסיכוי לקבלת הדירה אלא מבטיח לרוכש לקבל חזרה את הכסף ששולם עבורה.

כיום לאחר תיקון החוק, בעת חתימה על חוזה לרכישת דירה מול קבלן, מחויב הקבלן ו/או עורך הדין המייצג את הקבלן, ליידע את הרוכש על תיקון החוק וכן חובה על הקבלן להבטיח את כספי רוכש הדירה.

בהתאם לחוק המכר דירות, אסור לקבלן לקבל מרוכש תמורה העולה על 7% ממחיר הדירה הנרכשת, מבלי למסור לרוכש ערובה על קבלת התשלום.

חשוב לדעת: אם הקבלן טרם התקשר עם בנק מלווה ובשל כך, טרם ניתנת לרוכש האפשרות לקבל בטוחה עבור כספו- אין לשלם לקבלן שום תשלום!!, אלא אם התשלום יועבר ישירות לחשבון נאמנות ספציפי לרוכש, שיפתח בבנק ויהיה על שמו של העו"ד של הקבלן.
יצויין כי גם במקרה שכזה, התשלום לא יעלה מעל ל 7% ממחיר התמורה הכולל!!

כל תשלום שמשולם כתמורה, יש לשלמו אך ורק באמצעות פנקס שוברים אשר הרוכש מקבל מאת הקבלן.

גם אם הרוכש נוטל משכנתא, היא תועבר לקבלן באמצעות שובר תשלום.

חשוב לבדוק ולוודא כי על השובר לתשלום רשום מספר הדירה הנרכשת ופרטי חשבון הבנק המלווה. את השובר ניתן לשלם בכל סניף בנק ו/או דואר.

בכל מקרה, אסור בשום אופן להפקיד כספים לחשבון הקבלן או לחשבון החברה הקבלנית.

מהן הבטוחות שעליכם לקבל לפי חוק מכר לצורך הגנה על כספכם?

מתן ערבות בנקאית על פי חוק המכר, להבטחת הכספים ששולמו על ידי הרוכש.
ערבות זו תמסר לרוכש בדואר רשום, 14 ימים ממועד תשלום כל חלק מהתמורה, הערבות תחולט בידי הרוכש במקרה שהקבלן לא עמד בהתחייבותו להעביר לרוכש את הזכויות בדירה בשל עיקול שהוטל על הנכס, פירוק או מינוי כונס נכסים לקבלן ולבעלי הקרקע.

מתן פוליסת ביטוח של חברת ביטוח ישראלית, להבטחת החזרת הכספים אשר שולמו על חשבון הדירה במקרים שבהם הקבלן לא יעמוד בהתחייבותו.
עם קבלת פוליסת הביטוח מהקבלן יש לודא כי הפרמיה בגינה שולמה מראש.

שעבוד הדירה או חלק יחסי מהקרקע שעליה הדירה נבנית לטובת הרוכשים. מסלול זה נדיר ומסובך לביצוע ולכן לא כדאי.

העברת הזכויות בדירה הנרכשת לטובת הרוכש. גם מסלול זה לא כדאי.

רישום הערת אזהרה במשרדי רישום המקרקעין (טאבו), לגבי הדירה או חלק יחסי מהקרקע שעליה הדירה נבנית, בכפוף לכך שלא נרשמו על הנכס שעבודים, עיקולים או זכויות צד ג.
יש לשים לב שמסלול זה רלבנטי רק באחוז קטן מהנכסים המוסדרים ורשומים בטאבו.

מתוך חמש האפשרויות אשר קבע המחוקק, הערבות הבנקאית ופוליסת הביטוח הן הדרכים היעילות והמומלצות כיום להבטחת ההשקעה ובכל מקרה שהקבלן אינו מאפשר את הדרכים כאמור, יש "להזכיר" לו את חובתו על פי חוק.

דברים קטנים שחשוב לדעת:

קבלן שנתן לרוכשים בטוחות בדמות ערבות בנקאית או ביטוח ומעוניין להחליף את הבטוחה לאחר חתימת החוזה, רשאי לעשות זאת רק אם הושלמה בניית הדירה ונמסרו לקונה המפתחות כדין.

על פי חוק המכר, כל תשלומי העמלות וההוצאות הכרוכות בהבטחת כספי הרוכש, יחולו על המוכר.

כספים שהובטחו כאמור באמצעות ערבות בנקאית או ביטוח, יוצמדו בהתאם לשיטת ההצמדה שעליה הוסכם בחוזה המכר לגבי מחיר הדירה.

קבלן אשר מפר את חובתו על פי חוק, עובר עבירה פלילית, והוא חשוף לקנסות ואף לתקופת מאסר.

חוק זה חל רק על מי שחתם על חוזה רכישת דירה לאחר 6.10.2008.

יש לזכור כי קבלת מפתחות הדירה והחזקה בה, איננה מהווה אסמכתא לזכויות הרוכש בדירה וכל הבטוחות בתוקף עד להשלמת רישום הזכויות.

נראה כי לאחר פרשת חפציבה עשה המחוקק רבות על מנת להבטיח ולהגן על כספי רוכשי הדירות על מנת שלא יעמדו בפני סיכון מיותר.

ולסיום, טוב יעשה כל רוכש דירה, וידאג להיות מיוצג ע"י עו"ד מטעמו, ולא יסתפק בעוה"ד מטעם הקבלן, שכן, עוה"ד של הקבלן מייצג את הקבלן בלבד וממילא אינטרס הרוכש - לא בהכרח לנגד עיניו.

רונן הירש, עו״ד.

10/08/2015

מהו נסח טאבו?

נסח טאבו – המסמך הרשמי מלשכת רישום מקרקעין לרישום זכויות בעלות על נכס.

לפני שאתם קונים דירה או נכס נדל"ן כלשהו, אחת הבדיקות החיוניות ביותר היא בירור מהו טיב הזכויות של הנכס.

האם הנכס רשום במרשם המקרקעין (טאבו)? האם הנכס רשום במינהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת? ומי בעל הזכויות הרשומות בנכס?

מהו טיב הזכויות? האם מדובר בזכויות בעלות או זכויות חכירה?

בדקו אם מי שמציג את עצמו בתור הבעלים החוקי והיחיד של הנכס, הוא אכן רשום בנסח ככזה.

האם קיימת משכנתא על הנכס או עיקול או הגבלה בהעברת הזכויות או הערת אזהרה לטובת צד ג' אחר כלשהו? האם שטח הגינה הוא אכן מה שנמסר לכם ומהן ההצמדות (חניה, גג, חדר מדרגות, מחסן) הקשורות לדירה?

המידע על הזכויות בנכס נדל"ן בפנקסי המקרקעין נמצא בדף המכונה נסח טאבו.

כל אדם המבקש לצפות בפרטי נכס כלשהו ממאגר רישום מקרקעין, רשאי לקבל עותק מהנסח המבוקש, תמורת תשלום אגרה.

(כאמור לא כל נכס רשום בטאבו ובהחלט יתכן שאם הנכס רשום במינהל מקרקעי ישראל או בחברה משכנת, לא תמצאו בטאבו נסח בגין זכויות אלה, או שבנסח תופיע הערת אזהרה בלבד).

איך בודקים זכויות בפנקסי מקרקעין (נסח טאבו)?

ניתן לצפות במידע באופן מקוון במאגר רישום מקרקעין בשירות התשלומים הממשלתי:

http://ecom.gov.il/Counter/alternative/tabuNesach/Homepage.aspx?counter=10&catalog=1&category=tabuNesach&language=he

כדי להוציא מידע מפנקסי המקרקעין, עליכם להצטייד במספרי גוש וחלקה של הנכס.

בנוסף, יש לשלם אגרת צפייה, ובסיום התהליך הקצר יישלח עותק מהנסח – ממאגר רישום המקרקעין ישירות לתיבת המייל שלכם, כפי שמסרתם לשירות התשלומים הממשלתי בקישור דלעיל.

אם ברצונכם לקבל תדפיס מקורי של נסח הרישום חתום בחותמת לשכת רישום המקרקעין, תוכלו להזמין אותו באתר רשות הדואר או לגשת ישירות ללשכת הרישום שבה מנוהלים פרטי הנכס המבוקש (יש בארץ תשע לשכות טאבו, כל אחת מנהלת אזור גאוגרפי אחר. לדוגמא, לא ניתן לגשת לטאבו ת"א ולקבל מידע על נכס בירושלים).

אתר רשות הדואר ממנו ניתן להזמין נסח מקורי חתום:

http://www.israelpost.co.il/tabu.nsf/orderform1?OpenForm

איך מבררים מספרי גוש חלקה לפי כתובת?

בדרך כלל מוכר הנכס ידע לתת לכם את מספר הגוש, החלקה והתת חלקה (כשקיימת תת חלקה).
מידע זה מופיע גם בטופס הארנונה בדרך כלל (לחילופין ניתן לגשת למחלקת הנדסה ברשות המקומית / בועדה לתכנון ובניה / ברשות המיסים).
במידה ואין למוכר את המידע, או שאתם רוצים לוודא שאכן הכתובת הזו תואמת לגוש, חלקה שנימסרו לכם (מומלץ בחום), ניתן לברר את מספרי הגוש והחלקה של הנכס המבוקש באופן מקוון דרך מחשבון גוש – חלקה של משרד המשפטים.

מחשבון גוש- חלקה של משרד המשפטים:

http://www.gov.il/FirstGov/TopNav/OfficesAndAuthorities/OAUList/ConstSurvey/firstGovGushcalculator/

בנסח הטאבו לא מופיעים מספר החדרים בדירה אלא שטח הנכס במ"ר ותמיד שטח נטו.

חניה או מרפסת ירשמו בדרך כלל כ"הצמדה" ויסומנו באות וצבע (לדוגמא: "חניה בשטח של 12 מ"ר ומסומנת כ"ו כחול בתשריט").

ברכישת דירה בבית משותף, מומלץ להוציא אף את מסמכי הבית המשותף מלשכת רשום המקרקעין (נכון להיום, ניתן להוציא זאת באופן מקוון רק מלשכות תל אביב ורחובות. לכל שאר הלשכות, יש לגשת ללשכת רישום המקרקעין הרלבנטית).

קבלת קבצים מתיק בית משותף (סרוק) מלשכות רישום מקרקעין תל אביב ורחובות באמצעות הדוא"ל או הדואר:

http://index.justice.gov.il/Units/LandRegistration/News/Pages/07122014.aspx

נסח טאבו הנו מסמך שחשוב להוציא מלשכת רישום מקרקעין במספר שלבים בתהליכי עסקת נדל"ן.

בתחילת עסקת נדל"ן, ברכישה או במכירת דירה, חשוב לקבל מלשכת רישום מקרקעין נסח טאבו מעודכן וזאת במטרה לבחון מי הם בעלי הנכס הקשורים לעסקת הנדל"ן.

בשלב השני בעסקת הנדל"ן נבקש לקבל נסח טאבו עדכני אשר יעיד על מצבו של הנכס, קרוב לתאריך העסקה, כדי לוודא כי לא השתנה מצב הנכס, ולא צצו לפתע עיקולים שלא הופיעו במועד הבדיקה הראשונית.

ובשלב השלישי, לאחר השלמת הליך רכישת הדירה או נכס נדל"ן יש לוודא שאתם מקבלים מעורך הדין המייצג אתכם בעסקת הנדל״ן ומטפל בשמכם בהעברת הזכויות על שמכם, נסח טאבו מעודכן, כאשר הפעם, שמכם מתנוסס שם בגאון.

יש לציין, כי אם נטלתם משכנתא כדי לממן את רכישת הנדל״ן, גם היא תופיע בנסח הטאבו.

יש לוודא שאין טעויות קולמוס וכי שמכם וכן מספרי תעודות הזהות שלכם נרשמו כהלכה.

קבלת מסמך נסח טאבו כאשר שמכם מופיע בו כבעלי הזכויות בנכס, הינו השלב בו הפכתם באופן רשמי לבעלי הדירה.

רישום נסח טאבו חשוב בתהליכי עסקאות נדל"ן, רכישת דירה או מכירת נכס הן ברמת ערך הנכס והן ברמת התהליכים המשפטיים ו/או מול הבנק למשכנתאות.
דירות הרשומות בלשכת רשום המקרקעין, הן דירות בעלות ערך גבוה יותר מאילו שאינן רשומות בלשכת רישום מקרקעין.

רונן הירש, עו״ד.

02/08/2015

מה זה מס שבח- מצב היסטורי ומצב נוכחי?

מי שמתכנן למכור את דירתו, צריך לערוך מס בדיקות מקיפות ובכללן, בדיקה האם קיימת השבחה (רווח) בעת מכירת הדירה.
כמו כן, על מוכר הדירה לבדוק, האם הוא זכאי לקבל פטור ממס שבח שחל עליו.

על פי חוק מיסוי מקרקעין (להלן: ״החוק״) ובהמשך לתיקון לחוק שנכנס לתוקף ביום 1.1.2014, בוטלו חלק (חלק מרכזי) מהפטורים השונים שהיו קיימים עד אותה עת, בגין תשלום מס שבח במכירת דירה.

מס שבח הינו רווח ההון במכירת דירה.
השבח מחושב כהפרש בין המחיר בו רכש המוכר את הדירה (ההיסטורי) לבין המחיר שקיבל בגין מכירת הדירה, בצמוד למדד, ובקיזוז הוצאות רכישה והשבחת הנכס, ולרבות הוצאות שכר טרחת עורך דין בעת קניית הדירה, שכר טרחת מתווך, שכר טרחת שמאי מקרקעין, הוצאות שיפוץ על הדירה, מס רכישה, ובכלל זה, אגרות ומיסים שונים, הוצאות ריבית בגין משכנתא, פחת וכיוצ״ב.

במידה ובחישוב שנעשה מתברר שלא קיים שבח (רווח הון), אין למעשה צורך להשתמש כלל בפטור ממס שבח, (אם וככל שקיים פטור שכזה), מאחר ששימוש בפטור (עד תחילת שנת 2014 היה פטור מלא ממס שבח בגין מכירת דירה אחת, כל ארבע שנים) במקרה בו אין כלל שבח, ״שורף״ למעשה את האפשרות להשתמש בפטור ממס שבח לדירה אחרת, שבגינה יש מס שבח, במימוש עתידי.

מי זכאי לפטור ממס שבח?

על מוכר הדירה לבחון אם הוא בכלל זכאי למכור את דירתו בפטור ממס שבח.

התנאי המקדים לקבלת פטור ממס שבח הוא, כי הדירה הנמכרת הינה ״דירת מגורים מזכה״.
על פי החוק ועל פי פסיקות בתי המשפט, דירת מגורים מזכה הינה דירה שבנייתה כבר הסתיימה, אשר הינה בבעלות אדם פרטי (לא חברה), ואשר שימשה בעיקרה (למעלה מ- 50% משטחה) למגורים ב-4 שנים שקדמו ליום המכירה (או 80% מהתקופה שבשלה מחושב השבח).

עמידה בתנאי הסף של: "דירת מגורים מזכה", מביאה את מוכר הדירה לשלב הבא והוא, בחירה במסלולי הפטור ממס שבח וכאן, חשוב מאוד לתכנן בצורה אופטימאלית את המיסוי ולקחת בחשבון את אפשרות מכירות עתידיות נוספות, של דירות למגורים.

מסלולי הפטור ממס שבח במכירת דירה :

הפטור המקובל והמוכר שהיה נהוג עד ליום 1.1.2014, הוא פטור מממס שבח אחת לארבע שנים.

עד ליום ה-31 בדצמבר 2013, מוכר דירת המגורים היה זכאי על פי החוק, לקבל פטור ממס שבח כל ארבע שנים בעבור דירה אחת ולא הייתה כל חשיבות בפטור זה, למספר הדירות שהיו בבעלות המוכר, כל עוד ימכור דירה אחת, בכל 4 שנים.

ביום 1.1.14 פטור זה התבטל, ובמקומו נכנס לתוקף חישוב מס ליניארי מוטב.

למעשה, עד ליום ה-31 בדצמבר 2013, מוכר שהוא בעל זכויות בדירת מגורים יחידה, ושלא הייתה בבעלותו בעת ובעונה אחת יותר מדירת מגורים אחת בארבע שנים האחרונות, רשאי היה למכור את דירתו היחידה בפטור ממס שבח. תקופת ההמתנה לפטור נוסף בגין דירת מגורים יחידה עמדה על 18 חודשים.

החל מיום ה-1 בינואר 2014, ובהתאם לנוסח המעודכן של החוק, ישנה הבחנה בין ״בעל דירה יחידה״ ובין ״מרובה דירות״. ברשימה הזו נתייחס לפטור הניתן לבעל דירה יחידה.

ישנם תנאי סף על מנת לזכות בפטור זה.

ראשית על מוכר הדירה להיות תושב ישראל, בעל דירה יחידה או תושב חוץ, שמביא אישור לכך שבמדינת התושבות שלו, אין לו דירה נוספת.

הבדיקה שאין לו דירה נוספת, היא נכון ליום המכירה.

הערה: בתקופת המעבר, שבין ה- 1.1.2014 ל- 31.12.2017,(להלן: ״תקופת המעבר״) בודקים שגם ביום ה- 1/1/14 לא היתה למוכר דירה נוספת.

שנית, ״המוכר״ מוגדר כל התא המשפחתי של המוכר, לרבות בן זוג או בת זוג, וכן ילדים מתחת לגיל 18.

שלישית, הדירה הנמכרת צריכה להיות בבעלות המוכר כ״דירת מגורים״ שנה וחצי לפחות טרם מכירתה.
לדוגמא: אם רכשתם דירה מקבלן, וניתן בגינה טופס 4, ואחרי חודש מהיום שבו עברתם לגור בדירה החלטתם שאתם רוצים למכור.... זהירות -זו לא מכירה פטורה ממס! יש להמתין שנה וחצי מקבלת טופס ארבע או מהמועד שהוכח כי בניית הדירה הסתיימה.

רביעית, יש לוודא שהמוכר לא השתמש בפטור ממס השבח לדירה יחידה, בשנה וחצי האחרונות.

מוקש נוסף - אם הדירה התקבלה במתנה, אזי המוכר צריך להמתין "תקופת צינון " - שלוש שנים או ארבע שנים - תלוי אם מקבל המתנה התגורר בדירה.

ומעל לכל, דעו כי קיימת הגבלה לפטור ממס שבח לדירה יחידה של עד לסך של 4.5 מיליון ש״ח. אם יש לכם דירה יחידה ששוויה הינו בסך של חמישה מיליון ש״ח, הסכום הפטור ממס יהיה עד לסך של 4.5 מיליון ש״ח, ועל הסכום העודף תשלמו מס (נו....הלוואי על כולנו צרות כאלה!!!).

יודגש כי חזקת דירה יחידה, נשמרת במספר מצבים בהם למעשה יש לכם יותר מדירה אחת, אולם החוק מוכן לראות בכם כבעלי דירה יחידה כדלהלן:

1. אם בנוסף לדירה היחידה, יש לכם חלק מדירה שאינו עולה על שליש (כולל השליש).

2. אם בנוסף לדירה היחידה, יש בבעלותכם דירה שרכשתם, שתכליתה להיות תחליף לדירה היחידה. במידה ותמכרו את הדירה הישנה תוך התקופה המותרת בחוק, תקבלו פטור ממס דירה יחידה במכירתה (למרות שכבר רכשתם דירה חלופית כאמור). התקופה המותרת היא תוך שנתיים מיום רכישת הדירה החלופית, או תוך שנה מקבלת המפתח, וזאת במקרה שהדירה החלופית היא מקבלן.

3. אם בנוסף לדירה היחידה שיש לכם, יש לחברה שבבעלותכם חלק של שליש או פחות מכך.

בכל מקרה, אל תתעסקו עם עניין המיסוי לבד, זה מורכב, משתנה מעת לעת, ומאוד לא כדאי להסתמך על רשימות מהאינטרנט כתחליף לבעל מקצוע שישמע את הנתונים הרלבנטיים שלכם, וייעץ לכם באופן פרטני. ראו הוזהרתם!

רונן הירש, עו״ד

26/07/2015

מה היא הערת אזהרה? ומה חשיבותה? (ברכישת מקרקעין):

הערת אזהרה הינה במהותה רישום הדורש התייחסות בלשכת רישום המקרקעין (להלן:"טאבו"), כאשר ההערה יכולה להעיד על ביצוע עסקה, או על הימנעות מעשיית עסקה, או על הסכם שיתוף קיים וכיוצ״ב.

במאמר זה אתייחס להיבט של הערת אזהרה בתהליך רכישת דירה.

הערת אזהרה מהווה לרוב תחנת ביניים בדרך לרישום הזכות במקרקעין הנרכשים, על שם הרוכש.

בד"כ עסקאות למכר דירה היא עסקה בשלבים או לחליפין במידה ואין יכולת עדיין לרשום את הזכות על שם הרוכש (במקרה של רכישת דירה "על הנייר" כיוון שעוד אין מה לרשום), או אז על מנת ליצור הגנה לרוכש, על רוכש הנכס לרשום לזכותו ולטובת עצמו הערת אזהרה על ביצוע עסקה וזאת על מנת למנוע ביצוע עסקה עתידית נוגדת (מכירת הנכס לצד ג') או פגיעה בזכויותיו.

כאשר מדובר בנכס שרישומו מנוהל בלשכת רישום המקרקעין, אזי ניתן לרשום את הערת האזהרה בטאבו.

במידה והנכס אינו מנוהל בטאבו, לא ניתן לבצע רישום של הערת אזהרה, אלא רישום אקוולנטי בדבר ביצוע העסקה, או בחברה המשכנת (בדרך כלל הקבלן) ו/או ברשם המשכונות/רשות מקרקעי ישראל (להלן:"רמ"י") אך זוהי איננה הערת אזהרה כמפורט בחוק המקרקעין, תשכ"ט-1969(להלן:"החוק").

סעיף 126 לחוק המקרקעין קובע כדלהלן:

126. "הערת אזהרה: (א) הוכח להנחת דעתו של הרשם כי בעל מקרקעין, או בעל זכות שכירות, שאילה, זיקת הנאה, זכות קדימה או משכנתה, התחייב בכתב לעשות בהם עסקה, או להימנע מעשות בהם עסקה, ירשום הרשם, על פי בקשת מי שהתחייב או מי שזכאי לפי ההתחייבות (להלן - הזכאי), הערה על כך; לענין זה אין נפקא מינה אם ההתחייבות היתה בהסכם, בהרשאה בלתי חוזרת או במסמך אחר, ואם היתה מפורשת או משתמעת, מוחלטת או מותנית."

כאשר רוכש נכס מעוניין בביצועה של עסקה במקרקעין עליו לבצע מספר בדיקות מקדימות:

1.יש לפנות לטאבו ולקבל באמצעות נסח ו/או שטר, פירוט מלא של מי הם הבעלים הרשומים של אותו נכס והאם הנכס רשום על שם המוכר.

2. יש לבדוק האם קיים על הנכס שעבוד או משכנתא כלשהי, האם הוטלו עיקולים על הזכויות בנכס וכו'.

במידה והנכס אינו רשום בטאבו, יש לבצע בדיקות אלו ברשם המשכונות ו/או ברמ"י ו/או בחברה המשכנת אם וככל שישנה.

מומלץ ורצוי, כי מיד עם חתימת העסקה, יפנה הרוכש או בא כוחו לטאבו ויבקש כי תירשם הערת אזהרה לטובתו. כך, במידה ומוכר הנכס יבקש לבצע עסקה נוגדת, יוכל כל צד ג' לגלות מיד, כי המוכר כבר ביצע עסקה בנכס והתחייב כלפי בעל הערת האזהרה הרשומה ובכך יימנע אותו צד ג' מביצוע העסקה הנוגדת, ותשמר זכותו של הרוכש.

כמו כן, מומלץ ורצוי כי תשלום התמורה ו/או חלקה ששולמה למוכר במעמד חתימת הסכם המכר, תוחזק בנאמנות אצל ב״כ המוכר, וזאת עד לרישום הערת האזהרה לטובת הקונה.

חשיבותה הרבה של רישום הערת האזהרה מופיעה בסעיף 127 לחוק המקרקעין:

127. "תוצאות של הערת אזהרה (א) נרשמה הערת אזהרה וכל עוד לא נמחקה, לא תירשם עסקה הסותרת את תוכן ההערה, אלא בהסכמת הזכאי או לפי צו בית המשפט."

הרישום של הערת האזהרה, מונע ביצוע של עסקה שנוגדת את מה שרשום בה ובכך, מבטיחה את זכויותיו של רושם ההערה- רוכש הנכס.

במקרה של אי רישום הערת אזהרה, במידה ובוצעה רכישה נוגדת על ידי צד ג' בתום לב (לא ידע על העסקה הראשונה) ובתמורה (נתן משהו בשביל העסקה, כסף או שווה כסף), יאבד בעל הזכות הראשון את זכותו בנכס לטובת צד' ג'.

עניין זה הוכרע בפסיקת בית המשפט: בע"א 2643/97 שלמה גנז נ' בריטיש וקולוניאל חברה בע"מ.
פס"ד זה קבע והכריע כי, קיימת חובת תום-לב של הקונה הראשון כלפי הקונה השני, המחייבת את הקונה הראשון, לרשום הערת אזהרה לטובתו, וזאת בכדי למנוע את הכשלתו של הקונה השני, המסתמך על הרישום העדכני בטאבו.

דבר נוסף אשר לו חשיבות רבה הינו, כי במידה ונרשמה הערת אזהרה ובשלב מאוחר יותר מבקש צד ג׳ כלשהו לעקל את הנכס (בשל חוב המוכר כלפיו) לא ניתן יהא לעשות כן במידה וזה נוגד את הערת האזהרה.

סעיף 127 לחוק המקרקעין קובע:

127. (ב) "נרשמה הערת אזהרה ולאחר מכן הוטל עיקול על המקרקעין או על הזכות במקרקעין נשוא ההערה, או שניתן צו לקבלת נכסים בפשיטת רגל או צו פירוק נגד בעל המקרקעין או בעל הזכות במקרקעין, או שנתמנה כונס נכסים על רכושו, הרי כל עוד לא נמחקה ההערה, לא יהיה בכל אלה כדי לפגוע בזכויות ..."

לכן, בשים דגש על הכתוב לעיל, רצוי ואף כדאי מאוד לבצע רישום של הערת אזהרה בהזדמנות הראשונה שניתנת בעת ביצוע עסקה במקרקעין, זאת על מנת לשמור על האינטרס האישי של מבצע העסקה.

רונן הירש, עו״ד.

19/07/2015

למה לא כדאי לחתום על זיכרון דברים בעסקת מכר דירה:

זיכרון דברים בין קונה ומוכר בעסקת מכר מקרקעין הינו דבר נפוץ ומקובל.
אנשים רבים אינם מודעים לבעייתיות הקיימת בחתימה על זיכרון דברים ועל הסכנות הטמונות בחתימה על זיכרון דברים כאמור.

אני באופן אישי ממליץ תמיד ללקוחותיי להימנע ולא לחתום על זיכרון דברים.

מאמר זה יסקור בקצרה את הסיבות לכך.

לקוחות רבים פונים אליי ומבקשים שאייצג אותם בעסקה לרכישת או מכירת נכס ומבקשים ממני נוסח של זיכרון דברים עליו הם יכולים לחתום עם הצד השני.
במקרים כאלה אני ממליץ להם, באופן חד משמעי, לא לחתום על זיכרון דברים.

למה בעצם, לא כדאי לחתום על זיכרון דברים בעסקת מכר דירה?

אקדים ואומר שעל מנת שלזיכרון דברים יהיה תוקף משפטי מחייב, עליו לקיים שני תנאים מצטברים כדלהלן:

התנאי הראשון הוא, שעל זכרון הדברים להכיל את הפירוט המהותי המינימאלי הנדרש לפי העסקה (תנאי זה נקרא "מסוימות").

התנאי השני הוא, שבזמן שהצדדים חתמו על זכרון הדברים, היה בכוונתם להתקשר בקשר חוזי מחייב האחד עם השני (נקרא "גמירות דעת").
במאמר זה אדון ואתייחס רק לזיכרון דברים אשר מקיים את שני התנאים הנ"ל.

1. זיכרון דברים כמוהו כהסכם מחייב, לכל דבר ועניין:

זיכרון הדברים הוא מסמך משפטי מחייב, וניתן במקרה של הפרתו, לפנות לבית המשפט על מנת לבקש את אכיפת זיכרון הדברים, או לחילופין, לקבל פיצויים בגין הפרתו, כפי שניתן לעשות עם כל הסכם שהופר.

במילים אחרות - אם מישהו חותם על זיכרון דברים, ניתן לחייב אותו לקיים את העסקה אליה מתייחס זיכרון הדברים.

זיכרון הדברים נחתם בדר״כ בפגישות הראשונות בין הצדדים, וזאת עוד לפני שהקונה, וגם או המוכר, ביצעו את כל הבדיקות הנדרשות מצידם לצורך ביצוע העסקה (לרבות בדיקת ההשלכות המיסוייות של העסקה וכל בדיקה אחרת שנדרשת).
בשפת הילדים ניתן לומר כי, לאחר חתימת הצדדים על זיכרון דברים – "אין חרטות".

הבדיקות הנדרשות לפני שמתחייבים בעסקת מכר דירה, מיותר לציין, הן רבות ומגוונות וחשיבותן רבה.

כך למשל, על הקונה לראות ולבדוק את הנסח מלשכת רישום המקרקעין (טאבו) ולבדוק את מהות הזכות בנכס של המוכר, לבדוק את קיומן/העדרן של הערות אזהרה, משכנתאות, שיעבודים ועיקולים.

כמו כן, על הקונה לבדוק את המצב התכנוני של הנכס בתיק הבניין ברשות המקומית (לגבי קיומם של צו הריסה, חריגות בנייה וכיוצב').
הקונה נדרש אף לבדוק ולוודא, שמי שמבקש למכור את הנכס הוא אכן בעל הזכויות בנכס, ושהוא רשאי למכור ולהעביר את הזכויות בנכס (כלומר - שלא מדובר ברמאי).

על המוכר לבדוק, טרם התקשרות בהסכם, האם בעסקה העתידית קיים לחובתו תשלום עבור מס שבח או היטל השבחה.
עוד דבר חשוב, אשר על המוכר לדעת לפני שהוא חותם על זיכרון דברים הוא כי, ניתן לרשום הערת אזהרה לטובת הקונה על סמך זיכרון דברים.

למוכרים מרובי נכסים חשוב לדעת כי, לסדר הכרונולוגי בו נמכרים נכסיהם עשויה לעיתים להיות השלכה על תשלומי מס אשר ישולמו בשתי העסקאות גם יחד (אפילו כאשר מדובר בהפרש של מספר שנים ממכירה למכירה).

כמובן שבמצב שכזה, בו אנו לוקחים על עצמנו התחייבויות כה מהותיות ומשמעותיות, טרם שערכנו את כל הבדיקות הנדרשות, אינו רצוי ולכן, לא מומלץ להתחייב ברכישת דירה, אלא רק לאחר שבעל מקצוע מקצועי ומיומן בדק מטעמך את כל הזכויות המשפטיות והתכנוניות של הנכס, ולא להתחייב בעסקה בחיפזון.

2. השלמת פערים הקיימים בזיכרון הדברים:

באופן טבעי, זיכרון דברים אינו ממצה ומקיף ואינו כולל בו את כל ההוראות, התנאים וההתניות אליהם יש וראוי להתייחס בהסכם (בד"כ זיכרון דברים מתייחס לחלק מהעניינים המסחריים בלבד בעוד שהוא אינו מתייחס כלל לענייניים משפטיים).
כולנו מכירים היטב את הסיטואציה בה הצדדים לעסקה משרבטים בכתב יד מספר שורות על הנייר (צעטלה) ומשאירים את "העבודה השחורה" לעורכי-הדין.

ובכן, יש להבין כי במידה ועניין זה או אחר אינו מקבל ביטוי בזיכרון הדברים, ומתעוררת מחלוקת כלשהי לגבי תוקפו של זיכרון הדברים או חלק ממנו, הרי שאם עניין זה יגיע להכרעה לפתחו של בית המשפט הרי שבית-משפט יאלץ על פי ראות עיניו, ליצוק את התוכן אשר קיים בזיכרון הדברים לגבי אותו עניין אשר לא קיבל התייחסות,.
בדרך כלל, התוכן אשר בית-המשפט יצוק לזיכרון הדברים יהיה תוכן כזה, אשר אינו מוסכם ומקובל על אחד מהצדדים (שכן אם לא היתה מחלוקת, העניין לא היה מגיע כלל להכרעה שיפוטית).

מובן וברור כי רצוי לגבש מראש הסכמה אשר תהיה מקובלת על שני הצדדים לגבי כל העניינים הרלבנטים ולהעלותה על הכתב, ורק לאחר מכן, להתחייב בעסקה.
באופן זה, נמנעת האפשרות שבית-משפט יתערב בתנאי ההסכם, ויכפה על הצדדים תנאי כזה או אחר, אשר אינו מקובל על מי מהצדדים.

3. דיווח לרשויות המס ותשלום מסים:

חשוב מאוד לזכור את השותפה הנוספת לעסקה והיא רשות המיסים של מדינת ישראל.

לפי החוק, קיימת חובה לדווח על עסקת מכר מקרקעין ובמקרים מסוימים אף לשלם מס בגינה.
חובת הדיווח על הסכם מכר המקרקעין הינה חובה כפולה - הן של המוכר והן של הקונה, ועל כל אחד מהם בנפרד (או על שניהם יחדיו) למלא טופס "הצהרה על מכירת/רכישת זכות במקרקעין", הידוע בשמו – מש"ח.

המוכר והקונה מחויבים להגיש הצהרה על מכירת המקרקעין בתוך 30 ימים מ-"יום המכירה", ובמקרים מסוימים כאשר המצהיר מגיש "שומה עצמית" ניתן להגיש את ההצהרה (בליווי השומה) בתוך 50 ימים מ-"יום המכירה".
גם כאשר העסקה הפטורה ממס שבח, מחויבים שני הצדדים לעסקה לדווח אודותיה לרשויות המס.

עניין זה הינו חשוב ומהותי ביותר, זאת מן הטעם הפשוט ש-"יום המכירה", אשר ממנו מתחילים לספור את מניין הימים להגשת הדיווח לרשויות המס, הוא היום בו נחתם זיכרון הדברים, וזאת אף אם ההסכם הסופי נחתם בין הצדדים זמן רב לאחר מכן, ואף אם נחתם זיכרון דברים אשר תוקפו מותנה בהתקיימותם של תנאים כאלה או אחרים.

במילים אחרות, יש לדעת כי המועד לחיוב במס מתגבש כבר במועד בו נחתם בין הצדדים זיכרון הדברים.
כמו כן, אם יהיו איחורים וחריגות בתשלום המס ריביות והצמדות יחושבו בהתאם למועד חתימת זיכרון הדברים.

אז מה כדאי לעשות:

אני ממליץ תמיד לכל לקוחותיי ללחוץ יד בג׳נטלמניות עם הצד השני, לגבש בעל-פה את ההסכמות המרכזיות והעקרוניות בין הצדדים לעסקה (זהות הצדדים, פרטי הנכס, מחיר הנכס, מועדי תשלום, מועד פינוי, עניינים מיוחדים ככל שקיימים) ולהעביר את הפרטים לעורכי הדין של הצדדים, על מנת שאלה יעבדו במרץ ובמיקצועיות, יערכו את הבדיקות הנדרשות, ויגבשו הסכם מפורט ומקיף עליו יחתמו הצדדים בהקדם האפשרי.

ויודגש, כי לא משנה כיצד המסמך נקרא – בין אם זיכרון דברים, מסמך עקרונות, או מסמך הבנות, תוכן המסמך, הוא אשר קובע את מהותו של המסמך והאם הוא מחייב את הצדדים לו, אם לאו.

ומה אם הצדדים מתעקשים בכל זאת לחתום על זיכרון דברים:

היה ובכל זאת החלטתם לחתום על זיכרון דברים (מפחדים לפספס את העסקה ומוכנים לקחת סיכון) - מה לעשות?

אם אתם קונים, רצוי להתנות את ביצוע העסקה בקיומן של בדיקות משפטיות ותכנוניות אשר תוצאותיהן תהיינה לשביעות רצונכם או לפחות תואמות למצג אשר הוצג בפניכם על-ידי המוכר. כדאי גם לקבוע אפשרות להשתחרר מהעסקה בעלות נמוכה באופן יחסי (פיצוי מוסכם) וזאת למקרה שתחליטו לא לקיים את העסקה.

גם המוכרים, ככל שלא ביצעו את הבדיקות הנדרשות עד אותו מועד, יכולים להתנות את קיום העסקה בקיומן של בדיקות מטעמם (הגם שאין הם חייבים להמתין עד מועד זה והן יכולים לערוך בדיקות אלה בכל שלב).
האמור לגבי קביעת פיצוי מוסכם נמוך, נכון גם לגבי המוכרים אשר לא השלימו את כל הבדיקות מטעמם.

כמו כן, כדאי ומומלץ תמיד להעזר בשירותי עורך דין מיומן ומקצועי, גם בשלב ניסוח זכרון הדברים.

רונן הירש, עו״ד.

14/01/2015

חובת הגילוי החלה על מוכרים במכירת דירה:

אתם עומדים למכור את דירתכם. האם אתם מודעים לכך, כי חלה עליכם כמוכרים חובה בלעדית ומוחלטת לגלות לקונה את כל הפגמים והליקויים הקיימים בנכס? תשומת לבכם כי לעיתים, החובה הזו חלה עליכם אפילו אם אתם לא מודעים כלל לקיומם?

החשיבה המושרשת אצל רוב האנשים היא, כי כאשר אנחנו מוכרים את דירתנו, חלה על הקונה החובה לבדוק את הדירה ומערכותיה ואת כל הרישומים ברשויות השונות (רשות מקומית, מיסוי מקרקעין וכיוצ"ב).

זאת ועוד, שהרי עורך הדין מטעמנו (המוכרים) ידאג לכך שהקונה יצהיר בנוסח הסכם המכר, ב"רחל בתך הקטנה" כי הקונה ראה ובדק את הדירה לרבות מצבה המשפטי, פיזי, תכנוני והנדסי ומצאה במצב מתאים למטרותיו והוא מצהיר כי אין לו טענות כלשהן לגבי הדירה, טיבה, מצבה, מתקניה וכויוצ"ב והוא מוותר על כל טענה בעניין מצב הדירה.

אם הצהיר הקונה הצהרות אלו אך לא באמת בדק, הרי שהוא קונה רשלן ובשל כך, אין לו אלא להלין על עצמו ואף יש להחיל עליו "אשם תורם".

תופתעו לגלות שבמקרים מסוימים חשיבה זו, בטעות יסודה!!!

כבר לפני שנים רבות, עבר למעשה מעולם המושגים החוזי הכלל: "ייזהר הקונה" וכלל זה נסוג מפני עקרון וחובת תום הלב החלה על המוכר.

בית המשפט העליון קבע לפני מספר חודשים, בפסק דין עיני נ' שיפריס (ע"א 8068/11), כי על המוכר ועליו בלבד, מוטלת החובה הבלעדית והמוחלטת לגלות לקונה את כל הליקויים והפגמים הקיימים בנכס שהמוכר ידע עליהם, או שהיה עליו לדעת עליהם.

בית המשפט עשה למעשה הפרדה, בין מוכר לקונה בכל הקשור לחובת גילוים של ליקויים ופגמים וקבע, כי רק "ידיעה ממשית" של הקונה על אודות הליקויים והפגמים בנכס, תחריג את חובת הגילוי של המוכר.

ידיעה ממשית- דהיינו שהמוכר הסב את שימת ליבו של הקונה לפגם או הליקוי, עובר לכריתת החוזה.

מן העבר השני עולה, כי לא נדרשת ידיעה ממשית מאת המוכר לקיומם של פגמים וליקויים בנכס שהוא מוכר, אלא, די בעובדה ש״אדם סביר״ היה יודע על הליקויים והפגמים הקיימים בנכס באותן הנסיבות, על מנת לחייב את המוכר באחריות מלאה כלפי הקונה.

תשומת לבכם לכך, כי בעצם יכול להיות מצב בו אנחנו כמוכרים של נכס, לא מודעים כלל כי קיים פגם כלשהו בנכס שלנו (פגם נסתר), אך מתוקף היותנו בעלי הנכס, יכול ו-״היה עלינו לדעת״ על קיומם של הפגמים והליקויים ועל כן, נחוייב באחריות מלאה כלפי הקונה.

בדברים אלו, ממחיש בית המשפט העליון את מתן הבכורה לעיקרון: "ייזהר המוכר". יש בכך משום ביצור מעמדו של הקונה והדגשת חובת הגילוי של המוכר, עובר לשלב חתימת עסקת המכר על אודות הפגמים והליקויים הקיימים בדירה, כמדיניות שיפוטית רצויה.

ולסיכום:
בעימות בין מוכר מפר, שידע, או שהיה עליו לדעת, בעת גמירת החוזה, על קיומן של פגמים וליקויים בממכר אותם לא גילה לקונה, לבין רשלנות הקונה, שלא בדק את הנכס ולא גילה את אותן הליקויים בעצמו, אפילו אם הצהיר בחוזה שעשה כן, ידו של הקונה על העליונה והוא זכאי לפיכך, לכל התרופות המוקנות על פי בחוק לרבות, ביטול החוזה, השבה ופיצויים מוסכמים.
זאת ועוד, שבמקרה כזה, לא יוכל המוכר לטעון לאשם תורם מצדו של הקונה.


רונן הירש, עו״ד.


קישור לפסק הדין המלא:

http://www.ruling.co.il/%D7%A2%22%D7%90-8068-11-%D7%90%D7%95%D7%A8%D7%99-%D7%A2%D7%99%D7%A0%D7%99-%D7%A0.-%D7%97%D7%9F-%D7%A9%D7%99%D7%A4%D7%A8%D7%99%D7%A1_3e40450e-a4d0-f5fc-f478-28d8a0d0cc94

ערעור על פסק דינו של בית המשפט המחוזי בתל אביב-יפו מיום 7.9.11 בת"א 2635/06 שניתן על-ידי כב' השופט מ' יפרח

Address

שאול המלך 11
Qiryat Ono
5565419

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when Ronen Hirsch ADV רונן הירש, משרד עורכי דין posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to Ronen Hirsch ADV רונן הירש, משרד עורכי דין:

Share