משרד עורכי דין ינקוביץ'

משרד עורכי דין ינקוביץ' שיתוף בכל הדברים הטובים שאנחנו עושים במשרד.

18/05/2020

ארנונה - המס הכי מרגיז מכולם.
מה תגידו על הסיפור האמיתי הבא. עירייה הגישה נגד תושב תביעה בשל חובות ארנונה בסכום של 1,310,882 ש"ח. הגשנו התנגדות בשם התושב, ההתנגדות התקבלה והתביעה עברה למסלול הוכחות. על מנת להוכיח את תביעתה, הגישה אותה העירייה חוות דעת מומחה מטעמה, על פיו חוב התושב לעירייה עומד על סך 313,321 ש"ח, רבע מהסכום הנתבע. על פי חוות הדעת של המומחה מטעמו של התושב, החוב כולו מסתכם בסך 43,000 ש"ח, ומהסכום הזה יש להפחית 80% שכן התושב קשיש, נכה וגימלאי ומשכך מסכום תביעה של 1,310,882 ש"ח החוב האמיתי שנותר הינו בסך 8,600 ש"ח.
כל המספרים אמיתיים אבל זה לא כל הסיפור.
למרות שחוות הדעת של המומחה מטעם העירייה קובע שהחוב עומד על 313,321 ש"ח, הטילה העירייה עיקול על נכסי התושב בסכום של 732,561 ש"ח!! סכום כפול מהסכום שנקבע ע"י המומחה מטעמה.
חלם? רישעות? מציאות הזויה לחלוטין.

שוב ושוב שומעים בכל מקום כי ״הדמוקרטיה בסכנה״, ״קיים חשש לאובדן הדמוקרטיה״ וכיוצ״ב.הלכתי לבדוק האם אכן כצעקתה בעקבות כתב...
06/05/2020

שוב ושוב שומעים בכל מקום כי ״הדמוקרטיה בסכנה״, ״קיים חשש לאובדן הדמוקרטיה״ וכיוצ״ב.
הלכתי לבדוק האם אכן כצעקתה בעקבות כתבה מרתקת שקראתי בגלובס על מה שמתרחש בימים אלה בהונגריה.
מסתבר, שהפרלמנט ההונגרי ויתר לחלוטין על סמכויות החקיקה לטובת ראש הממשלה ויקטור אורבן.
ממליצה לקרוא במקור.
https://iglob.es/?1323450
בעקבות החלטה זו, הגדיר ארגון freedom house את הונגריה כמדינה שאיננה דמוקרטית.
מסתבר, כך מנתח אותו ארגון את המגמות בעולם, שבמדינות רבות מתרחשת נסיגה משמעותית ומתמשכת, ב - 13 השנים האחרונות, בכל ההגדרות המקובלות של הדמוקרטיה אשר מוצגות בתרשים.
חופש הביטוי, המדד העיקרי והחשוב של הדמוקרטיה, סובל בשנים האחרונות מכה אחרי מכה, ובמדינות רבות הוא לא קיים כלל.
מה קורה אצלינו? האם אכן קיימת סכנה לדמוקרטיה?
לדעתי כן!! סכנה גדולה!
דיאגרמת הכירסום בעקרונות הדמוקרטיים בעולם מדגימה מה קורה בעולם. ומה קורה בישראל 2020?
הנה תמצית:
1. בחירות חוזרות ונישנות.
2. תקנות חירום שמחליפות חקיקה ראשית.
3. ניסיונות לעקר את השפעתו של הפרלמנט באמצעות תקנות חירום.
4. השפעה קיצונית על התקשורת, ניסיון לסגירת ערוצי תקשורת חופשיים ויצירת ערוצי תקשורת ״מטעם״.
5. איומים בוטים וישירים על עצמאותה של מערכת המשפט.
6. מסרים כוזבים מטעם הרשויות, דמגוגיה והסחת דעת באמצעות מידע כוזב.
7. ניתוק מוחלט מצרכי האזרחים, ה״שליטים״ דואגים לעצמם, מעלים את משכורותיהם בשעת משבר כלכלי גלובלי וקריסה כלכלית.
8. בירוקרטיה מטורפת וכנראה מכוונת. די לקרוא את זעקות השבר של עצמאיים שמנסים להיכנס לאתר של רשות המיסים ונכשלים שוב ושוב בפרוצדורה.
9. פעולות אכיפה בלתי סבירות, שימוש בכוח ללא צורך, קנסות מטורפים על פעולות השרדות של עסקים במקום סיוע של המדינה כאשר המנהיגים פועלים בניגוד להנחיות שלהם עצמם ואינם נקנסים או מביעים חרטה.
10. תחושת מיאוס וגועל נפש מהתנהלות מוסדות השילטון המרכזיים.

אז לדעתי כן, יש בהחלט יש סכנה מאד מוחשית ומאד רצינית לדמוקרטיה!!

ובחרתי לסיים בקטע מהדוח האחרון של freedom house:

Freedom of expression has come under sustained attack, through both assaults on the press and encroachments on the speech rights of ordinary citizens. Freedom in the World data show freedom of expression declining each year over the last 13 years, with sharper drops since 2012. This year, press freedom scores fell in four out of six regions in the world. Flagrant violations, like the imprisonment of journalists Wa Lone and Kyaw Soe Oo for their investigative reporting in Myanmar, have become more widespread. Even more stark have been the declines in personal expression, as governments have cracked down on critical discussion among citizens, especially online. The explosion of criminal cases for “insulting the president” in Turkey—more than 20,000 investigations and 6,000 prosecutions in 2017 alone—is one of the most glaring examples of this global trend.

The offensive against freedom of expression is being supercharged by a new and more effective form of digital authoritarianism. As documented in Freedom House’s most recent Freedom on the Net. report, China is now exporting its model of comprehensive internet censorship and surveillance around the world, offering trainings, seminars, and study trips as well as advanced equipment that takes advantage of artificial intelligence and facial recognition technologies. As the internet takes on the role of a virtual public sphere, and as the cost of sophisticated surveillance declines, Beijing’s desire and capacity to spread totalitarian models of digitally enabled social control pose a major risk to democracy worldwide.

28/04/2020

לכב' יום העצמאות, להלן הגיגים בשאלת הגדרת העצמאות.
בכ"ט בנובמבר 1947 החליטה העצרת הכללית של האו"ם לקבל את תכנית החלוקה בארץ ולסיים את המנדט הבריטי על ארץ ישראל. החלטה זו התקבלה בעצרת הכללית וזו לא "הקימה" את מדינת ישראל בנובמבר 1947 אלא כאמור, רק אישרה תוכנית חלוקה גיאוגרפית.
למעשה, העצרת אישרה את חברותה המלאה של מדינת ישראל באו"ם רק במאי 1949, שנה לאחר הכרזת העצמאות.
העצרת הכללית של האו"ם אינה יכולה ואינה מוסמכת להקים מדינה, אלא אך ורק להביע תמיכה בהקמת מדינה ולקבלה לשורות הארגון ובתנאי שניתן אישור של מועצת הביטחון.
העצרת הכללית יכולה גם להביע תמיכה בקבלת המדינה החדשה לארגונים אחרים, אולם כאמור, אין בהחלטותיה בכדי להקים מדינה "יש מאין".
אז מה הופך ישות פוליטית למדינה במשפט הבינלאומי?
ההגדרה לקיום מדינה מובאת באמנת מונטוידאו משנת 1933. אמנה זו הגדירה מדינה כישות פוליטית העומדת בארבעה תנאים: אוכלוסייה, שטח, ממשלה ויכולת לנהל יחסי חוץ.
על פי אמנת מונטוידאו, קיומה של מדינה אינו תלוי בהכרה מצד מדינות זרות.

קיומה של מדינה כישות מוכרת, תלוי איפה ב....עצמאותה!
עצמאות כלפי פנים - קיום ממשלה, ועצמאות כלפי חוץ - היכולת לנהל יחסי חוץ.

ממשלה אפקטיבית היא כזו שאמון הנימשלים ניתן בה והיא מנהלת את עניניה של המדינה לטובת אזרחיה.

חג עצמאות שמח!

21/04/2020

מגיפת הקורונה ותקנות לשעת חירום
רבים שואלים אותי כיצד מצליחה ממשלה, ודאי ממשלת מעבר להתקין תקנות דרקוניות כל כך בהליך מזורז ומהיר כל כך? התשובה פשוטה ומבהילה כאחד.
סעיף 9 לפקודת סדרי השלטון והמשפט שאושרה ביום-19 במאי 1948 ארבעה ימים לאחר הקמת המדינה, העניק למועצת המדינה הזמנית סמכות להכריז כי "קיים במדינה מצב של חירום" ולהתקין תקנות לשעת חירום שמכוחן ניתן "לשנות כל חוק, להפקיע זמנית את תקפו או לקבוע בו תנאים, וכן להטיל או להגדיל מיסים או תשלומי חובה אחרים".
מאז ועד היום קיים מצב חירום קבוע ומתמשך מכוחו רשאית הממשלה, על פי הוראות סעיף 39 לחוק יסוד הממשלה, להתקין תקנות לשעת חירום שתוקפן יפקע לאחר 3 חודשים.
את ההכרזה על מצב חירום ואת חידושו בכל שנה ושנה, מוסמכת רק הכנסת לעשות, והיא עושה זאת אוטומטית ללא קשר ל"חירום" הספציפי שבו מצויה המדינה, וגם כאשר המדינה אינה מצויה בכל חירום שהוא.
סעיף 38 לחוק יסוד הממשלה קובע:
"38. הכרזת מצב חירום
(א) ראתה הכנסת שקיים במדינה מצב של חירום רשאית היא, ביוזמתה או על פי הצעת הממשלה, להכריז על מצב חירום."
הנה כי כן על פי לשון החוק הברורה והפשוטה, הכנסת צריכה "לראות" את מצב החירום "שקיים", להכריז עליו ככזה, ורק אז יכולה הממשלה להתקין תקנות חירום כמו למשל לאסור התקהלות, לאכן טלפונים וכיוצ"ב.
מצב החירום האחרון (החידוש האוטומטי של מצב החירום) אושר בכנסת ביום 12 לחודש יוני 2019. אין ספק שביום זה הכנסת לא ידעה על התפרצות הקורונה שתתרגש עלינו בסוף שנת 2019. למרות זאת, כל התקנות שהותקנו לשעת החירום הנוכחית (בשעתו ההיסטורית של וירוס הקורונה) הותקנו מתוקף אותה הכרזה כללית על שעת חירום מיוני 2019.
ביום 12 ליוני 2019 הכנסת לא "ראתה שקיים במדינה מצב של חירום" עקב הקורונה, כי מדובר על חצי שנה לפני ההתפרצות. האם הכרזה על מצב חירום לפני שהוא התרחש עומד בתנאי החוק? לדעתי לא והסיבות לכך ברורות.
הסמכות להתקנות תקנות חירום מחייבת שיקול דעת והכרעה דמוקרטית של הכנסת האם אכן מדובר בנסיבות המחייבות ביטול ההליך הדמוקרטי למול האסון המתקרב. בהעדר מידע על תנאי האסון, שכן זה טרם התרחש, שלילת הזכויות הדמוקרטיות וחקיקת חירום על בסיס חידוש אוטומטי של מצב חירום כללי שתכליתו בירוקרטית גרידא, היא לא חוקתית ולדעתי גם מסוכנת וגם בטלה מעיקרה.
מדוע אינני מגישה עתירה דחופה לבג"צ? מי מצטרף?

29/03/2020

בימים מטורפים שכאלה, כשהפוליטיקה שהסתובבה הרבה בשווקים, ניזונה מנבלות וחטפה וירוס חמור שתוצאתו גניבת קולות, היפוך יוצרות ובגידה בערכים.
כאשר אדם ראוי לחלוטין כמו בני גנץ עומד להסכים למנות את אדלשטיין ליו״ר הכנסת למרות שהפר ביודעין ובמפגיע צו של בג״צ, ואת ליצמן לשר הבריאות בניגוד לדעתם של בעלי המקצוע - אני מבקשת להזכיר לגנץ את מבחן בוזגלו.
גם אדלשטיין הוא בוזגלו, אם הוא ימונה, אין כל ערך לשלטון החוק.
כולנו ״בוזגלו״ אז למה שבוזגלו יקיים את צווי בתי המשפט אם אדלשטיין אינו כפוף להם???

מתוך ויקיפדיה:

מבחן בוזגלו
מבחן בוזגלו הוא מונח שהתפשט מתחומי עולם המשפט, והפך למטבע לשון. המונח מבטא השוואה בין החזק לחלש, במשל - בין האשכנזי המבוסס לבוזגלו העולה החדש.

בשנת 1976 הורה היועץ המשפטי לממשלה דאז, אהרן ברק, לפתוח בחקירה פלילית נגד אשר ידלין במה שנודע לימים כפרשת ידלין. ידלין, פעיל מרכזי במפא"י שעמד להתמנות לנגיד בנק ישראל, נחשד בגנבה וקבלת שוחד במסגרת תפקידו הקודם כיו"ר מרכז קופת חולים כללית. כאשר ביקשו מברק לקיים את חקירתו של ידלין במשרדו, הורה לזמן את ידלין לחקירה במתקן משטרתי ואמר כי מעמדו של חשוד, רם ככל שיהיה, צריך להיות שווה למעמדו של אזרח פשוט מן השורה. לבסוף, ידלין הורשע ונידון לחמש שנות מאסר.

החלטתו זו של ברק לקיים את החקירה במתקן משטרתי הייתה צעד נחוש ואמיץ באותם ימים. בהתייחסו להחלטה, אמר ברק: "דין ידלין - כדין בוזגלו". המשמעות הייתה שאין הבדל בפני החוק בין החזק לחלש, ובהתאמה לאותם ימים, בין מי שנתפס כחזק - אשכנזים ותיקים לעומת החלש - בני העליות החדשות ובעיקר המזרחים.

למעשה, מבחן בוזגלו הועתק ממשמעותו המקורית שנגעה לשחיתות שלטונית ושימש אינדיקציה לנושאים הקשורים לשסע הבין-עדתי בישראל. מבחן בוזגלו הפך לכלי מבחן תרבותי בשורה רחבה של נושאים כמו כלכלה, חינוך תקשורת ועוד. המבחן נערך למעשה על ידי השוואת הישגיהן של שתי קבוצות עדתיות אלו, מתוך ראייה שלא אמור להיות ביניהן הבדל.

אנחנו ממשיכים לעבוד, בהיקף מצומצם, בוידאו קונפרנס, במייל ובאמצעים בלתי אנושיים אחרים שחברינו הטכנולוגיים מספקים לנו.ולכן...
17/03/2020

אנחנו ממשיכים לעבוד, בהיקף מצומצם, בוידאו קונפרנס, במייל ובאמצעים בלתי אנושיים אחרים שחברינו הטכנולוגיים מספקים לנו.
ולכן:
אם הסתכסכתם בבידוד והוחלט לערוך הסכם חלוקת נכסים וממון...
אם אתם רואי שחורות והחלטתם שזה הזמן לערוך צוואה כי מי יודע מה יעשו הילדים עם הפרדס?....
אם אתם רואי אפורות והחלטתם שלפחות צריך ייפוי כח מתמשך, כי לך תדע....
ואם אתם אופטימים שחושבים (וכנראה צודקים) שזה הזמן לקנות נכסים כי אפשר לקבל הנחות מפליגות...אתם יודעים, מבצעי סוף עונה בסוף העולם...

אנחנו ממשיכים לעבוד....בינתיים❤️
משרד עו״ד ינקוביץ 03-5343937

07/02/2020

חוסר אמינות קיצוני עלול לעלות ביוקר

בפסק דין שהתקבל השבוע במשרדנו ייצגנו מהנדס שהעניק שירותי פיקוח ותבע את שכרו כ – 30,000 ₪. עקב כך תבעה הלקוחה אותו ואת קבלני השיפוץ שביצעו את העבודות בדירתה כ – 3 שנים קודם לכן בתביעה שכנגד בסכום של כ – 500,000 ₪. התביעה שכנגד הוגשה 3 שנים אחרי שהשיפוצים בדירה הסתיימו ותוך כדי ששיפוצניקים חדשים החלו לבצע עבודות ו"להשמיד את הראיות" הנוגעות לשיפוץ המקורי.
ביחס לכך קבע כב' השופט כי עפ"י ההלכה הנוהגת בבתי הדין "שיהוי רב שנים מוליד ספק שמא הערמה יש כאן". בחקירתה הנגדית נחשפה הגברת בשקריה פעם אחר פעם תוך סתירת עצמה.
בפסק דין מנומק ומפורט קבע כב' השופט יאיר חסדיאל בין היתר את הדברים הנחרצים הבאים: "כבר בישיבת קדם המשפט התקשתה התובעת שכנגד בהילוכה למצוא משען עובדתי לכף רגלה בתוך התהום הכרונולוגית הזו בתשובותיה לבית המשפט". כמו-כן, קבע כי "מידה פסולה זו של דו פרצופיות הצטיירה בחלקים מהותיים נוספים של התביעה שכנגד".
בית המשפט התרעם במיוחד כאשר הגברת ענתה תשובה שסתרה תשובה קודמת שלה. כשעומתה עם עובדה זו, וכשנאמר לה כי אמירותיה מתועדות בפרוטוקול - ענתה: "שיהיה כתוב בפרוטוקול". במילים אחרות - "אז מה".
על כך ועל כלל עדותה השקרית יצא קצפו של בית המשפט שקבע כך: "דומה כי הכרזה זו "שיהיה כתוב בפרוטוקול" הינה כמכה בפטיש לעניין התייחסותה של התובעת שכנגד עצמה לאמיתות הדברים היוצאים מפיה".
אין פלא כי בסופו של דבר השקרים הרבים והגסים הביאו את השופט הנכבד לקבוע נחרצות כי "לא ניתן לתת אמון כלשהו בגרסתה".
לאחר שהתקבלה תביעת המהנדס ונדחתה תביעת הנגד שלה חויבה אותה גברת בתשלום מלוא שכרו של המהנדס וכן בהוצאות משפט ובשכ"ט עו"ד בסך 45,000 ₪.

(ת"א 13192-04-16 זיידמן את עוזון מהנדסים בע"מ ואח' נ' רוסו ואח')

09/01/2020

הגבתם בפייסבוק לפירסום פוגעני שבגינו הוגשה תביעה לפיצויים בשל לשון הרע. מה ההבדל בין like לבין share?

פסק דין מרכזי וחשוב בענייני לשון הרע ברשתות החברתיות שניתן אתמול (8/1/2020), עושה הבחנה ברורה בין like לבין share בהיבט דיני לשון הרע, ומהווה מדריך חשוב ומרתק להתנהלות הנכונה ברשתות החברתיות.

פסק הדין מרתק ומומלץ לקרוא אותו בשלמותו. נביא להלן ציטוטים עיקריים והמסקנות הנגזרות מהם. כך קובעת כב' השופטת דפנה ברק ארז בפסק הדין:

"יש להבחין בין פעולת השיתוף לבין סימון הלייק (או סימוני "תחושה" דומים) ולקבוע כי רק הראשונה עולה כדי פרסום כמובנו בחוק איסור לשון הרע....פעולת השיתוף יוצרת מעין "עותק" של הפרסום העוולתי אשר יוצג לחבריו או עוקביו של המשתף ברשת החברתית. מדובר אפוא בפעולה של חזרה על פרסום מסוים החושפת אותו למשתמשים נוספים – בדרך כלל, מי שמצוי ברשימת החברים או העוקבים של המשתף, שאולי לא נחשפו לפרסום המקורי. באופן כללי ניתן לומר כי פעולה של שיתוף עשויה להקנות לפרסום מסוים תפוצה נרחבת ותהודה רבה (ובכך לתרום להפיכתו ל"ויראלי"), מעבר למה שהיה מקבל לולא שותף. כך למשל ייתכן כי מפרסם של פוסט מסוים שיש בו משום לשון הרע אינו בעל חברים או עוקבים רבים, וכך הפרסום המקורי אינו צפוי להיחשף בתפוצה רחבה, אולם כאשר משתמש אחר בעל עוקבים רבים משתף אותו הוא מגדיל את תפוצתו בהרבה באופן שמעצים את הפגיעה בשם הטוב של הנפגע, או לכל הפחות פוגע באותה מידה... מנגד, קשה לראות בסימון לייק יצירת "עותק" של הדברים וחזרה עליהם. אכן, לעתים האלגוריתם של הרשת החברתית מוביל לעדכונם של משתמשים נוספים ברשת בדבר התרחשותה של הפעולה, וכפועל יוצא מכך משתמשים אלו נחשפים גם לפרסום המקורי מושא הלייק. אולם, במצב דברים זה אין לומר שהמשתמש עצמו – אשר לא ביקש ליצור עותק של הפרסום המקורי – הוא שחוזר עליו בפני משתמשים אלו, אלא אך משפיע בעקיפין על פעולת האלגוריתם של הרשת החברתית... "

מסקנות: אם עשיתם like לפרסום לשון הרע, מירב הסיכויים שלא תחויבו בפיצוי גם אם הפרסום העיקרי נקבע כלשון הרע פוגעני. אם שיתפתם, כלומר עשיתם share, אתם עלולים להיות מחויבים בפיצוי אם נמצא שאכן מדובר בלשון הרע פוגעני.

פסק הדין המלא באתר בית המשפט העליון (רע"א 1239/19 שאול נ. נדיילי).

07/11/2019

ייפוי כח מתמשך – מה זה בכלל?

היום החתמתי לקוחה על ייפוי כח מתמשך. ההקלה שראיתי אצלה שנובעת מההבנה שעניינה מסודר, הובילה אותי לכתיבת שורות אלה.
ייפוי כח מתמשך הינו מכשיר משפטי יחסית חדש בארץ, ותכליתו להסדיר מצבים בהם אדם אינו כשיר לקבל החלטות.
ריכזתי להלן שאלות ותשובות קצרות להבנה בסיסית עד כמה חשוב לכל אחד לדאוג למצבים עתידיים בהם לא יהיה כשיר להחליט לגבי עצמו, בריאותו ורכושו.

1. מה זה בעצם ייפוי כח מתמשך? כלי למתן הוראות איך לנהוג באדם וברכושו בשלב בו לא יהיה כשיר לקבל החלטות באופן עצמאי.

2. מי יכול ולמי מומלץ לעשות ייפוי כח מתמשך? לכל אדם כשיר מעל לגיל 18, וודאי לאדם המתקרב לגילאים מתקדמים.

3. מי מוסמך לעשות ייפוי כח מתמשך? רק עורך דין אשר הוסמך לכך כחוק ע"י משרד המשפטים.

4. אילו הוראות אפשר לתת בייפוי כח מתמשך? כל הוראה חוקית בנוגע לגוף ולרכוש.

5. מי קובע מתי אדם איננו כשיר לקבל החלטות? כל אדם רשאי להחליט מי יוכל לקבוע לגביו שאינו כשיר לקבל החלטות – בין אם זה יהיה רופא, מומחה, פסיכולוג, או אדם אחר.

6. האם יכול אדם לשנות את ייפוי הכח? כן.

7. היכן מופקד ייפוי הכח המתמשך? גם במשרד עורכי הדין שערך אותו וגם במשרד המשפטים.

8. האם ניתן לשלוט על מי שייחשף לייפוי הכוח? כן. ניתן לקבוע כי רק אדם מסוים יהיה חשוף לעצם קיומו של ייפוי הכח המתמשך.

9. למה לעשות ייפוי כח מתמשך? כי החיים מלאי הפתעות, כי אדם אינו רוצה לסבול באחרית ימיו, כי אדם רוצה לשמור על כבודו ולשלוט מה ייעשה בגופו וברכושו גם אם חס וחלילה יקלע למצב שבו הוא עצמו לא יוכל לתת הוראות לגבי שני נושאים אלה.

ושרק נהיה בריאים 💐

Address

שלמה המלך 38
Qiryat Ono
5542134

Opening Hours

Monday 09:00 - 19:00
Tuesday 09:00 - 19:00
Wednesday 09:00 - 19:00
Thursday 09:00 - 19:00
Friday 09:00 - 11:30
Sunday 09:00 - 19:00

Telephone

+97235343937

Website

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when משרד עורכי דין ינקוביץ' posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to משרד עורכי דין ינקוביץ':

Share