29/04/2021
מהו העונש הראוי למי שהתעלל בפעוטות חסרי ישע?
לצערנו הרב, נראה שבחלוף הזמן אנו שומעים על עוד ועוד מקרי התעללות בילדים בגנים ובפעוטונים ברחבי הארץ.
חלקנו נחשפנו למקרה ההתעללות של הגננת סיגל אלקיים-וייס, שצולמה תוקפת פעוטות בגן "הקטנטנים של יעל" ברמת גן.
האירוע הנורא נחשף לראשונה לפני כשלוש שנים ומאז הגשת כתב האישום, התיק נמצא בהליכים משפטיים.
בשבוע שעבר, קבע בית המשפט את גזר הדין על מעשיה של אלקיים-וייס המסתכם ב-22 חודשי מאסר בפועל וחצי שנת מאסר על תנאי, וזאת עוד לפני ניקוי שליש "על התנהגות טובה" ושליש "קיצור מנהלי" (כמעט מכל עונש מאסר בפועל יש לנקות תוקפות לא מבוטלות, כך שמה שמפורסם בתקשורת אלה רק תקופות "הברוטו") כלומר בפועל מדובר על כ-10 חודשים במקסימום.
בנוסף, נגזר על אלקיים-וייס לפצות כל אחת ממשפחות הילדים בסכום של 3000 שקלים.
בכל פעם שמקרה מזעזע דוגמת זה צף, אנו ניצבים בפני השאלה המכרעת - מה הוא גזר הדין "הראוי" בהתאם לחומרת מעשים אלו?
האם פחות משנתיים מאחורי סורג ובריח הם מספיק?
נטיית הלב הטבעית של כולנו, היא לטעון שלא. ועם זאת, מדוע זה מה שבית המשפט פסק בסופו של דבר?
החוק הפלילי מבחין בין שתי עבירות תקיפה - עבירת תקיפה "רגילה" ועבירת תקיפה המסווגת כ"התעללות".
כאשר הציבור שומע על, מקרה נוסף של התעללות בילדים, אנו נוטים, באופן הטבעי ביותר, לצפות לענישה הקשה ביותר שניתן לתת ע"פ החוק, כי הרי אין פשע נתעב יותר מפגיעה מכוונת בחסר ישע.
עם זאת, בעת שהיא מקבלת את החלטתה, הפרקליטות ניצבת מול שורה של תקדימים, ראיות ושיקולים נוספים שהעין הציבורית לא רואה.
למרות הכל, זה רק טבעי לחוש תסכול מול החלטת הפרקליטות בתיק אלקיים-וייס.
על פי רוב, דינה של עבירת אלימות המתבצעת על ידי גננת בגן ילדים הוא שבע שנות מאסר, ועם זאת אנו ניצבים בפני גזר דין של פחות משליש מכך, לאחר שלוש שנים מפרכות בהן המשפחות נאלצו להיאבק ולהתפלל בכותלי בתי המשפט.
חשוב לציין שעבירת "התעללות" עשויה להסתכם בגזר דין חמור יותר שיכול להגיע אף לתשע שנות מאסר ולעיתים אף למאסר עולם.
אז מה יכולים לעשות הורים שילדיהם ספגו התעללות בגנים ופעוטונים?
הגם שהליך פלילי נשמע כפיתרון הנכון והוא בוודאי הכרחי בפן הציבורי והערכי, קיימים אמצעים משפטיים נוספים שעומדים לרשות הורים בפרשיות מסוג זה.
דוגמא לכך היא תביעה נזיקית מול הגורם הפוגע.
כמשרד עו"ד המייצג כמה וכמה הורים בפרשיות מסוג זה, אנו מציעים להורים שמגלים מעשי זוועה מסוג זה לפנות בראש ובראשונה למי שעוסק בתביעות מסוג זה.
הגשת תלונה במשטרה היא הכרחית, אך לצורך כך אין חובה בליווי של עו"ד.
מבחינת חלוקת המשאבים והאנרגיות מומלץ להיוועץ בעו"ד שמנוסה בליווי הליכים מסוג זה.
חשוב להבין שבהליך הפלילי יש להורים זכויות כנפגעי עבירה, אך דווקא בתחום הפלילי המדינה מטפלת, הן באמצעות חקירת המשטרה והן באמצעות הפרקליטות, שמגישה את כתב האישום.
ההליך האזרחי הוא ההליך המורכב יותר וזה שתלוי בהורי הילדים.
בהליך זה המדינה אינה צד והיא אינה מעורבת, הליך זה מצריך סדרת פעולות מהירות ומדוייקות שיש בהן כדי להשפיע על ההמשך ההליך כולו.
לכן חשוב כל כך (!) שפעולות אלה יבוצעו ע"י גורם בעל ניסיון.
באמצעות ההליך האזרחי, אשר יכול להתנהל במקביל להליך הפלילי ובנוסף לו, הסיכוי לקבלת פיצוי כספי ו"לפגוע" בכיסו של הפוגע, שיאלץ לשלם על הנזק שגרם, גבוה, וגם אם אין בכך כדי למצות את הדין במלואו או באופן הראוי בעינינו, יש בכך מעט נחמה והרתעה נוספת לפוגעים פוטנציאליים בעתיד.
לינק לכתבה אודות הגננת מרמת גן בלינק >>> https://bit.ly/2PAVQm8
