עו"ד יצחק יעקובי

18/11/2016

"שימוש בכח סביר" -בפינוי פולש- עורך דין יצחק יעקובי
סעיף 18 לחוק המקרקעין
18. (א) המחזיק במקרקעין כדין רשאי להשתמש בכוח במידה סבירה כדי למנוע הסגת גבולו או שלילת שליטתו בהם שלא כדין.
(ב) תפס אדם את המקרקעין שלא כדין רשאי המחזיק בהם כדין, תוך שלושים ימים מיום התפיסה, להשתמש בכוח במידה סבירה כדי להוציאו מהם.

יחזקאל פנה אלי ובפיו סיפור, המשפחה קיבלה ירושה בית קטן בדרום תל אביב , לאחר שהוסדרה חלוקת הירושה, גילה יחזקאל כי על הבית השתלטו עבריינים שפלשו לבית, במקום התנהל עסק ל "עיסויים", מכל הסוגים. יחזקאל פנה למשטרה, אך זו הבהירה לו כי עליו לפנות לבית המשפט, זאת מכיוון שחלפו למעלה מ-30 יום מהיום בו פלשו הפולשים לבית. הסברתי ליחזקאל את ההליך וסיכמנו על שכר הטרחה, הבעיה שלי הייתה זיהוי הגורם הפולש, כנגד מי להגיש את התביעה, ניסיתי להפעיל את המשטרה על מנת לקבל את מספר תעודת הזהות של הגורם או הגורמים שמנהלים את ה"עסק", אך הניסיון כשל, לבסוף הצלחתי לאתר באמצעות חבר חוקר את מספרי תעודת הזהות והשמות של ה"דיירים" והוגשה תביעה, ההליך לקח זמן, המחזיקים הציגו בפני בית המשפט "חוזה שכירות" פיקטיבי שכביכול נחתם מול חלק אחר שהיה "אמור לרשת את הבית" ו.... ,לבסוף התקבל צו פינוי. הצו לא הזיז למחזיקים ולא נותרה ברירה לפעול בהליך של הוצאה לפועל, לא היה פשוט למצוא קבלן הוצאה לפועל מורשה שייקח על עצמו במחיר סביר את הפינוי שכן כל מי שהכיר קצת את השטח הבין שמדובר בכנופיית פשע. לבסוף נמצא ה"קבלן" עליכם לדעת במסגרת הליך הפינוי על הקבלן לפנות למשטרה ולשכור את שירותיה, המשטרה דרשה 8 שוטרים בשכר כמות לא סבירה שמייקרת את ההליך אך המשטרה עמדה על שלה, זאת עקב מידע מודיעיני, יחזקאל לקח הלוואות ושילם- הפולשים פונו . בו ביום הוחלפו המפתחות והוזמנו סורגים לבית. הבית הוצא למכירה ומפתחות נמסרו למתווך מהאזור.
חלפו כשבועיים והמתווך הודיע לנו שהמפתחות הוחלפו ולפי הידוע לו במקום מתנהל בית זונות והוא יורד מהעניין. מסתבר שלמקום פלשו ככל הנראה חברים של הפולשים הקודמים, הפלישה התגלתה בזמן, פנינו למשטרה, הבטיחו שיטפלו, הימים חלפו וכל פעם המשטרה דחתה את הטיפול, אני לחצתי ו... כלום!!! חלפו כבר 24 יום מהפלישה ולי היה נראה שהמשטרה מחכה שיחלפו 30 יום. אני מכיר "חסיד ברסלב" שמקושר טוב, פניתי אליו והוא הציע את שירותיו "לשימוש בכח סביר" בתמורה לסכום נכבד אך זול יותר ביחס לעלות של ההליך הקודם- המשפטי, מדובר היה בסכום נכבד ובמזומן. העברתי את ההצעה ליחזקאל, שענה לי מה שאתה מציע אני איתך וקילל את המדינה המשטרה בית המשפט החוק ו.... . לאחר שהודעתי ל"חברה" כי העניין מוסכם והכסף קיים, הסבירו לי שהם רק מפנים ואם יחזקאל רוצה שמירה יעלה לו כל חודש סכום נוסף והמינימום 6 חודשי שמירה, הציעו את שירותי של "חברת שמירה" די מוכרת שעליה הם סומכים. הובהר לנו כי במידה ונשכור שירותי חברת שמירה אחרת הם לא אחראים. סכום נוסף אורגן עבור "השמירה" . ה"חברה" הודיעו לי על היום והשעה בה יפנו את הפולשים ב-"כח סביר". אני הסתקרנתי וישבתי ברכבי בקצה הרחוב. קשה לי לתאר את מה שראיתי אך למקום הגיעו 2 רכבים מפוארים מהם ירדו 4 גברים – שני הרכבים נשארו מונעים עם נהגים תוך 5 דקות של "שימוש בכח סביר " היו מספר פצועים על המדרכה, שכנים הזעיקו משטרה אך כשהמשטרה הגיע גם החברה נעלמו וגם הפצועים ברחו. החברה הודיעו לי שהמנעול הוחלף וקיימת שמירה על הבית והכל בסדר, הבית נמכר, אני חייב להוסיף כי עד המסירה לקונה יחזקאל היה מסתובב כמעט בכל יום מסביב לבית הוא התקשר אלי מספר פעמים ואמר לי אני לא רואה כל שומר, מה סתם שילמתי עבור שמירה ???

08/11/2016

מגבלות בית המשפט יצחק יעקובי , עו"ד
את עוזי מלמוד ז"ל הכרתי באמצעות חבר עורך דין מהוד השרון, כשהיה כמעט בגיל גבורות, עוזי חקלאי מכפר מל"ל היה אדם מיוחד מאוד. חבר ילדות של אריאל שרון ז"ל. עוזי ידע לספר סיפורים מרתקים עם מוסר השכל מתקופת הפלמ"ח. אדם שורשי מאוד ודמות ציורית, שהיה מיוצאי אשכנז אך ידע לדבר ערבית מדוברת, חקלאי ולוחם, לא מסוג האנשים שיוותרו על זכויותיהם. עוזי היה אדם מבוסס מאוד אך צנוע. הוא סיפר לי שבבעלותו מגרשים רבים בסביבת הוד השרון, מגרשים שבעבר גידל עליהם תותים ובמועד בו נפגשנו חלקם כבר הצמיחו בניינים רבי קומות.
בבעלות של עוזי היה מגרש שבצידו האחד לכל האורך גבל עם בית העלמין מגדיאל. בוקר אחד גילה עוזי שאנשי חברת קדישא הזיזו את הגדר המפרידה בין המגרש שלו לבית הקברות במטר בערך לכיוון המגרש שלו וקברו כבר מעל 15 נפטרים בשטח באופן מפוזר לכל האורך. כפי שתיאר לי זאת עוזי "הראש בחלק שלהם והרגלים במגרש שלי". הוא ביקש שאפנה לבית המשפט ואוציא "צו פינוי " לקברים. אני הבנתי שאנחנו בבעיה גדולה. אמרתי לעוזי תקשיב לי טוב, אתה עכשיו מביא קבלן ומקים חומה מבטון בגבול החדש ולכל האורך, הייתה לי הרגשה שהם יזיזו את הגדר שוב, היה ברור לי שחברת קדישא הרוויחה הון ממכירת החלקות, וכן היה ברור לי שאף שופט לא יורה להוציא מתים מהקבר. עוזי הגיב בחריפות הוא אמר לי "איזה עורך דין אתה !!! אני לא מאמין למה שאוזניי שומעות!!! עצם זה שאני בונה את החומה במיקום הקיים אני למעשה מקבל את הגניבה שלהם, מה שאני לא מוכן לקבל בשום אופן, דבר שני הם צריכים להשתתף בחצי מהעלות הבניה, כשתוקם גדר והגדר תוקם אך ורק בגבול הנכון " היה לי מוניטין אצל עוזי והוא העריך אותי עד לאותו רגע, כל ניסיונות השכנוע שלי לא הועילו. חזר ואמר חשבתי אתה בעל מקצוע... איזה עורך דין אתה... מה אין חוק..., אין בית משפט..., כל אחד יעשה מה שהוא רוצה..." ועוד ועוד ... תוך יומיים הוא מצא עורך דין בעל שם שהבטיח לו שיגיע לתוצאה אליה עוזי שאף, וזאת תמורת סכום הוגן בעל 6 ספרות שדרש, עוזי התקשר אליי ואמר לי "אתה רואה מצאתי בעל מקצוע הוא הבטיח להגיע אפילו עד העליון". "קייס בטוח ... אין להם קייס...." הוא ביקש שאבדוק את עצמי, "אני מעדיף אותך למרות הכל, תן לי מחיר טוב יותר וצא לדרך...אני חושב שלא שקלת את זה נכון .... תבדוק את החוק...." עניתי לו, עזוב, במתים אין חוק. למחרת עוזי העביר את התמורה לעורך הדין המהולל שדרש הכל ומראש, עוד בטרם הוגש כתב ההגנה מטעם חברת קדישא התקשר אליי עוזי וסיפר לי "הם הזיזו את הגדר שוב והפעם כל הגוף בחלק שלי, קבורים שם אנשים שאני הכרתי.... " אמרתי לו תקשיב לי הפעם תבנה גדר מבטון כי זה לא ייגמר. הוא קיבל את עצתי, סופו של יום הקרקע שנלקחה ממנו הופקעה "כדין", בית המשפט היסס לשון המעטה, ועוזי קיבל פיצוי זעום יחסית בגין ההפקעה. הוא התקשר אליי ואמר לי " עורך הדין עבד עליי ...( קילל אותו ), אבל אני חייב לאמר לך משהו, תאמין לי זאת הפעם הראשונה בחיים שלי שבשלב מסוים לא הרגשתי שאני רוצה לנצח במה שאני צודק במאה אחוז, הקטע שנקברו שם כמה אנשים שהיו חברים שלי... ואפילו לי כאב להוציא אותם מהקבר".

11/08/2016

רבותיי קשה אבל אפשרי ניתן לתבוע באופן אישי פקידת סעד על רשלנות ,להערכתי נכון להיום רוב השופטים יותר מודעים מבעבר
מומלץ לשקול זאת במקרים קשים אני אישית מעוניין לייצג במקרים כאלו ולוא דווקא מהסיבה העסקית הפיצויים הנפסקים נמוכים לעיין שיעור מנזק שהן גורמות . הלוואי והיה אפשר לתבוע שופטים אוליי זה השלב הבא

10/08/2016

איך קונים מקרקעין בפחות מחצי מחיר - היזהר הקונה, בעיקר הראשון
עסקאות נוגדות הן מצב בו נעשתה עסקה ראשונה בנכס מקרקעין, עסקה זאת לא נרשמה בלשכת רישום המקרקעין, וכן לא נרשמה כל הערת אזהרה המזהירה את כלל הציבור שנעשתה העסקה. אחר מיכן המוכר או מי מטעמו מכר את אותו נכס מקרקעין לצד ג' אחר שהסתמך על המרשם. איך קובע בית המשפט על שם מי יירשמו המקרקעין על שם הקונה הראשון או על שם הקונה השני ?
לקביעת בית המשפט קיימת חשיבות רבה במיוחד במצב בו הצד המפסיד (הקונה הראשון, או השני ) לא יכול להיפרע כספית ולקבל את התמורה ששולמה למוכר, לדוגמא במצב בו המוכר פשט רגל וכד' כלומר ההפסד הוא מוחלט.
בית המשפט לא נותן כל משקל להתנהגות המוכר, כלומר גם אם המוכר שמכר פעמיים רימה ביודעין אין לזה חשיבות בכל הקשור להכרעה של בית המשפט על שם מי ירשמו המקרקעין.
הכלל הראשון והמכריע הוא הכלל שנקבע ב"הלכת גנז" על פיה הקונה הראשון שנמנע מרישום הערת אזהרה לזכותו- הינו הגורם ל"תאונה המשפטית" והוא האשם ולכן יפסיד לטובת הקונה השני. ( הוא יכול לתבוע את המוכר להשבת הכספים ו... אך כאמור אין זה אומר שיוכל להיפרע מהמוכר).
היוצא מן הכלל, אם יוכיח הקונה הראשון שהקונה השני "פעל בחוסר תום לב" ( מונח משפטי הנתון לפירוש ולרושם שקיבל בית המשפט ) אזי הוא יגבר על הקונה השני שהסתמך על הרישום.
איך ניתן להוכיח שהשני פעל בחוסר תום לב, רק אם יוכח בוודאות שהקונה השני ידע על העסקה הראשונה, או התעלם מ"אורות אדומים" ועצם את ענייו מלבדוק האם נעשתה עסקה קודמת- אזי הקונה הראשון יגבר.
בפסק דין שניתן לאחרונה בבית המשפט העליון ( ע"א בשארה ג'וזיף נגד עפיפה אנדראוס גרייס ואחרים)), גבר הקונה השני בתחרות על קרקע שהייתה מטע זיתים וזאת לאחר שהקונה הראשון גידר את המקרקעין אותן רכש שנים רבות קודם , וכן קבע במקום שער, והוכח שהקונה השני נאלץ לטפס על קיר בכדי להיכנס לשטח בטרם רכש אותו , מכיוון שליורשת של המוכר הראשון , המוכרת לא היה מפתח לשער, כמו כן הוכח שהמשא ומתן עם הקונה השני היה מזורז והעסקה הושלמה באופן מזורז. למרות זאת לא הוכח חוסר תום לב. דהיינו שהקונה השני ידע כי המגרש נמכר או שהיה עליו לדעת ועצם את עיניו. אני כלשעצמי כשקראתי את סיפור המקרה הבנתי שככל הנראה הקונה השני שילם הרבה פחות משווי המקרקעין ( עניין שנטען על ידי הקונה הראשון אך לא הוכח וגם בית המשפט לא נתן לעניין זה משקל) אולי פחות מחצי מחיר מהשווי ולהרגשתי הקונה השני הריח את הסיכון שבעסקה (טיפס על קיר) אך הימר על זה שיגבר על הראשון, ופעל בחוכמה ובעורמה על מנת לגבור על השני ולהשלים את העסקה במהירות מבלי ליפול למלכודת של עצימת עניים או חוסר תום לב, הוא קיבל את "ההסבר" שניתן לו על ידי המוכרת, שהמטע כביכול מגודר יחד עם קרובי משפחה על מנת למנוע הסגת גבול- מבלי שבדק עם בעל המפתחות לשער ( שהיה הקונה הראשון ) אם עובדה זאת נכונה, כמו כן סיפר לבית המשפט כי אמר לבעל אטליז בכפר כי הינו מעוניין לרכוש את המקרקעין וזה לא אמר לו שהם כבר נמכרו( בעל האטליז מוכר לו שנים) , בית המשפט קנה את הסיפור שלו – בקיצור המסקנה שלי רוצים עסקה טובה בפחות מחצי מחיר קחו הימור מצאו עסקה בה הקונה הראשון רשלן וקנו על פי הכללים. האם זהו גזל ? זאת כבר לא שאלה משפטית.

24/07/2016

שאלת "רב"-או חייך אכלת אותה
את הסיפור הזה אני כותב ללא חשק מי יודע מה, כשתקראו אותו תבינו, לא שיניתי בו לא פרט ולא את השמות!!!
הסיפור התחיל לפני כ-10 שנים, לאחר שהתקבל חוק, שאפשר לקרנות הפנסיה להשקיע באפיקים שונים, ובכלל זה להלוות כסף לחברות בורסאיות כנגד איגרות חוב. בתקופה זאת בועת הנדל"ן בארה"ב התנפחה בכל יום, ומנגד לבייב באמצעות אפריקה ישראל, תשובה, ועוד רבים אחרים גייסו מיליארדי שקלים מקרנות הפנסיה, כשרוב רובם של הכספים זרם לעסקאות נדל"ן עלומות בעיקר במזרח אירופה, רומניה וכד' תוך של"משקיעים" ניתנו "תחזיות" ורודות עד מזהירות. ל"משקיעים" לא הייתה שום אפשרות לבחון את ה"תחזיות" או לעקוב אחר הההוצאות או ההיגיון שב"השקעה". לאחר שנים מספר, נעשו "תספורות" ויש כאלו שהגיעו למצב של "תספורת" קרחת. באותה תקופה דודי יאיר לוי מניו יורק כונה אז "מלך הדירות של ניו יורק", ולא בכדי- לחברה שבבעלותו היה מעל ל-3000 דירות במנהטן. הכל נרכש במינוף שלעיתים היה בשיעור 105% - אל תישאלו אותי איך. שלא תיטעו, יאיר הוא דוד שלי אבל בראש ובראשונה – איש עסקים קר רוח. על מנת שתבינו זאת לאחר שהשתחררתי מהצבא הגעתי לניו יורק חסר כל בכדיי לעבוד עם דודי שהיה כבר די מבוסס, פניתי לדודי יאיר שענה לי "אני לא עובד עם ישראלים ובמיוחד לא עם משפחה" נאלצתי לעבוד תמורת 4 דולר לשעה במכירת נעליים לכושים. לאחר שנים הפכתי לשותף של יאיר בסין ולמעשה הצלתי אותו ממצב דיי קשה, זה כבר סיפור אחר.
ליאיר היה שותף בחלק מהבניינים - מהנדס ישראלי לשעבר, שחי בניו יורק והיה נשוי לגויה מקסימה, הוא היה אז בן למעלה מ-60, אדם מרגש מאוד, פגשתי אותו בהילטון תל אביב יחד עם יאיר והתאהבתי בו, אישיות מיוחדת ביותר סוג של טהור לבב, רק שתבינו מישהו מכם ראה בגילו מסמיק, נדיר, זהו סרג' הוידה אדם צנוע ביותר וטהור לבב. היה להם מוניטין של קוסמים, ואני שרציתי מאוד להיכנס למגרש של הגדולים וזיהיתי את הפוטנציאל שהיה קיים לגיוס כספים בבורסה הישראלית באתי אליהם בהצעה לרכוש שלד בורסאי ולגייס כספים על מנת להשקיע באירופה. לאחר שלמדו קצת את הנושא קיבלתי אור ירוק, סוכם שאני אקבל 5% בחברה והם יתחלקו בשאר, כמו כן סוכם שאני אהיה הסמנכ"ל, חשבנו שראוי לשים בתפקיד המנכ"ל אישיות מוכרת על מנת להרשים את המשקיעים ותת הרגשה של אמינות, סוכם שאקבל משכורת של 50,000 ₪ בחודש + גיפ מנהלים ++++.
תבינו, לא היה לי שום קשר וכמעט מושג בחברות בורסאיות, אבל למדתי את הנושא במהירות תוך השקעה של לימוד במשך כמעט רוב שעות היום והלילה, שכרתי משרד מרשים כיאה ל"מעמדי" באזור הבורסה ברמת גן, וכן שילמתי שכר לעוזרת חיננית שעבדה במשרה חלקית אך בשכר גבוה, יצרתי קשרים עם כל המובילים בענף, ובכללם המוביל בזמנו, איתן אלדר ידידי המוכשר. שהוא בחור מבריק. ואכן תוך כחצי שנה איתן הביא את הסחורה המבוקשת. "מקפאל" שלד בורסאי עם סך מזומן בקופה בסך בערך 130 מיליון ₪ במחיר 140 מיליון ₪ , לאור הביקוש בשוק ל"שלדים" העסקה הייתה הוגנת. הצגתי את העסקה לסרג' ויאיר והם אהבו אותה, הם התנו את הרכישה בתנאי שיקבלו מימון בנקאי בשווי מחצית מהמחיר דהיינו 70 מיליון, ידעתי שלא תהיה בעיה ואני על דרך המלך. פניתי לאיתן על מנת לקדם את העסקה איתן אמר אני רוצה שיפקידו בנאמנות אצל העו"ד שלכם 3 מיליון דולר כדמי רצינות, בחרתי באמיר חן, מפישר בכר חן, שהכרתי אותו מעסקי הנדל"ן אמיר הוא עו"ד נדל"ן מהשורה הראשונה, ובמשרד בו הוא שותף יש מומחים לחברות. בו ביום נפתח חשבון נאמנות ולמחרת היו בו 3 מיליון דולר. ישבנו על טיוטת הסכם, ההסכם נחתם למחרת בשעה 1 בלילה שעון ישראל. עיקרו:1. ניתנו לנו 60 יום לצורך בדיקת נאותות ("Due diligence "), (בדיקה שתכליתה לבדוק שהכל כפי שסופר, ואין הפתעות,רובה נערכת על ידי רואיי חשבון ועורכי דין. 2. לצדדים ניתנה אפשרות לבטל את ההסכם ללא שום קנס לאחר 60 יום.
תוך 30 יום הבדיקה הוכיחה שהכל בסדר, כמו כן כל הבנקים הגדולים הסכימו להלוות 70 מיליון ₪ כנגד שעבוד המניות וכנגד ערבות אישית של סרג' יאיר ואנוכי, אני כבר התחלתי לבזבז את הכסף שלא הרווחתי עדיין ( תבינו 5% זה 7 מיליון ₪ ). בתקופה ההיא לא היה נהוג בארה"ב לחתום לבנקים על ערבות אישית להלוואה שלוקחת חברה, ובישראל זה היה התנאי, סרג' ויאיר אמרו לי לא מתכוונים לחתום על ערבות אישית, "יש לנו הרבה מה להפסיד ואנחנו למעשה לא נשלוט בחברה אלא אתה – זה לא מתאים לנו". הגעתי במאמציי להנהלת בנק פועלי אגודת ישראל- בנק מוזר לשון המעטה, הם אמרו שהם יכולים לוותר על ערבות אישית, דרשתי זאת בכתב, וכאן החלה התמהמהות ופתלתלות, בינתיים חלפו 54 יום נשארו לנו 6 ימים, איתן התקשר ושאל מה קורה, וציין בפניי שהוא לא יחכה יום מעבר ל-60, התקשרתי ליאיר ולחצתי שיוותרו, יאיר אמר לי אם סרג' חותם ערבות אישית גם אני יחתום. התקשרתי לסרג'. כאן המקום לספר שסרג' היה חסיד של הרב פינטו מאשדוד שחילק את זמנו בין אשדוד לניו יורק, ידעתי שסרג' תרם לרב מיליון דולר ככה סתם, סרג' אמר לי אני הולך לשאול את הרב פינטו, ומה שיגיד לי אעשה. לא הייתה לי ברירה לחכות, כבר למחרת לפנות בוקר קיבלתי את התשובה הבאה –מכיוון שתום ה- 60 היום יהיה בין יז' בתמוז לתשעה באב, באופן מדויק לקראת סוף חודש תמוז, תחכו עד אחרי תשעה באב,בשביל הברכה, ולא תפסידו כלום !!!, מצד אחד לא אהבתי את התשובה כי ידעתי שאיתן לא יחכה, ומהצד השני הייתי אדם מאמין...., ולמעשה לא הייתה לי ברירה, אחרי מספר שעות הודעתי לאיתן כי העסקה תצא לפועל בוודאות, אך אחרי תשעה באב, עניין של כשבועיים נוספים, איתן אמר לי אני לא מחכה יום נוסף!!! לאחר מספר ימים בא' באב שעה 17:00 התפרסמה הודעה בבורסה מקפאל נרכשה ע"י מנופים בראשות ג'קי בן זקן, ההסכם שהוצג באתר הבורסה היה בדיוק ההסכם "שלנו" רק הוחלפו שמות הרוכשים. רצתי למשרדו של איתן בבית גיבור ספורט, ש"סיפר" לי, שפגש ביום שישי במלון דן תל אביב את ג'קי "במקרה" והציע לו את החברה, ג'קי אמר לו שזה נראה לו אך ביום א' יילך לשאול את הרב שלו הרב פינטו באשדוד שבדיוק חזר מניו יורק, והרב פינטו ענה לו "מחר ראש חודש אב- יום טוב, אתה יכול לחתום עד השקיעה", וזה מה שהיה. לאחר שביררתי לעומק נודע לי ש"הרב" פינטו הציע את מקפאל לג'קי וקיבל תיווך בתמורה, (שמה של מקפאל שונה למנופים ולאחר שנים הואשמו ג'קי ואיתן בהרצת מניות החברה). אני הייתי בשוק!!! ובעצב... אפשר לומר שההפסד הישיר שלי מעבר לתקוות ולחלומות עלה על סך 300 אלף ש"ח וכשנה עבודה מאומצת, הלכתי לבית גיבור ספורט ישבתי בלובי אבל וחפוי ראש מתלבט אם לעלות למשרדו של איתן, ופתאום איתן עבר, ראה אותי אי אפשר היה לטעות הייתי שבור, איתן אמר לי "מה קרה???? אמרתי לו שאני מדוכא מהסיפור ענה לי " אם כך לך תחזור להיות עורך דין" כולה עסקה וככה אתה מגיב !!! תאמינו לי שהשיעור שלמדתי אותו בוקר מאיתן היה שווה את כל ההפסד ידידיי. ו"הרב" פינטו לאחר שנים התגלה פרצופו האמיתי.

18/07/2016

באיזה צד אני- הסיפור של עוזי משאבות , ואל תגלו לאף אחד בבקשה
לפני מספר שנים פנתה אליי טלפונית ורד, ורד הייתה הסייעת בגן בו בילו חלק מילדיי, אישה ישרה מסורה נאמנה, שומרת שבת ושמרנית. היא אמרה לי שהחליטה להתגרש מבעלה עוזי, הכרתי את עוזי טוב, ואהבתי אותו. אני אוהב לבנות, ובעיקר וילות, ועוזי היה איש משאבות הבטון שלי, הייתי מזמין אותו ליציקות, היה מגיע במשאית משאבה מקרטעת, ואי אפשר היה שלא להתאהב בו, עוזי גבר גבוה שרירי ומוצק, בימיי הקיץ היה נוהג לחבוש כובע בוקרים מעור, וכשהיינו מחכים למיקסרים של הבטון היה מוציא ערכת קפה ומכין קפה כמו בסרטים. דמות ציורית שנהג לרכוב על סוסים, חי במשק במושב סמוך למגוריי – גבר שאף אישה לא יכלה להתעלם מנוכחותו.
שאלתי את ורד מה הסיבה- אמרה לי הוא בוגד בי, ניסיתי להסביר לה שיכול וזה משבר גיל הארבעים וכו' אמרה לי זה לא כך,"לקחתי חוקר, ואני לא יכולה לדבר על זה בטלפון", קבענו פגישה במשרדי.ורד הגיעה נסערת ולחוצה מאוד, סיפרה לי שעוזי בזבז על אהובתו החדשה את כל חסכונותיהם, מכר משאית ובזבז, לקח הלוואות ובזבז והוא משתמש בסמים קשים באופן קבוע. אבל את הסוד הגדול גילתה לי בהמשך השיחה תוך בכי מר, "מילא היה בוגד בי עם אישה אתה לא תאמין אבל הוא בוגד בי עם קוקסינל", לא האמנתי, הציגה בפניי דו"ח חוקר, ובקשה ממני להקליד בגוגל "קוקסינל עם כלי 22 " איתו הוא בוגד בי!!! לקחתי נשימה ארוכה ושאלתי אותה ורד מה את רוצה? אמרה להתגרש ושהמשק יישאר אצלי, הוא רוצה למכור את המשק שקיבל מהוריו ושעל שמו בלבד, שני הבנים גרים במשק, יש הכנסה מהמחסנים לא חבל שהוא יבזבז את זה על הקוקסינל. לא היה לי ספק המצב היה קשה והצריך פעולה מיידית. ביקשתי מורד שתשכור שרותי עורך דין לא יקר ונורמאלי, ושידעתי שישתף איתי פעולה, אמרה לי אני רוצה רק אותך , סירבתי והסברתי לה שאולי יום אחד אגלה לה את הסיבה. ידעתי שכמעט כל עורך דין שעוזי ישכור את שירותיו יראה את השקל מול העניים ומדובר היה בהרבה כסף.
איך שיצאה ממשרדי, הרמתי טלפון לעוזי משאבות, "אחי וואי איזה עיתוי בדיוק אני מחפש עורך דין, אני מתגרש, כמה תיקח לי? " אמרתי לו כמה שאתה רוצה, צחק, וצחק, אתה בטוח? אמרתי לו כן!!! תוך שעה היה במשרדי, לא היה ספק שורד צדקה, עוזי רזה מאוד, לא הפסיק לצחוק צחוק של מסומם, וכשליוויתי אותו ממשרדי, הלך תוך נענוע של עכוזו. בקיצור, עוזי "בחר בי" כעורך דינו, "ייצגתי" את עוזי ונחתם הסכם גירושין, בו עוזי סונדל באופן כזה שלא יוכל למכור כלום ב-15 שנים הקרובות.... אלא אם... ו... , זה לא היה פשוט מבחינתי ל"שכנע אותו" ונכון להיום מספר שנים אחרי עוזי מברך אותי, וכמובן גם ילדיו וגרושתו. אגב, הוא התחתן עם חברתו בטקס ששודר בטלוויזיה.

13/07/2016

"יעוץ משפטי" או "משפט צדק"
זהו סיפור אמיתי – פרי הדמיון, והמבין יבין

יהלומה, אקרא לה, הגיע אליי עם צוואה שכתבה אימא שנפטרה על פי הצוואה, אימא הורישה את כל רכושה למעט כמה פריטים חסרי ערך כספי,- לאחותה של יהלומה. הצוואה נעשתה כדין, העדים שני עורכי דין ממשרדו של עורך דין קראנץ (כך החלטתי לקרוא לו). עורך דין קראנץ הינו עורך דין מומחה לצוואות וירושות והינו מפורסם כעורך דינם של אנשיי האלפיון העליון והמפורסמים. באותה תקופה עורך דין קראנץ היה בתפקיד בכיר בלשכת עורכי הדין ושמו הלך לפניו. לצוואה כמובן צורף אישור רפואי מיום כתיבת הצוואה שהעיד כי האם צלולה בדעתה וכשירה בכל מובן, הכל נעשה בדיוק לפי הספר. יהלומה הגיע אליי לאחר שהתייעצה עם עורכי דין רבים וידעה שהסיכויים להצליח בהתנגדות לצוואה קלושים ביותר. לא הייתי איש בשורות, כששאלתי אותה מדוע אימא ציוותה כך, סיפרה לי שאחותה חזרה בתשובה בצעירותה ושיש לה 8 ילדים והיא בקושי חייה וזקוקה לכסף מאוד, בעוד היא מבוססת וכן כי הייתה מורדת כל חייה מצעירותה ואימא סלדה ממנה והיא לא הייתה בקשר עם אימא מצעירותה, בעוד אימא אהבה את אחותה מאוד. "אני הייתי המופרעת" הכריזה, לא היה לי ספק בדבריה, יהלומה הייתה פולניה ערסית. אמרתי לה שהאסטרטגיה שאני מציע לנקוט בה היא להתיש את הצד השני , בהליך המשפטי, למשוך את הזמן כמה שיותר ואולי להגיע לפשרה שתוציא לה משהו, אבל הבהרתי לה שהסיכוי לא גבוה. היא אהבה את הרעיון, כשבקשה שאנקוב בשכר טרחתי נקבתי בסכום 30,000 ₪ + 1000 ₪ עבור כל דיון בידיעה שהנני מתכוון למשוך את זה לפחות 4 שנים. יהלומה אמרה לי מה אתה רוצה שאשקיע בכלום, נראה לך הגיוני אני מוכנה לעבוד איתך רק על אחוזים ממה שתוציא. בירור של רכוש המנוחה גילה שמדובר בכ-4 מיליון ₪ בית ישן באשדוד ומזומן. ביקשתי 30%, היא התמקחה וסוכם על 25%. הדיונים שהתקיימו בבאר שבע ערכו שנים, בקשות לדחיות, ערעורים על החלטות ביניים, פעם אחת אפילו יהלומה "חשה כאבים" בליבה בבוקרו של יום דיונים, ידענו שאחותה של יהלומה זקוקה מאוד לכספי הירושה שכן הייתה שרויה בחובות. למי שעדיין לא הבין זאת עורך דין הוא שכיר חרב של הלקוח שלו, לא מדובר בתפקיד ערכי ומצפוני במיוחד. כמו כן עליכם לדעת שופטי ישראל לא אוהבים להכריע הם מעודדים פשרות שיגיעו בהסכמת הצדדים. בחלוף כ-4 שנים השופט התייאש ולאחר שהפשרה שהציע הצד השני שהייתה להסכים לחלוקה של 90% לאחות ו-10% ליהלומה סורבה על ידי רמז מפורשות ושלא לפרוטוקול, שככל הנראה לו - הסכום שתקבל אלונה יהיה אפס וכן יפסקו הוצאות לחובתה באם בדיון הבא לא נקבל את הפשרה שהציע הצד השני. לי לו נותרו קלפים. אני חייב לציין שבזמן הדיונים התגלה לי אופייה האצילי של האחות מול אופייה של מרשתי שהייתה אישה פרובוקטיבית ומניפולטיבית ביותר וכן גיליתי במרשתי צד נוסף, היה לה כישרון משחק יוצא דופן- למעשה כישרון של נוכלת.
קראתי ליהלומה למשרדי לישיבה מכרעת, עלינו היה לקבל החלט האם לקבל את ההצעה שהייתה נדיבה לאור הנסיבות ולהסתפק ב-10 אחוז או לנסות משוהו נוסף. שאלתי את יהלומה אם היא מוכנה לשתף פעולה בתרגיל, ידעתי את התשובה עוד בטרם שאלתי, יהלומה אהבה תרגילים. שלחתי אותה לשוחח עם עורך דין קראנץ המטרה הייתה לגרום לו לעבור על כללי האתיקה ולנהל משא ומתן עם הלקוחה שלי שכמובן הייתה מיוצגת, הסברתי לה שככל הנראה הוא יסביר לה שאסור לו ויישלח אותה ממשרדו, יהלומה אמרה לי סמוך עליי, ואכן כשהביאה לי את הקלטת של השיחה ידעתי שמצאתי את הקלף המנצח, השיחה התנהלה כך עורך הדין מבהיר ליהלומה שאסור לולדבר איתה, " את מיוצגת ", יהלומה, עונה לו אז מה כולנו בני אדם ו.... לאחר כשעתיים של התנחלות במשרדו, לבסוף עורך דין קראנץ התייאש ונעתר לבקשתה והסביר לה את מצבה המשפטי העגום ולמה כדיי לה מאוד לקבל את ההצעה הנדיבה- זה הספיק לי!!! הכל היה מוקלט ובאיכות הקלטה טובה. התקשרתי לעורך דין קראנץ כשכולי נזעם, כיצד ייתכן שהוא ניהל משא ומתן עם מרשתי שהינה מיוצגת, הוא במעמדו!!! הוא אמר לי שהיא פנתה אליו והוא הסביר לה שהוא מנוע מלדבר איתה ולמרות הפצרותיה ודמעותיה, שלח אותה ממשרדו. אמרתי לו תשמע זה לא היה כך ואני יתלונן ויפרסם זאת בכל מקום אפשרי. אלא אם תסכמו לפשרה של 40 אחוז לטובת מרשתי הוא ענה לי על מה אתה מדבר , אמרתי עוד כחמש דקות בדיוק תקבל את הקובץ של ההקלטה ותדע בדיוק על מה אני מדבר. לאחר כשעה התקשר אליי עורך דין קראנץ הוא הסכים ל-30% , ובתנאי שעניין הפגישה ו"הייעוץ שהעניק" יישמר בסודיות. אני באמת לא יודע מה הוא סיפר ללקוחה שלו וכיצד שכנע אותה, אני מתאר לעצמי שמעמדו כמומחה עזר לו בשכנוע. אני בטוח שעורך דין קראנץ לעולם לא יחזור על הטעות שלו. ליהלומה מגיע צל"ש היא באמת ידעה לשחק אותה עם דמעות וחיוכים עד היום אני נהנה לשמוע את הקלטת שהושמדה. בסופו של יום שכר טרחתי היה כ-300 אלף ₪ , וכשיהלומה הבינה זאת החלה במשחק שלה כנגדי- עם כל הכלים הכבדים ובכלל זה בעלה שהיה "אישיות" מפורסמת והטיל את מלוא כובד משקלו. ההסכם ביני לבינה שנחתם שנים קודם לכן לא הותיר כל ספק, וכן, אני יודע להסתדר עם מפורסמים ,שבת שלום.

07/07/2016

ליקויי בנייה
להלן סקירה קצרה בנושא ליקויי בנייה, בה נתייחס בין היתר לשאלות הבאות:
מהם ליקויי בנייה?
מה עושים כנגד ליקויי בנייה?

הכללים הבסיסיים:
ליקויי בניה בדרך כלל מאופיינים באי עמידה בתקני הבניה הקבועים בחוק הישראלי (חוק המכר), והם עבירה על החוק.
ליקויי הבניה יכולים להופיע בתהליכים שוניפם הקשורים למבנה שנבנב– תכנון הנדסי כושל, עקב בעיות תקשורת בין בעלי מקצוע, או סדר פעולות שגוי וכן ביצוע רשלני של הניה ופיקוח לקוי.
ליקויי הבניה מחולקים לקבוצות שונות – ליקויי בניה קוסמטיים, ליקויי בניה בעלי משמעות נמוכה וליקויי בניה בעלי משמעות גבוהה. לדוגמא:
• סדקים: הופעת סדקים הנה שכיחה בבדיקת דירה חדשה, ומקורם בביצוע לקוי של טיח פנים או טיח חוץ. אם הסדקים עמוקים, רחבים ואלכסוניים משני צדי הקיר ובתחתית, כמו כן באזור קורות הדירה - קיים חשש כי זהו ליקוי חמור.
• רטיבות: אחד מליקויי הבנייה החמורים בדירה – יש ליידע את הקבלן ולדרוש תיקון יסודי שכן רטיבות עלולה לחזור– דבר אשר מעיד על תיקון לקוי.
תופעה נוספת שנובעת מרטיבות: עובש וטחב שיכולים להסב נזקים לרכוש, וחמור מכך מכיוון שיוצרים אוויר כבד ולא נקי יכולים להוביל לנזקים נשימתיים.
• פגמים בריצוף: מרצפות שקועות, מתנדנדות, שברים בקצוות, רובה לקויה, הפרשי גובה, הפרשי מרווחים, אי אחידות בגודל/צבע וחול רטוב מתחת לריצוף.
• אינסטלציה: חיבורי צינורות רשלניים, סתימות, מים בזרימה חלשה, בעיות ניקוז שופכין,ריחות לא נעימים מהאסלה.
• מפגעי רעש/ליקויי אקוסטיקה: נובע מבידוד אקוסטי לקוי או חסר במהלך הבנייה.
• חיפוי אריחים בקירות חוץ: התנתקות ונפילה.
כיצד להתגונן?:
• טרם הכניסה לבית ובמועד מסירת המפתח יש לערוך פרוטוקול מסירה עם נציג הקבלן.
• במועד זה יש לערוך סריקה יסודית ומתועדת ע"מ לוודא כי אין כל ליקויי בניה והכל תקין.
• יש לציין כי המלצתנו היא לא לחתום על הצהרת היעדר תביעות מכיוון שלא ניתן לדעת מה יהיה בעתיד.
הקריטריונים בהם נשתמש על מנת לבחון כי אין ליקויי בניה עם קבלתנו את הדירה הם:
1. רטיבות בקירות הדירה/התקרה/צינורות המטבח.
2. לוודא כי עבודת הריצוף סימטרית וכי אין אריחים סדוקים.
3. צבע הקירות אחיד.
4. הברזים תקינים וזורמים.
5. יש לפתוח את כל הברזים והאסלות ולבדוק אם אין בעיית ניקוז.
6. דלתות וחלונות הבית תקינים ונפתחים בקלות.
7. החשמל בדירה פועל כראוי.
8. במידה ונמצאו פגמים בדירה – יש לציין זאת בפרוטוקול, כמו כן את מועד תיקונם.
לאחר מספר חודשים ממועד קבלת הדירה יש לזמן איש מקצוע אשר יבדוק את הדירה והאם התגלו בה ליקויי בניה. במידה ויימצא כי אכן היו ליקויי בניה יש לשלוח את חוות הדעת לחברה הקבלנית ולדרוש ממנה לבצע את תיקון ליקויי הבניה כמפורט בחוות הדעת.
על פי חוק – על הדייר לתת לחברה הקבלנית "הזדמנות נאותה" תוך "זמן סביר" לביצוע התיקונים אשר צוינו בחוות דעת המומחה. במידה והחברה אינה מבצעת את תיקוני הבניה – עומדת עילה משפטית לתביעה:
• אופציה 1 – ניתן לתקן את ליקויי הבניה על ידי איש מקצוע ולאחר מכן לתבוע את החברה הקבלנית לחיוב העלות(יש לקחת בחשבון כי במידה ומבצעים תיקונים על ידי חברה אחרת, מוסרת האחריות של החברה המוכרת על הליקוי).
• אופציה 2 – לתבוע את החברה הקבלנית על כך שאינה מבצעת את ליקויי הבנייה.
ע"פ הוראות חוק המכר – הקבלן מחויב בתיקוני ליקויי בנייה על חוזה רכישת דירה בתקופות שונות.
תקופת בדק בית משתנה בהתאם לליקויי הבנייה:
1. קילוף ניכר בחיפוי החיצוני – 7 שנים.
2. ליקויי צנרת, מרזבים והסקה – שנתיים.
3. סדקים בתקרות ובקירות – 5 שנים.
4. רטיבות במקלט, בקירות ובגג – 3 שנים.
5. שקיעה של מרצפות בשטח הבניין, לרבות: מדרכות, חנויות ושבילים – 3 שנים.
6. ליקויים במנועים, במכונות ובדוודים – 3 שנים.
7. שקיעת של מרצפות באזור קומת הקרקע – 3 שנים.
8. קילוף של חיפויים באזור חדר המדרגות – 3 שנים.
9. אי התאמות יסודיות אחרות – שנה (החוק קובע כי על אי התאמה יסודית אשר בגללה אין הדירה מתאימה לייעודה, אין התיישנות).

אנו כאן במשרד עו"ד יצחק יעקובי עומדים לרשותכם לכל שאלה ונושא
בטלפון: 03-9096040 , בכתובת: אורלוב 77 פתח תקווה, ובאתר:http://isaacjacobi.co.il /
מאמר זה אינו מהווה תחליף לייעוץ משפטי

04/07/2016

דודה עדינה היקרה אמרה שזה לא טוב שאני נראה קשוח מידיי, אני מחזיק מהדעה שלה ,ניסיתי לחפש משהו אחר אבל נראה לי שהיא עדיין לא תהיה מרוצה אני מנסה

03/07/2016

22/06/2016

כנגד כל הסיכויים- סיפור אמיתי
ברצוני לשתף אתכם בתיק שטיפלתי בו, אני נהנה להיזכר בו ובכל פעם שאני נזכר בו חיוך עולה על שפתיי, הסיפור יסופר בתמצית, בשינויי חלק מהשמות ושינויים מינוריים. הסיפור ארע לפניי כתשע שנים, וכך זה מתחיל, פנה אליי חבר עורך דין וביקש ממני לעזור לו בייצוג לקוח -חבר שפנה אליו, הלקוח נתבע על הפרת חוזה שכירות ו.... , סכום התביעה הפיצוי / הנזק שעליו הוא נתבע עלה על סך חצי מיליון ₪ . עורך דין משה חברי ואני היינו תמימי דעים שלתביעה היה בסיס מוצק, יכול והייתה הגזמה בסכום התביעה אך כל העובדות פעלו כנגד הנתבע- הלקוח שלנו.
הנתבע גבר בשנות הארבעים לחייו, נשוי עם מספר ילדים התגורר בשעריה , כשלוש קודם לכן החליט שהוא פותח פאב, בזמנו לא היו הרבה מקומות בילוי בפתח תקווה והרעיון על פני נראה טוב. ללקוח שלנו אקרא שרעבי. שרעבי איתר מחסן שעמד להשכרה באזור תעשיה בפתח תקווה במקום שמרחקו כ 200 מ' מאזור מגורים, הגודל והמיקום נראו לו, הוא פנה לבעלים וחתם על הסכם שכירות לתקופה של 5 שנים עם אופציה ל-5 שנים נוספות, למותר לציין שהוא לא התייעץ עם עורך דין בטרם החתימה על ההסכם,(ככל הנראה מטעמי חיסכון). בשלב זה החל לשפץ את המקום ולהתאימו לתכלית שרצה– פאב, שרעבי השקיע בשיפוץ סכום ניכר , מחסכונות ומהלוואה שלקח. הפאב נפתח, למותר לציין ששרעבי שכח כי עליו לבקש רישיון עסק, אך פקחי העריה הזכירו לו עובדה זאת. בשלב זה פנה לעריה, אך נתקל בקושי רב, שכן דיירי הדירות בבניין שהיה די קרוב דאגו לצלצל למשטרה ולעריה בכל פעם שרעש המוזיקה העולה מהפאב הפריעה את מנוחתם. תקופה עברה והסתבר לשרעבי שכל יום שהפאב פועל הוא מפסיד- לא היו מספיק לקוחות, בנוסף לכך הוא קיבל צו סגירה ורק קשריו עם העריה דחו את ביצוע הצו, מכל מקום היה ברור שרישיון עסק לא יתקבל. בכל חודש שעבר גדלו החובות ושרעבי הבין שעליו להיחלץ מהמצב, הוא ניסה למכור את הפאב, ואז התברר לו שהשכירות שהוא משלם עבור המקום גבוהה בעשרות אחוזים מהמקובל באזור, לא היו קופצים, בעצם אפילו לא קופץ אחד, הוא פנה לבעל המקום בבקשה לצאת, בעל המקום מבחינתו בצדק, אמר לו , יש לך חוזה לחמש שנים נשארו יותר משלוש או שתעמוד בחוזה או שתמצא שוכר שיניח את דעתי וישלם כפי שאתה משלם, חוץ מזה להזכירך עליך להחזיר את המקום כפי שקיבלתי אותו, אני לא השכרתי לך פאב. המצב הכלכלי של שרעבי הלך והתדרדר מיום ליום, הבנקים כבר סירבו להלוות לו, והוא נאלץ להלוות בשוק האפור, אשתו שכמעט ולא ראתה אותו בתקופה זאת, שכן עבד עד הבוקר, ישן עד הצהרים ובצהריים החל להכין את הלילה, אשתו החלה לדבר על פרידה, שרעבי היה במתח ושידר זאת בבית. נוסף על כך ככל שעברו הימים שרעבי הפך להיות הלקוח הכי טוב של עצמו, הוא החל לשתות ומיום ליום הכמות גדלה, לא פעם מצא עצמו מתעורר בפאב לבדו בצהריים.
ואז ביום בהיר החליט זהו זה אני בורח ומשאיר הכל- מה שיהיה יהיה. עברה כשנה והוא קיבל תביעה מהמשכיר – לתשלום דמי שכירות ... לתשלום פיצוי בגין השינויים שנערכו במושכר ללא הסכמה ו....
בפגישה עם שרעבי התגלה שלמעט ניפוח הנזק- התובע מבחינתו צודק, שרעבי טען בפנינו שהביא לתובע מספר שוכרים שיחליפו אותו והם לא הסתדרו עם התובע, כשביקשנו שיפגיש אותנו עם השוכרים שרצו להיכנס בנעליו, על מנת שיימסרו תצהיר, התברר שאין לו קשר איתם ו..., או שמסרבים להעיד.. . בקיצור אין אפשרות להמציא הוכחות, מכל מקום הגשנו כתב הגנה שתמציתו המשכיר פעל בחוסר תום לב, וכן אישר בעל פה את השינויים שנעשו במושכר ששדרגו אותו, וכן סירב לחתום על הסכם שכירות עם שוכרים אחרים שרצו להחליף את /שרעבי. כולנו ידענו שהמצב של שרעבי לא טוב לשון המעטה.
בשלב הזה , אני כעורך דין מחפש את נקודת התורפה של היריב , ותאמינו לי במקרה הזה אני מתקשה למצוא, ההסכם שנחתם עם שרעבי, כולו לטובת המשכיר, והעובדות אין מה לעשות כנגדם. המשכיר אדם כבן 75 ניצול שואה, שכר את שירותיו של עורך דין מנוסה לניהול התביעה, ככל הנראה על בסיס אחוזים ממה שיפסק לטובתו, ברור לי שבתביעה כזאת כל עורך דין יעדיף לעבוד גם על בסיס אחוזים, עורך הדין מוכר לי ואני יודע שהוא לא טיפש, בשיחה לא פורמאלית אני מבין שאין כל רצון לפשרה בסכום נמוך. מה גם שלשרעבי אין כסף, למעשה אין לו כסף לשלם גם עבור הייצוג שלנו, המקרה והאדם נוגע לליבי ואני לוקח את הייצוג בסכום סמלי, תוך הסכם עם שרעבי שבאם יפסקו הוצאות לזכותו, הסכום ישולם לנו, הוא מחייך ומסכים, למרות שהוא לא עורך דין הוא מבין את המצב, מה גם שפנה למספר עורכי דין קודם שפנה אלינו.
סכום התביעה עולה על סך הרכוש של שרעבי יחד עם אשתו. כל שיש להם דירה צנועה עם משכנתא גבוהה וחובות, אני מייעץ לשרעבי להעביר את הדירה לאשתו שפתחה בינתיים בהליך גירושין (בהסכם מעניין ).
אני מחפש את נקודת התורפה, בד בבד עם הגשת התביעה, התובע אדם מבוגר כאמור ניצול שואה ביקש פטור מאגרת בית המשפט, וקיבל. בבקשה ציין שמצבו הכלכלי קשה שכן כל פרנסתו נשענה על המושכר והינו במצב בריאותי קשה עניין המצריך מטפל צמוד, והעובדה שהנתבע לא שילם את שכר הדירה גרמה לו להיכנס לחובות ו.... כאמור למרות מחאתנו השופט הרחמן – השופט גדול ( כשמו כן הוא )- מאשר לו פטור מאגרה.
אני מספר זאת לשרעבי, והוא קופץ ואומר לי לא יכול להיות האדם מלא בכסף, לא אחת שמעתי אותו מדבר בטלפון עם שוכרים אחרים על עסקים אחרים, אני מבקש הוכחה ולשרעבי אין, בדיקה שטחית, באמצעות חבר חוקר מגלה לי שייתכן מאוד ששרעבי צודק. אני מבקש משרעבי לממן חקירה כלכלית על התובע, שרעבי אומר לי, אין לי כסף לאוכל לילדים שלי, אני מתעקש ובסוף מחליטים שחצי אני אממן באמצעות הנחה שאתן לשרעבי בשכר טרחתי וחצי מהסכום הוא יארגן. מתברר שלא טעינו לתובע נכסיי נדל"ן רבים בבעלותו כשליש מבניין משרדים באזור, ועוד ועוד.
ביום שמיעת ההוכחות פיני עורך הדין של התובע, כולו חיוכים, אני כמובן חוקר את התובע על כל ה"שוכרים החלופיים" ששרעבי "הביא " והוא מכחיש, אני חוקר אותו על ה"שיפוץ" ש"אישר" והוא מכחיש נחרצות, ואז אני שואל אותו בעדינות מה מצבו הכלכלי, האם הוא מסתדר עם העובדה שהוא לא קיבל שכירות תקופה, התובע מאושר, הוא מתחיל לקונן על מר מצבו, אני מרחיב את החקירה ונותן לו את הבמה, כאן השופט מתערב ואומר לי אני מבקש לסיים את החקירה שכן אין קשר לעובדות שבמחלוקת, אני מבקש מהשופט עוד מספר דקות, וממשיך לתת לתובע לספר כמה הוא מסכן, עורך דין פיני מחייך, השופט חסר סבלנות, ואז, אני שולף את רשימת הנכסים של התובע , נכסים המכניסים שכירות חודשית בסך שמעל 100,000 ₪ . פה התובע מתחיל להתבלבל , הוא אומר כואב לי בחזה איי איי, השופט נותן לו הפסקה, הוא חוזר לדוכן ואני מפציץ אותו, בשלב זה התובע "מתמוטט" ומבקש אמבולנס. כאן הסתיים שלב ההוכחות.
בקיצור, השופט גדול לא האמין לתובע בכלום, ובניינו חוץ מהעובדה שהבקשה לפטור מאגרה לוותה בתצהיר שיקרי, כל שאר העובדות היו נכונות.
התביעה נדחתה ונפסק סך 15,000 ₪ הוצאות לטובת הנתבע. התובע לא ערער בהמלצת עורך דינו, שכן ערעור לא היה מתקבל, מדובר היה בגרסה מול גרסה ולא במחלוקת משפטית.

הכותב עו"ד יצחק יעקובי, מרחוב אורלוב 77 פתח תקווה, 03-9096040, 050-5767569