08/01/2026
כשהוא בא אלי, הוא בעיקר שתק.
שאלתי למה הגיע.
אחותו ענתה במקומו.
שאלתי אותו עוד, והיא שוב ענתה.
ביקשתי שתצא.
היא התעקשה להשאר.
התעקשתי יותר.
היא יצאה, ונשארנו לבד.
שתיקה.
שאלתי אותו למה בא.
אמר שקרא עלי.
שמע שאני רעה.
אמרתי תודה.
שתקתי.
גם הוא.
אחרי כמה דקות, הוא התחיל לדבר.
אמר שהיא צועקת הרבה.
שהוא מסכים להכל כמעט.
רק לא לריב.
אבל, יש להם רק ילד אחד, והוא רוצה יותר.
היא לא רוצה.
גם לא לקיים יחסים.
היא לא אוהבת קרבה.
קצת אחרי הלידה, היא עזבה את חדר השינה.
זה היה לפני 5 שנים.
שאלתי אם בוגד. הוא ענה בכנות שלא
שהוא מחכה שנים שתרצה אותו. שתרצה קרבה.
רצה שירחיבו את המשפחה.
שאלתי במה היא עובדת למחייתה.
למרבה האירוניה, היא יועצת מינית.
ביקשתי שיקליט שיחות איתה.
זה חוקי, אם אתה חלק מהשיחה.
שבוע אחרי זה, הוא מסמס.
קבע פגישה.
התחיל להשמיע.
בעיקר צעקות.
אתה כלום.
שום דבר.
אין גט.
גם אם תרצה.
אני אעכב הליכים.
לא. אני לא אשכב איתך.
איחס זה דוחה.
זה לא ככה רק איתך.
זה גם היה עם הקודם.
גם זה שלפניו.
לא אוהבת מגע.
גם לא רוצה היריון.
גם לא לאמץ.
זהו. אין גט.
התחתנו לטוב ולרע.
סך הכל, אתה לא סובל.
הוא שותק.
הוא לא עונה.
היא צועקת.
משתלחת.
היא תקבע.
הוא מנסה להשחיל מילה.
לבקש שתשחרר אותו.
מבקש להגיע להסכם.
היא מודיעה שתהיה מלחמה.
פתחנו הליכים.
היא בכתה.
צעקה.
הבטיחה להשתנות.
הוא הסכים.
עדין התעקשה. בלי מגע. בלי להרחיב את המשפחה.
היא גם רצתה שהילד ישאר איתה.
גם שישלם לה מזונות.
גם שישלם לה כתובה.
היא צעקה, ובמקום לשתוק, כפי שהיה, הוא התחזק.
הגשנו גם תביעת גירושין.
הדין אמר ששבוע בלי יחסי אישות, זו כבר עילה למניעת כתובה.
הסברנו שכבר 5 שנים בלי יחסי אישות.
קצת בלאגן. ועוד דיון ועוד אחד.
אחרי שנה פלוס, היא הסכימה לגט.
עדיין מתעקשת על כתובה.
שנתיים עברו, והיא עדין מקשה.
מסרבת לסיים.
בתי משפט עובדים לאט.
מאוד לאט.
הליך של חלוקת רכוש שאמור להיות פשוט, מסתבך.
סתם.
לפעמים בא לי להיות שופטת, רק כדי לתת החלטות.
מהירות.
לסיים הליכים, ולא לפי דחיות וגחמות של הצדדים.
אבל, כמה חודשים, וגם זה יגמר.
הולכת איתו צעד צעד.
גם בהליכים המשפטיים.
גם רואה איך נפתח
איך הוא מכיר.
איך פתאום יש לו קול.
יש לו דעה.
יש לו מה להגיד.
