10/08/2023
מופתעים?!
לאחרונה ניתן בבית המשפט העליון פסק דין נוסף המחדד את ההלכה ביחס שבין הסכם ממון לבין צוואה.
סיפור המקרה בקצרה – אישה נישאה לבן זוגה (לאיש היו אלה נישואין שניים והיו לו ילדים מאשתו הקודמת).
לפני החתונה הם חתמו על הסכם ממון בו הכריזו על הפרדה רכושית מלאה.
לאחר כחודש ימים בלבד נפטר לפתע הבעל כשהוא לא מותיר אחריו צוואה.
משאין צוואה הירושה מתחלקת על פי דין, היינו בן הזוג יורש מחצית מעיזבונו של המנוח וילדיו יורשים את המחצית הנותרת בחלקים שווים.
אשתו של המנוח הגישה בקשה ל-צו ירושה על פי דין וילדיו של המנוח הגישו התנגדות לצו הירושה ומשכך הועבר התיק תחילה לבית המשפט לענייני משפחה.
טענות הצדדים בקצרה – האישה טענה שהואיל והמנוח היה נשוי לה ולא הותיר אחריו צוואה, הרי שאין מקום לשיקול דעת של בית המשפט אלא ליתן צו ירושה על פי דין.
מנגד טענו ילדיו של המנוח, כי הואיל וקיים הסכם ממון בין האישה לבין אביהם המנוח המצהיר על הפרדה רכושית מלאה ובשים לב לפרק הזמן הקצר שבו היו בני הזוג נשואים, הרי שאין זה הוגן לתת לאשה זכויות במחצית מעיזבונו של אביהם.
בית המשפט פסק לטובת האישה, וכך גם ערכאת הערעור.
התיק הגיע לפתחו של בית המשפט העליון, אשר אישר את פסקי הדין בערכאות הנמוכות תוך כדי שהוא מחדד את ההלכה הנוהגת ביחסי הגומלין שבין הסכם ממון לבין צוואה.
בסיכומו של יום קבע בית המשפט, כי הסכם הממון נכון למהלך החיים המשותפים של בני הזוג במקרה של פרידה ו/או גירושין.
ואולם, אם בני הזוג חפצים גם בהפרדה רכושית מלאה גם ביחס לעיזבונם שיישאר לאחר מותם, עליהם להסדיר זאת באמצעות צוואה בלבד.
האם החלטת בית המשפט נכונה/צודקת?
כדי לענות על השאלה הנ"ל צריך להבין, כי בתי המשפט כפופים להוראות הדין המהותי ורק כאשר הוראות החוק אינן ברורות מספיק נדרש בית המשפט לפרשנות מצידו.
במקרה הנ"ל הוראות החוק ברורות – כל אדם אשר נפטר ולא מותיר אחריו צוואה יש לנהוג בעיזבונו על פי דין.
גם אם תחושת הבטן הראשונית היא, כי לא מגיע לבן הזוג הנותר בחיים מחצית מעיזבונו של בן הזוג אשר נפטר (שכן בן הזוג שנפטר, טרח עמל והרוויח בעצמו את רכושו עוד טרם הכיר את בן הזוג שנותר בחיים), הרי שברירת המחדל היא לערוך צוואה ולצוות למי שהאדם חפץ ביקרו את רכושו.
המסקנה מפסק הדין היא שבכל מקרה של רצון הצדדים לקבוע הפרדה רכושית במהלך חייהם ולאחר מותם עליהם להסדיר זאת בהסכם ממון וצוואה.
כמה ימים לאחר פרסום פסק הדין הגיע למשרדנו מקרה דומה.
שם היה מדובר על בני זוג לשניהם היו אלו נישואין שניים ולשני הצדדים מספר ילדים מנשואים קודמים.
בני הזוג ערכו הסכם ממון שבו הצהירו על הפרדה רכושית מלאה, ואף ציינו בהסכם הממון שרק ילדיו של כל צד יהיה זכאי לרשת אותו.
את הסכם הממון אישרו הצדדים בבית הדין הרבני והוא קיבל תוקף של פסק דין.
לימים הגבר נפטר (ולא הותיר אחריו צוואה) וזמן קצר אחר כך הוכרזה בת הזוג כפסולת דין ומונו לה אפוטרופוסים מבין ילדיה.
גם במקרה זה, יצא צו ירושה אשר קבע, כי בת הזוג שנותרה בחיים (על אף העובדה שהיא פסולת דין) זכאית לרשת את מחצית מעיזבונו של הבעל ואילו ילדיו מנישואיו הקודמים ירשו את המחצית הנותרת.
הואיל והאישה היא פסולת דין ומונו לה אפוטרופסיים מבין ילדיה הרי ברור שבסופו של יום ילדיה אשר יזכו לרשת אותה יקבלו גם את המחצית של הבעל שכבר נפטר.
שני המקרים ממחישים את החשיבות של הכנת צוואה יחד עם הסכם הממון.
החיים הם דינמיים ושינויים יכולים להתרחש בכל רגע, לכן חשוב לשאול ולהתייעץ, בכל הקשור לירושות ועיזבונות, עם עורכי דין המומחים בעניינים אלו.
משרדנו מתמחה במתן שירותים משפטיים בנושא ירושות ועיזבונות, הכנת הסכמי ממון, וכתיבת צוואות וישמח לתת לכם שירות בנושאים אלו.
ילדיו של גבר שנפטר ערערו לביהמ"ש העליון על מתן צו ירושה המעביר לאשתו מחצית מהזכויות בעיזבונו, למרות שבהסכם הממון שערכו ביניהם נקבע כי הרכוש של כל צד יישאר בידיו. אולם...
