17/04/2025
כתבה ב"פוסטה" :
לפרקליטות דרושים חייטים
נכתב על ידי זיו קריסטל , ב-01/06/2017 17:22
עו"ד אורי פלדמן בעדות אישית על הסתרת הראיות באחד מתיקי הדגל של דו"ח הביקורת על הפרקליטות והמכון הפתולוגי, כפי שבחרו להציג נציבי הביקורת, השופטים דוד רוזן והילה גרסטל * תרבות ארגונית הם קוראים לזה
המתלוננת מציגה את ידיה הפצועות לצלם המשטרתי
אלכס ס', בן 40, אדם ללא עבר פלילי, עובד קשה עבור שכר מינימום, מצא עצמו נשלף מהמיטה באישון לילה ונגרר לתחנת המשטרה. אשתו הגיעה לבית החולים פצועה וחבולה, עם סימני חיתוך סכין על זרועותיה, והחוקרים אמרו לו שהוא חשוד בכך שחתך את ידיה של אשתו באכזריות.
"אתה מסוכן", הודיעו לו. "אתה הולך להרבה שנים לכלא". איש לא הקשיב לו כשטען כי אשתו החליטה להחריב את חייו לאחר שעזב את הבית לטובת מאהבת, וכי טפלה עליו אשמת שווא.
יומיים אחרי מעצרו, בדצמבר 2009, בחקירת בזק, הוגש נגדו כתב אישום. מאז מצא עצמו עצור מאחורי סורג ובריח למשך כשנה, ועוד ארבע שנים נוספות לאחר מכן במעצר בית ותחת תנאים מגבילים. נדרשו חמש שנות סבל של משפט מייסר, עד שבשלב הסיכומים הפרקליטות חזרה בה מהאישום. רק אז היא ניאותה להכיר בטעותה, לאחר שנחשף כיצד נציגיה עשו כל שביכולתם כדי להסתיר מההגנה ראיות מזכות. על השיבוש והכשל החמור בפעולת הפרקליטות, המגיע לכדי תרבות ארגונית מגונה, כדברי השופט דוד רוזן, נכתב בהרחבה בדוח שפורסם ב-28 מאי, אך לבקשת הפרקליטים טשטשו מחברי הדו"ח את פרטי התיקים ולא סיפרו את כל פרטי הסיפור.
מה שנלמד, שוב, מהניסיון בתיק שיסופר פה, הוא שכל הדברים הנראים מובנים מאליהם כחלק מהליך תקין והוגן, כמו קבלת חומר חקירה, אינם ברורים לפרקליטות, שמנהלת משחק בעל כללים מוטים מראש.
החתכים על ידי המתלוננת. איך יתכן שהם סימטריים?
כשל מערכתי של הפרקליטות
בתיק היו עדויות שלכאורה הפלילו את אלכס. עיקר המשקל הראייתי נסב על עדות אשתו והחתכים בידיה. כשראיתי את תמונת ידיה הפצועות, מיד עלה בי חשד שמדובר בפגיעה עצמית. כיצד ייתכן שהמתלוננת תיארה התנפלות ומאבק אלים, כשעל שתי ידיה, אותם הרימה לדבריה כדי להתגונן, חתכים מסודרים באופן סימטרי? זו לא פציעה שמתרחשת תוך כדי התקפה ותנועה תזזיתית.
מאחר שהמדינה לא ביקשה חוות דעת מאת רופא משפטי על הגורם לפציעה, פניתי למכון לרפואה משפטית וביקשתי חוות דעת. היועץ המשפטי של המכון הבהיר לי בצורה חד משמעית, ש"מאחר ועובדי המכון הם עובדי מדינה, הם לא רשאים לתת חוות דעת נגד המדינה". השופט רוזן כתב על כך כי "תשובת המכון מעוררת תהיות, האם חוות דעת המשקפת אמת מקצועית יכולה להיחשב כחוות דעת נגד המדינה".
בשלב זה פניתי לד"ר חן קוגל, שבאותה עת (2011) ניהל מכון פרטי. בחוות דעתו קבע ד"ר קוגל שכל רופא משפטי בר דעת יאבחן כי מדובר בפגיעה עצמית, ולא בפצעי התגוננות. "אחידות הפצעים, שטחיותם, מיקומם וצורתם המקבילה מתאימים לכך שהם נעשו בצורה יחידנית, אחד לאחד, באותו כיוון ובלי הפעלת כוח, תוך כדי משיכת הלהב על פני העור", העיד קוגל בבית המשפט, והוסיף: "לא מדובר בניחוש. אבחנה של פגיעה עצמית היא חלק מהרוטינה ברפואה משפטית. זה דבר שרואים ב-10 עד 15 אחוז מהפציעות, לא דבר נדיר".
אבחנה של פגיעה עצמית היא חלק מהרוטינה ברפואה משפטית"
לאחר פגישה עם הפרקליטה התובעת בתיק (הערת מערכת: שמה נאסר לפרסום עקב עתירת פרקליטים לבג"צ), בה הצגתי את חוות הדעת המלמדת כי המתלוננת ביקשה להפליל את הנאשם, הפרקליטות ביקשה מהמכון חוות דעת, שהסתבר כי עומדת בסתירה לעמדות של מומחים במכון עצמו.
לאחר שהצגתי את טיוטת חוות הדעת של ד"ר קוגל, נערכה התייעצות של הפרקליטה עם מומחי המכון באבו כביר. בפגישה, שאת תוצאותיה הסתירו מאיתנו, עמדת מומחי המכון, כפי שהתברר מתרשומת שערכה הפרקליטה בסיכום אותה פגישה, הייתה כי לא ניתן לשלול בוודאות אפשרות פגיעה עצמית. כאשר ביקשנו לקבל את התרשומות והתכתובות שהוחלפו בין הפרקליטה למכון, התשובה הייתה דחייה מוחלטת בטענה שמדובר במידע פנימי, והבהרה שאין כל חומר חקירה חדש שעליה להעביר להגנה.
הפרקליטות חזרה והצהירה בפניי ובבית המשפט כי חוות הדעת של ד"ר קוגל מוטעית, והסתירה שבמכון לרפואה משפטית יש דעות לכאן ולכאן. העמדות הסותרות של מומחי המכון התגלו לנו לאחר מאבק ארוך שנמשך שנה נוספת, ופנייה לבית המשפט כדי לקבל את תיק העבודה המלא של המכון. בתיק גילינו את אותו מסמך סיכום התייעצות עם המומחים, אותו סירבו בעקשנות למסור לנו.
בחוות הדעת של המכון ובעדותם בבית המשפט של כותביה, ד"ר קונסטנטין זייצב וד"ר אנדריי קוטיק, לא היה זכר לעמדות שצוינו באותו מזכר, לפיו בשיחות עם הפרקליטה עלה כי מומחי המכון חלוקים בדעתם ולא ניתן לשלול את טענות ההגנה לגבי ביום הפציעה.
לא רק זאת: דוח השופט רוזן גילה דבר מדהים נוסף. הפרקליטות ניסתה להציג את התנהלותה בתיק כטעות או תקלה, אך השיבוש הוא מערכתי. במסמך בו ביקשה הפרקליטות מהמכון חוות דעת נגדית, בוצע שיכתוב מכוון כדי להמשיך ולהסתיר נתונים שיסייעו להגנה ולבירור האמת. הפרקליטה המטפלת הזכירה בפנייה למכון את מסמך סיכום ההתייעצות, אך פרקליטה בכירה ממנה הורתה למחוק את האזכור לקיומו. הפרקליטה הבכירה הבירה בכתב את הסיבה לשיכתוב: "צריך להיות מודעים לכך שיתכן ומכתב זה יועבר בהמשך להגנה… לא לסנדל את המכון".
אחרי שנכפה על המדינה על ידי בית המשפט למסור לנו את תיק העבודה עם התרשומות המלאות בין המכון לפרקליטות, רק אז הודיעה המדינה על שינוי בעמדתה וביקשה לחזור בה מהאישום. הסבר הפרקליטות לבית המשפט היה כי בהתייעצויות נוספת במכון, ערב הסיכומים, אחד המומחים החתומים על חוות הדעת, ד"ר קוטיק, חזר בו מעמדתו הקודמת.
חשד שכתמי הדם במטבח בוימו
חמש שנים אבודות
בתום מסע ארוך, לאחר שנטחן בגלגלי מערכת המשפט, זוכה אלכס לבסוף מכל סעיפי כתב האישום, אולם הקרב גזל את החופש שלו, גזל משנותיו, גזל את רכושו. 217 יום ישב אלכס מאחורי סורג ובריח. 125 ימים נוספים היה במעצר בית מלא, 696 ימים היה במעצר בית חלקי ו-669 ימים היה במעצר בית לילי.
לאחרונה הגיש אלכס תביעה כנגד המדינה על מנת לפצות אותו ולהחזיר לעצמו מקצת מחמש השנים האבודות. הפרקליטות ביקשה לדחות את התביעה, ובדיון שהתקיים לפני חודשים ספורים בבית משפט השלום בנצרת היא טענה כי "לא נפל כל פגם בהתנהלותה". אחרי פרסום דוח רוזן, נסתם הגולל על טענותיה.
המבקר קבע במפורש כי ההתנהלות משקפת כשל ב"תרבות הארגונית של הפרקליטות". ניסוח חד ובהיר, ואני שואל: האם ניתן להבין תרבות ארגונית שמטרתה הסתרת מידע שיש בו מקום לזיכוי נאשם? להסתיר מידע מהסנגור כדי להרשיע אדם בתיק? מה עבר בראשם של אותם פרקליטים בכירים, כאשר הסתירו והתעלמו ממידע שהיה בו לזכות את אלכס בסמוך לתחילת ההליך?
ואחרי הכל, דוח רוזן עדיין מרוכך, ומנסה להימנע מהטלת אחריות אישית, ללא פרסום שמות פרקליטים וללא פרסום מספרי תיקים. המסקנות מונחות לפני הציבור, אבל לא כך הפרטים. עקב עתירת פרקליטים לבג"צ, כאמור, נקבע טשטוש וערפול על פרטי התיקים, ללא שקיפות מלאה. עם זאת, הדוח מסיר כל צל של ספק בנוגע למסר: בסופו של דבר, הביקורת על הפרקליטות הכרחית, ויפה שעה קודם. ייתכן שאותה תרבות ארגונית הייתה נבלמת אם אור השמש היה מאיר אותה מוקדם יותר.
עו"ד אורי פלדמן
מהפרקליטות העבירו רק תגובה כללית המתייחס לדו"ח ולא למקרה המתואר. "פרקליטות המדינה מברכת על עריכת הביקורת. הפרקליטות תלמד את הדו"ח לעומקו. עולה ממנו, כי הנציב קיבל את עמדתה המקצועית של הפרקליטות בדבר ההכרח בקיומה של הידברות בין המשטרה והפרקליטות לבין מומחי המכון לרפואה משפטית, שכן הידברות זו תורמת לבירור האמת. כן דחה הנציב לגמרי את הטענות כאילו פרקליטים התערבו בעריכת חוות דעת של רופאי המכון.
"בחודשים האחרונים נערכה עבודת מטה משמעותית בפרקליטות בעניין ממשקי העבודה שבין הפרקליטות למכון, כחלק מהדיונים שנערכו במסגרת ועדה שהוקמה בראשות מנכ"ל משרד הבריאות, בה משתתפים גם נציגי הפרקליטות. במסגרת זו עלו המלצות הדומות בחלקן להמלצות שקבע הנציב והן צפויות להיות מאומצות כבר בזמן הקרוב, בין היתר בנושא השקיפות והתיעוד של המגעים בין רשויות האכיפה לרופאי המכון.
"הנציב מצא ליקויים במספר תיקים שנבדקו, שניהולם הסתיים לפני מספר שנים. ממצאים אלו יילמדו וייבחנו. עם זאת, יצוין כי מאז שנוהלו תיקים אלה ועד היום חלו שינויים רבים בדרך התנהלות הפרקליטות בתחומים עליהם הצביע הנציב, ומכל מקום הליקויים לא הביאו לעיוות בתוצאות המשפט באף אחד מהתיקים שנבחנו".
