טוענת רבנית ומגשרת משפחה וקהילה

טוענת רבנית ומגשרת משפחה וקהילה טוענת רבנית עוסקת בכל הנוגע לענייני הפסיקה, סדרי הדין,?

מתי ניתן לפנות לטוענת רבנית?
במידה ואתם רוצים לפנות אל טוענת רבנית אך אינכם יודעים מתי אתם יכולים לפנות רצוי שתדעו שאתם יכולים לפנות אל טוענת רבנית בכל עניין ונושא כלשהו בו אתם עומדים מול בית דין רבני. המצבים הנפוצים ביותר בו אנשים מחליטים לפנות אל טוענת רבנית הם:
• בירור יהדות וגיור- כשבמקרה זה אותו אדם מקבל ליווי צמוד של הטוענת הרבנית בתהליך.
• מצבים של גירושין, כולל הנושאים הנלווים לגירושין כמו

חלוקת רכוש, מזונות, משמורת, כתובה וכו'- טוענת רבנית יכולה לכתוב חוות דעת הלכתית בנושאי הלכה שמורכבים מהרגיל (כפיה לגט, פסולי חיתון וכדומה).
• קבלת צו ירושה או צו קיום צוואה.
• ענייני ממון ובוררות שמעוניינים להביא לפתחו של בית דין רבני.
מתגרשים רבים פונים אל בית המשפט לענייני משפחה, על מנת ללבן סוגיות וחילוקי דעות. אחת ההחלטות החשובות שמקבלים בני הזוג במהלך הגירושין הוא הפנייה אל איש מקצוע: בעבר היו עורכי דין, המומחים בגירושין, האופציה היחידה שעמדה בפני המתגרשים, אך כיום יש אפשרות לפנות גם אל טוענת רבנית.
בניגוד לעורכי דין, העוסקים בענייני גירושין, ומוסמכים לטפל בתחומי המשפט הרלוונטיים לנושא, טוענת רבנית עוברת הכשרה מלאה, המתמקדת בענייני פסיקה, סדרי דין והלכה של בתי דין רבניים. במילים אחרות, עורך דין הוא הגורם, שאחראי על ההיבט האזרחי של הגירושין, בעוד הטוענת הרבנית אחראית על ההיבט הדתי. יחד עם זאת, טוענת רבנית אמורה להתמצא בצורה מלאה בבסיס המשפטי של כל הנושאים גם האזרחיים, הנמצאים תחת תחום אחריותו וסמכותו השיפוטית של בית הדין.
מגשרת משפחה?
זוג בסכסוך , ראוי לפנות להליך גישור ,בו ניתן להגיע להסכם גירושין בהסכמה או להסכם שלום בית, כמו כן בהליך גישור ניתן לערוך הסכם ממון טרום נישואין, בעיקר בנישואין שניים.

27/04/2021

עוד על יתרון הגישור בסכסוכי משפחה

בני זוג, שניהם או אחד מהם, מגיעים להכרה כי מוטב כי דרכיהם ייפרדו. בוחרים, תודה לאל, לעשות זאת בדרך הגישור.
נפגשים. מדברים. מקורותיו, הנסתרים לעיתים של הכאב, נגלים לפניהם. זה כואב. לרוב עולים הדברים בפגישות הנפרדות שבין המגשר לצד אחד. המגשר, בהסכמת אותו צד, צריך עתה להפעיל את כישוריו כדי לעשות שימוש נכון במה שעלה ככלי מגשר ומאחד המאפשר הסכמות ולא כגורם מפריד המקצין את הסכסוך.

כעיקרון בסיסי, מטרתו של המגשר אינה להחליט בעבור הצדדים אלא לאפשר להם להחליט בעצמם על בסיס האינטרסים האמתיים שלהם. כה ידועה הדוגמא לפיה שניים מנהלים מלחמת עולם על תפוז אחד בא מגשר ושואל האחד: מה אתה באמת רוצה? עונה לו: "אני צמא ורוצה מיץ תפוזים". "יפה, ואתה, מה אתה באמת רוצה?" עונה לו השני: "אני רוצה להכין סוכריות מהקליפות". יפה.

לו היו הסכסוכים קלים כמחלוקת שכזו על תפוז, די היה לנו במציאת פתרונות בשיטת כולם מנצחים (WIN – WIN), אך, מה לעשות, על פי רוב החיים מורכבים פי כמה. לעיתים לשם הגעה לפתרון נכון של הקונפליקט מוטב ואף נחוץ להעמיק לשורש. לקיים גישור

26/11/2020

סכסוכי ירושה וגישור

גישור בענייני ירושה וצוואה הוא אחד מנושאי הגישור העדינים ביותר. בתהליך קיימת בד"כ מתיחות רבה ואי נעימות. הרגשות השליליים הללו נובעים בעיקר מהצורך לחלק את עזבונו של בן משפחה קרוב שנפטר ותחושת צער טבעית על מותו.
המערכת המשפטית הרשמית מעניקה אפשרויות רבות לכל אחד מהצדדים להעמיק את הקרע ולהאריך את הסכסוך. בדרך זו המערכת המשפטית הפורמלית עלולה להפוך להיות כלי נוסף בסכסוך הירושה המתמשך ומלא היצרים שמובל על ידי מריבה משפחתית אישית לחלוטין. זהו פתח ליצירת מעגל ארוך ומתיש של הליכים משפטיים המשמשים לדלק הגורם להחמרת סכסוך הירושה ולא לפתרונו המהיר.
בביהמ"ש לא ניתן מענה לרגשות ואינטרסים מעבר לקבוע בחוק, וממילא אין לכל אלו רלוונטיות בהליך המשפטי.
לעומת זאת, תהליך הגישור נועד ומאפשר מתן ביטוי מלא לכלל הרגשות והאינטרסים, בין היתר, בשל האווירה האינטימית, הסבלנות והזמן שהמגשרים מקדישים למשפחה.
היתרון של גישור בסכסוכי ירושה
סכסוכי ירושה, מטבעם, מהווים סוג ייחודי של סכסוך, וזאת מאחר ובמרביתם המוחלט של המקרים שני הצדדים לסכסוך מקיימים ביניהם קשר משפחתי הדוק, כאשר לא חסרים מקרים בהם שני הצדדים לסכסוך הינם אחים, או אף בני זוג. כתוצאה מכך, לסכסוכי ירושה יש לרוב השפעה ניכרת על כל בני המשפחה גם אלו שאינם קשורים ישירות לסכסוך.
השפעתו הרעה של סכסוך הירושה, אשר עלול להפוך את הקן המשפחתי למסוכסך ומפוצל, לרוב אינה פגה גם בשעה שהסכסוך יושב להלכה במסגרת פסק דינו של בית המשפט. גם במידה וליבת הסכסוך נפתרה להלכה, הרי שהתלהטות היצרים, והרגשות הקשים בקרב בני המשפחה, עודם קיימים, ובמבחן הזמן צפויים להזיק הרבה יותר ללכידותו של התא המשפחתי מאשר סכסוך הירושה הנקודתי.
בדיוק בנקודה זו, וכחלופה להליך המשפטי אשר לרוב מותיר רגשות קשים בקרב כל הצדדים לסכסוך , הליך חלופי להליך המשפטי, אשר מפגיש בין כלל הצדדים לסכסוך בניצוחו של איש מקצוע בתחום הגישור.
במרבית המקרים, ובמידה וכלל הצדדים לסכסוך מעוניינים להימנע מכניסה להליך משפטי ארוך ויקר, הליך הגישור מאפשר לפתור את ליבת הסכסוך במהירות, בקלות, ובצורה מוסכמת, אשר לא תותיר מי מהצדדים בתחושה שזכויותיו קופחו באופן דורסני.

25/05/2020

התנהלות של משפחות במצבי פרידה וגירושין בעת משבר הקורונה: סקירה בין לאומית
ילדים ונוער
חוקרים:ד"ר יואה שורק, ד"ר דפנה הרן, איה אלמוג-זקן, אבנר גורדון, אנה גרסימנקו, לילך זוהר, ענת גלעד, פידא ניג'ם-אכתילאת

library_books הדוח המלא
"None of us know how long this crisis is going to last. In many respects we are going to have to put our lives “on hold” until COVID-19 is resolved. But children’s lives – and vitally important family relationships – cannot be placed “on hold” indefinitely without risking serious emotional harm and upset. A blanket policy that children should never leave their primary residence – even to visit their other parent – is inconsistent with a comprehensive analysis of the best interests of the child. In troubling and disorienting times, children need the love, guidance and emotional support of both parents, now more than ever."

(Justice A. Pataratz in Ribeiro v Wright, Ontario Superior Court at Hamilton, 24 March 2020)

ב-11 במארס 2020 הכריז ארגון הבריאות העולמי על המחלה שנגרמת על ידי נגיף קורונה כעל מגפה עולמית (פנדמיה). ההערכות מדברות על כך ששיעור ניכר מכלל אוכלוסיית העולם יידבקו בנגיף. מדינות שונות ברחבי העולם הכריזו על מצב חירום והודיעו על מגוון הגבלות והנחיות שמטרתן ליישם את עיקרון הריחוק החברתי אשר מיועד להאט את התפשטות התחלואה.

הגבלות אלה מצמצמות את היכולת לקיים קשרים בין-אישיים ברמה הפיזית. קשרים אלה מוגבלים למעשה לבני משפחה החיים באותו משק בית. מצב זה מציב קשיים ואתגרים ייחודיים בפני הורים לילדים במשפחות שבהן ההורים פרודים או גרושים, כלומר חיים במשקי בית שונים. השאלה המרכזית שעולה, אשר נסקרת במסמך זה, היא כיצד מתמודדות משפחות גירושין עם ניהול הסדרי המשמורת – זמני השהות של הילדים המשותפים עם כל אחד משני ההורים, העברת הילדים בין הבתים וקיום מפגשים מפוקחים. כל זאת תוך יישום הפרקטיקות המניעתיות של ריחוק חברתי ותוך שמירה על בריאותם הפיזית ועל רווחתם הנפשית של הילדים.

המדינות שנכללו בסקירה זו הן ישראל, המדינות אריזונה, וירג'יניה, ורמונט, טקסס, נבדה, ניו יורק וקליפורניה בארצות הברית, הפרובינציות קוויבק ואונטריו בקנדה, אוסטרליה, אנגליה, אירלנד, ספרד, איטליה ושוודיה. לסקירה נבחרו מדינות שבהן הצלחנו לאתר מידע משמעותי בנושא, בדגש על מדינות שבהן התפשטות המגפה וממדי המשבר חמורים יותר מאשר בישראל (ספרד, אנגליה, ארצות הברית ואיטליה). נוסף לכך, במרבית המדינות שבסקירה מדיניות הטיפול בילדים ובמשפחות במצבי פרידה וגירושין היא מפותחת מאוד בשגרה (עוד לפני משבר הקורונה).

הסקירה נערכה בתחילת אפריל 2020 ובוצעה ברובה מתוך מקורות גלויים (אתרי אינטרנט, מסמכים רשמיים, טורי דעה של מומחים ופרסומים בתקשורת), ובייחוד מתוך אתרי אינטרנט של שירותי רווחה מקומיים ושל עמותות או חברות פרטיות המספקות ייעוץ משפטי בדיני משפחה. כמו כן, חלק מן המידע עלה משיחות עם אנשי מקצוע מתחום הרווחה ובתי המשפט לענייני משפחה.[1]

בחלק הראשון של המסמך מובאים נתוני רקע על התמודדות המדינות שנסקרו עם התפשטות המגפה. לאחר מכן, מתוארות ההנחיות הרשמיות שניתנו במדינות השונות בדבר ניהול זמני השהות של הילד אצל הוריו. בהמשך מתוארות הנחיות בדבר פעילות מרכזי הקשר (ביקורים מפוקחים), ולסיום מובאות המלצות והנחיות "רכות" להורים בדבר ההתנהלות ביניהם בזמן הקורונה, וכן המלצות להתאמת מערכת השירותים לתמיכה מרבית במשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד.

עיקרי הדברים
מרבית המדינות שנסקרו מתמודדות עם שיעורים גבוהים של תחלואה מנגיף קורונה, ובכולן הותקנו תקנות ממשלתיות לשעת חירום והוטלו הגבלות על חופש התנועה ועל היציאה מן הבתים לצרכים שאינם חיוניים. בשוודיה התקנות שהותקנו אינן מגבילות את חופש התנועה ואת היציאה מן הבתים.
בכל המדינות שנסקרו ושהותקנו בהן תקנות לשעת חירום המגבילות את חופש התנועה (למעט ספרד), הוחרגו ילדים שהוריהם חיים בנפרד ממגבלת חופש התנועה. התקנות לשעת חירום מאפשרות להורים לקיים את חלוקת זמני השהות המוסדרת ביניהם בצו בית המשפט.
בכל המדינות שנסקרו הומלץ להורים לגלות פתיחות לשינויים בחלוקת זמני השהות בהתאם לנסיבות, כמו במקרים של שינוי תעסוקתי או צורך בבידוד.
בכל המדינות שנסקרו (למעט באוסטרליה) ההנחיה הרווחת היא כי ההורים יגיעו להסכמות לא פורמליות ביניהם או באמצעות גורמי תיווך וגישור, ויתעדו אותן בכתב כדי שניתן יהיה לבחון אותן מחדש עם החזרה לשגרה. במקרי קיצון (כמו אלימות במשפחה או התעללות בילד) ניתן לפנות לבתי המשפט לענייני משפחה, הפועלים במתכונת מצומצמת, כדי לקבל הכרעה משפטית בדבר חלוקת זמני השהות.
באוסטרליה, לעומת זאת, בתי המשפט לענייני משפחה עובדים במתכונת מלאה יותר ומקוונת. כל משפחה יכולה להגיש לבית המשפט בקשה מקוונת לצו הסכמה מבית המשפט בנוגע לשינוי חלוקת זמני השהות ולקבלת חלופות לצווים הקיימים.
הובע חשש כי ייעשה שימוש לרעה במצב, וכי יהיו הורים שינצלו את משבר הקורונה לצורך הרחקת ילדים מן ההורה האחר. באנגליה ובאירלנד צוין כי מקרים אלה ייבחנו וכי יוטלו סנקציות על הורים אלה.
במדינות שבנוגע להן נמצא מידע על פעילות מרכזי הקשר בעת משבר הקורונה יש ניסיון להמשיך את פעילותם, אולם לא נערכים מפגשים פנים אל פנים בין הילד להורה הלא משמורן, בגלל ריבוי המשתתפים במפגשים, ומתוך רצון ליישם את עיקרון הריחוק החברתי. במקום זאת, ישנו ניסיון לערוך מפגשים מפוקחים ומפוקחים למחצה באופן מקוון.
במרבית המדינות שנסקרו שירותי הסיוע הממשלתיים למשפחות במצבי פרידה או גירושין פועלים במתכונת חירום מצומצמת, וישנם ארגונים של המגזר השלישי ושל המגזר הפרטי המציעים סיוע בתחומים אלה. לעומת זאת, באוסטרליה ובקנדה תוגבר הסיוע שניתן למשפחות על ידי הגורמים הממשלתיים.
בכל המדינות פורסמו הנחיות "רכות" (שאינן מחייבות) בנוגע לניהול היחסים בין ההורים לצורך חלוקת זמני השהות של הילדים. הומלץ בעת הזו לנקוט בגמישות, בשקיפות, בפשרנות ובסתגלנות, ולנהוג כלפי הצד השני בהוגנות ובשוויון, הן רגשית והן משפטית. בתוך כך, הומלץ על:
שמירה מרבית על בריאות הילד ועדכון הדדי של ההורים בענייני בריאות הילד והמשפחה
הבטחת מעבר ניטרלי של הילד מבית לבית באמצעות גורם שלישי כמו קרוב משפחה או חבר
קיום ערוץ תקשורת פתוח ורציף של הילד עם ההורה שאין הוא שוהה במחיצתו באותה עת
צמצום החשיפה של הילדים לעימות ההורי
התחשבות של ההורים זה בזה במישור הכלכלי
ההמלצות להתאמת מערכת השירותים לצורך הספקת תמיכה מרבית למשפחות שבהן ההורים חיים בנפרד הן:
להגביר את הסיוע של הגורמים המקצועיים למיתון עצימות העימות ההורי
לתגבר את ערוצי העזרה, הייעוץ וההדרכה להורים החיים בנפרד
[1] תודה מיוחדת לכבוד השופט לענייני משפחה בדימוס, פיליפ מרכוס, על סיועו באיתור מידע רלוונטי באמצעות רשת הקשר שלו עם אנשי מקצוע המעורבים בטיפול במשפחות ממדינות שונות בעולם.

19/01/2020

עוד לקוחה מרוצה שזכתה היום בכתובה, לאחר פס"ד באזרי והיום זכתה גם בערעור

בבית הדין הרבני הגדול ירושלים


הנדון: כתובה/פיצוי גירושין ( תמצית פס"ד)
פסק דין
לפנינו ערעור האיש (להלן המערער) על פסק בית הדין האזורי תל אביב מיום כ"ב באייר תשע"ט 27.05.2019

שעניינה חיובו בתשלום הכתובה בסך חמשים ושניים אלף דולר.

המערער עותר לביטול פסק הדין מהעילות המפורטות להלן.
האשה (להלן המשיבה) מבקשת לדחות את העתירה על הסף.
פטורים אנו להמציא תקציר עובדתי והשתלשלות העניינים עד הלום, לאור הפירוט המבוא לפסק הדין נשוא הערעור, ברם נציין מספר עובדות הרלוונטיות למתן פסק הדין.
בתאריך 26.05.2008 נישאו הצדדים זל"ז כדמו"י, ולהם בן קטין כבן עשר הנמצא במשמורת המשיבה.
בתאריך 12.08.2010 פתח המערער תיק גירושין ובו טענות בדבר אי תפקוד האשה, ניבולי פה וכן טענות שהמשיבה אינה מכבדת אותו ומעליבה אותו בפני אנשי ציבור.
התקיימו מספר דיונים בהרכב קמא של בית הדין האזורי, בה הוחלט לדחות את תביעתו לחיוב המשיבה בגירושין.
המערער ערער לבית הדין הגדול על החלטה זו ובית הדין הגדול הורה לצדדים להתגרש ללא שקיבלו את עילות המערער לחיוב המשיבה בגט, אלא בגין המשבר הגדול אליו נקלעו הצדדים בנערכת הנישואין ואי יכולת לשקמה.
בראשית שנת 2011 נטש המערער את הבית. לטענתו בגין מעשה המשיבה שהרחיקה אותו מהבית בתואנות שוא. לטענת המשיבה בגין בגידת המערער עם נשים אחרות. לפנינו נביא אסמכתאות לאישוש טענת המשיבה.
הטיפול בעניינם של הצדדים הועבר להרכב אחר לבקשת המערער, ובתאריך 04.03.2013 התגרשו כאשר הם מותירים את תביעת הכתובה להכרעת בית הדין.
לאחר מספר דיונים הוציא בית הדין קמא בהרכבו הנוכחי פסק דין נשוא הערעור.

עמדת בית הדין
לאחר שבית הדין שמע את הצדדים וב"כ ועיין בחומר הרב שבתיקי בית הדין האזורי תל אביב על שתי הרכביו וכן פרוטוקול והחלטות בית הדין הגדול. כמו עיין בחומר שצירפו הצדדים לכתבי הערעור וכתב התשובה, עמדת בית הדין שיש לדחות את הערעור

01/05/2019

אפיוני האישה המוכה
אישה מוכה יכולה להיות בכל גיל, בכל רמת השכלה ובכל שכבה חברתית-כלכלית; היא יכולה להיות עצמאית ומוצלחת בתחומי חיים אחרים. האישה המוכה רואה עצמה, ברוב המקרים, אחראית להצלחת הקשר הזוגי ולכן היא חשה פעמים רבות רגשות אשמה לאור אלימות בן הזוג כלפיה. היא נוטה להאמין כי קיומה של מערכת יחסים תקינה תלויה בה והיא זו שתוכל לשנות את המצב; אמונה זו נוסכת בה תקווה שהמצב אכן ישתנה. תחושה זו אף מתחזקת שכן בן הזוג המכה נוטה להאשים אותה באלימות שלו.

האישה מכניסה עצמה למעגל קסמים אשר בהרבה מקרים גורם להידרדרותה הנפשית. ככל שתלותה בבן הזוג גדלה, כך גדלה נכונותה לסבול את תהפוכותיו והתעללותו. היא מאשימה את עצמה יותר ויותר על שאינה עומדת בציפיותיו, היא מאבדת עוד ועוד מעצמאותה והאלימות - במקביל - רק הולכת ומחריפה.

20/02/2018

חדשנות בתחום המזונות : להתחשב בזמני השהות גם מתחת לגיל 6

בית המשפט למשפחה הפחית בחצי מזונות ששילם אב לילדו בן ה-4 לאחר שהסדרי השהות ביניהם הורחבו. לאחר שיימלאו לילד 6 המזונות יופחתו עוד והאב ישלם 500 שקל בלבד.

פסק דין חשוב שניתן לאחרונה על ידי שופט בית המשפט למשפחה בתל-אביב יהורם שקד מחדש וקובע כי לצורך חישוב המזונות יש להתחשב בזמני השהות של ילד עם אביו גם מתחת לגיל 6 – כיוון שבזמן הזה האב נושא בצרכיו באופן ישיר.

הורים לילד כבן שנה אישרו ב-2014 הסכם מזונות ומשמורת שקבע כי האם תהיה המשמורנית ואילו האב יתראה עם הילד פעמיים בשבוע ללא לינה ובחלק מהחגים והחופשות, וישלם מזונות של 2,300 שקל בתוספת חצי מהוצאות החינוך והרפואה.

כ-3 שנים לאחר מכן המפגשים עם האב הורחבו והילד החל ללון אצלו באמצע השבוע, בכל סופ"ש שני ובמחצית החופשות והחגים.

זמן קצר לאחר מכן הגיש האב תביעה להפחתת מזונות עקב השינוי במשמורת. האב ציין כי הוא זקוק להקלה הזו כדי שיוכל לארח את בנו בדירה סבירה ובסביבה טובה.

מנגד האם טענה שאין כאן מצב של משמורת משותפת ומאחר שלא אירע שינוי משמעותי ברמת החיים שלה או של האב אין שום סיבה להפחתת המזונות.

לא הכל לאם

השופט שקד החל את הדיון בהבהרה כי שינוי פסיקת מזונות קודמת מחייב להוכיח שינוי נסיבות מהותי – שלא היה צפוי מראש ומשפיע משמעותית על היכולת לשאת בתשלומי המזונות.

במקרה הנוכחי השופט סבר כי השינוי הקיצוני בהסדרי השהייה שהפך את החלוקה בין ההורים לכמעט שוויונית נחשב ל-"שינוי נסיבות מהותי המחייב פתיחת העניין ובחינת החיוב במזונות".

עניין נוסף ועקרוני שנקבע בפסק הדין עסק בפרשנות חובת המזונות של אבות יהודיים לילדים מתחת לגיל 6.

השופט שקד הבהיר כי אף שאב יהודי מחויב בכל הצרכים ההכרחיים של ילדיו בגילאים קטנים אין זה אומר שאת כולם הוא חייב לשלם לידי האם, שהרי אי אפשר להתעלם מהתשלומים שהוא נושא בהם כשהילדים עמו.

במילים אחרות, השופט סבור שגם כשהילד מתחת לגיל 6 צריך להתחשב בזמני השהייה עם האב. "כאשר הילד ניזון אצל אחד מהוריו, הרי שאותו הורה הוא הנושא בעלות המזון. כמו כן, ומן הסתם, באותה עת לא ניזון הילד משולחנו של הורהו השני", הדגים.

בהמשך לקביעות אלה, השופט בחן את מצבם הכלכלי של ההורים אל מול צרכי הילד וזמני השהות, והגיע למסקנה כי האב – שמשתכר בערך פי 2 מהאם – צריך לשלם על 70% מהצרכים בשנה וחצי הקרובות (עד שיימלאו לילד 6). מדובר ב-1,150 שקל בחודש. בנוסף הוא ישלם חצי מהוצאות החינוך והרפואה.

לאחר גיל 6 המזונות יופחתו ל-500 שקל והאב יישא ב-2/3 מההוצאות "שאינן תלויות שהות" כמו תשלומי בית ספר, חוגים, תרבות וכדומה. אחרי שהאם תסיים לשלם את המשכנתא על דירתה (כשיימלאו לילד 12) ההורים יישאו בהוצאות אלה בחלקים שווים.

בתוך כך השופט ציין כי נוטים לחשוב שההלכה החדשה חלה רק כשיש משמורת משותפת אולם זו טעות. ההלכה קובעת כי בכל מקרה יש להתחשב בהסדרי השהות של ההורים של הילד – גם אם לא נקבעה משמורת משותפת.

לפני סיום השופט ציין כי שני ההורים השאירו עליו "רושם חיובי מאד" וש"טובת הילד עומדת לנגד עיניהם", והחליט שלא לחייב בהוצאות.

11/09/2017

https://www1.biu.ac.il/File/%D7%9E%D7%A1%D7%95%D7%A8%D7%91%D7%99%20%D7%92%D7%98%20-%20%D7%9E%D7%A7%D7%95%D7%A8%20%D7%A8%D7%90%D7%A9%D7%95%D7%9F%20-%207_7_17.pdf

Address

מצפה נבו 31/3
Ma'ale Adummim
98410

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when טוענת רבנית ומגשרת משפחה וקהילה posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to טוענת רבנית ומגשרת משפחה וקהילה:

Share