פלג ושות' משרד עורכי דין ונוטריון

  • Home
  • Israel
  • Lod
  • פלג ושות' משרד עורכי דין ונוטריון

פלג ושות' משרד עורכי דין ונוטריון שירותי המשרד:
* משפט מסחרי
* יפויי כח מתמשך
* צוואות/ירושות
* עסקאות מקרקעין
* ליטיגציה

תיקון 12 לחוק הנוטריונים, אשר עבר ביום 2.2.26 בקריאה שניה ושלישית בכנסת, ברוב "עצום" של 14 ח"כ, מאפשר לנוטלי משכנתא לחתו...
04/02/2026

תיקון 12 לחוק הנוטריונים, אשר עבר ביום 2.2.26 בקריאה שניה ושלישית בכנסת, ברוב "עצום" של 14 ח"כ, מאפשר לנוטלי משכנתא לחתום על יפוי כוח בלתי חוזר בפני בנקאי.ת במקום בפני נוטריון.
בדברי ההסבר להצעת החוק נכתב כי התיקון וביטול הצורך ביפוי כוח נוטריוני, מיועד לצמצום נטל רגולטורי ובירוקרטי שחל על נוטלי משכנתא.
❗למרות האמור בדברי ההסבר להצעת החוק ממליצים שתבדקו מה העמלה הכרוכה באימות החתימה על יפוי הכוח בבנק. בהחלט יתכן והעמלה תהיה גבוהה מהאימות בפני נוטריון: עלות אימות חתימת 2 בני זוג בפני נוטריון לשנת 2026 היא 274 ₪ בצירוף מע"מ.
https://main.knesset.gov.il/News/PressReleases/pages/press02022026u.aspx

שבוע שעבר גיל חזר מטיול בן שבועיים בדר' הודו, הצטרף לזמן קצר לטיול של הבן הבכור. לפני שנסע בדק באינטרנט ואפילו עם הבינה ...
04/02/2026

שבוע שעבר גיל חזר מטיול בן שבועיים בדר' הודו, הצטרף לזמן קצר לטיול של הבן הבכור.

לפני שנסע בדק באינטרנט ואפילו עם הבינה איזה אתרים מעניינים יש באזור, איזה מסלולים כדאי לעשות, האם לקחת רכב, אופנוע או בכלל לנסוע בתחב"צ.

גם ההכנה פה ערכה לא מעט- נסע לעשות חיסונים נדרשים, התייעץ לגבי תרופות שחשוב לקחת וארז את המוצ'ילה שלו במשך כמה ימים לפי רשימות שהכין מבעוד מועד.

אני מניחה שרובנו נוהגים כך, בעיקר כשאנחנו נוסעים לטיול במקום חדש ולא מוכר.

אז למה אנחנו לא נוהגים באותה צורה כשמדובר בעתיד שלנו ושל המשפחה שלנו?

למה אנחנו נוטים לזנוח עריכת ייפוי כח מתמשך ועריכת צוואה? כשבעצם הכנה שלהם תאפשר מוכנות טובה יותר שלנו ושל המשפחה שלנו למה שיתרחש ממילא בעתיד?

עריכת המסמכים האלה, בדיוק כמו הכנה לפני טיול, היא עשיית סדר- ברצונות שלנו, בנכסים שלנו, בהוראות שחשוב לנו להשאיר אחרינו. הם מפת הדרכים שאנחנו משאירים למשפחה.
עריכת המסמכים האלה היא הבטחת איכות החיים שלנו ושל המשפחה שלנו גם בעתיד ולכן קריטי לערוך אותם כמה שיותר מוקדם, כשכוחנו עדיין במותנינו..

שלחתי ללקוח הודעת SMS שיווקית, והוא איים לתבוע אותי. האם הוא יכול?כן, הוא יכול.ואם לא טיפלתם בנושא הדיוור הישיר כמו שצרי...
07/12/2025

שלחתי ללקוח הודעת SMS שיווקית, והוא איים לתבוע אותי. האם הוא יכול?

כן, הוא יכול.

ואם לא טיפלתם בנושא הדיוור הישיר כמו שצריך, הוא אפילו עשוי לזכות בפיצוי.

דיוור ישיר הוא אחד התחומים שהחוק מסדיר בקפידה, והתיקון החדש מחמיר עוד יותר. אז בואו נבין מה מותר, מה אסור, ומה קורה כשעושים טעות.

מה זה בכלל דיוור ישיר?

זו פנייה אישית שמבוססת על השתייכות לקבוצת אוכלוסיה מסוימת. למשל, אתם שולחים SMS לכל מי שקנה אצלכם בשנה האחרונה, או מייל לכל מי שהשאיר פרטים באתר. זה לא פרסום כללי. זו פנייה ממוקדת למי שהפרטים שלו נמצאים במאגר שלכם.
הדיוור יכול להיות ,SMS מייל, שיחת טלפון, הודעת וואטסאפ או כל דרך תקשורת אישית.

מתי מותר לעשות דיוור ישיר?

הכלל הבסיסי הוא שאסור לפנות לאדם בדיוור ישיר אלא אם כן הוא נתן הסכמה מפורשת לכך, או שהפנייה נכנסת לאחד החריגים שבחוק. החריגים די צרים. למשל, אם אתם מוכרים מוצר או שירות ללקוח קיים, אתם יכולים לפנות אליו בדיוור ישיר כדי לשווק לו מוצרים או שירותים דומים, בתנאי שהוא לא ביקש להסיר את עצמו מהרשימה.

אבל אם אתם רוצים לשלוח דיוור לאדם שמעולם לא היה לקוח שלכם, או שאתם רוצים לשווק לו משהו שונה לגמרי ממה שהוא קנה בעבר, אתם חייבים בהסכמה מפורשת שלו.

וכאן מגיעה החובה הראשונה והיא הודעה לפני הדיוור. לפני שאתם שולחים דיוור ישיר לאדם בפעם הראשונה, אתם חייבים להודיע לו על זכותו לבקש שלא יופנה אליו עוד. אם לא תעשו זאת, ניתן להטיל עליכם עיצום כספי.

אם אדם פנה אליכם וביקש להסיר את עצמו מרשימת התפוצה, אתם חייבים לעשות זאת מיד. לא "בשבוע הקרוב", לא "בדיוור הבא". מיד.

אם לא תעשו זאת ניתן להטיל עליכם עיצום כספי משמעותי כשבנוסף, הלקוח עצמו יכול לתבוע אתכם ולזכות בתביעתו ללא הוכחת נזק.

אז מה עליכם לעשות?

ראשית, אם אתם עוסקים בדיוור ישיר, ודאו שיש לכם תיעוד מסודר. מי נתן הסכמה, מתי, לאיזה סוג דיוור. מי ביקש להסיר את עצמו, ומתי. בלי תיעוד, אין לכם הגנה.
שנית, וודאו שבכל דיוור יש הודעה ברורה על האפשרות להסיר את עצמו מהרשימה, וכן דרך פשוטה לעשות זאת (לינק, מספר טלפון, כתובת מייל).
שלישית, קבעו נוהל לטיפול מיידי בבקשות הסרה. כל עובד שמקבל בקשה כזו צריך לדעת מה לעשות, ולעשות זאת מיד.
והכי חשוב: אם אתם קונים רשימות מצד שלישי, בדקו שהרשימות חוקיות. אם האנשים ברשימה לא נתנו הסכמה, אתם אלו שתישאו באחריות.

רוצים לוודא שהדיוור שלכם תקין? בואו נבדוק ביחד.

המערכת שלנו נפרצה, וכל מאגר הלקוחות דלף. עכשיו מה?זה הסיוט של כל בעל עסק. אבל התיקון החדש לא רק אומר לכם "תגנו על המידע"...
02/12/2025

המערכת שלנו נפרצה, וכל מאגר הלקוחות דלף. עכשיו מה?

זה הסיוט של כל בעל עסק. אבל התיקון החדש לא רק אומר לכם "תגנו על המידע" - הוא קובע בדיוק מה אתם צריכים לעשות, ומה קורה אם לא תעשו.

בואו נדבר על חובות אבטחת המידע, ועל מה שצריך לעשות כשהאבטחה נכשלת.

החוק קובע שכל בעל שליטה במאגר מידע חייב לנקוט באמצעים סבירים להגן על המידע.

"סביר" זה לא מושג מעורפל - התקנות מפרטות בדיוק מה נדרש, בהתאם לגודל המאגר ולרגישות המידע.

למאגר קטן עם מידע לא רגיש, הדרישות פשוטות יחסית. סיסמאות חזקות, הגבלת גישה למי שצריך, גיבויים תקופתיים. למאגר גדול או למאגר עם מידע רגיש, הדרישות הרבה יותר מחמירות. צריך מערכת לוגים שתיעד מי ניגש למאגר ומתי, צריך הצפנה של מידע רגיש, צריך ביקורות אבטחה תקופתיות, וצריך תוכנית להתמודדות עם אירועי אבטחה.

והנה החלק המעניין: העיצומים על הפרות אבטחת מידע מתחילים מ-1,000 ₪ למאגר קטן, ויכולים להגיע ל-320,000 ₪ למאגר גדול עם מידע רגיש. זה לא עונש על פריצה, זה עונש על כך שלא הייתה לכם מערכת אבטחה תקינה מלכתחילה.

מה קורה כשיש אירוע אבטחה?

אירוע אבטחה זה כל מקרה שמעלה חשש לפגיעה בשלמות המידע או לשימוש בלי הרשאה. פריצה, אובדן מחשב נייד, עובד שניגש למידע שלא היה אמור לראות, כל אלו הם אירועי אבטחה.

החוק מחייב אתכם לתעד כל אירוע אבטחה לא משנה כמה הוא קטן. רשמתם, תיעדתם, בדקתם מה קרה.

אבל אם מדובר באירוע חמור, אירוע שיכול לגרום לפגיעה משמעותית בפרטיות של אנשים, אתם חייבים לדווח מיד לרשות להגנת הפרטיות. לא מחר, לא בשבוע הבא. מיד.

ומה נחשב אירוע חמור? פריצה למאגר גדול, דליפה של מידע רגיש, אובדן של מידע שלא ניתן לשחזר. אם אתם לא בטוחים האם זה חמור מספיק - דווחו. עדיף לדווח ולגלות שזה לא היה נחוץ, מאשר לא לדווח ולהיתפס בהפרה.

אם לא תדווחו על אירוע חמור – העיצום הכספי יכול להגיע למאות אלפי שקלים.

אז מה עושים עכשיו?

ראשית, בודקים את רמת האבטחה של המאגרים שלכם. האם יש לכם סיסמאות חזקות? איפה המידע נשמר? האם המידע מגובה? האם רק מי שצריך יכול לגשת?
שנית, מכינים תוכנית להתמודדות עם אירועי אבטחה. מי אחראי? איך מתעדים? מתי מדווחים לרשות? מתי מודיעים ללקוחות?
שלישית, הדרכות לעובדים. הם חייבים לדעת איך להגן על אבטחת המידע, מה זה אירוע אבטחה, ולמי לדווח עליו מיד.
ורביעית - והכי חשוב: אל תמתינו לאירוע כדי להתחיל לטפל באבטחה. כי אחרי האירוע, כבר מאוחר.

צריכים עזרה להכין תוכנית אבטחת מידע? אנחנו כאן.

זכות התיקון - מה קורה כשהלקוח אומר שהמידע לא נכון?נניח שלקוח פנה אליכם ואמר "יש לכם כתובת ישנה שלי במערכת" או "רשמתם שהז...
28/11/2025

זכות התיקון - מה קורה כשהלקוח אומר שהמידע לא נכון?

נניח שלקוח פנה אליכם ואמר "יש לכם כתובת ישנה שלי במערכת" או "רשמתם שהזמנתי מוצר X אבל זה לא נכון".

אתם חייבים לבדוק את הטענה ולתקן את המידע אם הוא אכן שגוי. זו זכותו של הלקוח.

אבל מה אם אתם בודקים ומגלים שהמידע כן נכון והלקוח פשוט טועה? אתם רשאים לסרב לתקן אבל - ושימו לב לזה, אתם חייבים להודיע ללקוח על הסירוב באופן ובדרך שנקבעו בתקנות. לא להתעלם מהבקשה, לא לומר "נבדוק את זה" ולא לחזור אליו. יש לתת הודעה פורמלית, ברורה, עם הסבר מדוע אתם מסרבים.
אם לא תעשו זאת , גם זו הפרה שיכולה להסתיים בעיצום כספי ותביעה מצד הלקוח.

וכאן מגיעה נקודה קריטית נוספת- אם תיקנתם את המידע, אתם חייבים להודיע על התיקון לכל מי שקיבל מכם את המידע השגוי בתקופה שנקבעה בתקנות.

נניח שמכרתם רשימת לקוחות לחברה אחרת, והיה שם מידע שגוי על לקוח מסוים. עכשיו הלקוח ביקש לתקן ואתם תיקנתם. אתם גם צריכים להודיע לחברה שקנתה את הרשימה שהמידע השתנה.

זה נשמע מורכב? כי זה מורכב. אבל זו בדיוק הסיבה שצריך מערכת מסודרת לטיפול בבקשות כאלו.

איך מתארגנים?

הקימו מערכת פשוטה לקבלת בקשות עיון ותיקון. קבעו נוהלי עבודה פנימיים לטיפול בפניות.
הדריכו את העובדים. והכי חשוב: תעדו הכול. כל בקשה, כל תגובה, כל תיקון. אם יום אחד תצטרכו להוכיח שטיפלתם בבקשה במועד, התיעוד הזה יציל אתכם.

צריכים עזרה להקים מערכת לטיפול בבקשות? אנחנו יכולים לעזור.

לקוח התקשר ודרש לראות את כל המידע שיש עליו במערכת. מה אני עושה עכשיו?זו לא סתם בקשה שאפשר להתעלם ממנה או לדחות ל"כשיהיה ...
24/11/2025

לקוח התקשר ודרש לראות את כל המידע שיש עליו במערכת. מה אני עושה עכשיו?

זו לא סתם בקשה שאפשר להתעלם ממנה או לדחות ל"כשיהיה לי זמן".
זו זכות חוקית של הלקוח, והתיקון החדש הופך את ההתעלמות ממנה ליקרה מאוד.

בואו נבין מה בדיוק הלקוח זכאי לקבל, ובאיזה מסגרת זמן אתם חייבים לספק לו את זה.

כל אדם זכאי לעיין במידע האישי שיש עליו במאגר המידע שלכם. זה כולל הכול - שם, כתובת, מספר טלפון, היסטוריית רכישות, התכתבויות וכו'. הלקוח לא צריך להסביר למה הוא רוצה לראות את המידע, ולא צריך להוכיח שיש לו סיבה טובה. זו זכות בסיסית.

אבל בצד הזכות יש כמה הסתייגויות חשובות. ראשית, הלקוח זכאי לראות רק את המידע שמתייחס אליו. הוא לא יכול לדרוש לראות מידע על לקוחות אחרים, או מסמכים פנימיים שלכם שלא קשורים אליו ישירות. שנית, אם המידע כולל גם פרטים של אנשים אחרים (למשל התכתבות עם נציג שירות שבה מופיע גם השם של הנציג), אתם יכולים למחוק את הפרטים הללו לפני שאתם מעבירים ללקוח.

באיזה מסגרת זמן אתם צריכים לענות?
תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות קובע שאתם חייבים לאפשר עיון "במועד ובדרך שנקבעו בתקנות". התקנות עדיין לא פורסמו, אבל המגמה ברורה-התגובה צריכה להיות מהירה וללא עיכובים מיותרים. אם אתם מתעכבים ללא סיבה טובה, זו הפרה שעלולה להביא להטלת עיצום כספי וכן לאפשרות תביעה ישירה על ידי הלקוח עצמו.

זקוקים לעזרה? פנו אלינו.

למה אני צריך להודיע ללקוח? הוא נתן לי את הפרטים מרצון!נכון, הוא נתן. אבל האם הוא באמת הבין למה אתם אוספים את המידע? מה א...
19/11/2025

למה אני צריך להודיע ללקוח? הוא נתן לי את הפרטים מרצון!

נכון, הוא נתן. אבל האם הוא באמת הבין למה אתם אוספים את המידע? מה אתם הולכים לעשות איתו? ומה יקרה אם הוא לא יסכים?

זו אחת החובות המרכזיות שנשארה בחוק אבל התחדדה בתיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות - כשאתם אוספים מידע אישי מלקוח, אתם חייבים להודיע לו על כך בצורה ברורה ונגישה. והתיקון החדש מדגיש בדיוק מה צריך להיכלל בהודעה הזו.

ראשית, אתם צריכים להסביר למה אתם אוספים את המידע. לא מספיק לכתוב "לצרכים עסקיים". אתם צריכים להיות ספציפיים. הלקוח זכאי לדעת בדיוק למה המידע שלו משמש.

שנית, אתם צריכים להסביר מה יקרה אם הלקוח לא יסכים למסור את המידע. הלקוח צריך להבין את תוצאות הבחירה שלו.

שלישית וזה חידוש משמעותי בתיקון, אתם חייבים לציין מי בעל השליטה במאגר המידע ואיך אפשר ליצור איתו קשר. הלקוח צריך לדעת למי לפנות אם הוא רוצה לעיין במידע שיש עליו, לתקן אותו, או להתלונן על שימוש לא ראוי.

רביעית, אתם צריכים להודיע ללקוח על זכויותיו. הזכות לעיין במידע, הזכות לתקן מידע שגוי, והזכות למחוק את המידע.

אבל איפה בדיוק ההודעה הזו צריכה להופיע❓

אם אתם אוספים מידע דרך טופס באתר - ההודעה צריכה להיות שם, לפני שהלקוח שולח את הטופס. צריך להיות ברור, גלוי, ומנוסח בשפה פשוטה.
אם אתם אוספים מידע בטלפון - אתם צריכים להקריא ללקוח את העיקרים של ההודעה, או לפחות להפנות אותו למקום בו הוא יכול לקרוא אותה.
אם אתם אוספים מידע פנים אל פנים (למשל בחנות פיזית) - צריך להיות שלט, או נוהל שמסביר ללקוח על מה הוא חותם.

ונזכיר שאם אתם לא עומדים בחובה- ניתן להטיל עליכם עיצום כספי. העיצום מתחיל משקלים בודדים לכל אדם שנפגע. נשמע מעט? תחשבו על דיוור של 50,000 אנשים. זה כבר מגיע לסכום עיצום גבוה מאוד ובנוסף לכך הלקוחות עצמם יכולים לתבוע פיצויים.

⬅⬅⬅ לכן: עברו על כל הנקודות שבהן אתם אוספים מידע מלקוחות (טפסים באתר, שיחות טלפון, טפסי רישום בחנות וכו'), בדקו שיש הודעה ברורה ומפורטת. עדכנו את מדיניות הפרטיות שלכם אם היא לא מעודכנת. וודאו שהעובדים שלכם יודעים להסביר ללקוחות מה אתם עושים עם המידע.

זה לא מסובך, אבל זה חייב להיעשות בצורה נכונה.

רוצים לבדוק אם ההודעות שלכם תקינות? בואו נעשה ביקורת קצרה.

בפוסט הקודם דיברנו על מסמך הגדרות מאגר, כעת נפנה לחובה הנוספת והיא נוהל אבטחת מידע.נוהל זה הוא מסמך שעליכם להכין בו קבוע...
16/11/2025

בפוסט הקודם דיברנו על מסמך הגדרות מאגר, כעת נפנה לחובה הנוספת והיא נוהל אבטחת מידע.

נוהל זה הוא מסמך שעליכם להכין בו קבוע איך אתם מגנים על המידע, מי יכול לגשת אליו, איך מנהלים סיסמאות, מה עושים כשעובד עוזב, איך מגבים את המידע, ומה עושים כשיש חשד לפריצת אבטחה.

תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הרחיב משמעותית את הדרישות לנוהל אבטחה. לא מספיק יותר לכתוב "נשמור על המידע בצורה מאובטחת". אתם צריכים להיות ספציפיים: כמה זמן נשמרים לוגים של גישה למאגר? איך מוודאים שעובד שפוטר לא ימשיך לגשת למערכת? מה התהליך לטיפול בפרצת אבטחה? ועוד.

כאן נכנסת האבחנה לגבי רמת האבטחה.

החוק מגדיר שלוש רמות אבטחה: בסיסית, בינונית וגבוהה.
מאגרים גדולים, מאגרים של גופים ציבוריים, ומאגרים שכוללים מידע רגיש, נדרשים ברמת אבטחה גבוהה יותר. ככל שהרמה גבוהה יותר, כך הדרישות בנוהל האבטחה מחמירות.
לדוגמא חנות אונליין קטנה עם 5,000 לקוחות שמוכרת בגדים. המאגר כולל שמות, כתובות ופרטי אשראי. זה לא מידע רגיש במיוחד (פרטי האשראי מוצפנים דרך חברת הסליקה), אז רמת האבטחה יכולה להישאר בסיסית. הנוהל יכול להיות פשוט יחסית.
אבל אם אותה חנות מתחילה למכור גם תכשיטים יקרים ומחליטה לאסוף נתוני הכנסה של הלקוחות כדי לדעת למי לשווק מוצרי פרימיום, פתאום המאגר הפך לכולל מידע פיננסי, שזה מידע רגיש. עכשיו רמת האבטחה צריכה לעלות, והנוהל צריך להיות מפורט הרבה יותר.

אז מה עושים❓

קודם כל מכינים את המסמכים האלו. לא משנה אם אתם חייבים ברישום מאגר או לא, החובה לתעד חלה על כולם.
אם אין לכם את הידע הטכני לעשות זאת לבד, פנו לעזרת איש מקצוע. כי בלי המסמכים האלו, אתם לא רק מסתכנים בעיצומים , אתם גם לא באמת יודעים איך להגן על המידע שבאחריותכם.

צריכים עזרה להכין את המסמכים? אנחנו כאן בשבילכם.

נו באמת, אתם רוצים שאני אכתוב מסמך שמתאר את קובץ האקסל שלי ❓ברגע שיש לכם מאגר מידע (ולרוב העסקים יש), החוק מטיל עליכם שת...
11/11/2025

נו באמת, אתם רוצים שאני אכתוב מסמך שמתאר את קובץ האקסל שלי ❓

ברגע שיש לכם מאגר מידע (ולרוב העסקים יש), החוק מטיל עליכם שתי חובות תיעוד מרכזיות. הן נשמעות ביורוקרטיות, אבל הן בעצם הבסיס להגנה נכונה על המידע של הלקוחות שלכם. ושלא לדבר על ההגנה של העסק שלכם מפני סנקציות.

חובה להכין מסמך הגדרות מאגר וחובה להכין נוהל אבטחת מידע.

⬅מה זה מסמך הגדרות מאגר?

זה למעשה ת.ז. של המאגר שלכם. מסמך שמפרט מי בעל המאגר, מה המטרה שלו, איזה סוגי מידע כלולים בו, מי רשאי לגשת אליו, וכמה זמן המידע נשמר.

נשמע פשוט, נכון? אבל תיקון 13 לחוק הגנת הפרטיות הוסיף דרישה קריטית ❗❗ אתם חייבים לסווג את המידע לפי רגישותו.

זאת אומרת שלא מספיק לכתוב "מידע לקוחות". אתם צריכים לפרט: האם יש שם מידע בריאותי? נתוני שכר? מידע על אמונות דתיות או השקפות פוליטיות? מזהים ביומטריים? כל סוג של מידע רגיש דורש רמת הגנה שונה, ואם לא תדעו מה יש לכם במאגר, לא תוכלו להגן עליו נכון.

לדוגמא- משרד כוח אדם שמחזיק קורות חיים של מועמדים. במבט ראשון זה נראה כמו מידע רגיל, שמות, טלפונים, ניסיון תעסוקתי. אבל קורות חיים לעיתים כוללים גם מידע על שירות צבאי, השכלה, ולפעמים אפילו מידע בריאותי אם המועמד ציין נכות או צורך בהתאמות. זה לא "רק" קורות חיים - זה מאגר שיכול לכלול מידע בעל רגישות מיוחדת.

אם לא תזהו את זה במסמך ההגדרות ולא תאבטחו אותו בהתאם - אתם בבעיה. העיצום הכספי על אי הכנת מסמך הגדרות תקין יכול להגיע לסכום נכבד מאוד.

צריכים עזרה? מוזמנם לפנות אלינו.

רגע, אני צריך לרשום את רשימת הלקוחות שלי אצל המדינה❓לא בדיוק. אבל כן במקרים מסוימים.בואו נבין מתי רישום מאגר הוא חובה ומ...
07/11/2025

רגע, אני צריך לרשום את רשימת הלקוחות שלי אצל המדינה❓

לא בדיוק. אבל כן במקרים מסוימים.

בואו נבין מתי רישום מאגר הוא חובה ומתי לא, כי ההבדל הזה יכול לחסוך לכם המון כאב ראש או להכניס אתכם לצרות רציניות אם לא תטפלו בזה.

המחוקק קבע שלא כל מאגר מידע צריך להיות רשום. הרעיון הוא לפקח על המאגרים המשמעותיים, אלו שמכילים כמויות גדולות של מידע או שמיועדים למסחר במידע.

אז אם יש לכם קובץ אקסל קטן עם פרטי הספקים שלכם - תירגעו, זה לא מחייב רישום.

אבל אם המאגר שלכם עונה לאחד מהקריטריונים הבאים, אתם חייבים לרשום אותו:

הקריטריון הראשון- המטרה העיקרית של המאגר היא לאסוף מידע כדי למכור אותו לאחרים. אם אתם עוסקים בשירותי דיוור ישיר או במכירת רשימות, ויש לכם מידע על יותר מ-10,000 בני אדם, המאגר חייב ברישום.

הקריטריון השני- אתם גוף ציבורי, משרד ממשלתי, רשות מקומית, כל גוף שממומן מתקציב המדינה, חובת הרישום חלה עליכם, למעט אם המאגר כולל רק פרטי עובדים.

זה הכול. אם אתם לא באחד משני המקרים האלו, המאגר שלכם לא חייב ברישום.

אבל שימו לב❗❗❗ גם אם אתם פטורים מרישום, זה לא פוטר אתכם מהחובות האחרות שבחוק כמו חובות אבטחת מידע, זכויות עיון ותיקון של לקוחות, וכל השאר.

עכשיו, אם אתם כן חייבים לרשום מאגר מידע מה התהליך❓
אתם צריכים להגיש לרשות להגנת הפרטיות טופס רישום שמפרט את זהות בעל השליטה במאגר, את מטרת המאגר, סוגי המידע שנמצאים בו, ומי מורשה לגשת אליו. הרישום הוא חד פעמי, אבל אתם צריכים לעדכן את הרשות על כל שינוי מהותי.

וכאן בדיוק נמצא הסיכון⬅ אם אתם חייבים לרשום ולא עשיתם זאת, העיצום הכספי עומד על 150,000 ₪ ואף למעלה מזה.

לא משנה אם פשוט לא ידעתם, או שזה היה בגלל עומס בעסק. החוק לא מבחין. הרשות יכולה להטיל את העיצום, והעובדה שלא הייתה לכם כוונה לעבור עבירה, לא תעזור לכם.

אז מה עושים❓

קודם כל, בדקו אם אתם חייבים לרשום. אם כן , תפעלו בהקדם לרישום המאגר. התהליך לא מסובך, אבל הוא דורש הכנה נכונה של המסמכים.
ואם אתם לא בטוחים - עדיף לבדוק עם מי שמבין בזה, מאשר לקבל הפתעה לא נעימה בדמות עיצום כספי.

רוצים לוודא שאתם עומדים בחובה? בואו נבדוק ביחד

אז אני צריך למנות ממונה על הגנת הפרטיות או לא❓התשובה תלויה בסוג העסק שלכם ובאופי הפעילות. החוק החדש מגדיר ארבעה סוגים של...
03/11/2025

אז אני צריך למנות ממונה על הגנת הפרטיות או לא❓

התשובה תלויה בסוג העסק שלכם ובאופי הפעילות.

החוק החדש מגדיר ארבעה סוגים של עסקים שחייבים למנות ממונה על הגנת הפרטיות, ואם אתם לא אחד מהם - אתם פטורים מהחובה הזו:

* אם אתם עוסקים במכירת מידע. למשל, יש לכם חברה שאוספת רשימות תפוצה ומוכרת אותן לעסקים אחרים, או שאתם מספקים שירותי דיוור ישיר. במקרה כזה, אם יש לכם מידע על יותר מ-10,000 בני אדם - חובת המינוי חלה עליכם.
* אם העסק שלכם מבוסס על ניטור שיטתי של לקוחות. חשבו על חנות אונליין שעוקבת אחרי התנהגות הגולשים, מנתחת מה הם קונים, איפה הם גולשים, מתי הם מתנתקים. או אפליקציה שעוקבת אחרי מיקום המשתמשים. זה ניטור שיטתי בהיקף ניכר - וזה מחייב מינוי ממונה.
* אם אתם מעבדים מידע בעל רגישות מיוחדת בהיקף גדול. למשל בנקים, חברות ביטוח, קופות חולים, משרדי רו"ח שמטפלים במידע פנסיוני, חברות השמה שמחזיקות קורות חיים. ההגדרה של "מידע רגיש" התרחבה משמעותית, וכוללת היום גם נתוני שכר ומידע פיננסי ולכן גם הם צריכים למנות ממונה.
* אתם גוף ציבורי. אם אתם רשות מקומית, משרד ממשלתי, או כל גוף ציבורי אחר, חובה למנות ממונה.

אז מה עושים עכשיו❓

בדקו אם אתם שייכים לאחת הקטגוריות.

אם כן➖ עליכם לפעול למינוי ממונה על הגנת הפרטיות.
אם לא ➖ עברתם את המכשול הזה, אבל יש עוד חובות שכדאי להכיר.

צריכים עזרה להבין אם החובה חלה עליכם? דברו איתנו.

Address

המלאכה 13 ב, אזור התעשיה הצפוני לוד
Lod
7152026

Opening Hours

Monday 08:00 - 19:00
Tuesday 08:00 - 19:00
Wednesday 08:00 - 19:00
Thursday 08:00 - 19:00
Sunday 08:00 - 19:00

Telephone

+972722200944

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when פלג ושות' משרד עורכי דין ונוטריון posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to פלג ושות' משרד עורכי דין ונוטריון:

Share

Category