כתב העת משפטים Mishpatim Law Review

כתב העת משפטים Mishpatim Law Review כתב העת משפטים הוא כתב העת המשפטי הוותיק בישראל. Mishpatim is the only solely student-administered law review in Israel.

כתב העת פורסם לראשונה באלול תשכ"ח, ומאז הוא משמש במה הן לאנשי משפט ותיקים, המובילים את תחומם ויוצקים את יסודותיו, והן לכותבים חדשים הנושאים רוח רעננה, כמו גם רעיונות מהפכניים, אל תחומים שונים בעולם המשפט. אלו לצד אלו מתפרסמים בכתב העת מאמרים המציגים ניתוח תיאורטי מעמיק וחדשני של סוגיות סבוכות, יחד עם הערות פסיקה, הרצאות וביקורות. The first academic law review in Israel, Mishpatim was first establi

shed by retired president of supreme court Aharon Barak in 1968. All articles undergo a thorough peer review process as well as the editorial board's careful review and editing. Although it is guided by a Board of Directors composed of alumni, faculty, and independent directors, all editorial decisions and content are directed by the Editorial Board and Editors, who are selected through a competitive admissions process from the Faculty classes.

קיימנו היום סמינר העשרה לחברי המערכת. שמחנו לפגוש את פרופ׳ בני פורת ששוחח עם המערכת על חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות),...
26/05/2026

קיימנו היום סמינר העשרה לחברי המערכת. שמחנו לפגוש את פרופ׳ בני פורת ששוחח עם המערכת על חוק שיפוט בתי דין דתיים (בוררות), תשפ״ו-2026, ואת פרופ׳ מני מאוטנר שהרצה לנו את הרצאתו ״מהו מאמר משפטי טוב?״. תודה ל-S. Horowitz - ש. הורוביץ על הכיבוד המפנק!

עכשיו באתר כתב העת: ברק מדינה ודוד אנוך במאמר תגובה לנעם סולברג ועמרי גולדוין, ״מועט המחזיק את המרובה: על היקף התפרשותן ...
03/05/2026

עכשיו באתר כתב העת: ברק מדינה ודוד אנוך במאמר תגובה לנעם סולברג ועמרי גולדוין, ״מועט המחזיק את המרובה: על היקף התפרשותן של הזכויות החוקתיות״

במאמרם, מדינה ואנוך מותחים ביקורת על ההצעה של סולברג וגולדוין לצמצום המקרים שבהם מוכרת "פגיעה" בזכות חוקתית. המחברים טוענים שהיקף הביקורת השיפוטית הנוהג כיום בפסיקה הוא מצומצם בהרבה מן הדרוש כדי להבטיח עמידה של מדינת ישראל באמות המידה הנדרשות מדמוקרטיה ליברלית, ולו באופן מינימלי. במצב דברים זה, אימוץ גישתם של סולברג וגולדוין ״הוא מהלך מסוכן, שיש להתנגד לו״.

קישור למאמר - בתגובה הראשונה

פורסם מאמר חדש ב״משפטים על אתר״ (גיליון כ״ד)!על ייחוד העילה, נזק מוסרי ועוולה נמשכת: רע"א 15449-12-24 פלוני נ' מדינת ישר...
25/02/2026

פורסם מאמר חדש ב״משפטים על אתר״ (גיליון כ״ד)!

על ייחוד העילה, נזק מוסרי ועוולה נמשכת: רע"א 15449-12-24 פלוני נ' מדינת ישראל - צבא הגנה לישראל
מאת ישראל גלעד

מה דינה של תביעה שהגיש חייל משוחרר נגד רשויות הצבא, בחלוף מספר שנים ממועד שחרורו, בטענה להיעדר טיפול ראוי בפגיעה מינית שחווה בעת שירותו? שאלה זו, שנדונה לא מכבר בבית המשפט העליון בעניין פלוני נ' צה"ל, זימנה דיון בסוגיות מרכזיות בדיני הנזיקין ובדיני ההתיישנות. המאמר מצביע על כך שקביעת בית המשפט, המוציאה את המקרה הנדון מהמחסומים של הסדר ייחוד העילה ודין ההתיישנות, איננה עולה בקנה אחד עם הדין המצוי והרצוי כאחד.

הקישור למאמר בתגובה הראשונה

פורסם מאמר חדש ב״משפטים״ (גיליון נ״ז)!חזקת התקינות וראיות במשפט המנהלי מנקודת המבט של משפט ועונימאת יעל כהן-רימר המאמר מ...
15/02/2026

פורסם מאמר חדש ב״משפטים״ (גיליון נ״ז)!

חזקת התקינות וראיות במשפט המנהלי מנקודת המבט של משפט ועוני
מאת יעל כהן-רימר

המאמר מציע בחינה ביקורתית של דיני הראיות במשפט המנהלי בהקשרי רווחה, וטוען שההצדקות המקובלות לעיצובם אינן מתקיימות כאשר מדובר בהחלטות הנוגעות לאוכלוסיות החיות בעוני. על רקע זה, נבחנת הארכיטקטורה הראייתית של המשפט המנהלי הישראלי, ומוצעים כיוונים נורמטיביים לשיפור מעמדם האפיסטמי של מי שחיים בעוני מול רשויות הרווחה המנהליות בהליכים שיפוטיים.

קישור למאמר בתגובה הראשונה

פורסם מאמר חדש ב״משפטים על אתר״ (גיליון כ״ד)!סיבתיות בינאישית: עיון מחודש בקשר הסיבתי העובדתי במשפט הפלילימאת דורון טייכ...
08/02/2026

פורסם מאמר חדש ב״משפטים על אתר״ (גיליון כ״ד)!

סיבתיות בינאישית: עיון מחודש בקשר הסיבתי העובדתי במשפט הפלילי
מאת דורון טייכמן

בית המשפט העליון אימץ לאחרונה, בהקשר של עבירת קבלת דבר במרמה, מבחן שונה ממבחן האלמלא לבחינת קשר סיבתי: ״מבחן הסיבה היעילה״. המאמר מציג את התשתית העיונית לאימוץ מבחן זה, ומפתח את מושג הסיבתיות הבינאישית, העוסק בבירור הסיבות העומדות בבסיס קבלת ההחלטות של בני אדם.

לינק למאמר בתגובה הראשונה

מערכת משפטים פותחת את פרסום כרך נ״ז! המאמרים הראשונים של הכרך מתפרסמים בימים אלה באתר כתב העת. הכרך נערך בידי חברי וחברו...
01/02/2026

מערכת משפטים פותחת את פרסום כרך נ״ז!
המאמרים הראשונים של הכרך מתפרסמים בימים אלה באתר כתב העת. הכרך נערך בידי חברי וחברות מערכת נ״ז:

אורן הס, איתי לוזינסקי, אלישע גנזל, אריאל ורטלסקי, גיטל בלום, דניאל סגל, זואי טל, יואב קדר, יפעת נאמן, ישי ליפשיץ, ליאור סוכרין, ליאורה מור, ליעד לחיאני, מעיין לאופר, נגה שטקל, נועה אפלבלט, נטע ישראלי, ניר מקוב, ניר שפיר, נעמי קרייטנר, עדי נרגסי, עדי פלדמן, צופית ארצי, רן ארליך.

עורכים (ראשיים ונוספים): יעל חיימסון, ישראל רוזין, ערן שילר, אלעד קריסטל, אריאל שילו, יונתן אבשלום ושיה בלוט.

בשבועות הקרובים נפרסם כאן עדכונים על מאמרים חדשים שיפורסמו ב״משפטים״ וב״משפטים על אתר״!

25/07/2025

אנו שמחים לבשר על העלאת המאמר החדש "מדינת ישראל - יצרנית הלכה דתית? על בית המשפט כסוכן הלכה פוסט-חילוני", אותו כתבה ניצן פלימן, לאתרנו!

מאמר זה מקדם את הטענה שמערכת המשפט הישראלית עוסקת זה מכבר לא רק בעיצוב הדוקטרינה המשפטית, אלא גם בפירוש ובגיבוש עקרונות הלכתיים. באמצעות בחינה מחודשת של מספר פסקי דין בולטים בתחום, בהם נדרש בית המשפט לשקול נימוקים הלכתיים מפורשים ולגבש את עמדתו על פיהם, מציע המאמר ניתוח של המשפט הישראלי כמשתתף ביצירתן ובעיצובן של נורמות הלכתיות-משפטיות אשר חורגות משמעותית מדיני המעמד האישי ומאתגרות את הדיכוטומיה המסורתית בין הדין האזרחי לדתי. בניגוד לתפיסות רווחות הרואות בבית המשפט העליון סוכן חילון מובהק, המאמר טוען כי בית המשפט משמש שחקן מרכזי במרחב הפוסט-חילוני המאפיין את החברה הישראלית. בהסתמך על חקר ההלכה המודרני ובהשראת תיאוריות סוציולוגיות עולה כי תהליך שילוב הדת היהודית בפרויקט הפוליטי של הקמת מדינה יהודית יצר מציאות משפטית שבה ההלכה – בשל נטיותיה המשפטיות והציבוריות – הוסיפה להתפתח ולהתמזג בתוך מוסדות המדינה. הצעת המאמר היא שמערכת המשפט הישראלית מייצרת אפוא תוצרים שאינם חילונים באופן בלעדי. במקרים רבים, תוצריה מחזיקים גם בפונקציה ומשמעות הלכתיים וזאת ללא תלות הכרחית בזהות שופטיה. לטענה זו השלכות פוטנציאליות על התפתחות המשפט הישראלי כמו גם ההלכה היהודית במדינת ישראל.

לקריאת המאמר ומאמרים נוספים בקרו באתרנו -
https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1967

18/07/2025

אנו שמחים לבשר על העלאת המאמר החדש "תמורה גדולה: עלייתו של משפט מינהלי דור 3.0", אותו כתב פרופ' יאיר שגיא, לאתרנו!

המאמר מציע מבט חדש על המשפט המינהלי הישראלי. המאמר מחלק את ההיסטוריה של המשפט המינהלי הישראלי לשלושה דורות, וטוען כי במהלכם התגבשו שלושה מודלים של משפט מינהלי – כל דור והמודל הדומיננטי שגובש בו: דור 1.0 (מודל הפוזיטיביזם המשפטי), דור 2.0 (מודל הסבירות), ודור 3.0, הדור הנוכחי (מודל הפוזיטיביזם הכלכלי). לטענת המאמר, המודלים מהווים שלוש שכבות-עומק גיאולוגיות, המונחות זו על גבי זו, והמָבנות את תצורתו העכשווית של המשפט המינהלי בישראל. בהתבסס על בחינה היסטוריוגרפית-אינטלקטואלית מקיפה, שמרכז הכובד שלה הוא נקודת מבט מוסדית, המאמר מתאר את שלושת הדורות ובוחן את התגבשותם לאורך שלושה ממדים: מתודולוגי, דוקטרינרי ואידיאולוגי-השוואתי. לצד עמידה על ההבדלים בין הדורות, המאמר מדגיש גם צירי עומק משותפים, ובהם מתח נמשך בין זרם ליברלי-קלאסי, שבראייתו המעשה המינהלי הוא לעולם חשוד, לבין זרם ״פונקציונלי״ מתחרה, המחייב אותו. לבסוף, על בסיס ניתוח של מגמות עיקריות כמו גם של התפתחויות שלא הגיעו לכדי מיצוי, מצביע המאמר גם לעברם של מסלולים חלופיים להתפתחותו של המשפט המינהלי, ואף משרטט קווים ראשוניים לחזון של משפט מינהלי דור 4.0.

לקריאת המאמר ומאמרים נוספים בקרו באתרנו -
https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1965

16/02/2025

אנו שמחים לבשר על העלאת המאמר החדש "ביקורת דוח הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ולתיקונן בנושא הודאות שווא בחקירה: סקירת מחקרים מאלפת; המלצות מאכזבות; והיעדר בטיחות מפני הרשעת חפים-מפשע", אותו כתב פרופ' בועז סנג'רו, לאתרנו!

המאמר בוחן בביקורתיות את דוח הוועדה הציבורית למניעת הרשעות שווא ולתיקונן בנושא הודאות שווא בחקירה. אמנם, סקירת המחקרים שבדוח מאלפת; ובהשפעתה, גם ניתוח מרבית הסוגיות טוב. אך ההמלצות מאכזבות ואין בכוחן להביא לשיפור משמעותי. נוצר הרושם המטריד שהוועדה קשובה מדי לצרכי הרשויות, ובמיוחד המשטרה והתביעה, עד כי הדבר מחבל בהגנה שהיא מציעה לספק מפני הרשעת חפים-מפשע. ייתכן שהרכב הוועדה והניסיון להגיע להסכמות הכשיל את יכולתה למלא כראוי את תפקידה "מניעת הרשעות שווא ותיקונן".

המאמר טוען שהמלצות הוועדה עשויות היו להיות טובות מאוד אילו הרחיבה את מעגל המוגנים מקבוצות חלשות במיוחד ובעיקר הקטינים, הלוקים בנפשם והלוקים בשכלם, למעגל החשודים כולם. בנוסף, כדי להגיע לדרגה של המלצות טובות מאוד, צריך לדרוש מעבר משיטת החקירה מוכוונת האשמה Reid לשיטת חקירה של איסוף מידע כגון PEACE.

לקריאת המאמר ומאמרים נוספים בקרו באתרנו - https://lawjournal.huji.ac.il/article/12/1960

11/02/2025

אנו שמחים לבשר על העלאת המאמר החדש "חרדים לביטחון המדינה: מתווה מותאם לגיוס חרדים ומבט מחודש בזכות לשוויון", אותו כתבה פרופ' רבקה וייל, לאתרנו!

כבר בימיה הראשונים של הקמת המדינה זרעו הרשויות הפוליטיות את הזרעים למה שצמח לסוגיה המאיימת על אחדות החברה בישראל – סוגיית אי־גיוס בחורי הישיבות. העיסוק בסוגיה זו רב, אולם מאמר זה מציע בפעם הראשונה להכיר בשונותה ובייחודיותה של החברה החרדית בצורה שתאפשר את שילובה בחברה הכללית בלי לאיים על רכיבי זהותה. המאמר מציע מסגרת תאורטית מקיפה: הוא מזהה את הכשלים של הפוליטיקאים במעלה הדרך, ובה בעת מבקר את גישתו של בית המשפט העליון לסוגיה. המאמר עומד על ההצדקות העקרוניות להתייחסות שונה לחרדים, לרבות הגנה תרבותית. הוא בוחן את המחירים וההשלכות של הקיבעון הנוכחי. לבסוף, המאמר מציע עקרונות כלליים למתווה פשרה. עד כה פסיקתו של בית המשפט העליון התעלמה משונותה הרלוונטית של האוכלוסייה החרדית בכל הנוגע לגיוס. מאמר זה קורא לשינוי תפיסתי של ממש המחייב הפיכת הלכת התנועה לאיכות השלטון מ־2006. הוא מראה כיצד הזכות לשוויון מחייבת התאמות בשם השונות הרלוונטית וקורא לשילוב החרדים בצבא בצורה שלא תאיים על אורחות חייהם ותאפשר נשיאה שוויונית בנטל. מאמר זה גם מציע לכרוך כל הסדר פוליטי בעניין גיוס בחורי הישיבות בהתחייבות ללימודי ליבה. מערכת החינוך בעלת פוטנציאל רב יותר להשפיע על השתלבות החרדים בחברה בישראל, והיא מאיימת פחות על עולמם הרוחני של החרדים. המאבק הציבורי על זהותה החוקתית של המדינה ומלחמת חרבות ברזל מציבים בפנינו הזדמנות לעיצוב מחדש של הסדרים יסודיים במדינת ישראל, ובראשם הסדר הגיוס.

לקריאת המאמר ומאמרים נוספים בקרו באתרנו - https://lnkd.in/dEGgtZ35

Address

Jerusalem

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when כתב העת משפטים Mishpatim Law Review posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to כתב העת משפטים Mishpatim Law Review:

Share

Category