טלי נחמיה - עו"ד משפחה ומקרקעין

23/08/2024

אחת הזוועות הגדולות הקשורות במשפחה היא סוגיית הגירושין(מקום שני אחרי אבל).
מבחינה רגשית, לא פשוט לראות ועוד יותר לא פשוט ללוות זוג שהחליט להתגרש.
עוד יותר לא פשוט כשהזוג הזה החליט לנהל מלחמת עולם האחד נגד השני והכי לא פשוט כשזה על גב הילדים.
היטיב לתאר זאת יהודה אטלס, בספר שירים בהוצאת מכון חרוב, שאני ממש אוהבת ומונח באופן קבוע על שולחני, כדי שלעולם לא אשכח שמאחורי ההליך עומדים גם הילדים:


אם אתם בהליך גירושין חלילה, או בדרך לשם, בבקשה שהמילים יחלחלו...

"אבא כבר לא אוהב את אמא
ואמא לא אוהבת את אבא.
ובריב ביניהם מתערבים גם סבתא וסבא.
הוא אומר עליה דברים, והיא - עליו,
וכל אחד מעליב וכל אחד נעלב.
עורכי דין באים ויוצאים, דלתות נטרקות,
לחישות יועצים, איומים, צעקות,
ואני ואחי הקטן צופים, כמו בסרט,
איך באמצע הילדות המשפחה שלנו נשברת
ושנינו גם נגררים להיות שחקנים במחזה,
כי שניהם מסיתים אותנו זה נגד זה.
"תגיד לאבא שלך!", "היא דומה לחותנת!"
"אבא שלך בן זונה!", אמא שלך מטומטמת!"
הם הולכים למכור את הבית שלנו,
ולחלק ביניהם הכל. אולי גם אותנו.
ואבא לוחש לי: "תגיד יש כבר לאמא אהוב?"
ואמא קוראת לו "אידיוט" ו"גבר עלוב".
נכון, גם קודם היו ויכוחים, לפעמים גם צלחת מעופפת,
אבל איך אפשר היה לגעת שתפרוץ פה מלחמה מטורפת?
ששני ההורים שלנו, שפעם היו זוג אוהבים,
יעשו האחד לשני כאלה דברים כואבים?
ומה שהכי מעצבן, כשהם צועקים ורבים,
שכל אחד מבטיח שאותנו שניהם אוהבים.
איך הם לא מבינים שלראות את הורינו שונאים
ישאיר לנו פצע בלב, אולי לכל החיים!"

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.
עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, הירושות, הצוואות והעזבונות.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866
עמק רפאים 72, ירושלים

15/08/2024

📌אישה קורצה מחומר חזק במיוחד – אני רואה את זה בהליכים המשפטיים המתמשכים וביכולת של הנשים שאני מייצגת לחלוש על כמה עולמות משבריים.

📌הילדים הם כל עולמנו – נשואים, גרושים, יחידניים, אלמנים או כל צורת הורות אחרת.

📌משברים משפחתיים משולים לאבל – גירושין ומוות של במשפחה שלא נדע הם משבר שמי שחווה אותו עובר מספר שלבים פסיכולוגיים מטלטלים עד להשלמה.

📌האושר שלנו לא תלוי באף אחד – לא בבן זוג או בבת זוג ולא במצבנו הכלכלי. האושר שלנו טמון בנו! והוא מתחיל משלמות עצמית.

📌זוגיות פרק ב' – זה כייף, אבל אפשר להסתדר מצוין גם בלעדיה. לא מתפשרים על מה שלא מתאים ולא נכון. שחררו אם צריך. חבל על כל יום שעובר אם זה לא זה. פרק ב' נועד לצמיחה ולהתפתחות ולא לטיפול או ריצוי.

📌עצמאות כלכלית והתפתחות – תחיו ממה שיש לכם, הגדילו הכנסה והתפתחו תמיד. עצמאות כלכלית יקרה מפז. שלעולם אבל לעולם לא תהיו תלויים בבן/בת הזוג, בהישרדות כלכלית שתלויה במגורים משותפים כפויים או בהוריכם. כסף זה דבר חשוב, על אחת כמה וכמה כשאתם ממנכ"לים על כל העסק הזה שנקרא משפחה וילדים לבד.

📌הצבת גבולות – סופר קריטי חשוב בכל אינטראקציה שלכם. לא תדעו להגיד "לא" אתם בבעיה.

📌סינון של רעשי רקע – עצות ודעות של הסביבה זה נחמד, בסוף, תקשיבו רק לקולות הבטן שלכם. במיוחד כשאתם בתהליך כל כך מאתגר.

📌ייצוג משפטי – כדאי לקחת את עורך הדין הטוב ביותר: ברמה מקצועית גבוהה, בעל ניסיון ושיש לכם כימיה איתו. בכל עניין משפטי, לא רק בגירושין. האמינו לי, הזול בסוף עולה ביוקר רב. תיקים שחזרו אלי לייצוג אחרי טיפול כושל יעידו על כך.

📌עזרה – כוחות קונים בכסף. כל מה שאתם לא מסוגלים לעשות בעצמכם, קחו מי שיעשה עבורכם ובתנאי שאתם יציבים כלכלית(וכדאי מאוד שתהיו).

❤️❤️❤️וברמה האישית: אילולא הייתי מאמינה בכל אלה ומיישמת אחד לאחד, גם ברמה האישית וגם בליווי המקצועי, לא הייתי יודעת לספר לכם עליהם, כי אין חכם כבעל ניסיון.

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.

עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, הירושות, הצוואות והעזבונות.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866
עמק רפאים 72, ירושלים

04/08/2024

מרוב עומס(מבורך יש לומר) שכחתי לספר לכם שהצטרפתי לצוות גביית מזונות בחו"ל באמצעות הסיוע המשפטי.
מדינת ישראל ומדינות חוץ רבות חתומות על האמנה של ועידת האו"ם בדבר חיובי מזונות("אמנת ניו יורק"). על פי אמנה זו ילדים הזכאים לדמי מזונות בישראל מקבלים סיוע בגביית מזונות מחייבים במזונות במדינות חוץ החתומות על האמנה. מדינת ישראל מסייעת באמצעות הסיוע המשפטי בהגשת תביעות מזונות בחו"ל.
אם אתם זכאים למזונות והמשלמים נמצאים בחו"ל ומתחמקים מתשלום, מוזמנים לפנות לסיוע המשפטי לבדיקת זכאותכם באמצעות המוקד הטלפוני של הסיוע המשפטי בטלפון 073-392-7788.
ובנימה אישית, נרגשת וגאה להגשים את שליחותי ואת התפתחותי המקצועית בכל הזדמנות מחדש ומודה על הזכות להיות ביעוד שלי.
גביית מזונות בחו"ל מאתגרת. אולי בגלל זה תחושת ההצלחה בגבייה כה מתוקה.

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.
עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, הירושות, הצוואות והעזבונות.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866
עמק רפאים 72, ירושלים

22/04/2024

בתפילה להשבתם של החטופים לחירותם ולביתם במהרה לשלום🙏🏻

27/03/2024

לעתים, במהלך סכסוך גירושין בין בני זוג, אחד הצדדים נאלץ לעזוב את הדירה המשותפת. במצב דברים זה עולה השאלה האם הצד שעזב את בית המגורים המשותף זכאי לקבל דמי שימוש בעבור חלקו בזכויות בדירה מבן הזוג המתגורר בנכס(דמי שימוש=דמי שכירות).
בעניין זה קובע סעיף 33 לחוק המקרקעין הוראה בדבר תשלום בעד דמי שימוש ולפיה שותף שהשתמש במקרקעין משותפים חייב ליתר השותפים, לפי חלקיהם במקרקעין, שכר ראוי בעד השימוש. יחד עם זאת, לא אחת, נקבע בפסיקה כי ישולמו דמי שימוש לבן/בת הזוג רק כאשר הצד השני שמתגורר בנכס המשותף מונע מהאחר את השימוש בנכס לא רק במובן הפיסי אלא בהתנהגות של בן הזוג הנותר שעושה את החיים תחת קורת גג אחת לבלתי נסבלים ובלתי אפשריים.
יובהר כי כאשר בן הזוג שעזב את הנכס המשותף תובע דמי שימוש בנכס מחמת זאת שהצד השני מונע ממנו שימוש בנכס נטל ההוכחה רובץ על התובע שנדרש להוכיח קשר סיבתי בין העזיבה לבין התנהגות בן הזוג הנותר בדירה.
בשנים האחרונות ניכר כי המדיניות המשפטית הרווחת התרככה באופן מסוים והמגמה בפסיקה קובעת כי שאלת האשם פחות רלוונטית ועל כן אין לשלול תשלום דמי שימוש מבן הזוג שעזב מרצונו עקב משבר/סכסוך גירושין.
יחד עם זאת, בן זוג שהורחק בצו בית המשפט לא יוכל לתבוע דמי שימוש ראויים או כאשר הוא מסכל במתכוון את פירוק השיתוף של הנכס ומכירתו.
חישוב דמי שימוש ראויים מבוסס על שווי דמי שכירות של הנכס הספציפי בשוק החופשי ומוכח בד"כ באמצעות חוות דעת שמאית.

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.
עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, הירושות, הצוואות והעזבונות.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866
עמק רפאים 72, ירושלים

28/09/2023

חבריי עורכי הדין המשפחתולוגים היקרים,
כשמסייעים לצדדים להגיע להסכמות ולייתר הליכים משפטיים, בעיקר בכל הקשור לילדיהם המשותפים, להלן: ״הקטינים״ 😉 בואו נשתמש בשפה שתרגיע את ה״להבות״ כיאה למשפט הטיפולי המאפיין את האסכולה החדשה בדיני המשפחה.
במקום לכתוב: האישה מסכימה, האיש מסכים, מרשתי מסכימה או מרשי מסכים, נעים יותר לכתוב: הצדדים מסכימים, לטובת הילדים המשותפים ורווחתם.
משא ומתן תקין, שימנע הסלמה, מתחיל בשימוש בתקשורת מקרבת. הילדים הם לא נכס של אחד הצדדים ולא דובי שכל צד מושך ביד אחרת ומי שמושך חזק יותר יחזיק בהם.
לילדים יש נשמה טהורה ונפשם הרכה לא מסוגלת להכיל מלחמה בין הוריהם האהובים.
אם אתם לא מסוגלים, שחררו מדיני משפחה, כי מדובר בדיני נפשות!
חג שקט ושמח חברים, בלי מריבות שטותיות! לכל מצב יש פיתרון והוא לא הגשת תלונת סרק למשטרת ישראל…

בתמונה: עו״ד עייפה שתכננה לערוך קניות לחג בשעה נורמאלית ומצאה עצמה יוצאת מהמשרד בחושך🤣

24/09/2023

14/09/2023

שנה חדשה, התחלות חדשות, של בריאות, של תקווה, של הבטחה, ושל אהבה ❤️❤️❤️
שניפגש בשמחות, בתיקים טובים ולא במלחמות!

03/09/2023

על פי רוב הסכם הורות נועד לאחד מהמקרים הבאים:
1️⃣הורים מהקהילה הלהט"בית המתכנסים לצורך הולדת ילד.
2️⃣הורה ביולוגי(מתרומת זרע או פונדקאות למשל) והורה מאמץ.
3️⃣שני אנשים שרוצים להביא ילדים לעולם ללא קשר זוגי ומתכנסים רק לטובת הבאת הילד.

באופן כללי, רצוי ומומלץ לערוך הסכם כזה גם בין ידועים בציבור, אך ישנה פחות מודעות חברתית למצב כזה ולכן סוג זה של הסכם פחות נפוץ.

אם החלטתם להתכנס להורות משותפת ולערוך הסכם מסודר אלו חלק מהנושאים שצריכים להיכלל בו:
🎯מה קורה בזמן ההיריון מכל היבט אפשרי, איך יחלקו את הוצאות מימון ההיריון, מה קורה במצב של ריבוי עוברים, מה קורה אם ישנו פגם בעובר, מה קורה עם ילד עם צרכים מיוחדים, מה בנוגע להתחייבות לאי קיום יחסי מין עם אחרים במהלך ההיריון, אילו בדיקות יעשו במהלך ההיריון(מי שפיר כן/לא כשאין הכרח למשל), האם לאחר הלידה תערך בדיקת אבהות?

🎯הגעת הילד בעולם - צריך להסכים על דמי מזונות כן/לא/כמה, על זמני שהות(מאיזה גיל תהיה לינה, איך יחלקו הצדדים זמני שהות עם הקטין, מה עם הנקה ועוד.

חשוב לדעת שהסכמים הנוגעים לקטינים ניתן "לפתוח" כיוון שבסופו של יום תיבחן על ידי בית המשפט טובת הקטין ולא ההסכמות החוזיות בין ההורים.

🎯מקום מגורי ההורים, המרחק בין הבית של כל אחד מהם
🎯חיסונים
🎯זרם חינוכי
🎯טיפולים רפואיים ואלטרנטיביים
🎯מסורת וערכים
🎯טלפון נייד כן/לא מתי

🎯לא פחות חשוב לתת את הדעת להסכמות עם הורה הלא ביולוגי - מה קורה במצב של פרידה, האם ייקבעו זמני שהות, האם תהא חובת תשלום מזונות כלפי הקטין ועוד. במקרים אלו נדרשים שני הסכמים: הסכם מול ההורה שאיתו מביאים את הילד לעולם והסכם מול אותו אדם שמגדל את הילד בבית ביחד עם ההורה הביולוגי.

טרם בחירה בשותף/ה להורות משותפת מומלץ לקבל ליווי מקצועי מעו"ד 🎓🎓🎓בעל ניסיון ליצירת ההסכם, אך קודם לכן חשוב מאוד להכיר לעומק את ההורה המיועד: מי הם בני משפחתו, מה הם ערכיו, מה הוא עושה לפרנסתו וכו'.

בנוסף, מומלץ לערוך הסכם הורות מפורט אך ברור, ענייני וממוקד. ההסכם צריך להיות אישי ובשום פנים ואופן לא מועתק מהאינטרנט או מזוג אחר, יש חשיבות עמוקה לתהליך שתעברו כשתגבשו אותו והמחויבות של הצדדים תגבר ככל שיבינו את הרציונאל שעומד מאחורי כל הוראה שתירשם בהסכם.

חשוב להדגיש כי לעתים לאחר שהצדדים דנו בכל התרחישים האפשריים בנוגע להורותם המשותפת - לא ייחתם הסכם. זה בסדר גמור וזה עדיף על פני חתול בשק.

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.
עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום דיני המשפחה, הירושות, הצוואות והעזבונות.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866

05/06/2023

נמצאים בסכסוך ירושה? אתם חושבים שהצוואה לא באמת משקפת את רצון המנוח(המצווה/המוריש)?
ייתכן וכדאי להגיש התנגדות לבקשה לצו קיום הצוואה.

את ההתנגדות לקיום הצוואה יש להגיש בתוך 14 ימים מהיום שפורסמה הודעה בעיתונות וברשומות ובתנאי שטרם ניתן צו לקיום הצוואה ובאם מתקיימים אחד או יותר מהאירועים הבאים:
1️⃣המנוח הותיר צוואה מאוחרת יותר מזו שהוגשה עבורה הבקשה לצו קיום צוואה.
2️⃣ בעת עריכת הצוואה היה המנוח נתון תחת השפעה בלתי הוגנת, לחץ, איום או אונס.
3️⃣הצוואה לא משקפת את הרצון האמיתי של המנוח.
נפלו פגמים צורניים/מהותיים בעריכת הצוואה.
4️⃣אחד מן הזוכים/היורשים עפ"י הצוואנ היה מעורב בעריכתה או שימש כעד לחתימת המצווה.

טלי נחמיה, עו"ד - דיני משפחה, ירושות, צוואות ומקרקעין.
עוסקת בייעוץ, ליווי וייצוג לקוחות בסכסוכים מורכבים בתחום הירושות, הצוואות והעזבונות.

☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866

30/05/2023

חגית הגישה נגד ירון בקשה לצו הגנה בגין אלימות שנקט נגדה באחד הוויכוחים ביניהם. ירון הורחק.
ירון הגיש נגד חגית תביעה לקביעת זמני שהות עם ילדיהם המשותפים וכן טען לניכור הורי. הוא טען שחגית מסיתה את הילדים נגדו.
חגית הגישה נגד ירון תביעה רכושית. היא ביקשה פירוק שיתוף בדירת המגורים וגם איזון של הזכויות הסוציאליות ביניהם. ירון צבר המון זכויות במקום עבודתו. אחות של חגית פירסמה פוסטים בגנות ירון האלים לכאורה ברשתות החברתיות. ירון הגיש נגדה תביעת לשון הרע.
ירון, כאות נקמה בחגית על הצו שביקשה, על התביעה שהגישה ועל כך שלשיטתו היא מסיתה את הילדים סירב לתת לחגית גט. חגית הגישה נגדו תביעה נזיקית בשל סרבנות גט.
כל התביעות נותבו לאותו שופט בבית המשפט לענייני משפחה. זה לא מצא חן בעיני ירון, שהרגיש שהשופט נגדו מרגע הדיון בצו ההגנה(ירון לא קיבל ייעוץ משפטי טוב ולא ידע שהוא יכול אם יחפוץ לפנות לבית הדין הרבני בעניין זמני השהות).
במהרה הסתבר לירון שלא ניתן לנתב תביעות לשופט אחר גם אם הוא ממש רוצה זאת, בגלל הכלל לפיו 'למשפחה אחת שופט אחד'.
לפי כלל זה, מכלול הסכסוכים המשפחתיים של אותה משפחה ידון בפני אותו שופט ככל שהליך יפתח בביהמ"ש : משמורת, רכוש, מזונות וכו'. בבסיס כלל זה עומד עיקרון לפיו בידי השופט שדן בעניינה של אותה משפחה יהיה מידע נרחב על עניינים הקשורים בה ועל המאפיינים הייחודיים לה. באופן הזה יוכל ביהמ"ש להכריע בשאלות שבמחלוקת מתוך פריזמה רחבה של הסכסוך המשפחתי. זו היתה אחת מהמטרות שעמדה בבסיס הקמת ביהמ"ש לענייני משפחה על מנת שיגיע להחלטות מדויקות במחלוקות שנתגלעו בין בני משפחה אחת, נכונות וטובות בהתאם להיכרותו עם הנפשות הפועלות.
טלי נחמיה, עו"ד ומגשרת
עוסקת בתחום דיני המשפחה, ירושות ומקרקעין.
☎️משרד: 02-5787868 📱נייד: 050-5277-866