הראל קרמר - דיני משפחה // Harel Kramer - Family Law

הראל קרמר - דיני משפחה // Harel Kramer - Family Law Contact information, map and directions, contact form, opening hours, services, ratings, photos, videos and announcements from הראל קרמר - דיני משפחה // Harel Kramer - Family Law, Divorce & Family Lawyer, Jerusalem.

הראל קרמר, עו"ד ומגשר (רו"ח)
ליווי משפטי אישי ודיסקרטי בדיני משפחה, בזמינות מירבית בכל רחבי הארץ

Harel Kramer, Adv. & Mediator (CPA)
Personal & discreet family law services, available nationwide

מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם - מה המטרה האמיתית שלכם בתהליך הגירושין?רוב האנשים שנכנסים לתהליך של פרידה חווים עומס רג...
04/06/2026

מתי בפעם האחרונה שאלתם את עצמכם - מה המטרה האמיתית שלכם בתהליך הגירושין?

רוב האנשים שנכנסים לתהליך של פרידה חווים עומס רגשי וקריסה של כל מה שהיה מוכר וידוע. האינסטינקט הראשוני הוא לצאת למלחמה - לשכור עורך דין אגרסיבי, להיכנס לכותלי בית המשפט (ליטיגציה), ולנסות "לנצח".

אבל הנה האמת שמערכת המשפט לא תמיד מספרת לכם: במאבק משפטי על המשפחה שלכם, אין באמת מנצחים.

כשאנחנו מעבירים את ההחלטות לידיים של שופט - אדם זר שלא מכיר אתכם, לא מכיר את הילדים שלכם, ולא יצטרך לחיות עם ההשלכות של פסק הדין - אנחנו מאבדים את השליטה על החיים שלנו. הליטיגציה מייצרת סביבה של איום מתמיד, מקצינה את הקונפליקט וגוזלת מכם משאבים רגשיים וכלכליים עצומים.

גישור עושה בדיוק את ההיפך.
גישור לא אומר שאין כעס, עצב או חוסר הסכמה. זה אומר שאתם בוחרים לנהל את המשבר הזה מתוך שליטה, מודעות והבנה.

במקום לייצר חוסר ודאות, הגישור מייצר תוכנית עבודה. במקום להרוס את התקשורת לחלוטין, הוא בונה את יסודות התקשורת של "היום שאחרי" - כי גם אחרי הגט, תצטרכו להמשיך לנהל חיים ולהיות הורים.

פרידה היא משבר עצום. אל תתנו למאבק משפטי להפוך את המשבר הזה לטראומה מתמשכת. בחרו בדרך שרואה את האנושיות שלכם ושל המשפחה שלכם.

מוזמנים לפנות אליי להתייעצות - נבין יחד איך אפשר לעבור את זה אחרת.

Inspiration: Angie Smith

המחיר הסמוי של קבלת החלטות תחת לחץ בהליכי משפחה ⚖️כשאנחנו נמצאים בעין הסערה - בין אם לקראת הליכי גירושין ובין אם בדיונים...
14/05/2026

המחיר הסמוי של קבלת החלטות תחת לחץ בהליכי משפחה ⚖️

כשאנחנו נמצאים בעין הסערה - בין אם לקראת הליכי גירושין ובין אם בדיונים על הסכם ממון רגע לפני החתונה - הנטייה הטבעית של רבים היא לנסות ולסיים את ההליך מהר ככל האפשר. הרצון לשים את חוסר הוודאות מאחור הוא מובן ואנושי לחלוטין. אך מבחינה משפטית ואסטרטגית, זו עלולה להיות טעות.

אנשים המצויים תחת לחץ רגשי או דחק נוטים לעיתים להסכים לוויתורים משמעותיים, כאלו שספק רב אם היו מסכימים להם בנסיבות רגילות וביישוב הדעת.

ההמלצה שלי אליכם בהקשר הזה: אם אתם מזהים שהצד השני שרוי בלחץ ומוכן לחתום על הסכם מתוך רצון "רק לסיים", אל תנצלו את המומנטום כדי להאיץ בו. ההיפך הוא הנכון - אפשרו לו את המרחב והזמן לעבד את הדברים. הסכם שנחתם מתוך מצוקה או חוסר הבנה מלאה, נוטה בסופו של דבר להתהפך על שני הצדדים.

כדי להמחיש זאת, אשתף בתרחיש שנתקלתי בו בתיקי עבר:
בני זוג מגיעים לגבש הסכם גירושין. צד אחד דוחף להתקדמות מהירה, והצד השני מהנהן ומוכן לחתום על הכל. לכאורה, הכל מתנהל כשורה. אולם, כשהצדדים מגיעים לבית הדין לאישור ההסכם, והדיינים מוודאים את רצונם האמיתי - הצד שהיה תחת לחץ נשבר, ופתאום מצהיר שאינו מעוניין בגירושין כלל.

מה קורה אז? בית הדין עוצר מיד את ההליך ושולח את בני הזוג למספר חודשים של ניסיונות לשלום בית. התוצאה עבור הצד שדחף לסיים מהר היא הפוכה לחלוטין ממה שקיווה לו: עיכוב ממושך, סחבת וחוסר ודאות גדול אף יותר.

הדינמיקה הזו נכונה ורלוונטית גם לעריכת צוואות או ייפויי כוח מתמשכים. מסמכים משפטיים שנחתמים תחת לחץ עלולים לא לשקף את הרצון החופשי והאמיתי, מה שפותח פתח רחב לסכסוכים משפטיים מורכבים ומיותרים בעתיד.

בסופו של דבר, לעיתים דווקא הדרך המעט ארוכה יותר - זו שמאפשרת קבלת החלטות שקולה ורגועה - היא הדרך הבטוחה והקצרה ביותר להסכם יציב. 💡

האם יצא לכם פעם לראות כיצד החלטה שהתקבלה בחיפזון השפיעה על התוצאה הסופית? מוזמנים לשתף במחשבות שלכם בתגובות 👇

הפרדה מלאה בהסכם ממון - האם זה באמת הפתרון האידיאלי? ⚖️🤔הסכם ממון של "הפרדה מלאה" נשמע להרבה זוגות כמו הפתרון הפשוט והבט...
07/05/2026

הפרדה מלאה בהסכם ממון - האם זה באמת הפתרון האידיאלי? ⚖️🤔

הסכם ממון של "הפרדה מלאה" נשמע להרבה זוגות כמו הפתרון הפשוט והבטוח ביותר כדי למנוע חיכוכים בעתיד. אבל האמת היא קצת אחרת.

גם אם באים מראש עם פערים כלכליים גדולים או ממשפחות עתירות נכסים, ובטח אם אין פערים כאלה, הסכמי ממון של הפרדה מלאה עלולים ליצור עיוות משמעותי וכואב לאורך שנות הנישואין.

לאחרונה הגיע אליי תיק של בני זוג שחתמו על הסכם הפרדה מלאה. לאחר יותר מעשרים שנות נישואין, האישה מצאה את עצמה יוצאת מבלי כלום. נוצר מפח נפש גדול, שהוביל באופן טבעי להרבה סכסוכים משפטיים ורגשיים.

לשמחתי, בסופו של דבר הצלחתי לסייע להם להגיע להסכמות ולסיים את ההליכים בדרכי שלום.

אבל בדיעבד, או נכון יותר בחכמה מראש - פשוט לא בריא לחתום על הסכמים שמדירים לחלוטין את אחד מבני הזוג.

גם אם אתם לא רוצים ליצור שיתופיות כלכלית מלאה, מומלץ מאוד לחשוב על מנגנונים נכונים בהסכם, כאלו שנותנים הענקה מסוימת או חלוקה הוגנת בהתאם לנסיבות - ולו רק למען ההכרה בשנים הטובות והמשותפות שלכם יחד.

הסכם ממון טוב הוא כזה שרואה את העתיד, אבל גם את השותפות.

אדגיש - בהחלט ייתכנו נסיבות שבהן הפרדה מוחלטת היא הפתרון היעיל והנכון, למשל במקרים של פרק ב' בגיל מתקדם עם נכסים קיימים, במקרים של התחייבויות עסקיות מורכבות, ועוד.

אבל בכל מקרה צריך לחשוב מספר צעדים קדימה...

מוזמנים לכתוב בתגובות שאלות, תובנות ומחשבות 👇💬

גמישות הלכתית סביב שולחן הסדר - האם מצוות "והגדת לבנך" שייכת רק לאב?רבים נוטים לחשוב כי חובת סיפור יציאת מצרים בליל הסדר...
31/03/2026

גמישות הלכתית סביב שולחן הסדר - האם מצוות "והגדת לבנך" שייכת רק לאב?

רבים נוטים לחשוב כי חובת סיפור יציאת מצרים בליל הסדר היא נחלתו הבלעדית של האב. אך עיון במקורות ובפסיקה של בתי הדין הרבניים מלמד על תמונה מורכבת יותר.

במאמר של הרב יצחק צבי אושינסקי (אב"ד בבית הדין הרבני ירושלים) העוסק בשאלת קיום מצוות 'והגדת לבנך' כשהאב אינו נוכח עם ילדיו, מובאות בין היתר דעות הלכתיות לפיהן גם האם יכולה לקיים את מצוות "והגדת לבנך" ולהוציא את ילדיה ידי חובה. עמדה זו אף נתמכה בפסיקות בית הדין הרבני הגדול.

להלכה זו משמעות מעשית חשובה עבור הורים גרושים, או במשפחות שבהן האב נעדר מסיבות אחרות בליל הסדר:

✅ האם אינה רק "מארחת" - לפי עמדות הלכתיות אלו, לאם עומדת הזכות וגם החובה להעביר לילדיה את סיפור יציאת מצרים.

✅ אין מניעה הלכתית שהילדים יחגגו אצל האם - בתי הדין קבעו שמצוות סיפור ההגדה מקויימת גם כשהאם היא זו שמספרת להם.

✅ שיקולים נוספים - הפסיקה מתחשבת גם בכך שחלוקת זמנים ראויה מונעת מצב שבו צד אחד נותר בודד בחג באופן קבוע שנה אחר שנה, לצד חובת כיבוד האם.

במאמר מופיעות גם המלצות מעשיות עבור האב שנעדר - כיצד יוכל לקיים את המצווה למרות שאינו עם ילדיו.

בין הפתרונות הנידונים:
סיפור יציאת מצרים לאנשים אחרים הנמצאים עמו, מינוי שליח שיספר את ההגדה לילדיו, ואף ישנו דיון סביב האפשרות לשלוח לילדים מכתב טרם החג שיקראו בו בליל הסדר.

כעורך דין ומגשר בתחום המשפחה, אני פוגש לא מעט הורים שחוששים שתקופת החגים, ובפרט ליל הסדר, תהפוך למוקד של מאבקים.

ההלכה והפסיקה מראות לנו שיש מרחב לפתרונות שמכבדים את כל בני המשפחה - את האב, את האם, ובעיקר את הילדים. כשהבסיס הוא כבוד הדדי והבנה, קל הרבה יותר לבנות הסכמות יציבות.

השותפות ההורית ממשיכה גם אחרי הגירושין - היא פשוט לובשת צורה חדשה.

חג חירות שמח וכשר לכולם! 🌿

(למעוניינים במאמר - ניתן לפנות אליי ואשלח אליכם בשמחה)

זמני שהות שווים כברירת מחדל - האמנם? ⚖️בשנים האחרונות אנחנו רואים בישראל מגמה שחותרת לשוויון בזמני השהות בין הורים. נכון...
19/03/2026

זמני שהות שווים כברירת מחדל - האמנם? ⚖️

בשנים האחרונות אנחנו רואים בישראל מגמה שחותרת לשוויון בזמני השהות בין הורים. נכון, "חזקת הגיל הרך" עדיין קיימת, אבל גם היא מאותגרת פעם אחר פעם בבתי המשפט, והשיח - הן הציבורי והן המשפטי - נוטה חזק לכיוון של חלוקה שווה ככל הניתן כברירת מחדל.

אבל מעניין לראות שדווקא בזמן שאצלנו המגמה הזו נוכחת כל כך, במקומות אחרים בעולם מתחילים לחשב מסלול מחדש. התפיסה של "זמן שווה כברירת מחדל" נסוגה כעת מפני גישה של בחינה פרטנית ומדוקדקת.

קחו למשל שני קצוות של העולם - אוסטרליה וניו ג'רזי. למרות המרחק הגיאוגרפי, בשתיהן נרשמה לאחרונה מגמה משפטית זהה: התרחקות מגישת "מידה אחת לכולם" (One-Size-Fits-All).

🇦🇺 באוסטרליה, בוטלה לאחרונה "חזקת האחריות ההורית המשותפת השווה", והובהר שהחלטות בעניינים אלו אינן כפופות עוד להנחות מוצא אלא נבחנות לגופו של ילד.

🇺🇸 גם בניו ג'רזי, החוק המעודכן מבהיר שהחלטות בענייני "משמורת" על הילדים חייבות להתקבל בבחינה פרטנית, ושקשר רציף ומתמשך עם שני ההורים מעודד רק כשהוא משרת את טובת הילד בפועל (הערה: בישראל כבר לא משתמשים במונח "משמורת").

המגמה הזו מעוררת שאלה מרתקת:
האם נסיגה מ"חזקת שוויון" אוטומטית תיצור יותר כאוס וסכסוכים, או שדווקא תוביל לחתירה לצדק מהותי ונכון יותר עבור כל ילד?

דבר אחד בטוח - כשהגישה המשפטית דורשת בחינה פרטנית ומדוקדקת יותר, כזו שיורדת לפרטים הקטנים ומבקשת לערב יותר ויותר את קולו של הילד (לעיתים יש בכך ברכה אך לעיתים רבות דוקא להפך), המשמעות בפועל היא שההליך המשפטי הופך לפולשני יותר ועלול להוביל דוקא להעמקת הסכסוך המשפחתי למרות הרצון הטוב.

זו עוד סיבה מצוינת לנסות ולהגיע להסכמות 🤝. במקום להוציא את ההחלטות לידיים חיצוניות שיבחנו אתכם בזכוכית מגדלת 🔎 באולם בית המשפט, הדרך הנכונה היא לייצר פתרונות שמבוססים על הרצונות שלכם ועל ההיכרות העמוקה שלכם עם המשפחה שלכם.

עורכי דין מאוסטרליה וניו ג'רזי - מוזמנים גם כן לחוות דעתכם, להגיב או לכתוב לי בפרטי.

המידע אודות הדין הזר הינו למיטב ידיעתי בהתאם לחומר מקצועי שנחשפתי אליו. ככל שיש טעות - מוזמנים לעדכן אותי בשמחה.

(English translation in the first comment / תרגום לאנגלית בתגובה הראשונה)

לקראת שבת: עשרת הדיברות – אבל לא אלו מפרשיות השבוע... 📜⚖️השבוע ניתן פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שעושה ס...
12/03/2026

לקראת שבת: עשרת הדיברות – אבל לא אלו מפרשיות השבוע... 📜⚖️

השבוע ניתן פסק דין של נשיא בית המשפט העליון, יצחק עמית, שעושה סדר בסוגיית "פסלות שופטים".

בתיק שעסק בסכסוך משפחתי, המערער טען כי התבטאויות השופטת מעידות על משוא פנים, אך הערעור נדחה והוא חויב בהוצאות בסך 5,000 ש"ח.

הנשיא עמית ניצל את ההזדמנות כדי לנסח את "עשרת הדיברות" לדיני פסלות, שכדאי להכיר לפני שיוצאים ל"מאבק" על זהות השופט בתיק:

1. המבחן האובייקטיבי: לא מספיקה "תחושת בטן"; נדרשות נסיבות היוצרות חשש ממשי למשוא פנים המבוסס על נתונים אובייקטיביים.

2. פסלות לאחר סיום הליך: אם ניתן פסק דין, הדרך הנכונה להשיג על פסלות היא בערעור על פסק הדין עצמו ולא בהליכי פסלות.

3. ללא שיהוי: יש להעלות את טענת הפסלות מיד כשנודעת העילה. שיהוי עשוי להוביל לדחייה מטעם זה בלבד.

4. ביקורת אינה עילה: הערות השופט על ניהול ההליך או על סיכויי התיק הן לרוב לגיטימיות ואינן פוסלות אותו.

5. מעורבות בדיון: שופט רשאי לחקור עדים ולנהל את הדיון באופן אקטיבי.

6. לא תחליף לערעור: השגות על החלטות שיפוטיות מקומן בערעור רגיל, לא בבקשת פסילה.

7. תלונה לא פוסלת: הגשת תלונה על השופט לגורמים שונים אינה יוצרת עילת פסלות אוטומטית.

8. היכרות קודמת: עצם קיומה של היכרות בין שופט לגורם בתיק אינה פוסלת אותו בהכרח.

9. דיון קודם: שופט רשאי לדון שוב באותם צדדים, אפילו באותה פרשה עובדתית (אני מזכיר שבבית המשפט למשפחה חל הכלל: משפחה אחת - שופט אחד...)

10. חזקת השופט והפרוטוקול: במקרה של מחלוקת עובדתית על מה שנאמר באולם, גרסת השופט היא הקובעת. אם הסכמתם לשיח מחוץ לפרוטוקול, קחו בחשבון שהנטל להוכיח מה נאמר שם הוא כבד במיוחד.

⚖️ הזווית שלי:

אם כבר הגעתם להליכי ליטיגציה, כדאי לדעת לבחור את הקרבות המשפטיים הנכונים.

הליכי פסלות שופט נדחים ברוב המכריע של המקרים. מעבר לעלויות הכספיות המיותרות, הם מייצרים מתח נוסף מיותר, מבזבזים אנרגיות שלרוב לא יהיו לכם גם ככה, ומסיטים את הקשב מהתיק עצמו.

במקרים רבים הם גם פועלים כבומרנג ומייצרים "אנטי" אצל השופט/ת.

כהרגלי, הטיפ הכי טוב שאני יכול לתת -בפרט בהליכי משפחה - לחתור להגיע להסכמות; שום דבר טוב לא יוצא כשיש צד "מנצח" וצד "מפסיד".

בתיק הספציפי הזה דובר גם על מינוי אפוטרופוס לדין לקטינות - על כך בכוונתי לכתוב בפעם אחרת; אבל אם ההורים הגיעו למצב שצריך למנות עורך דין עצמאי לייצוג הילד - כנראה שאנחנו באמת במצב ביש.

ועדיין, גם מהנקודה הזו אפשר למצוא את הדרך להידברות ולשים את טובת הילדים במרכז. זה כמעט תמיד עדיף על פני עוד דיון בבית המשפט.

שבת שלום וסופ"ש רגוע! 🕯️✨

(English translation in the first comment / תרגום לאנגלית בתגובה הראשונה)

🌏 איך נראה תיק משפחה שבו דרום קוריאה, ישראל וספרד נפגשות תחת קורת גג אחת?בימים אלו, כשאנחנו מוצאים את עצמנו לא מעט בממ"ד...
08/03/2026

🌏 איך נראה תיק משפחה שבו דרום קוריאה, ישראל וספרד נפגשות תחת קורת גג אחת?

בימים אלו, כשאנחנו מוצאים את עצמנו לא מעט בממ"דים ובמקלטים, אולי יש מעט "אסקפיזם" (אם אפשר לקרוא לזה כך) בלשמוע על משפחות שהמציאות היומיומית שלהן היא בכלל בינלאומית.

קחו למשל מקרה שהגיע לטיפולי:
הוא מדרום קוריאה, היא מישראל, והילדים? הם בכלל גדלו בספרד, שם נמצא מרכז החיים של המשפחה. כשהרכוש מפוזר על פני נקודות שונות על הגלובוס - ניהול התיק הזה הוא הרבה מעבר ל"דיני משפחה" רגילים.

במקרים כאלו, השאלות המשפטיות הן רק קצה הקרחון:

• איזה דין חל על הנכסים?
• לאיזו מדינה יש את הזיקות הרלוונטיות ביותר?
• ואיך מונעים מצב שבו כל צד מושך לכיוון מדינה אחרת - מה שעלול להוביל למלחמה משפטית רב-יבשתית, יקרה ומתישה?

אבל בתוך כל ה"סלט" של סמכויות שיפוט ומיסוי בינלאומי, אסור לשכוח את ה"נכסים" החשובים ביותר: הילדים. ילדים שגדלים בין שלוש תרבויות ושפות שונות, ומתמודדים עכשיו עם פרידה שחוצה יבשות.

השאיפה שלי בתיקים כאלו, ובכלל, היא לבנות הסכם חכם שנותן מענה למכלול הסוגיות. במקום התרוצצויות של שנים בין בתי משפט במדינות שונות, המטרה היא לייצר "ארכיטקטורה משפטית" אחת. הסכם שסוגר את כל הקצוות - מהסדרי שהות חוצי גבולות ועד לניהול נכסים מורכב - תחת קורת גג אחת.

זו הדרך המיטבית המאפשרת לכולם, ובראש ובראשונה לילדים, להתחיל את הפרק הבא על קרקע יציבה.

הגישה שמנחה אותי היא פשוטה: אני מעדיף שיהיו על שמי פחות פסקי דין - ויותר הסכמים.

📍 מתמודדים עם סיטואציה משפחתית שחוצה גבולות? אל תתנו למורכבות לנהל אתכם. מוזמנים לפנות להתייעצות.

(לגרסה באנגלית, מוזמנים להציץ בתגובה הראשונה למטה) 👇

שלכם,
הראל

25/02/2026

בצמתים המורכבים ביותר של החיים, נדרש שילוב מדויק של ידע משפטי מעמיק, הבנה כלכלית רחבה, רגישות ואמפתיה אנושית.

משרדי מעניק מעטפת משפטית הוליסטית בדיני משפחה וירושה ללקוחות מהארץ ומחו"ל, המבוססת על ניסיון עשיר ומומחיות מקצועית, המשלבים את מכלול ההיבטים הכרוכים בנושאים אלו.

כמגשר מוסמך, אני מאמין בקידום פתרונות בדרכי נועם ובניית הסכמות יציבות השומרות על טובת המשפחה.

לצד זאת, משרדי מנהל תיקי ליטיגציה בכלל הערכאות, האזרחיות והדתיות, והכל בהתאם לדרישות הייחודיות של כל מקרה ומקרה.

תחומי פעילות המשרד:
🔹 ליווי וייצוג בהליכי גירושין, ירושה ותיקי משפחה אחרים, בכלל הערכאות.
🔹 עריכת הסכמי ממון, הסכמי גירושין והסכמים משפחתיים נוספים.
🔹 עריכת צוואות וייפוי כוח מתמשך.
🔹 ניהול הון משפחתי והעברות בין-דוריות.
🔹 ניהול הליכי אפוטרופסות, נוער ואמנת האג.
🔹 הליכי גישור משפחתי ויישוב סכסוכים.
🔹 גישור כללי בתיקים אזרחיים.
🔹 ייעוץ משפטי במכלול נושאי דיני משפחה וירושה.

משרדי מעניק שירות אישי, דיסקרטי ונייד בפריסה ארצית, וזאת על מנת לספק ללקוחותיי מענה מקצועי במיקום ובזמן הנוחים להם ביותר.

25/02/2026

At life’s most complex crossroads, a precise blend of in-depth legal knowledge, broad financial understanding, and profound human sensitivity and empathy is essential.

‎My firm provides a holistic legal framework in Family and Inheritance Law for both local and international clients. This practice is built upon extensive experience and professional expertise that integrates the full spectrum of aspects involved in these sensitive matters.

‎As a certified mediator, I am a firm believer in promoting amicable solutions and establishing stable agreements that safeguard the family’s long-term well-being.

‎Concurrently, my firm manages complex litigation across all judicial instances, including both civil and religious courts, tailored specifically to the unique requirements of each individual case.

‎Our Areas of Expertise:
‎🔹 Representation in divorce, inheritance, and family law proceedings across all judicial instances.
‎🔹 Drafting prenuptial, divorce, and other family-related agreements.
‎🔹 Drafting Wills and Continuing Power of Attorney (CPOA).
‎🔹 Family wealth management and intergenerational wealth transfers.
‎🔹 Guardianship proceedings, juvenile law, and Hague Convention cases.
‎🔹 Family mediation and dispute resolution.
‎🔹 General mediation in civil cases.
‎🔹 Comprehensive legal consulting across the full spectrum of Family and Inheritance Law.

‎My firm offers personalized, discreet, and mobile services nationwide, providing professional legal solutions at the time and location most convenient for my clients.

Address

Jerusalem

Alerts

Be the first to know and let us send you an email when הראל קרמר - דיני משפחה // Harel Kramer - Family Law posts news and promotions. Your email address will not be used for any other purpose, and you can unsubscribe at any time.

Contact The Business

Send a message to הראל קרמר - דיני משפחה // Harel Kramer - Family Law:

Share