08/10/2020
התקשורת מסקרת מדי יום את השפעת הקורונה על הציבור כאשר השיח מכוון עצמו על השפעתה של המחלה על הכלכלה..חופש ההפגנה..בריאות הציבור..חיי חברה ועוד. לא יכולה להיות מחלוקת כי כל הנושאים האלה חשובים ומשפיעים על חיי היום יום של כולנו.אך יש ציבור מסויים שנלחם על חפותו בבית המשפט ושחזקת החפות עומדת לזכותו שפשוט נעלם משיח זה. אני מדבר על נאשמים עצורים בבתי המעצר השונים כאשר הדיונים בעינינם מתקיימים בהיוועדות חזותית מאחורי מסכים שמתוקנים באולמות הדיונים. נכון שהם שומעים ורואים את השופט ..ככל שאין תקלות המערכת ההתקנה של הצערכת כמובן..יחד עם זאת אומרים שמי שרחוק מהעין רחוק מהלב. נוכחות ורטואלית באולם אינה ולא יכולה להיות תחליף לנוכחות פיזית שהשופט רואה בעיניו וחש בליבו את מצוקתו של הנאשם להבדיל מצפייה על גבי המסכים. הנאשם הוא למעשה נפקד נוכח ואינו מקבל את יומו בבית המשפט בעיתים שהוא זקוק להם בכל רמ"ח אבריו. מציאות קשה וכמעט בלתי אפשרית זו מחייבת את עורכי דין להקים קול זעקה רמה בהגנה על לקוחותיהם ומחייב את בתי המשפט לתת מעמד בכורה לפגיעה אנושה זו בזכויות אדם שנלחם על חפותו. ו
