16/12/2018
אני כ"כ מאושרת שבחרתי לעבוד עם ליאת גל. יש לה נסיו וידע ובעיקר אישיות שכ"כ חשובה בתהליך מורכב של גירושין כשמעורבים ילדים.
אני מאמינה בדיבור בגובה העיניים.
אני מאמינה שהתפקיד ההורי שלנו הוא לתווך לילדים את המציאות ולא להסתיר או למנוע מהם אותה.
התפקיד שלנו הוא לעזור לילדים להתמודד, להוות עבורם עוגן, משענת.
שיתוף של הילדים (כמובן, מותאם גיל ויכולת) בחיים, במורכבות שלהם היא חיונית ליצירת מערכת יחסים שיש בה אמון, ביטחון ותקשורת.
כשילדה שואלת אותי שאלה – אני עונה כמיטב יכולתי. בכל נושא. חיים, מוות, מיניות, יחסים, סכנות, שמחות, שאלות פילוסופיות, שאלות קיומיות.
פותחת, פורסת לפניהן את תפיסת עולמי, מקשיבה לתובנות שהן מביאות. משוחחות.
כשקורה משהו בחיים (ואכשהו החיים דואגים לזה שכל הזמן יקרו דברים) אני משתדלת לשתף, להתייעץ, לשמוע את עמדתן.
למה אני עושה את זה?
כי כשמדברים מספרים, משתפים זה יוצר אמון. קשר. קירבה.
זה נותן לילד תחושה של משמעות, שלוקחים אותו בחשבון, שמתחשבים בו, זה נותן תחושה שהוא חלק מהמתרחש ולא קורים לו דברים מעל הראש שהוא יודע לא יודע עליהם.
יש פתיחות אז הילדים יכולים לשאול, להביע רגש, מחשבה, עמדה, לקבל משוב או הגנה של דמות משמעותית.
ובמקרה שמחליטים להתגרש?
אז חשוב לשתף בהחלטות ולא בהתלבטות כדי לא לייצר בלבול גדול מידי. אין מקום לילדים בין בני הזוג ולכן השיתוף יהיה כשכבר יש ודאות כלשהי לגבי התהליך (הכול כמובן תלוי גיל ויכולת).
חשוב לתת מידע עד כמה שיש לגבי מה צפוי בתקופה הקרובה.
במידה וניתן – לשקול לקיים את השיחה שני ההורים יחד (הזוג נפרד, ההורות ממשכה...)
להיות בשיחה קשובים עם יכולת הכלה גבוהה, לאפשר כמה שניתן שיח רגשי, ביטוי רגשי.
להדגיש ולהזכיר שההורים נפרדים אחד מהשני ולא מההורות.
אני ממליצה פחות להרחיב על הסיבות ועל פרטים אינטימיים הקשורים לזוגיות של ההורים.
להדגיש שאין לילדים חלק או אשמה בסיבות לפרידה.
פרטים על שיתוף פעולה חדש ומענה להורים בתהליך גירושים בתגובה הראשונה.