23/10/2018
הרפורמה בדיני פשיטת הרגל
רקע כללי - דיני פשיטת הרגל עוסקים במצב בו אדם אינו יכול לשלם את חובותיו.
בית המשפט המוסמך לדון בענייני פשיטת רגל, הוא בית המשפט המחוזי.
הליך פשיטת רגל נועד להשיג שתי תכליות:
האחת - כינוס נכסי החייב וחלוקתם בדרך השוויונית והיעילה ביותר, דרך שתוביל להבטחתם של הנושים לקבל את המגיע להם מהחייב ככל האפשר.
השנייה - לאפשר לחייב שנקלע לקשיים כלכליים ואינו מסוגל לפרוע את חובותיו לפתוח "דף חדש" בחייו הכלכליים, על ידי קבלת הפטר מן החובות.
על מנת להשיג את המטרות הנזכרות יצרו דיני פשיטת הרגל מנגנון מאוזן לאכיפה קולקטיבית של זכויות נגד רכושם של חייבים, בד בבד עם האפשרות להביא לשמיטת חובות החייב על-ידי מתן צו הפטר.
הליך פשיטת הרגל טרם הרפורמה:
הליך פשיטת הרגל כפי שהתנהל טרם הרפורמה נמנע מלהגשים את התכליות האמורות ופעמים רבות בשורת ההפטר, ליבתו של הליך פשיטת הרגל ועיקר ייעודו, לא התגשמה כראוי. ההליך טרם הרפורמה היה ארוך, מסורבל ומרובה התדיינויות משפטיות, אשר רבות מהן טכניות בעיקרן. כך למשל, נכסי החייב מומשו בשלבים הראשונים ואילו התמשכות ההליך בדרך של גביית תשלומים חודשיים לאורך זמן הניבה פירעון נוסף בסכומים זניחים. זאת ועוד, הימשכות ההליך דחתה את מועד בדיקת תביעות החוב וחלוקת הדיבידנד לנושים והביאה לאבדן עניין מצד הנושים בהליך והשיתה על המערכת הציבורית עלויות ניכרות אשר תועלתן מוטלת בספק. בנוסף, ההתמשכות הבלתי סבירה של ההליכים עובר לרפורמה דחקה, לא פעם, את החייבים מחוץ למעגל התעסוקה והיזמות, והביאה אותם למצב של ייאוש ואדישות כך שנוצרה פגיעה בלתי מידתית בכבוד האדם ובזכויותיהם הבסיסיות של החייבים ובני משפחותיהם.
הליך פשיטת הרגל לאחר הרפורמה:
לנוכח זאת, שהליך פשיטת רגל עד ליישום הרפורמה היה הליך מסורבל וארוך ובמטרה להביא להגשמת תכליות הליך פשיטת הרגל במסגרת החקיקה הקיימת, עדכן הכונס הרשמי ביום 1 בספטמבר 2013 את גישתו באשר לניהול הליכי פשיטת הרגל הנפתחים לבקשות חייב וקבע מתווה מעודכן ומובנה לניהול מערכתי, יעיל, מידתי וצודק של ההליך. זאת, תוך ביצוע האיזון הנדרש בין אינטרס החייב תם הלב בשיקום כלכלי בדרך של הפטר מחובותיו וזכותו לקיום מינימלי ולחיים בכבוד, לבין אינטרס הנושים לפירעון הוגן ושוויוני של החובות כלפיהם ולהגנה על זכות הקניין.
בהתאם לכך, נקבעו נהלים לניהול הליך פשיטת הרגל שעיקריהם כדלקמן:
* ככלל, הליך פשיטת הרגל ייקצב בזמן מוגדר מראש של כ- 4.5 שנים ממועד צו הכינוס למיצוי יכולת פירעון החובות. (למעט מקרים חריגים)
* בכל תיק ימנה הכונס הרשמי מנהל המיוחד מיד עם מתן צו הכינוס. המנהל המיוחד יתמקד במהלך 18 החודשים הראשונים של ההליך, ממועד צו הכינוס ועד למועד הדיון בבקשת פשיטת הרגל, בביצוע בדיקות כלכליות יסודיות, גיבוש מצבת חובות חלוטים וגיבוש תכנית פירעון מוצעת לאישור בית המשפט, שתתבסס על יכולותיו הכלכליות של החייב ומימוש רכושו הפנוי והכנסתו הפנויה לאחר ניכוי צרכי ביתו. הדבר יעשה ע"י הגשת דוחות דו חודשיים ע"י החייב למיצוי מצבו הכלכלי.
* תכנית פירעון - במסגרת תכנית הפירעון שתגובש ותוצג לאישור בית המשפט , וככל שהחייב יסכים למפורט בה, הוא יוכל לקבל הפטר מותנה מיד עם מתן אישור ההסדר והכרזתו פושט רגל. בסיום מימוש תכנית הפירעון, בתוך פרק זמן של כ- 3 שנים נוספות, יקבל החייב הפטר חלוט מחובותיו.
* בנסיבות מתאימות, כאשר עולה מן החקירות כי המשך ניהול הליכי פשיטת הרגל לא יביא כל תועלת לנושים, ניתן יהיה להמליץ על מתן הפטר לאלתר מיד עם הכרזתו של החייב פושט רגל.
* בנסיבות מתאימות גם ניתן יהיה לקצר את תכנית הפירעון לתקופה קצרה מ- 3 שנים.
* במסגרת הרפורמה יינתנו תמריצים חיוביים לחייבים. שיתוף פעולה מלא מצד החייב ככלל, ושיתוף פעולה מלא בגילוי כל מידע והרכוש מצדו (לרבות רכוש שהוברח עובר לפתיחת ההליך) בפרט, יקדם את החייב לקבלת הפטר מחובותיו. גם הגדלת הכנסותיו של החייב והגדלת התשלום החודשי עשויים, בנסיבות מסוימות, לקדם את קבלת ההפטר. הכל בהתאם ליכולותיו הכלכליות של החייב.
* לצד התמריצים החיוביים תינקט גישה מחמירה כנגד חייבים שינצלו לרעה את ההליך ויבקשו להערים על הנושים, על בעל התפקיד, על הכונס הרשמי ועל בית המשפט. כנגד חייבים אלה יינקטו צעדי אכיפה והרתעה חריפים. כך לדוגמא, יצירת חובות שלא בתום לב והסתרת מידע מבעל התפקיד יסייגו את מתן ההפטר, או, למצער, ידחוהו באופן משמעותי. התנהגות כאמור עלולה אף להביא לביטול הליכי פשיטת הרגל ולהגשת כתבי אישום פלילי בגין עבירות בפשיטת רגל.
לסיכום-
נדרך זו של תחימת משך ההליך והבאתו לידי סיום בהפטר בתוך פרק זמן נקוב ומוגדר, תוך מתן תמריץ חיובי לחייב למקסם את הכנסותיו ולסייע באיתור מהיר של רכושו, תביא להגשמת תכליות דיני פשיטת הרגל. יישום הרפורמה בניהול הליך פשיטת הרגל יפתח בפני החייב אופק חיובי ויאפשר לו לפתוח דף חדש בחייו ולהשתלב בחזרה במשק היצרני. כמו כן, תתאפשר חלוקה שוויונית של דיבידנד בין הנושים בתוך פרק זמן סביר, ייחסכו עלויות מיותרות המושתות על המערכת הציבורית והצדדים שתועלתן מוטלת בספק ועיקר המשאבים הציבוריים המוגבלים יופנו לטיפול בתיקים מהותיים ובנקיטת הליכים כנגד חייבים חסרי תום לב.
משרדו של עורך הדין יוסי דרור, עוסק בתחום פשיטת הרגל ופועל במהירות וביעילות, תוך מתן דגש על שירות איכותי ואישי ללקוח. המשרד, עתיר הניסיון, מייצג ומלווה את החייב, מבקשתו לכינוס נכסים ועד למתן צו הפטר.
