24/08/2026
"היא לא תקבע לי. אני קובעת. יש לי שכל, ברוך השם."
את המשפט הזה אמרה אישה בת 84 באולם בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה — כשהיא נחקרת בעדות מוקדמת בתביעה שהגיש נגדה הבן שלה.
הסיפור בקצרה:
בדצמבר 2021 היא חתמה על ייפוי כוח מתמשך ומינתה את הבת שלה כאפוטרופסית על כלל ענייניה. חצי שנה אחר כך, ביוני 2022, היא העבירה לאותה בת במתנה בניין עם 5 דירות. באחת מהדירות האלה גר הבן.
ארבע שנים אחר כך הוא הגיש שתי תביעות: אחת לבטל את הסכם המתנה ולהחזיר את הבניין לאם, והשנייה — למנות אותו עצמו כאפוטרופוס נוסף על אמו, לצד האחות.
בית המשפט מחק את שתי התביעות על הסף. למה?
🔹 הסכם המתנה — הוא נחתם בין האם לבת. הבן פשוט לא צד לו. חוזה יוצר זכויות בין הצדדים לו בלבד, ומי שרוצה לבטל חוזה בטענת עושק — החוק אומר במפורש שהזכות הזו נתונה רק "למי שהתקשר בחוזה". צד שלישי, גם אם הוא בן, לא יכול לטעון עושק בשם אחר.
🔹 האפוטרופסות — החוק חוסם את זה בפירוש: לא ימונה אפוטרופוס למי שהפקיד ייפוי כוח מתמשך באותם עניינים. וכאן ייפוי הכוח בכלל טרם הופעל — כלומר התביעה גם הקדימה את זמנה.
🔹 הכשירות — לייפוי הכוח צורפו שתי חוות דעת רפואיות: אחת של מומחה לגריאטריה ורפואה פנימית שקבע שההערכה הקוגניטיבית תקינה, ואחת של פרופסור בפסיכיאטריה שמצא שהתובנה והשיפוט החברתי תקינים. הבן, כשנשאל, השיב: "לא טענתי לאי כשירות כי אם לתלות". בית המשפט קבע שתלות אינה עילה למינוי אפוטרופוס.
🔹 וחוסר תום לב — זו לא היתה התביעה הראשונה. קדם לה הליך למינוי אפוטרופוס שנמחק בדיוק מאותו נימוק — שקיים ייפוי כוח מתמשך. בית המשפט כתב שמדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת" וניסיון לעקוף החלטה שיפוטית.
ובגלל זה האם — שכבר העידה פעם אחת בפני רשמת שקבעה שהיא "מבינה ענין ומודעת לדברים" והשיבה "בקול צלול וברור" — נאלצה להגיע ולהעיד שוב.
ומה שנשאר מהדיון הזה הוא לא הפסיקה. אלא השאלה שלה, בבכי, מהדוכן:
"למה עושים לי דבר כזה?... זה מקובל לעשות ככה לאמא? להביא אותי לבית משפט..."
התביעות נדחו. הבן חויב ב-15,000 ₪ הוצאות.
השופטת סיימה בהמלצה — לא בהוראה: להקשיב לדברי האם ולכאבה, ולמצוא את הדרך לשקם את מערכת היחסים.
זה לא סיפור על נדל"ן. זה סיפור על מה שקורה כשמישהו מחליט שהוא יודע טוב יותר מההורה שלו מה ההורה שלו רוצה. ⬇️ שתפו למי שצריך לקרוא את זה.
(תמ"ש 62456-02-26, א"פ 22236-03-26, בית משפט לענייני משפחה פ"ת, כב' השופטת שירלי שי, 4.8.2026).