Levim Attorneys, המנופים 2, Herzliya (2026)

24/08/2026

"היא לא תקבע לי. אני קובעת. יש לי שכל, ברוך השם."

את המשפט הזה אמרה אישה בת 84 באולם בית משפט לענייני משפחה בפתח תקווה — כשהיא נחקרת בעדות מוקדמת בתביעה שהגיש נגדה הבן שלה.

הסיפור בקצרה:

בדצמבר 2021 היא חתמה על ייפוי כוח מתמשך ומינתה את הבת שלה כאפוטרופסית על כלל ענייניה. חצי שנה אחר כך, ביוני 2022, היא העבירה לאותה בת במתנה בניין עם 5 דירות. באחת מהדירות האלה גר הבן.

ארבע שנים אחר כך הוא הגיש שתי תביעות: אחת לבטל את הסכם המתנה ולהחזיר את הבניין לאם, והשנייה — למנות אותו עצמו כאפוטרופוס נוסף על אמו, לצד האחות.

בית המשפט מחק את שתי התביעות על הסף. למה?

🔹 הסכם המתנה — הוא נחתם בין האם לבת. הבן פשוט לא צד לו. חוזה יוצר זכויות בין הצדדים לו בלבד, ומי שרוצה לבטל חוזה בטענת עושק — החוק אומר במפורש שהזכות הזו נתונה רק "למי שהתקשר בחוזה". צד שלישי, גם אם הוא בן, לא יכול לטעון עושק בשם אחר.

🔹 האפוטרופסות — החוק חוסם את זה בפירוש: לא ימונה אפוטרופוס למי שהפקיד ייפוי כוח מתמשך באותם עניינים. וכאן ייפוי הכוח בכלל טרם הופעל — כלומר התביעה גם הקדימה את זמנה.

🔹 הכשירות — לייפוי הכוח צורפו שתי חוות דעת רפואיות: אחת של מומחה לגריאטריה ורפואה פנימית שקבע שההערכה הקוגניטיבית תקינה, ואחת של פרופסור בפסיכיאטריה שמצא שהתובנה והשיפוט החברתי תקינים. הבן, כשנשאל, השיב: "לא טענתי לאי כשירות כי אם לתלות". בית המשפט קבע שתלות אינה עילה למינוי אפוטרופוס.

🔹 וחוסר תום לב — זו לא היתה התביעה הראשונה. קדם לה הליך למינוי אפוטרופוס שנמחק בדיוק מאותו נימוק — שקיים ייפוי כוח מתמשך. בית המשפט כתב שמדובר ב"אותה גברת בשינוי אדרת" וניסיון לעקוף החלטה שיפוטית.

ובגלל זה האם — שכבר העידה פעם אחת בפני רשמת שקבעה שהיא "מבינה ענין ומודעת לדברים" והשיבה "בקול צלול וברור" — נאלצה להגיע ולהעיד שוב.

ומה שנשאר מהדיון הזה הוא לא הפסיקה. אלא השאלה שלה, בבכי, מהדוכן:

"למה עושים לי דבר כזה?... זה מקובל לעשות ככה לאמא? להביא אותי לבית משפט..."

התביעות נדחו. הבן חויב ב-15,000 ₪ הוצאות.

השופטת סיימה בהמלצה — לא בהוראה: להקשיב לדברי האם ולכאבה, ולמצוא את הדרך לשקם את מערכת היחסים.

זה לא סיפור על נדל"ן. זה סיפור על מה שקורה כשמישהו מחליט שהוא יודע טוב יותר מההורה שלו מה ההורה שלו רוצה. ⬇️ שתפו למי שצריך לקרוא את זה.

(תמ"ש 62456-02-26, א"פ 22236-03-26, בית משפט לענייני משפחה פ"ת, כב' השופטת שירלי שי, 4.8.2026).

20/08/2026

קיבלת דירה עם ליקויים — ולא נתת לקבלן "הזדמנות לתקן"? אל תדאג, לא איבדת את הפיצוי. 🔑

זו טענה שקבלנים אוהבים לשלוף:
"לא פנית אליי לתקן — אז אין לך זכות לפיצוי."

השבוע בית המשפט העליון אמר את המילה האחרונה (רע"א 18136-03-26), וההכרעה חשובה לכל מי שקנה דירה מקבלן 👇

📌 גם אם לא נתת לקבלן לתקן — אתה עדיין זכאי לפיצוי. הוא רק יופחת בגובה הסכום שהקבלן היה חוסך אילו תיקן בעצמו. הוא לא נמחק.

📌 ואם הקבלן התעלם מהפניות שלך, נעלם, או איבד את אמונך בצדק — אתה עשוי לקבל את הפיצוי במלואו.

במילים פשוטות: "לא נתת לי לתקן" זו כבר לא קלף מנצח שמאפס את התביעה.

💡 הטיפ שיכול לשנות לך את התיק: תעדו הכול. כל פנייה, הודעת ווטסאפ, מייל ותשובה (או היעדר תשובה). התיעוד הזה קובע אם תקבלו פיצוי מופחת… או מלא.

קניתם דירה עם ליקויים ולא בטוחים מה מגיע לכם? זה בדיוק הזמן לבדוק. 📲

#נדלן

06/08/2026

מה ששתקתם עליו במכירה — עלול לחזור אליכם עם ריבית. 729,000 ₪, ליתר דיוק.

זה הסיפור:
מגרש ששימש שנים כמפעל לעיבוד עורות נמכר ב-11 מיליון ₪ לקבוצת רוכשות שתכננו להקים עליו תחנת דלק.

למוכר היה מידע קטן שהוא שכח לשתף:
סקר הקרקע לא הושלם, והמשרד להגנת הסביבה דרש במפורש — אין להתחיל בבנייה לפני השלמת הסקר וקבלת אישור סופי.

הרוכשות התחילו לחפור. ואז התגלה הזיהום.
סקרי קרקע, טיפול בקרקע מזוהמת, עיכובים — ובינתיים גם היתר הבנייה פקע.

בית המשפט המחוזי מרכז לא התרשם מטענות ההגנה של המוכר, ושווה להכיר את שלושתן:

1️⃣ "הרוכשות חברות מנוסות בנדל"ן" — נדחה. חובת הגילוי לא נעלמת מול קונה מתוחכם.
2️⃣ "הנכס נמכר AS IS" — נדחה. תניית "כמות שהוא" לא מגינה על מוכר שידע והסתיר.
3️⃣ "הן לא פנו אליי מיד" — נדחה. העיכוב בפנייה לא מוחק את ההפרה.

השורה התחתונה של בית המשפט: המוכר הפר את חובת הגילוי לפי סעיף 16 לחוק המכר ונהג בחוסר תום לב — וחויב לפצות את הרוכשות בכ-729,000 ₪ בגין עלויות הסקרים והטיפול בזיהום.

מה לוקחים מזה?

✅ מוכרים — גילוי מלא הוא לא "מסמך אחד יותר מדי". מה שידעתם ולא גיליתם היום, יהיה כתב תביעה מחר. במיוחד בנכסים עם עבר תעשייתי.

✅ רוכשים — היתר בנייה ביד זה לא סוף הבדיקה. תנאים סביבתיים "פתוחים" בהיתר הם נורה אדומה, ובנכס עם היסטוריה תעשייתית — סקר קרקע לפני חתימה, או לפחות תנאי מתלה סביבתי בהסכם.

עסקת מקרקעין טובה נשפטת לא רק לפי מה שכתוב בה — אלא גם לפי מה שלא הוסתר בה.

מחשבות שעולות בעקבות פסק הדין - מה קורה בעניין שדה דב ונושא זיהום הקרקע שם?...

יש לכם עסקה על השולחן? זה בדיוק השלב להתייעץ.
📞 054-7272441 | לוויים - משרד עורכי דין, הרצליה פיתוח

(ת"א (מחוזי מרכז) 26264-12-20 סאל אור חברה לבנין בע"מ נ' גולובוק, 27.7.2026. אין באמור ייעוץ משפטי, ואין בו תחליף לייעוץ פרטני.)

#נדלן #מקרקעין #הרצליה

14/07/2026

היו להן 299,472 שקל ביד. הן יצאו מבית המשפט עם אפס.

לא כי הן טעו במשפט. הן ניצחו בכל טענה משפטית.

אבל...

הן פשוט לא הוכיחו כמה עולה לשכור דירה.

הרקע: שתי רוכשות חתמו בדצמבר 2020 על הסכם לרכישת דירת 3.5 חדרים ברח' מוסינזון בתל אביב, בפרויקט תמ"א 38/2. מועד המסירה: 28.2.2024.
הדירה לא נמסרה. לא במועד, לא שנה אחריה, ולא ביום שבו הוגשו הסיכומים — יותר משנתיים אחרי.

הן תבעו פיצוי לפי סעיף 5א לחוק המכר (דירות): 299,472 ש"ח על 13 חודשי איחור.

היזם הביא שתי הגנות כבדות. שתיהן קרסו.

1. "הקבלן המבצע נכנס לחדלות פירעון."
בית המשפט: המומחה שלך בעצמו הודה שהפרויקט היה אמור להסתיים כבר בתחילת 2023 — לפני הקריסה. בית המשפט של חדלות הפירעון קבע שאתה פעלת בחוסר תום לב ולא שילמת על חומרים ועובדים. ובפועל עבדו באתר 14–18 עובדים ביום גם בתקופת ההליך. ומעל הכול: קריסת קבלן מבצע היא סיכון של היזם, לא של הרוכש.

2. "פרצה מלחמה."
בית המשפט: לא הוכחת עיכוב קונקרטי. אין יומני עבודה, אין נתוני עובדים. דו"ח הבנק המלווה מ-31.10.2023 דווקא אומר שהקבלן גייס עובדים. דו"ח המפקח מדצמבר 2023 לא תולה שום עיכוב במלחמה.

האיחור הוכח. הפטור נדחה. החבות ברורה.

ואז התביעה נדחתה.

למה?

סעיף 5א לחוק המכר מבטיח פיצוי "ללא הוכחת נזק".

וכאן נמצאת הטעות:
"ללא הוכחת נזק" זה לא "ללא הוכחת שיעור".

החוק לא נותן לך סכום. הוא נותן לך נוסחה: 150% מדמי השכירות של דירה דומה בשמונת החודשים הראשונים, 125% אחר כך.
דמי השכירות הם בסיס החישוב. בלעדיו אין מה להכפיל.
ומי שצריך להוכיח אותו — זה אתה.

מה הן הביאו?
הערכה של 17,000 ש"ח לחודש. מבוססת על דו"ח שמאי שנעשה עבור הבנק, לצורך המשכנתא.
על הדו"ח כתוב, בכותרת: "לשימוש הבנק בלבד". ובגוף המסמך: "חוות הדעת מיועדת למזמינה בלבד... ואין לעשות בה שימוש אחר ללא אישור בכתב".

זו לא חוות דעת מומחה. אין בה הצהרת מומחה לפי פקודת הראיות. היא לא הוגשה על ידי השמאי. השמאי לא הגיע להיחקר.

בית המשפט: "מסמך נטול כל משקל ראייתי המהווה עדות שמועה."
וזו הראיה היחידה שהביאו לשיעור דמי השכירות.

והחלק שכואב באמת

בקדם המשפט, ב-10.9.2025, בית המשפט אמר לבא-כוח התובעות במפורש שדו"ח השמאי לא הוגש כחוות דעת מומחה.

הן קיבלו התראה. בזמן, מהשופט.

הן לא תיקנו. לא חוות דעת. לא הסכמי שכירות. לא תצהיר מתווך, לא מודעות. כלום.

בחקירה נשאלה התובעת למה. תשובתה: לא היה לנו כסף לחוות דעת שמאי.
ובית המשפט, בכנות שקשה לקרוא: "עם כל ההבנה שהיא מעוררת" — זה לא מרפא את המחדל.

במיוחד — והנה הנקודה — כי בית המשפט קבע ש"אין הכרח להביא דווקא חוות דעת שמאי וניתן להסתפק אף בראיות אחרות שאין בצידן עלות משמעותית".

בית המשפט פירט בעצמו את הדרכים להוכיח דמי שכירות
1. חוות דעת שמאי מקרקעין — "דרך המלך", אבל לא היחידה.
2. הסכמי שכירות של דירות דומות בבניין או בסביבה.
3. הסכם שכירות של הדירה עצמה — לתקופה שאחרי המסירה, בהפחתה מתאימה.
4. מודעות להשכרת דירות דומות + תצהיר או עדות של מתווך.
ובמילותיו: אלה ראיות "שאין בצידן עלות משמעותית".

שלושה הסכמי שכירות של שכנים, תצהיר של מתווך מהשכונה, צילומי מודעות.
זה מה שעמד בין 299,472 שקל לבין אפס.

ואומדנא?
לא.

אומדנא שמורה למקרים שבהם טבע הנזק מקשה על הוכחת שיעורו. דמי שכירות הם נתון "שאין קושי להוכיחו".
"לא ניתן לעשות עבורן את המלאכה בדרך של אומדנא."

השופט לא ניסה לייפות את התוצאה:
"כאשר ידוע כי קיימת חבות ואף נגרם נזק... ולמרות זאת נדחית התביעה — מדובר בתוצאה שאינה פשוטה."

ובכל זאת דחה. כי פסיקה שאינה נטועה בראיות היא פסיקה שרירותית.
(הוא כן סירב לחייב אותן בהוצאות. היזם, אחרי הכול, באמת איחר.)

שלושה לקחים
1. "ללא הוכחת נזק" הוא לא פטור מראיות. זו הטעות המושגית שהפילה את התיק. החוק פוטר אותך מלהוכיח שנגרם לך נזק — לא מלהוכיח את בסיס החישוב. מי שמגיע לבית המשפט בלי ראיה לדמי השכירות, מגיע בלי תביעה.

2. שמאות שנעשתה לבנק אינה ראיה. "יש לי שמאות של הדירה, אני מסודר." לא. שמאות למשכנתא נעשתה למטרה אחרת, למזמין אחר, ובלי הצהרת מומחה. באולם היא שווה אפס — ורוב הרוכשים לא יודעים את זה.

3. כשבית המשפט מעיר על פגם ראייתי — מתקנים. מיד. ההערה בקדם המשפט הייתה חבל הצלה. תיקון היה עולה כמה מאות שקלים. אי-התיקון עלה 299,472.

בית המשפט לא נותן ניצחון בנקודות. הוא נותן פסק דין.

ת"א 70505-09-24, שלום ת"א, כב' השופט גיא פורר, 6.7.2026
#נדלן #חוקהמכרדירות #איחורמסירה #תמא38 #רוכשידירות #דיניראיות

02/07/2026

🏠 חצי דירה שלך. האם מותר לך להכניס אליה את מי שבא לך?

בית המשפט המחוזי בתל אביב אמר לא — והחיוב: 3,000 ₪ לחודש. 👇

הסיפור:
אב נפטר והוריש בצוואה את מחצית הדירה שלו ברמת גן לבנו מנישואיו הראשונים. המחצית השנייה נשארה בבעלות האלמנה.

אחרי מאבק משפטי נחתם הסכם פשרה: האלמנה ובתה החסויה יוכלו להמשיך לגור בדירה עד סוף חייה של האם — בלי לשלם שקל על החלק של הבן. הוגן.

אבל אז התברר שבדירה גרה גם משפחה שלמה נוספת: בת נוספת של האלמנה, עם בן זוגה ושני ילדיה. 👨‍👩‍👧‍👦

הבן (האח למחצה) תבע דמי שימוש — וזכה.

מה קבע בית המשפט? ⚖️

שותף בנכס רשאי לעשות בו שימוש סביר בעצמו. אבל להכניס משפחה שלמה נוספת לדירה משותפת, בלי הסכמת השותף השני? זה כבר שימוש בלתי סביר.

והטענה "אני גרה שם כדי לטפל באמא"? בית המשפט קבע: גם אם האם זקוקה לסיוע, אין הצדקה שמשפחה שלמה תגור בדירה בחינם. מי שרוצה לגור עם משפחתו בנכס ששייך בחציו למישהו אחר — משלם.

השורה התחתונה: 💰
3,000 ₪ לחודש כל עוד היא גרה בדירה, ועוד 40,000 ₪ הוצאות משפט בשתי הערכאות.

הלקח: בעלות על חצי דירה היא לא בעלות על כל הדירה. והסכם פשרה מגן רק על מי שכתוב בו. מי שלא הוזכר — לא מכוסה. 📝

(עמ"ש 51161-10-24, ביהמ"ש המחוזי ת"א, יוני 2026. פסק הדין פורסם ללא פרטים מזהים)

#מקרקעין #ירושה #נדלן

25/06/2026

*הכסאות האלו היו אמורים להיות מלאים.**

כנס לעדכון דיירים בפרויקט התחדשות עירונית. כמה אנשים חסרים כאן?

---

**זה שובר את הלב, וזו המציאות המכוערת של התחדשות עירונית.**

בכל פרויקט יש את הרגע הזה. הרגע בו העיכובים הבלתי נגמרים של העירייה, הפלונטרים הבירוקרטיים והתקופות הארוכות של חוסר ודאות מתחילים לגבות מחיר.

המחיר הוא לא רק כספי. הוא אנושי.

הכסאות הריקים והאנשים החסרים בתמונה הם לא סתם חוסר הגעה. הם סיפורים.

חלק מהדיירים שהיו אמורים לשבת כאן כבר התייאשו. הם הפסיקו להאמין שהיום הזה יגיע. חלקם עברו דירה, חלקם כבר לא מסוגלים לצאת מהבית.

וזה הכי כואב: יש גם כיסאות ריקים כי דיירים ותיקים, מבוגרים, שהאמינו וחלמו על דירה חדשה ובטוחה... הם פשוט כבר לא איתנו. הם נפטרו בזמן שכולנו חיכינו.

**הזמן הוא האויב הכי גדול של התחדשות עירונית, וזה לא פייר.**

אנחנו, כמשרד עורכי דין בתחום, רואים את זה לא מעט. זה מכעיס אותנו. זה מדרבן אותנו.

**אבל יש גם בשורה:** הפרויקט הזה **ממשיך**.

העיכובים הסתיימו. המדיניות השתנתה. יש התקדמות. ובדיוק בגלל זה הכיסאות האלו *צריכים* להיות מלאים שוב!

**דיירים יקרים, אנחנו יודעים שזה קשה.** אנחנו יודעים שאתם עייפים ומאוכזבים. אבל אסור להתייאש עכשיו.

דווקא כשיש התקדמות, חשוב מאי פעם להגיע, לשמוע, לשאול שאלות, ולהיות חלק מהכוח שמניע את הפרויקט קדימה. כל כנס הוא צעד נוסף לעבר המטרה.

אל תתנו לכיסאות הריקים לנצח. בואו נמלא אותם בתקווה מחודשת.

זקוקים לליווי משפטי מנוסה שיעזור לכם לצלוח את המכשולים הבירוקרטיים?

אנחנו כאן בשבילכם. דברו איתנו.

מוזמנים לשתף בתגובות על העיכובים שאתם חוויתם בפרויקט שלכם בגלל מדיניות עירייה כזו או אחרת.

#התחדשותעירונית #פינויבינוי #נדלן #עודנדלן #עיכובים #תמ"א38 #דיירים #התקדמות #תקווה #משרדעורכידין

21/06/2026

המדינה לקחה לך חלקה בכפייה, פיצתה אותך בגרושים — ואז גבתה ממך מס כאילו אתה טייקון נדל"ן. 🚜

זה לא באג. זו שיטה. ותכף תבינו למה.

תארו לעצמכם: בוקר אחד מודיעים לכם שמפקיעים 100 מ"ר מהשטח שלכם לטובת כביש או מסילת רכבת. לא שאלו, לא הסכמתם — פשוט לקחו. מגיע שמאי, קובע פיצוי. ואז, לפני שהספקתם לנשום, רשות המסים גובה ממנו "מס שבח".

תתלוננו? יגידו לכם: "מה אתם רוצים, קיבלתם 50% הנחה במס. תגידו תודה."

אבל זה בדיוק העיוות. ה"הנחה" הזאת לא נולדה היום — היא כתובה בחוק כבר משנת 1963 (במקור סעיף 49, היום סעיף 48ג). ושם, היא מעולם לא תוכננה כ"חצי פטור" שטוח לכולם.

המחוקק של 1963 בנה סולם הגנה מדורג, שחל על שני מצבים רגישים שבהם אדם נפרד מנכס שלא מרצונו החופשי — מכירת דירת המגורים של אדם, והפקעה:

▪️ על 1,000 הלירות הראשונות של המס — פטור מלא, 100%
▪️ על 1,000 הבאות — 75% זיכוי
▪️ על 1,000 הבאות — 66% זיכוי
▪️ ורק על כל סכום מעבר לזה — 50%.

ההיגיון היה חברתי ופשוט: מי שהפקיעו לו מעט, ומס השבח שלו נמוך — קיבל פטור מלא או כמעט מלא, ויצא עם הפיצוי נטו כדי להשתקם. רצפת ה-50% חלה רק על השבח הגדול באמת. במילים אחרות — ההגנה הכי חזקה ניתנה דווקא לקטן.

ופה העיקר: ה-1,000 לירות האלה הן סכום המס עצמו — לא שווי הקרקע. כלומר על אלף הלירות הראשונות של מס השבח לא שילמת אגורה, ועל הסכומים שמעליהן קיבלת עוד 75% ו-66% הנחה. וכמה שווה הפטור הזה היום? אפילו בהצמדה צנועה למדד המחירים לצרכן — קנה המידה השמרני ביותר — מדובר בפטור מלא ממס שבח של כ-6,000 ₪, ויחד עם מדרגות הפטור החלקי כ-13,000 ₪ פטור ממס. ואם מצמידים לערכי הקרקע של ימינו — שזה קנה המידה הנכון למס על קרקע — הפטור המלא מגיע לסדר גודל של כ-150,000 ₪. כך או כך: פטור ענק.

אבל המדרגות נקובות בלירות, ומעולם לא הוצמדו. אותו "1,000 ל"י" שכתוב בחוק שווה היום, בהמרת מטבע פשוטה, בדיוק 10 אגורות. הפטור הענק פשוט התאדה.

התוצאה: כל מדרגות הפטור (100%, 75%, 66%) פשוט נמחקו. נשארה רק רצפת ה-50% — זו שיועדה במקור אך ורק לשבח הענק — וכולם נזרקים אליה מהשקל הראשון. גם אם הפקיעו לך פיסת אדמה זעירה וקיבלת פיצוי עלוב, אתה משלם מס כאילו עשית את העסקה הגדולה של חייך.

לוקחים בכפייה. מוחקים את ההגנות הסוציאליות. קוראים לרצפת ההקלה "הטבה". וקוראים לזה חוק.

הגיע הזמן להחזיר את הצדק להפקעות. ⚖️

❓ הופקע לכם פעם שטח? כמה מס שילמתם בסוף? ספרו בתגובות — חשוב שזה יצא לאור.

שמרו ושתפו, שיגיע למישהו בוועדת הכספים.

#הפקעות

11/06/2026

"אני רק מנהל הפרויקט" — המשפט ששווה חצי מיליון שקל. 🏗️

זוג רכש דירת פנטהאוז על גג בניין בתל אביב. שילמו 5.75 מיליון ₪, וקיבלו התחייבות ברורה בחוזה: הדירה תימסר תוך 20 חודשים, ועל כל חודש איחור — 10,500 ₪ פיצוי.

בפועל? הדירה נמסרה כמעט 3 שנים באיחור, וטופס 4 הגיע רק 6 שנים אחרי המועד שהובטח.

כשהגיעו לבית המשפט, היזם טען שהוא "רק ניהל" את הפרויקט ושהאחריות על הקבלן. בית משפט השלום בהרצליה לא קנה את זה: מי שגובה מחצית משווי דירה גמורה — התחייב לבנות אותה. נקודה.

עוד שתי נקודות שכל רוכש דירה חייב להכיר:
⬅️ מסירת דירה ללא טופס 4 אינה מסירה כדין — גם אם כבר נכנסתם לגור.
⬅️ פיצוי על איחור "מתחדש" כל חודש — אבל אל תחכו: יש התיישנות, וחלק מהתקופה כאן פשוט נמחק.

שורה תחתונה: היזם שילם 541,523 ₪ + הוצאות. חוזה ברור — שווה כסף.
(ת"א 18475-03-23, בית משפט השלום בהרצליה, מאי 2026)

#נדלן #דירהמקבלן #התחדשותעירונית #משפט #טופס4

01/06/2026

בחוזה כתבו "פיצוי 2,000 ₪ לחודש על איחור" ו"הדירה נמכרת As is". בית המשפט מחק את שניהם.

פסק דין שכל רוכש דירה מקבלן — וכל קבלן — צריך להכיר.

הרקע בקצרה:
זוג רכש דירת גן חדשה מקבלן שכבר נבנתה. המסירה נקבעה ל-5.6.2016, בכפוף לתיקון ליקויים שנרשמו בסיור מוקדם וצורפו להסכם. הדירה נמסרה בפועל רק ב-20.2.2017 — והוכרה כלא ראויה למגורים עד 15.1.2017 (לא הותקנו כלים סניטריים, ורטיבות מליקוי שיפוע במרפסת). בינתיים בני הזוג פינו את דירתם השכורה והצטופפו בחדר אחד אצל החמות. אחרי הכניסה, נפער בולען בחצר במקום שבו שיחק ילדם — מפגע בטיחותי עם ריח ביוב.

מה קבע בית המשפט:

1. תניית "As is" ופטור מאחריות לליקויים — לא תקפה. חוק המכר (דירות) הוא קוגנטי; אסור להתנות עליו אלא לטובת הקונה (סעיף 7א(א)). פטור מאחריות לליקויים נוגד את סעיפים 4א ו-4ב. גם בדיקה מוקדמת של הקונה אינה מאיינת את אחריות הקבלן.

2. "פיצוי מוסכם" של 2,000 ₪ לחודש על איחור — בטל. הפיצוי הסטטוטורי (סעיף 5א) גובר: בשמונת החודשים הראשונים — פי 1.5 משכר דירה דומה. המומחה קבע שכר דירה של 4,200 ₪ — כלומר כ-6,300 ₪ לחודש, יותר מפי 3 מהמוסכם.

3. דרישת תשלום מלוא התמורה ללא קשר למועד המסירה — לא תקפה. מסירה ותשלום הם חיובים שלובים-מקבילים (סעיף 23 לחוק המכר). לניתוק ביניהם צריך ניסוח מפורש וחד-משמעי — שלא היה כאן.

4. גביית 11,700 ₪ עבור "הקמת פנקסי מקרקעין" — יש להשיב לקונים. זו הוצאה משפטית המוגבלת בחוק (סעיף 6ג) לתקרה של כ-5,000 ₪. הכל מעבר לכך — בלתי חוקי.

השורה התחתונה: מול חוק המכר (דירות), נוסח חכם בחוזה לא מציל קבלן. תניות פטור, "פיצוי מוסכם" נמוך מהחוק, ותקרות עוקפות — בטלות. הזוג זכה ביותר מ-160,000 ₪ ובהוצאות.

תא (פ"ת) 73239-12-20 כהן נ' קחם חברה להשקעות בע"מ

#משפט

קונים דירה מקבלן? מוזמנים לפנות.

Levim Attorneys

24/08/2026

20/08/2026

06/08/2026

14/07/2026

02/07/2026

25/06/2026

21/06/2026

11/06/2026

01/06/2026

Address

Website

Alerts

Contact The Business

Shortcuts

Share

Category

Listing takedown request