16/09/2026
"עַכְשָׁו זֶה מְאֻחָר לְהִתְפַּלֵּל עַל פִּי הַסֵּדֶר
אַחֲרֵי הַדִּין אֵין מָה —
קָרְסָה הָרֶשֶׁת
כָּל הַבְּרָכוֹת לַשָּׁוְא
פָּג תֹּקֶף
נִגְזַרְתָּ לִכְלָיָה
הַחֲלֵף סִיסְמָה." (מקטע מהשיר "דין נגזר לנו אבל עדיין לא נגזרנו", מתוך הספר "נפש הגלגל - תפילות לאחר גזר הדין" מאת מרחב ישורון, בהוצאת "מקום לשירה", 2021).
ישורון כתב את תודעתו של מי ששוכנע כי דינו נחרץ: הרשת קרסה, התוקף פג, הגזרה נחתמה.
זו בדיוק התודעה שפוגשת אותי שוב ושוב במשרד. מולי יושב אדם אחרי או לפני חקירה, אחרי או לפני כתב אישום, ולעתים אחרי או לפני הכרעת דין,
ובטוח שכל תפילה כבר לשווא.
אלא שהימים שבין ראש השנה ליום הכיפורים מלמדים עיקרון שכל סנגור מכיר היטב: בראש השנה נכתבים, וביום הכיפורים נחתמים. בין הכתיבה לחתימה יש מרווח, ובמרווח הזה מתנהלת העבודה כולה.
לאמור, כל עוד המצב המשפטי הוא בר תיקון, ניתן לתקן, גם כשקשה, במיוחד כשקשה.
הציווי שחותם את שורות השיר שבחרתי לצטט: "החלף סיסמה", הוא בעיניי ההנחיה המקצועית המדויקת ביותר. כשהמנעול אינו נפתח, אין טעם להקיש שוב את אותו קוד. צריך לקרוא את חומר הראיות בעין אחרת, לאתר את הפגם הדיוני שנשמט ולהעלות את הטענה החוקתית שאיש לא טען. זו משמעותה של אסטרטגיה במשפט הפלילי.
עם פתיחת שנת המשפט, השנה השש-עשרה שלי בייצוג בבתי המשפט, ובימים שבין כתיבה לחתימה, אני מאחל לכולנו שלא נתייאש מן הדין לפני שנחתם, ושנדע להחליף סיסמה כשצריך.
גמר חתימה טובה, לירן.
